קטגוריה: ממשיך לנסוע
-
איפה הכדור?! (חוויותי בקריקט)
אחרי פלירטוט ארוך באמצעים אלקטרוניים החלטתי לעשות מעשה ולהיפגש פנים אל פנים. כמו הרבה קשרים גם זה עשה את המסלול המוכר: מזלזול ראשוני בעצם הרעיון, דרך סקרנות נסתרת, עד לשלב שבו כבר הודיתי שזה מעניין אותי. לא, אני לא מלאה אתכם בעוד אחד מסיפורי הדייטים הכושלים שלי, אני מספר על הרומן שלי עם הקריקט. אם עד…
-
רציתי בארסה קיבלתי באעסה (וומבלוף-קאפ)
ביום שישי האחרון שמתי פעמיי לאצטדיון וומבלי עם רון בלב וכרטיס ביד לטורניר ה- "וומבלי-קאפ". סלטיק, טוטנהאם, נציגה מזרח-תיכונית וגולת הכותרת- ברצלונה, אלופת אירופה, הקבוצה הטובה בעולם שריגשה אותנו כ"כ בעונה שעברה. כל זה בערב אחד באצטדיון המפוסם ביותר בעולם- מה יכול להיות רע?! לא מעט מסתבר. ההתחלה דווקא היתה חיובית. המשחק הראשון בין סלטיק…
-
הגדת דשא
יום שני, 9:00 בבוקר כבר ברכבת, כשאני מזהה מרחוק את המתחם המפורסם ב- SW19, יש לי פרפרים בבטן. אני נזכר איך בתור ילד הייתי מבלה כל קיץ שעות מול הערוץ הירדני ובוהה בבקר, אדברג, גראף, נברטילובה ושות' מתרוצצים על מגרשי הדשא המבהיקים. ווימבלדון ומרקו, על זה גדלתי, ועכשיו אני הולך למצוא סופסוף את אמא! בכניסה…
-
באביב (שנה טובה!)
נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב בינתיים שב תחת עץ הקלמנטינות זה עונתי, עונתי קבל את הדין זה נופל מלמעלה תחשוב שזה גשם, תחשוב שזה חורף, ואחר כך נראה… נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב באביב אני אלבש חולצה לבנה ואחצה את הרחוב כמו מלך… באביב בחולצה לבנה כמו מלך, כמו…
-
אתמול בערב היית שונה (עדלאידע באנפילד)
עשר דקות לתוך המשחק אני עומד בקופ, תופס ת'ראש ולא מאמין. משהו פה לא מתסדר לי- הייתי בטוח שליברפול תעלה עם ביצורים מבוטנים וכבר הכנתי את עצמי לאיזה אפס-אפס הירואי. אלא שהאדומים, בניגוד גמור לכל מה שהרגילו אותנו בשנים האחרונות, תוקפים בחמת זעם למן הדקה הראשונה כאילו אחזם דיבוק. אני מעיף מבט לספסל לראות אם…
-
שבוע שכולו תורה (מדרידיסטה)
יום שלישי, ויסנטה קלדרון: אתלטיקו מדריד-פורטו כבר עם הנחיתה בברחאס- שדה"ת הבינלאומי של מדריד- אני מרגיש את השוני- הריחות, הצבעים והקולות נותנים הרגשה שסופסוף הגעתי למקום שיש בו אנשים חיים, בניגוד למתים-מהלכים כאן באנגליה. בהמתנה למזוודות אני קולט את אנדי גריי, הפרשן המיתלוגי של סקיי, אני שוקל להחליף איתו כמה מילים ולשאול מה הוא באמת…
-
בלו מאנדיי
כשאני כבר במרסיסייד, ממש בתחנות האחרונות לפני ליים-סטריט, אני רואה מחלון הרכבת מעטה לבן עדין על גגות הבתים והמדרכות. המראה מפתיע אותי. בבוקר עזבתי את סאות'המפטון כשהיא שטופת שמש נדירה ונעימה ולמרות שלקחתי בחשבון שבצפון ייתכן וקר יותר ואפילו גשום קשה לומר שציפיתי לקבלת פנים חורפית שכזו. זה בדיוק השלב שבו אני מתחיל להלקות עצמי…
-
מרסי כריסמיס
כריסמוכה. אני נוחת בליברפול בערב החג כשמארחי אריגיא מקבל את פני ואנו שמים פעמינו למסיבת חג בדירת חברים- זוג אוסטרלי שהשתקע במרסיסייד בשנה האחרונה. לאחר שיטוט קצר אנחנו מוצאים את הכתובת ונכונה לנו הפתעה: מדובר בבניין דירות שמזכיר את מגדלי אקירוב בצפון תל-אביב עם מעלית, שומר בכניסה וכל השיק.. לא זה מה שעולה לך בראש…
-
רציתי לונדון וקיבלתי מלחמה
אני עושה את החג בליברפול ונזכר, כמו תמיד בתקופה הזו של השנה, בביקורי הראשון בממלכה- דצמבר של שנת 2000, מייד לאחר שחרורי מצבא הגנה לישראל. היה זה עבורי הגשמת חלום שרקמתי במשך שלוש שנים של תורניות שמירה ומטבח וטיפולים שבועיים. אלא שבמזה"ת, כמו במזה"ת, כל תוכנית היא בסיס לשינוי.. פורסם לראשונה: 31.12.2007 הסדרנית בכניסה ליציע…
-
גרינגו סקאוזר
פעם היו פה אנגלים. הקונקשן של הרכבות למרסיסייד מתבצע בתחנת "ניו-סטריט" בברמינגהאם- עיר שפעם התגוררה בה אוכלוסייה שנודעה בשם "אנגלים". כיום העיר התעשייתית האפורה במידנלנדס היא מחנה פליטים לערב רב של יוצאי לאומים אסייתים נחשלים. זה מזכיר לי שבביקור הראשון שלי באנגליה, אחרי השחרור, הגעתי לעיר כשליברפול הארחה בוילה-פארק המקומי. "מה מעשיך בעיר?" שאלה אותי…