כנראה שפתחתם עלי עין טוב טוב אחרי הביקור באמירויות שבוע שעבר (…) כי הדבר הבא בערך שקרה איתי היה שנפלתי למשכב הודות לשפעת אכזרית במיוחד הידועה כאן בכינוייה Fresher's Flu ע"ש החיידקים האקזוטיים שבמביאים איתם הסטודנטים הטריים מכל קצוות הגלובוס בפתיחת שנת הלימודים (לתשומת לב הקורא אריגיא). ומה שלא עשו עשרות אקמולים עשה שער אחד של צ'אבי אלונסו- החזיר את הצבע ללחיים, את האור לפנים ואת הטעם לפה!
חבר טוב מהליברפולייה הישראלית שעושה בלונדון בימים אלה התקשר אלי מייד עם סיום המשחק ובפיו שאלה אחת- "כמה קיבלנו?" (הוא היה בעבודה בזמן המשחק ולא עודכן על התוצאה) הייתי צריך לעמול קשה כדי לשכנע אותו שניצחנו. וזה לא רק הוא, כל אוהד ליברפול שדיברתי איתו על המשחק בשבוע האחרון שידר את אותו מסר, רק לצאת משם בשן ועין- תיקו תהיה שמחת בית השואבה. על ניצחון אף אחד אפילו לא חלם, אבל מסתבר שככה זה עם ליברפול, אין ציפיות- יש תוצאות.
כמו ששמתם לב לא ממש הייתי פעיל בבלוג בימים האחרונים (ועכשיו אתם מבינים מדוע) אבל בכל זאת השתדלתי לפחות לעקוב אחרי הדיונים בין החברים וכך קראתי החלפת דברים מעניינת שהתפתחה כאן אמש אחרי המשחק בברידג'. בגדול יש כאן התנגשות בין שני אסכולות, האחת, בצדק, רואה בליברפול אסון לכדורגל עם הטקטיקה המוגזמת והמשחק הציני שלה. השנייה, בצדק גם כן, רואה בטקטיקה הזו גאונות לשמה בעזרתה מתגברת הקבוצה על יריבות בעלות יכולת ומשאבים גבוהים בהרבה. דעתי האישית היא שהעניין תלוי בזווית ההשקפה: אוהד ליברפול, כמוני, ייקדש כמעט כל אמצעי בדרך למטרה- אליפות אחרי תשע-עשרה שנים במדבר. כל מי שלא משתייך לקבוצה המיוחסת דלעיל יחרד מהמחשבה על אחת האליפויות המכוערות בתולדות הליגה האנגלית.
בינתיים מגיע קרדיט גדול לרפא בניטז, כן בניטז, על הכנה טקטית, הרכב וניהול משחק מעולים. בניטז זיהה היטב שהעוצמה של צ'לסי, כמיטב המסורת של קבוצות של סקולארי, טמונה במשחק האגפים בראשותם של המגינים אשלי קול (אחרי שמעון גרשון שחקן הכדורגל שמעורר אצלי הכי הרבה אנטגוניזם) ובוסינגווה (שהם הרבה יותר קיצוניים משחקני הגנה למעשה) וניטרל אותה בעזרת הצבת ארבעה מגינים- שניים בכל צד (אורליו וקאוט בימין, ארבלואה וריירה בשמאל). זה ציני ומכוער, הכל נכון. אבל אליפות של ליברפול בפער האיכות הנוכחי מצ'לסי ואיחוד בני-לנקשייר תהיה בהרבה מובנים מרשימה יותר מכל השמונה-עשרה האחרות.
ובכל זאת, שום תואר לא לוקחים בסתיו, אפילו את הקרלינג-קאפ מחלקים רק בפברואר. ואולי אני סתם אחד שנכווה ברותחין ונזהר כעת בפושרין, או שאולי אני סתם מנסה להנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב שוב. אבל עדיין, שום דבר בכדורגל של ליברפול אל גורם לי לחשוב שנהיה איפה שאנחנו היום גם כשיגיעו מרץ ואפריל. האופי? זה כבר משהו אחר. ואם זה לבד יספיק אז כבר יהיה מדובר כאן "במשהו שהוא לא מעולם הכדורגל, זה מעולם הסיפורים מעולם האגדות!" (יורם ארבל מקריין את שער השיוויון של ליברפול, גמר ליגת האלופות 2005).
