רציתי בארסה קיבלתי באעסה (וומבלוף-קאפ)

ביום שישי האחרון שמתי פעמיי לאצטדיון וומבלי עם רון בלב וכרטיס ביד לטורניר ה- "וומבלי-קאפ". סלטיק, טוטנהאם, נציגה מזרח-תיכונית וגולת הכותרת- ברצלונה, אלופת אירופה, הקבוצה הטובה בעולם שריגשה אותנו כ"כ בעונה שעברה. כל זה בערב אחד באצטדיון המפוסם ביותר בעולם- מה יכול להיות רע?! לא מעט מסתבר.

ההתחלה דווקא היתה חיובית. המשחק הראשון בין סלטיק לאל-האלי התנהל בקצב טוב, חמישה שערים, חלקם לא רעים בכלל וכמה תובנות מעניינות.

המרכזית שבהם היתה לגבי ההבדל בין כדורגל מזרח-תיכוני לבין כדורגל אירופאי: בסוף המשחק מצאתי את עצמי בוהה בלוח התוצאות- "סלטיק- 5, אל אהלי- 0" ותוהה: האם ראיתי עכשיו משחק בו הפער בין שתי הקבוצות היה חמישה שערים? 'לא' אני עונה לעצמי. יתרה מזאת, אם מישהו היה עורך לי תקציר נרחב של המשחק אבל משמיט את השערים ושואל אותי מי ניצח בסוף- לא בטוח שהייתי מנחש מדוייק.

אז למה נגמר 5:0? מאותה סיבה שאנחנו הרבה פעמים יוצאים ממשחקים של נבחרת ישראל וקבוצות ישראליות באירופה עם התחושה ששיחקנו לא פחות טוב ועדיין הפסדנו בצורה די בולטת. מאותה סיבה שכשאנחנו רואים את השחקנים המצטיינים בליגה שלנו אנחנו מתפעלים מהיכולת שלהם ולא מבינים למה כשהם עוזבים את נתב"ג הם לא מסוגלים לתת פס. ולסיבה הזו קוראים מקצוענות.

השחקנים של סלטיק, עפ"י רב, הם לא שחקני כדורגל יותר טובים מאלה של אל-אהלי- 'שחקני כדורגל' במובן של 'מה שעושים עם הכדור ברגל'- אבל הם אנשים מקצוע הרבה יותר טובים. ולכן הם ישחקו העונה בליגת האלופות ומוחמד אבו-טריקה וחברי יתרכזו בדרבי נגד זמאלק. ואתה רואה את זה במחוייבות לכל פרט במשחק: תאקל זה תאקל, סגירה זו סגירה, בעיטה זו בעיטה. אצל חברינו המזרח-תיכוניים התחושה היא של 'סבבה', כמו בשכונה. אם בא, טוב. אם לא, יבוא שבוע הבא…

ואתם יודעים מה? רואים את זה אפילו בפרטים הקטנים שמחוץ למגרש: המנג'ר של סלטיק, טוני מיוברי, בהופעה טיפ-טופ בחליפת שלושה חלקים. לעומתו, המאמן של אל-אהלי מתרוצץ על הקווים בוומבלי עם מכנסי טרנינג של פועלים רומנים וחולצת טריקו מאופנת המדרחוב, שלוש בעשר.

מקצוענים. סלטיק בדרך לשני מתוך החמישייה

אבל אני בכלל חיכיתי להצגה המרכזית- בארסה. צ'אבי, מסי והשחקן הכי אהוב עלי בעולם כעת- אנדראס אנייסטה. אלא שלתדהמתי ברצלונה עולה למגרש עם ההרכב השני שלה.

לפחות אני מתנחם בעובדה שגיא אסולין פותח וגם אחד השחקנים האהובים עלי- בוג'אן קרקיץ'. על אסולין אני רק יאמר שההופעה שלו היתה מאוד פרווה. למרות זאת רואים שיש לו לא מעט תכונות חיוביות. בראשם התנועה המצויינת שלו על המגרש, תמיד מחפש את השטח הפנוי לקבל את הכדור. קרקיץ', לעומת זאת, לא איכזב, היה המצטיין על המגרש במחצית ששיחק ורשם לזכותו את שער היתרון לבארסה.

לפחות הוא לא איכזב. קרקיץ'

'לפחות במחצית השנייה יעלו חלק מהכובים' אני חושב לעצמי בהפסקה. רק כדי לגלות שגווארדיולה מעלה עכשיו את הקבוצה השלישית… בשלב הזה אני כבר חושב לקום וללכת הביתה, אבל בכל זאת מחליט להישאר ולכבד את המעמד. למרות שהמעמד לא כיבד אותי.

שישים אלף צופים הטריחו עצמם לוומבלי ביום שישי בערב. מרביתם באו לראות, מן הסתם, את ברצלונה 'אלופת אירופה', 'הקבוצה הטובה בעולם עם השחקן הטוב בעולם', כמו שהבטיחו לנו בפרומואים בטלוויזה ובשלטי החוצות הנוצצים והפרסומות לטורניר. במקום זה קיבלנו מחצית אחת של ברצלונה ב' ומחצית שנייה של קבוצת המילואים של ברצלונה ב'.

