שוטר ושוטרת מנומנמים נשענים על ניידת קיבלו את פני בצומת היורדת מכביש בגין לכיוון אצטדיון טדי- שום דבר שמזכיר את הדיבורים על "מבצע צבאי" בשבוע שלפני המשחק. למרות הניסיונות בתקשורת לחמם את האווירה סביב המשחק ולפמפם אותו כ"דרבי של ישראל בין היהודי הגזען והאלים לבין הערבי המדוכא ", לא הורגש מתח יוצא דופן בכניסה (המהירה ונוחה אגב) לאצטדיון. אורח מחו"ל שאולי קרא את הדברים ובא לחפש קצת אקשן וודאי היה מתאכזב. וטוב שכך.
גם באצטדיון עצמו עבר המשחק ללא כל אירועים מיוחדים, גם, ואולי בזכות, העדר נוכחות במדים ביציעים. עקבתי אחרי הפולמוס שהתקיים בשבוע האחרון סביב נושא הוצאת השוטרים מהמגרשים ודעתי היא שחייבים להשאיר אותם בחוץ. למרות האירועים בשבוע שעבר באשדוד ובבלומפילד, שאגב, לפחות השני מבניהם לובה יתר הצורך על-ידי המשטרה עצמה, התחושה, שלי לפחות, היא שמאז הוצאו השוטרים מהיציעים האווירה נעשתה נעימה יותר וטעונה פחות. מרגע שמתייחסים אל האוהדים פחות כחיות בכלוב שצריך אנשים במדים בכדי לשמור עליהם, וכיותר כבני אדם שבאו לשעה וחצי של כיף, גם ההתנהגות שלהם תהיה בהתאם ואם צריך סבלנות בכדי לתת לשינוי התודעתי הזה לחלחל אז מן הראוי שיהיה אותה.
כל זה לא בא להוציא את הגועל מהקריאות ששוב הגיעו מכיוון חלק מיושבי הגוש העליון ביציע המזרחי. הסתכלתי על האנשים האלה, מרביתם ילדים ונערים שעבורם הקריאות הגזעניות הם סוג של פורקן נעורים. אלא שאיננו יכולים לפטור זאת בבחינת "משובת נעורים" כמו שעושים אחינו מהשפלה בתגובותיהם לקריאות השטנה העולות משער 5, ושומה עלינו כחברה לעסוק ביתר שאת בחינוך הילדים האלה שזו הדרך היחידה להתמודד עם התופעות מסוג זה. התנערות מאחריות כלפיהם על ידי הפיכת בית"ר ירושלים למייצג כל מה ששלילי בחברה הישראלית והדרה ממנה אינה אלא, כאמור, התנערות מאחריות.
ובהקשר הזה יש לחזק שוב את ידיהם של אותם אלו שעושים לא מעט על-מנת להתמודד על התופעות האלה. אם זה הנהלת בית"ר בראשות איציק קורנפיין ששמה את הנושא בראש סדר העדיפויות שלה ובתוך כך גם חילקה אתמול לפני המשחק מנשרים בהם היא מפצירה באוהדים להימנע מקריאות גזעניות וגילויי אלימות (וגם אם ההשפעה של זה היא לעתים מוגבלת זה חשוב ו-וודאי עדיף מלשבת ולקונן שהכול שחור כמו שעושים רבים אחרים), ואם זה האוהדים ההולכים ומתרבים באופן שמחמם את הלב היוצאים בריש גלי כנגד התופעות האלה כמו שאפשר היה לראות אתמול בשלטים נגד הגזענות שהונפו ביציע המערבי.
על מה שהתרחש על כר הדשא אין מה להכביר מילים (אם כי יובל עדיין הצליח למצוא כמה ועל כך מגיע לו שאפו לא קטן), אני רק אתייחס למצבה של בית"ר כך: מבחינתי גם יאמרו לי עכשיו שנרד ליגה בסוף העונה אשכב על הגדר עבור המאמן הנוכחי שלנו. בשלב ההתפתחותי הנוכחי של אישיות אוהד הכדורגל שבי הזהות של המועדון חשובה לי יותר מהתוצאות על המגרש. כשאני מגיע לטדי ורואה את הנער מ-ממילא על הקווים אני יודע שהגעתי הביתה.
אני אמנם עדיין לא בא בימים אבל עברתי דבר או שניים בחיים ומהם למדתי שבסופו של יום זה הדבר החשוב ביותר. כל השאר? מספרים.