בזמן שנעדרתי.. (השלמת פערים קצרה):
בית"ר. לא ראיתי את המשחק באשדוד אבל שמחתי לשמוע שהניצחון הושג בראשותם של ברוכיאן ויצחקי. אם יש דבר טוב שיוצא מהמשבר הנוכחי של בית"ר זה שהוא גורם לה להראות אנושית והרבה יותר סימפטית. בית"ר של השנתיים האחרונות היתה מפלצת מכנית שלא ידענו איך לאכול- בית"ר של ברוכיאן ויצחקי שמנצחת בקושי באשדוד היא כבר משהו הרבה יותר בממדים שלנו, משהו שהרבה יותר קל וכיף לנו להתחבר אליו.
המאור הגדול. הדיווחים מבירת הנגב מרנינים, אחרי שכמעט כבה חוזר המאור הגדול (מליקסון) להאיר במלוא העוצמה, החברים בדרום כבר נשבו בקסמו- להלן מס' ציטוטים נבחרים (באדיבותו של אריגיא):
"וכמו תמיד מאור מליקסון איש המשחק שתמיד מתעלה על כולם!
מצליח באמצעות היכולת הטכנית הדהימה שלו לעבור שחקנים בקלות, הוא פשוט פנומן עובר כמה שחקנים שהוא רוצה!
שני הגולים בזכותו עם הפריצות המדהימות שלו.
פשוט כל הכבוד, צריך להריע למאור מליקסון!!"
"אח………. מאור מליקסון ? מה עוד נותר להגיד?
כל משחק הוא רק משתפר..
שני בישולים מצוינים…..
ובכלל משחק מצוין "
"היה משחק נהדר, מליקסון שוב מוכיח שהוא השחקן הכי טוב בליגה הזו".
חואנדה ראמוס. כך חולפת תהילת עולם: המאמן הספרדי שהובא בדיוק לפני שנה לטוטנהאם על תקן של משיח ועם פרסטיז'ה של אחד ממוחות הכדורגל העולים באירופה אחרי ההצלחה המסחררת עם סיבליה פוטר במוצ"ש באישון לילה, כאחרון עובדי הניקיון. היתה לי הרבה ביקורת על המהלך שעשה אז ראמוס, ועל חוסר הנאמנות שגילה למעודון שהביא אותו לאותו מעמד- סביליה, ולכן יש לי מעט סימפטיה כלפיו כעת. לזה קוראים, כנראה, צדק פואטי. הנה מס' דברים שכתבתי אז בעקבות המעבר שלו לספרס:
למי שלא ראה, את ההצגה הכי גדולה באירופה נתנה השבת סיבליה. הקבוצה הנפלאה הזו מאנדלוסיה טיאטאה את הקבוצה הלא ברורה של ברנד שוסטר ושטפה את המגרש בדרך ל 2:0 קליל שהיה יכול וצריך להיות בקלות גם ארבע או חמש!
להצגות של סיבליה בעונות האחרונות כבר התרגלנו (מה שלא מונע מאיתנו לדרוש עוד ועוד "הלעיטני נא מהאדום האדום הזה"..). אלא שהקונצרט אתמול ראוי לציון מיוחד משום שהוא נערך פחות משבוע אחרי הנטישה העלובה של המאמן חואנדה ראמוס את המועדון. ראמוס זה לא כיבד את המעסיקים שלו, השחקנים שלו ואוהדי הקבוצה וערק באישון לילה לצפון לונדון יחד עם כל הצוות המקצועי שלו.
אז, דבר ראשון, ההתנהגות הלא מכודת ונעדרת כל אתיקה הזו ראוייה לגינוי בכל מקרה גם אם חואן לפאורטה היה על הקו. אלא שחוץ מזה לא ברור בכלל מה היה דחוף כ"כ לסניור ראמוס להחליף את הקבוצה המלהיבה ביותר ביותר באירופה בעונה וחצי האחרונות, המועדון המסודר, הקהל המדהים ומנות הטאפאס המשובחות של אנדלוסיה במועדון העגום חסר השאיפות מלונדון האפורה?
