קטגוריות
debuzzer כל הרשימות

לעבור את החורף

אז מה יהיה בירושלים- הצהובה, האדומה וזו ממרסיסייד?

יש משהו מאוד לא הוגן כלפי אגדות עבר בלשים אותם בעמדת המאמן של קבוצת נעוריהם.

בעיקרון, יש להם רק מה להפסיד. הציפיות מהם הן שיצליחו מהספסל לחולל את אותם קסמים שעשו על הדשא בימי בחרותם – "תנו את הכדור לאורי/קני והם ידעו מה לעשות". אבל מהספסל הם לא יכולים, לא לתת פס בין שניים ולהעמיד את החלוץ מול השוער ולא לסובב בננה לחיבורים.

אורי מלמיליאן עדיין לא החליט אם הוא רוצה להיות מאמן בית"ר ירושלים. זאת אומרת, וודאי שהוא רוצה, אבל לא הבית"ר הזו. כך הוא מוצא עצמו לכוד בין האהבה הכנה שלו למועדון לבין הידיעה הברורה שעם מה שיש לו כרגע הוא לא יכול להצליח. לפחות לא הצלחה כמו שחווה כשחקן וכמו שמצפים מאורי שיביא לבית"ר.

אורי מאמן הרבה יותר טוב ממה שאנחנו רואים השנה בבית"ר, אבל אין לו את מרווח הביטחון שמאפשר לו לנסות ולטעות בתהליך בניית הקבוצה שהיה יכול להיות לו במועדונים אחרים. אין דין כישלון של אורי בית"ר לכישלון של אורי בנתניה או בפתח-תקווה. מתוך כך הוא מוצא עצמו נלחץ, מאלתר, ומשליך את חוסר הביטחון והחשש שלו מכישלון על השחקנים ועל המערכת כולה.

והחשש מכישלון הוא המנבא הטוב ביותר של כישלון.

המקרה של קני דלגליש בליברפול דומה. איש מקצוע שהיה מחוץ למשחק למעלה מעשור לא יכול פתאום לנחות בעמדת המאמן הראשי ולחולל ניסים. ומדלגליש בליברפול לא מצפים שיעשה ניסים- בונים עליו שיעשה אותם. המקרה מזכיר מאוד את נחיתתו של קווין קיגאן כ'משיח' המושיע בניוקאסל בסיטואציה דומה בדיוק לפני שלוש שנים.

קני יכול למצוא עצמו חתום על העונה הגרועה ביותר של ליברפול בחצי המאה האחרונה, וזה כל כך לא מגיע לו.

***

במקרה של עודד קטש יש דומה ושונה. גם עודד קטש הוא אגדת עבר, אבל לא באותו מועדון, הוא גם צעיר יותר ובא על תקן התקווה לעתיד ולא המושיע מן העבר.

לעודד קטש יש חלק בכישלון של הפועל ירושלים העונה, אבל הוא רחוק מלהיות האשם הבלעדי או אפילו הראשי.

שימו לב לרשימת המאמנים שעברה בהפועל בחמש-עשרה שנה האחרונות: פיני גרשון, יורם חרוש, צביקה שרף, שרון דרוקר, ארז אדלשטיין, דן שמיר, גיא גודס – אף אחד מהם לא השלים יותר משתי עונות בתפקיד.

המסקנה המתבקשת: הפועל ירושלים היא מקום שמאמן לא יכול להצליח בו.

יש כנראה משהו מובנה בסיטואציה של המועדון- מצפים ממך ללא פחות ממקום שני, וגם זה יתקבל בסופו של דבר בפנים חמוצות.

שוב, אין את מרווח המחייה לנסות ולטעות- החשש מכישלון מוליד כישלון.

זה בולט מאוד בהתנהלות של עודד קטש, איש סופר אינטליגנט שאני משוכנע שבעצמו לא מאמין לעצמו כשהוא אומר שהקבוצה שאנחנו רואים במלחה מתחילת העונה נמצאת בדרך לאנשהו.

אבל הסיבה שהוא נדחק לעמדה האברם גרנטית הזו היא שהסיטואציה בהפועל ירושלים, באופן מובנה, דוחקת אותך לפינה הזו אפילו בלי שתהיה מודע לכך בכלל.

***

אז מה יהיה בירושלים- הצהובה, האדומה וזו ממרסיסייד?

נעבור את החורף ואחר-כך נראה…