אין לי בעייה עם זה שגווארדיולה רוצה לראות את השחקנים האלה בפעולה, אני גם מבין שהעונה שלו עוד רחוקה ובארסה בשלב התחלתי של האימונים. סבבה, שייקח את ברצלונה ב' ויעשה איתם משחקי אימון במחנה האימון באלפים השוויצרים או איפה שזה לא יהיה. להביא אותה לוומבלי כ'ברצלונה' זו גניבת דעת.

אבל מי שאחרי לגניבת הדעת הזו הם המארגנים. איצטדיון וומבלי הוא גוף מסחרי עצמאי, חלק גדול ממהכנסות שלו מגיע מהשכרת תאי הצפייה הפרטים באצטדיון- 'קלאב וומבלי'- במחירים אסטרונומיים לאנשים אמידים וחברות מסחריות.

העניין הוא שבעוד שמי שיש לו תא באמירויות או בסטמפורד ברידג' מקבל כעשרים משחקים בעונה, בוומבלי יש את המשחקים של נבחרת אנגליה וגמר הגביע- יוצא בקושי עשרה. אז כדי שהחבר'ה לא ירגישו מקופחים ארגנו להם 'טורניר נוצץ' עאלק.. וזה עבד, כי פראיירים כמוני שילמו חמישים פאונד לכרטיס בשביל לראות את המילואים של ברצלונה.

בכלל, כל ההתנהלות סביב אצטדיון וומבלי החדש היא סוג של גניבת דעת. זה לא שמדובר באצטדיון רע. להיפך. מדובר באצטדיון מדהים- תשעים אלף צופים ואתה מרגיש במתקן קומפקטי ואינטימי. יצא לי כבר לשבת בכל מיני מקומות באצטדיון ואני יכול להעיד שרואים מצויין מכל פינה. האקוסטיקה מדהימה- אפילו באווירה המנומנמת שהיתה ביום שישי, כשהאוהדים הנפלאים של סלטיק הרימו קצת את הקול זה היה נשמע מרגש.

אבל יש רק בעייה אחת- זה לא אצטדיון וומבלי…

אין שום דמיון בין אצטדיון וומבלי, זה שגדלנו עליו מהשידורים של גמר הגביע בערוץ הירדני, לבין האצטדיון שיושב עכשיו על אותה פיסת אדמה. לא העיצוב, לא התכנון, לא ההרגשה. האצטדיון החדש הוא מודרני, קומפקטי ויעיל, האצטדיון הישן היה מגושם ומרופט. אבל היו לו אופי, נוכחות. אופי ונוכחות שהגיעו ממאה שנה של אירועים היסטוריים שנערכו באצטדיון הזה. אבל האופי הזה נקבר עם הדחפורים שעלו עליו בתחילת העשור.

ועכשיו האנשים שעושים כסף מוומבלי החדש רוצים לקחת את כל המטען הרגשי הזה ולנכס אותו לאצטדיון החדש. אפשר לראות את זה בתוכניה למשחק שמלאה בסיפורים על ההיסטוריה של וומבלי ובמסדרונות האצטדיון שמלאים בתמונות ומזכרות מהמשחקים הגדולים והאירועים ההיסטוריים שהתקיימו בוובמבלי הישן.

מזכרת ממונדיאל 1966 באצטדיון החדש

אז אין בעייה, אפשר היה לעשות מוזיאון לוומבלי ולגבות אפילו הרבה כסף בכניסה, אבל למכור לנו את האצטדיון החדש כ'וומבלי' זו רמאות.

אני גם מבין שהאצטדיון הישן כבר לא עמד בסטנדרטים הדרושים ובאמת מן הראוי שהאצטדיון הלאומי של הממלכה יהיה חדיש ומרשים כמו האצטדיון החדש. בסדר, באמת אולי לא צריך להיות "יותר מדי סנטימנטליים" כמו שאומרים לנו.

אלא שאז מה עושים ממש אותם אנשים שאומרים לנו את זה? מנסים לעורר את אותו סנטימנט בדיוק בשביל לעשות כמה גרושים.

אנחנו, אוהדי הכדורגל, אנשים מאוד סנטימנטליים. במיוחד בכל מה שקשור למשחק האהוב שלנו. אבל כדאי שנשים לב שבעידן הנוכחי ישנם לא מעט כאלה שמנסים לנצל את הרגש הזה בצורה צינית למטרות רווח קרות.

ניצול ציני של רגש הוא דבר בזוי. וזה מה שהרגשתי כששמתי פעמיי חזרה לתחנת הרכבת ביום שישי בערב- מבוזה ומנוצל.