התקדמות מקצועית ממש אין בכך- סביליה זכתה בחמש תארים בשני העונות האחרונות (התואר האחרון של טוטנהאם היה כך נדמה לי כשלבעלת הבית בדאונינג 10 קראו מאגי תאצ'ר, או שמה היה זה בעצם האדון החביב ההוא.. נו.. צ'רצ'יל שמו..). היא משחקת בליגת האלופות עם סיכוי יותר מסביר להעפיל לשלב הבא (בוויט הארט ליין עדיין משוכנעים שהכדור הזה עם הכוכבים הוא סמל האיחוד האירופי הממשמש ובא..). ובנוסף, לא יהיה זה ניחוש פרוע מדי לומר שגם העונה תהווה סיבליה פאקטור משמעותי במאבק האליפות בליגה שלה (טוב.. בשביל הפעם האחרונה שזה קרה אצל התרנגולים אני באמת צריך לקפוץ למחלקה להיסטוריה, וזה בקצה השני של הקמפוס אז תסלחו לי כרגע..).
רק אל תגידו לי שגם הוא קנה את האגדות על "מולדת הכדורגל" ו"הליגה הטובה העולם".. אם זה המצב, וגם אם לא, אני מאחל לראמוס היקר להירקב במרכז הטבלה ובמשחקים חוזרים בדונקאסטר בסיבוב השלישי של הקארלינג קאפ. שם, בלילות אמצע שבוע קפואים, יהיה לו הרבה זמן להרהר בשמש המלטפת של דרום ספרד ובימים הנפלאים ההם בסאנצ'ז פיחואן…
לגבי בית"ר – אין ספק שיש משהו הרבה יותר כיף בניצחון של בית"ר עם יצחקי, ברוכיאן ובן-שושן. מזכיר לי את החגיגות אחרי הניצחון הראשון של עונת 2001/2002 על ראשל"צ, במשחק השישי של העונה (לא יודע איזה מחזור זה היה בדיוק, כי בית"ר התחילה לשחק רק במחזור הרביעי אז עברה להשלמות), כשהאוהדים שיצאו מטדי חגגו כאילו כרגע עלינו לשלב הבתים של ליגת האלופות.
במהלך המחצית השנייה באשדוד, כשכולם היו בלחץ עקב השוויון המתקרב (כך נראה היה) של אשדוד, אני רק דיברתי על איזה כיף זה לראות התקפות של בית"ר בהן הכדור נע בין עמית, ברק ואבירם.
לגבי חואנדה ראמוס – כמו שאמרת, צדק פואטי. אבל לא מושלם – מושלם זה יהיה רק אם שום קבוצה בלה-ליגה תסכים לקבל אותו, והוא ייאלץ לכתת רגליו בין מועדוני הליגה השנייה או להישאר מובטל עד סוף השנה.
לגבי ליברפול – ברכות על הניצחון, קיוויתי שתשיגו אותו למרות שבתור אוהד ארסנל היה לי אינטרס חזק יותר לתיקו. אם ארסנל וליברפול יסיימו במקומות 1-2 בסיום העונה, אני אפילו "מוכן" לפרגן לכם אליפות (שלא תגיד שלא יצאתי לארג' :-) ).
מוזר ככל שזה נשמע (אפילו לי עצמי) אין לי אלא להיזכר בערגה בניצחון ההוא על ראשון (שאגב הזכרנו כאן בהקשר אחר לא מזמן אם אינני טועה) ובעונה יוצאת הדופן (מכל בחינה אפשרית) ההיא… נראה לי שמן הראוי שנקדיש לה בהזדמנות הראשונה במה משלה ונעלה אותה על נס.
איציק, הזכרנו את אותו ניצחון בהקשרו של המסוק הצה"לי שלקח חלק בתצוגת הקהל. כן, הרבה לפני לה פמיליה היו בטדי תצוגות הרבה יותר מושקעות, שגם צה"ל על מפקדיו הבכירים לקח בהן חלק :-)
שלום איציק,
ברוך הבא לעולם. גם אני ביליתי כמה ימים במיטה עם שפעת, זו אגב היחידה שגורמת לאשתי לגלות קצת איפוק…
היה לי סוף שבוע שמן הראוי היה לבלות אותו במחלקת טיפול נמרץ, רצוי מחובר למכשירים. תשע נקודות או אללה יוסתור.
שבוע אחרי ההצגה הנאה בטדי, החזירו אותי הכחולים שלי לאדמה. האמת, הם לא היו פחות טובים ועלו עם הרכב תוקפני למדי (שאפו למחפוד אהובי), אבל אסולין מצוייד בתכונה גרד מילרית שסייעה לו להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון. חבל, אבל לא נורא, יש עוד שש נקודות בקופה.
