תגית: בבל

  • זר לא יבין

    לטוב ולרע זהו עם ישראל, השיקולים הערכיים שמנחים אותו לא תמיד מסתדרים עם ההיגיון, אבל בטווח הארוך הם אלו שיוצרים את הלכידות והאמונה בצדקת הדרך שעומדים בבסיס החוסן שלו. אם היה רגע אחד במהלך ארבע שנים בהן התגוררתי באנגליה בו חשתי עד כמה אנחנו, הישראלים, שונים משאר האומות זה היה באותו בוקר ביוני 2008 שבו…

  • סוכות, ציפיות, ערבות הדדית

    בסופו של דבר, הקמפיין של הנבחרת היה צפוי ביותר. אנחנו פחות טובים מיוון וקרואטיה ויותר טובים מגאורגיה ולטביה. כך בדיוק יצא שהפסדנו לראשונות וניצחנו את האחרונות ובטבלה הסופית מוקמנו בדיוק בניהם. התוצאות האלה דומות התוצאות של הנבחרת בכל אחד מתשעת הקמפיינים הקודמים באירופה (בלי לספור את הקמפיין הראשון – מוקדמות מונדיאל 94' – שבו לא…

  • עשרה פרסי נובל, בקושי מונדיאל אחד

    איך מדינה שיש לה עשרה חתני נובל לא מצליחה לשלוח נבחרת למונדיאל? אין לי שום יומרה להבין משהו בתחום הסימטריה הגבישית, אבל הסיפור של חתן פרס נובל הטרי, פרופ' דני שכטמן, מסביר אולי מדוע מספר הישראלים והיהודים שזכו בפרס נובל הוא בלתי פרופורציונאלי ביחס לכמות שלהם באוכלוסייה העולמית. אני די משוכנע שאין דבר כזה "מח…

  • תרבות של תלונה

    פטירת האזרחים במגזר הערבי מאחריות לגורלם מעודדת "תרבות של תלונה" – התנערות מאחריות והאשמת הממסד בכל צרותיהם. בשנה האחרונה היתה לי הזכות לבקר לא פעם בחיפה. לא הכרתי היטב את העיר לפני כן וכעת אני מודה שהתאהבתי בה. חיפה היא אחת הערים היפות שראיתי, המבנה הטופוגרפי הייחודי שלה, עם ההר הצופה על רצועת החוץ היפהפייה,…

  • אין יותר ממתקים לחלק (הקיץ הקשה של בית"ר)

    בהעדר גאידמאק בית"ר מוצאת עצמה כעת על-פי שוקת שבורה – אנשי עסקים שפויים שרוצים להישאר כאלה לא נכנסים לכדורגל ואלה שעשו את הטעות רק מחפשים לברוח. אחד הדברים שהכי משעשעים אותי בהתייחסות התקשורתית לארקדי גאידמק זה הנסיון למצוא איזשהו היגיון רציונאלי במהלכים שלו (אם כי לא מן הנמנע שהתקשורת עושה זאת בציניות כדי להגחיך אותו…

  • כשהאינדיבידואליזם הורס את האינדיבידואל

    באופן פרדוקסאלי, במקביל לתהליך הזה של האדרת האינדיבידואל קורא תהליך הפוך – האינדיבידואלים הגדולים של המשחק הולכים ומתגמדים. בכל פעם שאני רואה משחק NBA אני משתומם מחדש מסוג הכדורסל המאוד לא אינטליגנטי. אם ניקח את הדוגמא הכי אקטואלית – סדרת הגמר הנוכחית – התקפה ממוצעת נראית בערך כך: דאלאס – אחד הגארדים (נגיד ג'ייסון קיד…

  • שבועות. ההבדל בין אנושיות להומניזם

    מודעות לחולשה האנושית, ליכולת שלנו להיות מאוד מכוערים וגם מאוד נפלאים, היא הדרך הטובה ביותר להבטיח כמה שיותר רגעים נפלאים וכמה שפחות מכוערים. אולי הדבר שאני הכי אוהב בתנ"ך זה הצורה שבה הוא מציג את גיבוריו. הדמויות בתנ"ך הן אנושיות- בעלות מעלות כמו גם פגמים וחולשות, מוצגות בקלקלתן כמו בשעתן היפה. הן כועסות, נעלבות, מתאכזבות,…

  • יום ירושלים. זר לא יבין זאת

    לא קל להישאר "נורמאלי" בירושלים אבל מי שכן מצליח לעשות זאת זוכה, לעניות דעתי, בחוויה נדיה של חיים מלאי משמעות. יום ירושלים הנחגג היום קיבל במרוצת שנים אפיון של יום חג הנחגג בעיקר על-ידי אוכלוסיות המזוהות עם הימין כמו חובשי הכיפות הסרוגות. אינני מתווכח על כך שזוהי המציאות, אם כי בתור ירושלמי, ללא קשר לדעותיי…

  • גאודי היה גאה בהם (לקראת סדרת הקלאסיקוס)

    סיפורו של גאודי הוא סיפורה של ברצלונה. כנראה שבאף עיר אחרת בעולם לא היו נותנים לגאודי יד חופשית שכזו לעצב את דמותה החיצונית בסגנונו ה'משוגע'. אבל בברצלונה אהבו את גאודי והיו גאים בו. יותר משזה מעיד על גאודי, זה מעיד על העיר, שכנראה יש משהו באופי שלה, באתוס שלה, שמעודד יצירתיות. 14 באפריל 2011 In כללי…

  • פרחה במרצדס (הסאבטקסט של שבוע הנבחרת)

    העלבונות על המוזיקה המזרחית שמושמעת במשחקי הנבחרת הן אמירה עם סאבטקסט ברור מאוד: 'תראו את האנשים האלה שהשתלטו לנו על המדינה, עם התרבות הנחותה שלהם והנבחרת הנחותה שמייצגת אותם'. שבוע המשחקים של הנבחרת הביא איתו את כתבות הצבע הקבועות שהתחרו בניהם במי מסתלבט יותר חזק על המוזיקה המזרחית שמושמעת באצטדיון במהלכם: "פסקול של כלא קציעות";…