מדהים אבל לא 'וומבלי'. האצטדיון החדש

פורסם בקטגוריה כל הרשימות, ממשיך לנסוע, נשמת כל חי, עשרים ושניים משוגעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

11 תגובות בנושא רציתי בארסה קיבלתי באעסה (וומבלוף-קאפ)

  1. מאת אריגיא‏:

    חבר, קטע טוב ומדויק שמסביר הרבה מהכדורגל של ימינו. אני מצטער בשבילך שהתאכזבת, וכולי תקווה שלמדת לקח כל כך כואב, שלא תפרנס יותר את מארגני הפסטיבלים האלה. כדורגל הוא לא בלט, הוא לא נועד למשחק ידידותי או לבילוי אחה"צ בפארק. הוא משחק שהוא קודם כל תחרות, מי מגיע ראשון לקו הסיום, שזה אומר עם גול אחד יותר. האמת שאני בדרך כלל שמח באירועים האלה, כי לרוב הם מנצלים בדיוק את אלה שרוצים להפוך את הכדורגל לבלט, כל האנשים שהם צופים ולא אוהדים. אבל אז אני מגלה שיש גם אנשים כמוך ביניהם, שאהבת המשחק בוערת בהם, וזה מבאס. אגב יש משהו מאוד אירוני שדווקא ברצלונה מעורבת בעניין הזה, אבל כנראה גם מובן. בעוד אנשי השיווק בטח הרטיבו בחלומותיהם על הטורניר הזה (היריב של הטורניר של ארסנל, לא סתם סלטיק פה, ריינג'רס שם, וכנ"ל טוטנהאם-ריינג'רס), גווארדיולה הוא איש כדורגל קודם כל, ויודע שמשחק אימון זה משחק אימון, גם אם אנשים שילמו 50 פאונד. אני מבין אותו וחושב שהוא צודק, אבל גם שהיה צריך לפרסם את זה בראש ולהגיד לאנשים איזה מוצר הם קונים. אבל כמו שאמרת, זה חלק מההרגשה של ניצול, כשאתה מגלה שקנית משהו שבכלל לא רצית.

    צריך לקוות שהטורנירים האלה ימתלאו בכל מיני חובבי פלאשים, שישאירו את הכיסאות בליגה פנויים וייתנו לאלה שבאמת איכפת להם לתפוס את המקום בלי מלחמות.

  2. מאת אריגיא‏:

    *טוטנהאם-ארסנל

  3. צודק בכל מילה, אריגיא. אכן יצאתי פראייר הפעם ולכן גם פרסמתי את הפוסט הזה, כשירות לציבור שלא יפול בפח שאני נפלתי בו.. אם כבר הופכים אותנו, אוהדי הכדורגל, לצרכנים- לפחות שנהיה צרכנים חכמים ולא נקנה סתם מוצר תפל רק בגלל שהוא ארוז באריזה מנצנצת.
    ובאמת גם אין לי טענות לגווארדיולה, לו יש את השיקולים המקצועיים שלו והוא לא חייב לנו כלום. הטענות שלי הם כאמור למארגנים שגנבו את דעתם של כל מי שהטריח עצמו לטורניר.

  4. מאת שבי כהן‏:

    כל כך הרבה רמאויות ליום אחד…

    איציק- אומרים שחכם טועה פעם אחת, טיפש – פעמיים.

    אגב, באתרי אינטרנט של כרטיסים מכרו כרטיסים לישראבלוף הזה ב- 120 פאונד!!!

  5. מאת תומר‏:

    אני דווקא אוהב משחקי אימון, משחקי גביע הטוטו ומשחקי גארבאג' טיים באופן כללי. אין בהם את הפוזות ואת הלחץ שיש במשחקים חשובים אבל באמת צריך להבדיל בין משחקים אימון נורמליים למשחקי ראווה. פעם הפגרה הייתה קשה בגלל שפשוט אין כדורגל אבל בשנים האחרונות הפגרה מזוויעה בגלל שאין כדורגל אבל יש רק את כל הגועל נפש מסביבו. כל המסעות האלה למזרח הרחוק ולארה"ב הם פשוט מזוויעים,מה רע במחנה אימון פשוט בקיסריה או משהו כזה?
    העברת בצורה יפה ומדויקת את המסחריות של הכדורגל ושל עולם המודרני כפי שהיא באה לידי ביטוי בהצגתו של וומבלי, אז חמישים הפאונד לפחות לא הלכו פארש,יצא לך מהם פוסט יפה.

  6. מאת בני תבורי‏:

    איציק,
    אם היית שואל אותי, הייתי ממליץ לך על Hard Rock Festival בהייד פארק לפני שבועיים. Fleet Foxes, אקו והבאנימן, הקלאש וניל יאנג לקינוח ב 45 פאונד בלבד…

  7. בני,
    תאמין או לא הייתי גם שם.. ואז גם באמת נהניתי, במיוחד מה- Kooks וה- Killers.

  8. מאת בני תבורי‏:

    איציק,
    אני חוזר ואומר, והפעם ביתר נחרצות: אתה חי נכון!!!

  9. מאת תומר‏:

    הkooks נהדרים, לא ידעתי שהקלאש מופיעים…

  10. מאת matipool‏:

    איציק – אין אף שחקן בליברפול שאתה אוהב יותר מאינייסטה ( כרגע ) ? לא סטיבי , לא ג'יימי , טורס , פפה , יוסי ?
    לא ברור לי ….

  11. מתי,
    הכוונה היתה כמובן חוץ מהשחקנים של ליברפול (או בית"ר).

סגור לתגובות.