לא חולפות אלא שישים דקות, והגברת הזקנה (אמאורי) מחזירה לי קצת צבע ללחיים, ביני לביני אני סוגר על תיקו ומחפש ציפורניים לכסוס עד יום ראשון. את שלי כבר גמרתי…
יום ראשון אני עדיין במיטה. כלומר על הרגליים, אבל בבית. מסתובב עצבני וחסר מנוחה. חורש כל מדור ספורט אינטרנטי בעברית ואנגלית, מבשל מרק עוף עצבני למשפחה, מציץ מפעם לפעם בראי לראות בכמה הזדקנתי מלפני כמה דקות ואיכשהו מגיע הזמן.
בהחלטה של רגע אני קם מהכורסא ורואה את המשחק בעמידה. ממילא הרגל שלי נשלחת כל כמה שניות בבעיטה לא רצונית. החברים יוצאים מחדר ההלבשה וההרכב, כמה מפתיע, די מוצא חן בעיני. היה ברור שטורס לא יהיה, (חבל רק שהנבלות לא הראו אותו ביציע עם היפהפיה שלו), שמחתי שריירה וקין קיבלו עוד צ'אנס והכי שמחתי שפנאנט לא הורכב. אני ממש לא מעריך אותו כשחקן, אבל זה דיון לפעם אחרת.
לא ארחיב על המשחק, הרי ראית אותו בדיוק כמוני, רק אציין בסיפוק שגם שש מתשע זה לא רע.
נכנסתי אחרי המשחק לבלוג הנוהג להאדיר את הקבוצה הענייה של מנצ'סטר (איחוד בני לנקשייר…ענק!!!) ונהניתי מהפוסט הרלוונטי והתגובות. מסתבר ששם באמת משוכנעים כי "אלוהים לשלטון (אליפות) בחרתנו". אני רוצה להפנות את תשומת ליבך לתגובתו שם של באבא בימים, בניק חדש, פשוט להקליט ולשמור!
האמת שדי מצער לראות חוסר פרגון וזלזול, אבל מצד שני, זה מובן, קשה לנשום כשהראש מופנה כלפי מעלה ומה שרואים זה תחת לבוש באדום…
תרגיש טוב, ותודה על הפוסט הנהדר.
בני תודה על המחמאה!
זה לא באמת ניק חדש התוספת (א.ש. הצלחות) נובעת מהעובדה שקבוצת הבייסבול בעיר מגורי עשויה לזכות הלילה ב – world series. הפכתי לאוהד נלהב שלהם עקב כך, בעוד שלפני חודש לא ידעתי מי משחק שם (מה לי ולבייסבול). העובדה שכאן העיר בטירוף כתוצאה מן ההעפלה ההיסטורית היא ככל הנראה מדבקת (כמה בטירוף? כל הגננות בגן של בתי לבושות במדים של הקבוצה. האוטובוסים כולם נושאים שלטים – GO PHILLIES, ובמשרד שאני עובד בו, מקום מעונב בדרך כלל, כולם לבושים במדים של הקבוצה. למה בטירוף? כי כבר 25 שנה העיר הזו לא זכתה בשום תואר. העיר היחידה בארה"ב שיש לה ארבע נציגות בענפי הספורט המובילים בארה"ב (פוטבול, בייסבול, כדורסל והוקי) שלא זכתה בשום תואר מאז 1983. 100 עונות במצטבר). אני מבטיח ששמחתי תהיה שלמה בנצחונם. אני מבטיח לזנוח אותם לאנחות כשהם יהיו על הפנים שוב.
איציק, מקווה שחזרת לסורך. לפי הכתיבה, מעולם לא עזבת.
תודה על הטיפ של הצעיף, אני בהחלט מסתובב עם אחד כבר כמה ימים. הוא לא עזר בברד היום, אבל מסתדרים. החום בפאב אתמול עם השריקה האחרונה יאיר אותי אולי לא לשמונה ימים, אבל לפחות עד יום רביעי כשקראוץ' יגיע העירה.
אני מסכים מאוד עם הניתוח של רמוס. אומנם עם עזיבתו מצד אחד כעסתי מאוד (אוהד סביליה, אני מזהה את עצמי בין היתר), אבל עדיין הערכתי אותו והייתי משוכנע שיצליח. כנראה שאלוהי הכדורגל הפציע שוב, בין העננים הכבדים. לצערי הוא לא עזר לי ואין לסביליה משחק בית על חופשת חג המולד האקדמית, אבל כבר נמצא משהו…
תרגיש טוב, שמור על עצמך.
