צחוק הגורל הוא שהקיזוז נהגה במקור על-מנת לשמור באופן מלאכותי על התחרותיות במאבק האליפות בתקופת הבזבוזים הגדולה של ארקדי וכעת, במקום למנוע ממנה לטייל לאליפות, הוא מסבך אותה במאבק נגד הירידה.
אחרי כל הדרמה והאכזבה צריך להיות כנים ולהודות שבשורה התחתונה בית"ר נמצאת במקום שבו ראוי לה להיות, שבו היתה במשך הרוב המוחלט של העונה. גם אם היינו משתחלים לפליי-אוף של הים על חשבון באר-שבע זו היתה לא יותר מגניבה.
ואחרי כל זה אי אפשר שלא להתרעם על חוסר הספורטיביות המשווע שבקיזוז שמעמיד אותנו, נכון לשעה זו, מרחק שש נקודות בלבד מהקו האדום.
יש סיבה לדאגה, בית"ר לא בנויה למאבקי תחתית- בעשרת המשחקים עד כה העונה נגד הקבוצות אותן נפגוש בפליי-אוף התחתון צברנו 10 נק'. לשם השוואה, במשחקים נגד הקבוצות שישחקו (נכון לעכשיו, לפני המשחקים של יום א') בפליי-אוף העליון צברנו 18 נק'.
צחוק הגורל הוא שהקיזוז נהגה במקור על-מנת לשמור באופן מלאכותי על התחרותיות במאבק האליפות בתקופת הבזבוזים הגדולה של ארקדי.
במקום למנוע ממנה לטייל לאליפות הוא מסבך את בית"ר במאבק נגד הירידה – מי אמר שבית"ר סיימה לשלם את החשבון על אותה תקופה?!
אבל מה לנו כי נלין…
מה יגידו ידידנו מהכרמל, שערב המחזור הוליכו את הליגה בפער של שבע נקודות ובזכות נפלאות הקיזוז נמצאים כעת מרחק הפסד אחד מאיבוד אליפות שנייה ברציפות המגיעה להם בדת ובדין?
בניגוד לדעה הרווחת אולי, אני לא חושב שאבי לוזון הוא יו"ר התאחדות כזה גרוע. ייאמר לזכותו שהוא לפחות מנסה לעשות ולהזיז דברים. אעפ"י כן, אלא אם כן יקרה משהו דרמטי בהמשך, כמו העפלה של הנבחרת לטורניר גדול, המורשת הכי גדולה מהקדנציה שלו כ"ראש הממשלה של הכדורגל" תהיה הקיזוז הנ"ל.
מצד שני, לפחות הוא ישאיר איזושהי מורשת.
*
טוב, אז לא הולכים לים ועדיין אפור ושלכת.
אז הנה מירי מסיקה, מתוך פרוייקט "שני צדדים למטבע", בחידוש ל"שלכת" שכתב יעקב אורלנד וביצע במקור זוהר ארגוב. אני משאיר לכם להחליט לבד אם זה נופל לקטגוריה של חידוש "אשכנזי" לשיר "מזרחי", או להיפך.