קטגוריה: כל הרשימות

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלא יָרֵא אֱלהִים. (דברים כ"ה) לכל אחד מאיתנו יש את ה"רגע הפרטי" שלו עם הפועל: יש כאלה שעדיין מתעוררים בבהלה עם זיעה קרה בלילה מחזיונות עוועווים בהם הופיע שוב הוולה של סיני מפרפר בחיבורים של…

בביקורי האחרון בארץ זכיתי לצפות בסרטו הדוקומנטרי הנפלא של אמיל קוסטריצה על דייגו מראדונה. קוסטריצה עושה בסרט מאמץ יסודי וכנה לפענח את סוד קסמו של מראדונה ואת ההשפעה העצומה שלו בארגנטינה והרבה מעבר לשם. אלא שנסיונותיו של קוסטוריצה נוחלים כישלון צורב כמו שהוא עצמו מודה בסוף הסרט "לא בטוח עד כמה אנחנו יודעים כעת יותר…

כנראה שפתחתם עלי עין טוב טוב אחרי הביקור באמירויות שבוע שעבר (…) כי הדבר הבא בערך שקרה איתי היה שנפלתי למשכב הודות לשפעת אכזרית במיוחד הידועה כאן בכינוייה Fresher's Flu ע"ש החיידקים האקזוטיים שבמביאים איתם הסטודנטים הטריים מכל קצוות הגלובוס בפתיחת שנת הלימודים (לתשומת לב הקורא אריגיא). ומה שלא עשו עשרות אקמולים עשה שער אחד…

ביציאת מתחנת ווטרלו אני שומע גבירה אנגלית מהוגנת קובלת באזני חברתה "אבל אמרו שיהיה היום יום יפה, לא?!". שיהיו בריאים האנגלים.. כל פעם אני משתגע מחדש לגלות איך הם נדהמים מזה ש- 364 מתוך 365 ימים בשנה מזג האוויר שלהם מחורבן.. חצומזה האווירה סבבה. שבת אחה"צ בתחנות הרכבת המרכזיות של לונדון מזכירה במשהו את שבת…

מה החיים האלה בלי לאהוב באמת ומקרוב עד שלא יהיה ללב מקום בין הצלעות, עד לנחמה, עד שיהיה נסבל לחיות אדם צריך לחיות בשביל אחרים ולא רק בשביל עצמו, לחפש ולמצוא, להתקרב ולבוא אבל האדם – אין שלום בתוכו ואיך ישיט את ידו לעוד שכמותו? בל יתחפר בשתיקתו, אל יתחבא בה אל לו לעצום עיניו,…

"גשם באלפסי" גאה לארח! והפעם, ידידי הטוב והעיתונאי הירושלמי שבי כהן עם סיפור מרגש ויוצא דופן: כמה פעמים שמעתם משפט בסגנון: "אורי מלמיליאן תרם רבות לבית"ר ירושלים" או למשל: "אבי נמני נתן המון למכבי ת"א". ובהקבלה לעולם: "ריאל מדריד בלי ראול זה לא אותו דבר" ו"ריאן גיגס עשה את מנצ'סטר יונייטד למה שהיא". מישהו פעם…

בערב החג קיבלתי מייל מעניין מאחד הקוראים והמגיבים הקבועים כאן בבלוג- תומר חרוב. למייל, שנשלח בעקבות הדיון שהתפחת כאן בשבוע שעבר על רשמי מהביקור במשחק של בית"ר בקרית-שמונה, צורפה רשימה מעניינת ומרגשת שמספרת על החוויות של תומר בדרך אל ו-מ משחק החוץ של קבוצתו, מכבי נתניה, באותו מחזור ממש. מסתבר, כמו שהוא מסכם יפה, שאפשר…

המונח "יום-כיפור", הרבה בגלל המלחמה ההיא, נקשר בהוויה הישראלית לרגע של התפקחות, הודאה על משגים שעשינו ונבעו פעמים רבות מיהירות, שאננות והזיונות שווא. מתוך כך אני מפרסם כאן לראשונה דברים שכתבתי לפני כשנתיים למגירה ונראה לי שמבטאים היטב את המצב הזה של הכאה על חטא והתפקחות כואבת. הדברים הם סדרת מכתבים שכתבתי לידיד נפשי יאיר…

"הרביעי לעשירי הוא יום אבל לאומי. לא נשכח ולא נסלח, שאלוהים אתכם יקח!" (אוהדי בית"ר מציינים את "יום הנאכבה" בו הובסה בית"ר 4:0 ע"י בני סכנין ב- 4 באוקטובר 2004) בדרך החוצה מהמגרש פתאום נופל לי האסימון: "תגיד לי אחי, מה התאריך היום?!" עוד 4/10 שחור בהיסטוריה של בית"ר "שאמא אדמה, אבא שמיים וסבא ירח ישלחו לכם…