אהלן איציק,
ברוך הבא! היית חסר. סגרנו עיניים… תהיה בריא!
לגבי ליברפול – הזכרתי את דעתי בפוסט הקודם (וסליחה עם בני שלא הספקתי להרחיב בנושא. אולי פה נפתח זאת שוב) שאני מאלה הסולדים מהכדורגל של בניטז, אבל אני בהחלט מבין אתכם שמעריצים אותו. זה לגיטימי והגיוני עבור אוהדים. אצלי, למשל, כאוהד בית"ר, לא עניין יותר מידי איך שיחקה בית"ר לפני שנתיים, רק שלעזאזל, תחזיר כבר את האליפות למקומה הראוי.
לגבי אליפות – אמרתי לך כבר שלדעתי, העמדה של דורפן שאומרת שבגלל ההגרלה הקשה של היונייטד, קבוצה שלא תפתח עליה פער של 7-8 נקודות עד חג המולד, לא תצליח לקחת אליפות, היא זו שתתגשם בסוף. אבל כיוון שיש לי יותר חברים שהם אוהדי ליברפול מאוהדי יונייטד – אני בעדכם.
בית"ר – מסכים שהיה משהו מיוחד במשחק הזה. לא הבנתי מה זה עד שקראתי אותך – חזרנו להיות אנושיים. וזה יפה.
מליקסון – יכול להיות שזה המקום שלו? ליגה שניה, באר-שבע, מגיע מלמטה בלי שיש לו מה להפסיד? לא יודע. התסריט האופטימי שלי – הוא עולה ליגה עם באר-שבע, נותן עונה טובה בליגה הראשונה בשנה הבאה ואז חוזר הביתה. חלום!
חואנדה ראמוס – אתה יודע מה הייתה התגובה שלו היום כשעזב? תקעו לי סכין בגב… מעניין מי לימד אותם את התרגיל…
איציק – רק בריאות!
יובל, נכון.. חזק ביותר! אני אף פעם לא מסרב להזדמנות להיזכר באירוע הבלתי נשכח הזה..
בני.
רפואה שלמה דבר ראשון- לא נעים העסק הזה עם השפעת, אה?!
האמת שאני קצת כועס עליכם על ההפסד בדרבי..
א. כי אתם קצת קבוצת בת שלנו העונה עם ריקן ויסה ועזריאל.
ב. כי אם יש קבוצה שאני שונא בליגה שלנו זו מכבי פ"ת. לא לא בגלל לוזון. בגלל שלקבוצה עם 12 אוהדים אין זכות קיום לדעתי.
לפחות אני שמח בשביל גיא עזורי שכמו שצפיתי מתפתח להיות מאמן גדול ואנחנו עוד נבכה על זה שנתנו לו ללכת.
.OT
אתה מזכיר לי את היחסים הלא המחייבים שיש לי כאן עם הסיינטס. זה דווקא נחמד שיש דבר כזה מהצד..
אריגיא.
ברד?! בלודי הל… לפחות זה עדיין לא הגיע אצלנו לדרום.
שבי.
אני כמו שאתה יודע אחד ממבקריו הגדולם של בניטז. ההצדקה היחידה לכדורגל שלו יכולה להיות התוצאות שאנחנו רואים כרגע. וגם זה רק בגלל הקונסטלציה המיוחדת בה נמצאת ליברפול, קרי. פער האיכות מיונייטד וצ'לסי והשנים הארוכות במדבר.
לגבי מאור. זה ישמע לך מטורף אבל אני מוכן לוותר על התואר הבא שבית"ר תיקח בשביל לראות אותו אצלנו בחזרה בכושר האמיתי. עד כדי כך אני אוהב אותו. כמו שנדמה לי סיפרתי לך פעם' זה השחקן היחידי בעשרים ומשהו שנה שאני הולך למגרשים שקניתי כרטיס רק בשביל לראות אותו.
איציק,
ויסה, שיהיה בריא, לא היה ממש במשחק שלשום, אבל הוא בהחלט זוכה לאהדה מוצדקת. מדובר בשחקן נפלא עם ערך מוסף של מתקל מצויין מחד ואמיץ מספיק כדי לחטוף פאולים מצד שני. אבי ריקן, מוכשר ביותר אבל משחק בתפקיד זר לו לחלוטין.
ועזריאל, עזריאל…רגע…השם מוכר לי…לא זוכר. לא נורא.
