מחבר: איציק אלפסי
-
אגדה של פסח
הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דבלומפילד. כל טוטו ייתי ויצלול, כל חכמון ייתי וישרוק. השתא הלכה, לשנה הבאה בארעא דטדי, השתא עבדי, לשנה הבאה בירושלים הבנויה. * מי אתה אלי חכמון? (כנסו, כנסו)
-
מנפלאות הקיזוז
צחוק הגורל הוא שהקיזוז נהגה במקור על-מנת לשמור באופן מלאכותי על התחרותיות במאבק האליפות בתקופת הבזבוזים הגדולה של ארקדי וכעת, במקום למנוע ממנה לטייל לאליפות, הוא מסבך אותה במאבק נגד הירידה. אחרי כל הדרמה והאכזבה צריך להיות כנים ולהודות שבשורה התחתונה בית"ר נמצאת במקום שבו ראוי לה להיות, שבו היתה במשך הרוב המוחלט של העונה.…
-
גאודי היה גאה בהם (לקראת סדרת הקלאסיקוס)
סיפורו של גאודי הוא סיפורה של ברצלונה. כנראה שבאף עיר אחרת בעולם לא היו נותנים לגאודי יד חופשית שכזו לעצב את דמותה החיצונית בסגנונו ה'משוגע'. אבל בברצלונה אהבו את גאודי והיו גאים בו. יותר משזה מעיד על גאודי, זה מעיד על העיר, שכנראה יש משהו באופי שלה, באתוס שלה, שמעודד יצירתיות. 14 באפריל 2011 In כללי…
-
בית"ר דוחה שבת?
כמות האוהדים שמגיעה למגרשי הכדורגל בארץ הולכת ומתמעטת, אני לא רואה איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לוותר על אוכלוסייה שלמה של כאלה שעדיין מוכנים, למרות הכול, לעשות את המאמץ. אחד הדברים הכי קשים עבורי בלגדול בבית דתי היה עניין הכדורגל בשבת. אני זוכר היטב איך כילד הייתי נצמד בשבת לחלונות של השכנים ומטה אוזן לשמוע…
-
פרחה במרצדס (הסאבטקסט של שבוע הנבחרת)
העלבונות על המוזיקה המזרחית שמושמעת במשחקי הנבחרת הן אמירה עם סאבטקסט ברור מאוד: 'תראו את האנשים האלה שהשתלטו לנו על המדינה, עם התרבות הנחותה שלהם והנבחרת הנחותה שמייצגת אותם'. שבוע המשחקים של הנבחרת הביא איתו את כתבות הצבע הקבועות שהתחרו בניהם במי מסתלבט יותר חזק על המוזיקה המזרחית שמושמעת באצטדיון במהלכם: "פסקול של כלא קציעות";…
-
אם הוא מאמין, אז גם אני / צור אורן
זו לא "ההתאחדות הצעירה" של לוזון וחבריו שהחזירה אותי לאהוד את הנבחרת, גם לא המעבר למעוזם של האדומים בבלומפילד, ואפילו לא רגשי הציונות שתמיד מתחזקים כשאתה גר בחו"ל. זה פשוט בחור צרפתי מטורף אחד, לואיס פרננדז שמו, שעושה הכל כדי לעצבן ולהוכיח לכל העולם שכולם טיפשים והוא צודק. פוסט אורח מאת צור אורן לפני שאני כותב שורות…
-
יוסי קם להתחמם
ואז הוא קם, פושט את הטרנינג, מתחיל בדילוגים קלילים לאורך הקו ומוסיף תוך כדי תנועות של מחיאות כפיים בכיוון היציע. דקה 62' בבלומפילד, ישראל חוטפת שער שיוויון והאוהדים בשער 13 בקריזה, נתלים על המעקה מאחורי הספסל של הנבחרת ודורשים את ראשו של פרננדז. ואז הוא קם, פושט את הטרנינג, מתחיל בדילוגים קלילים לאורך הקו ומוסיף…
-
Losing My Religion (אייאקס ו"הבעיה" היהודית)
באייאקס אולי מצטערים על כך שזהות היהודית דבקה בהם והיו מעוניינים לשכתב את ההיסטוריה כדי להתמודד עם התופעות הנגזרות מכך, אבל הניסיון הזה עשוי להתברר עבורם, כפי שמלמדת אותה היסטוריה, כדבר שרק יעודד ויעצים את אותן תופעות. לפני שאגש לנושא הפוסט שתי הערות ברשותכם בעניין הערב המרגש של אליצור רמלה אמש בצרפת: 1. אני מודה…
-
שמחות קטנות
מול הציניות, הקור, שכמו בטבע- מבקש להפריד ולהרחיק ("ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים") התיקון של פורים הוא הרגש, החום, שכמו בטבע- מקרב ומאחד. בעונות מהסוג הזה, שהכדורגל על המגרש מספק מעט מדי סיבות לשמחה, אתה מוצא את עצמך מחמם את הלב בדברים הקטנים ביציע- זוג שמגניב נשיקה בין סיגריה לסיגריה, ילדים מתוקים בתחפושת,…
-
לעבור את החורף
אז מה יהיה בירושלים- הצהובה, האדומה וזו ממרסיסייד? יש משהו מאוד לא הוגן כלפי אגדות עבר בלשים אותם בעמדת המאמן של קבוצת נעוריהם. בעיקרון, יש להם רק מה להפסיד. הציפיות מהם הן שיצליחו מהספסל לחולל את אותם קסמים שעשו על הדשא בימי בחרותם – "תנו את הכדור לאורי/קני והם ידעו מה לעשות". אבל מהספסל הם…