קטגוריה: ממשיך לנסוע
-
ליברפול ONE
הגעתי לאנגליה. ז"א נחתתי מחדש בממלכה כבר לפני שלושה שבועות, אבל כמו שלא נחתת בארץ הקודש לפני שהיית בירושלים, ולא היית בירושלים אם לא היית בכותל, כך גם לא הגעת לאנגליה אם שמת פעמיך לעיר הקודש ליברפול, ולא היית בליברפול אם לא דרך כך רגלך בשערי המקדש שבפאתי אנפילד רואד. קורים דברים בליברפול, גם כאלה…
-
"כמה כמה בדוחא?" (פנטזי פוטבול)
ביציאת מתחנת ווטרלו אני שומע גבירה אנגלית מהוגנת קובלת באזני חברתה "אבל אמרו שיהיה היום יום יפה, לא?!". שיהיו בריאים האנגלים.. כל פעם אני משתגע מחדש לגלות איך הם נדהמים מזה ש- 364 מתוך 365 ימים בשנה מזג האוויר שלהם מחורבן.. חצומזה האווירה סבבה. שבת אחה"צ בתחנות הרכבת המרכזיות של לונדון מזכירה במשהו את שבת…
-
שיר ולך (קיבנימט, דה-) ולנסה (חזרה באנגליה)
מה החיים האלה בלי לאהוב באמת ומקרוב עד שלא יהיה ללב מקום בין הצלעות, עד לנחמה, עד שיהיה נסבל לחיות אדם צריך לחיות בשביל אחרים ולא רק בשביל עצמו, לחפש ולמצוא, להתקרב ולבוא אבל האדם – אין שלום בתוכו ואיך ישיט את ידו לעוד שכמותו? בל יתחפר בשתיקתו, אל יתחבא בה אל לו לעצום עיניו,…
-
מכתבים ליאיר (ה"יום כיפור" שלי)
המונח "יום-כיפור", הרבה בגלל המלחמה ההיא, נקשר בהוויה הישראלית לרגע של התפקחות, הודאה על משגים שעשינו ונבעו פעמים רבות מיהירות, שאננות והזיונות שווא. מתוך כך אני מפרסם כאן לראשונה דברים שכתבתי לפני כשנתיים למגירה ונראה לי שמבטאים היטב את המצב הזה של הכאה על חטא והתפקחות כואבת. הדברים הם סדרת מכתבים שכתבתי לידיד נפשי יאיר…
-
איבדו ת'צפון
"הרביעי לעשירי הוא יום אבל לאומי. לא נשכח ולא נסלח, שאלוהים אתכם יקח!" (אוהדי בית"ר מציינים את "יום הנאכבה" בו הובסה בית"ר 4:0 ע"י בני סכנין ב- 4 באוקטובר 2004) בדרך החוצה מהמגרש פתאום נופל לי האסימון: "תגיד לי אחי, מה התאריך היום?!" עוד 4/10 שחור בהיסטוריה של בית"ר "שאמא אדמה, אבא שמיים וסבא ירח ישלחו לכם…
-
זר לו נקלע בטעות
כבר כשחציתי את מעבר הגבול מסיני לאילת שמחתי לגלות שבמדינה הלבנטינית הזו לפחות אפשר למצוא עיתונים באנגלית. בג'רוזלם פוסט המקומי אני מתעדכן שהנבחרת המקומית תשחק בשבת בערב בתל-אביב (למעשה רמת-גן אבל זה כמו תל-אביב אפילו בשביל המקומיים) מול נבחרת שוויץ במוקדמות המונדיאל. נראה לי נחמד לראות קצת כדורגל מקומי והחלטתי לשנות את התוכניות ובמקום להתפנק…
-
עופר שטרית של ארסנל (הרהורים על הא ועל דא במהלך משחק ידידותי במיוחד)
יום חג היה לי אתמול! יום פתיחת העונה הרשמי הפרטי שלי עם ביקור באיצטדיון האמיריות של ארסנל להצגה הכפולה של גביע האמירויות. אחרי שבוע שמש נדיר, לונדון עוטה את חליפת העננים האפרורית המוכרת שלה וטפטוף נעים של אוגוסט מקבל את פני בהגיעי לבירת הממלכה. אך שלא כמו מזג האוויר, ששומר אמונים למסורת גם בעולם משתנה…
-
בדרך לקאמפ-נואו?
המשמעות של ההגרלה היא ברורה- הגומלין ביום רביעי בפולין הפך ממשחק במוקדמות ליגת האלופות למשחק במוקדמות גביע אופ"א. השאלה המעניינת היא איזו השפעה תהיה להגרלה על מצב הרוח בשני המחנות- מצד אחד מי שבנה על ליגת האלופות יכול לשכוח מזה, מצד שני מי שקיווה לטיול נחמד באירופה הקלאסית ממנו הוא יחזור עם הרבה חוויות לספר…
-
געגועים לחיבוקים חמים
בוא ידידי שב ליד מדורתי ואשאלך שאלה האם גורלי תמיד יהיה שחור כמו לילה? איך הלכתי שוב אחרי דמיון שווא מעורפל איך פיתה אותי השד המנוול את האשה שלי אמר לי לעזוב יותר טובות ממנה, כך אמר, תמצא ברחוב משך אותי ללכת למקומות לא טובים עשיתי לעצמי בושות, רקדתי עם כלבים יום אחד התעוררתי בביב…
-
חווית הכדורגל הטובה ביותר שהייתה לי השנה
באיחור קל, עקב ענייני יום העצמאות, אני מתפנה לספר לכם על חוויותי ממשחק ההישרדות של סאות'המפטון מיום ראשון שעבר. ביני לבין הסיינטס נרקם בשנתיים שאני מתגורר כאן בסאות'המפטון רומן שהתבשל לאט לאט אך כעת אפשר לומר בוודאות שהבשיל לכדי מערכת יחסים מחייבת של ממש. התובנה הזו היכתה בי כשבעת ביקורי האחרון בארץ על אף הברדק…