גיא עזורי, אלי מחפוד, אלישע לוי, עטר, רב"ש, איווניר ועוד כמה, כל אחד לפי יכולתו והישגיו יגאלו אינשאללה את הכדורגל הישראלי משממונו.
באשר לבניטז:
"בינתיים מגיע קרדיט גדול לרפא בניטז, כן בניטז, על הכנה טקטית, הרכב וניהול משחק מעולים. " זה ציטוט שלך. אתה צודק ועל זה בדיוק אני מדבר.
"מה שרפא עושה בליברפול עם כל הכאוס הניהולי שיש שם הוא לא פחות מנס." זה ציטוט של old timer. גם הוא צודק, וגם על זה בדיוק אני מדבר.
old timer,
פילדלפיה מאז תחילת שנות השמונים, היא בשבילי בעיקר הסיקסרס'. בשלושת הענפים האחרים נטיתי מערבה (פוטבול ובייסבול – סאן פרנסיסקו), וצפונה (הוקי – מונטריאול) יותר, אבל הסיקסר'ס בליבי לנצח. יש לי שם רוטציה מתמדת. הד"ר הידוע פינה את מקומו בליבי לסיר צ'ארלס, וזה פינה מקום ל IA. אני יודע שפילי היא עיר מוטרפת ספורט, ואני די מקנא בך על כך שאתה יכול לחוות זאת מקרוב. בהצלחה בוורלד סיריס.
שבי,
שוב, אני לא מבין מה פירוש "סולד מהכדורגל של בניטז". מאיזה כדורגל. בניטז לקח אליפות מרשימה ביותר עם וולנסיה בקמפיין שכלל גם נצחונות חוץ במגרשים הכי קשים בספרד. הוא כבר הוכיח בגדול את יכולותיו הטקטיות והאסטטיות. בליברפול הוא עובד בתנאים מוזרים במקרה הטוב, ומוציא מים מסלע. אולי לא מבריק, אבל יעיל. על כך אני בהחלט מסיר את כובעי בפניו. נכון להיום, קשה להתווכח עם המציאות.
איציק אלפסי !
כמו שאמרתי פה בתחילת העונה יש לכם מאמן ברמה עולמית,כאשר יתרון נוסף שלכם בהשוואה עלינו(בני איחוד לנקשייר)הוא הרעב והדבק הקבוצתי,אחרי הרבה שנים יש לכם קבוצה ששוה אליפות.
שחר
בקשר לראמוס-אני לא יודע כמה מאיתנו היו מסרבים להגדלת השכר פי עשרה ולא עוזבים את מקום עבודתנו אחרי שנתנו לו כמה שנים טובות וקידמנו אותו למקומות שהוא לא היה בהם שנים רבות,זה קצת ילדותי לפטור את העניין ב"סכין בגב". סיפור פיטוריו של ראמוס מטוטנהאם הוא משהו אחר לחלוטין ממה שאתה מצייר אותו,העובדה היא שאף מאמן לא מצליח בטוטנהאם בשנים האחרונות למרות סכומי הכסף הגדולים שנשפכים שם,אני לא חושב שהבעיה הייתה ראמוס וההתייחסות שלו לגבי הסכין בגב הייתה לעבר השחקנים שבאמת נראים תת רמה השנה.
בני-שלושת המאמנים האחרונים שציינת הם פשוט בעלי יחסי ציבור טובים מאוד,בינם לבין כדורגל התקפי וטוב אין שום קשר. את שני הראשונים אני לא מכיר מספיק טוב ובקשר לאלישע לוי אתה בהחלט צודק. מאמן ראוי וטוב מאוד.
חוץ מזה רפואה שלמה לכולם וברכות על ניצחון ליברפול,שימחתם גם אותי. למרות שאני תומך רשמית בהאל סיטי לכתר,אני אעדיף לראות אתכם חוגגים על צ'לסי ולנקשייר בסוף השנה.
בני,
הגישה שלך כלפי בניטז היא גישה של אוהד ליברפול, ועוד פעם – זה בסדר. אין לי שום בעיה עם זה.
אני מסתכל על הדברים אחרת (גם בהקשר של בית"ר, אבל זה לדיון אחר). מה זה כדורגל? משחק. סוג של חוויה. מתי אנשים נהנים הכי הרבה מהמשחק הזה? כשיש הרבה גולים, הזדמנויות, כשהכדור מטייל ברחבה, כשהשוערים נופלים לרצפה ולשמיים, בקיצור – כשיש אקשן. כמה קהל היה במגרשים באיטליה בשנות ה-90 המשמימות? בשנים האחרונות הקהל חוזר, ולא סתם. חזרו הגולים. כמה קהל מגיע למשחקים בבונדסליגה? בלה-ליגה? כל מגרש מפוצץ בעשרות אלפים. שאמשיך? אין צורך. הבנת. קהל רוצה להנות.
הזכרת את ולנסיה של בניטז. גם שם האליפויות שלו לא היו מרשימות וההתלהבות הגדולה ממנו עכשיו היא בדיוק בגלל זה שהוא הצליח לבנות בליברפול קבוצה עם הרוח שהייתה לו אז בולנסיה. קבוצה סופר-הגנתית, עם שני סופרסטארים שנותנים את הערך המוסף כמעט בכל משחק. זה מביא תוצאות, משמחות עבורכם, אבל די מתסכלות עבור היתר.
אני לא אוהב את הכדורגל של בניטז (סולד? אולי קשה מידי אבל קרוב לזה) בהשוואה לכדורגל שמשוחק בקבוצות אחרות. אין בזה שום פסול. הרי שום דבר כמעט לא עומד בפני עצמו, בוודאי ובוודאי לא בכדורגל. אתה רואה ברצלונה ואחרי חצי שעה ליברפול. אתה רואה את יונייטד ולמחרת את הקבוצה שלכם. מה לעשות – אתה משווה. וזה לא נראה טוב עבור בניטז.
כשבניטז (או מוריניו, או להבדיל, גרנט וחסידיו השוטים בארץ), נותן לשחקנים בעיקר הוראות איך למנוע שערים ולא איך להבקיע אותם, כשהוא לוקח שני שחקני התקפה והופך אותם לחצי-מגינים על הקו, כשהוא שולח חלוץ וחצי לנסות לקושש קוצים בחצי של היריב, כשהוא מתפלל לכדור נייח כדי שיבוא בובי מור החדש ויסגור לו עוד משחק, כשהוא עושה את כל זה הוא אמנם מביא תוצאות אבל משניא את עצמו ואת הקבוצה שלו על רוב האנשים.
לסיום התגובה הארוכה-כאורך-הגלות הזו (וסליחה עם הקוראים שהחזיקו מעמד עד עכשיו), שם המשחק היום הוא טלוויזיה. תוך כמה שנים גם החוקים בכדורגל ישתנו לטובת כדורגל עם שערים. זה כורח המציאות בעולם גלובלי שבו יש לאנשים כל כך הרבה ריגושים, כל כך הרבה אפשרויות, בעולם שבו בלחיצת שלט אתה עובר לדבר המרגש הבא. תראה את ליגת העל שלנו ואת צניחת העניין בה. מי אשם בזה אם לא המאמנים השמרנים שתקועים אי שם ב"מבחן התוצאה"? תראה כמה רייטינג יש לערוץ 10? מי יישאר לראות את הכדורגל של גרנט, גוטמן, בן שמעון, קלינגר, גיא לוי והאחרים? רק הבודדים שעדיין נאמנים ל"מבחן התוצאה".
אתה יודע מה אומרת הקלישאה? אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן. העולם משתנה. אם לא יבינו את זה בשכל, כמו שהבינו בהרבה ליגות באירופה, מישהו כבר יכריח את המאמנים האלה להבין את זה בכוח.
שבי.
אין שום צורך להתנצל על אורך התגובה, כל פיסקה שלך היא רווח נקי שלנו.
לגבי הדברים עצמם- אין לי אלא לומר שאני מסכים עם כל מילה, אות ופסיק.
בני.
מה יהיה עם ה-49רס באמת? גם אני "תקוע" איתם מאז הימים של ג'ו מונטנה הגדול!
שבי,
היטבת להסביר את עמדתך. אני לא בהכרח מסכים, אבל ללא ספק מודע לאיך שהדברים נראים מהצד שלך. אני אוהד ליברפול, וגאה בכך, אך למרות זאת לא היתה לי בעייה לחרוץ לשון חריפה על ז'ראר הוייה למשל, שלרשותו עמד סגל נוצץ יותר (אואן, מקה, ברגר וכו'). אהדתי לבניטז נוגעת יותר לאיך שהוא מצליח למרות הסגל הפחות נוצץ. ברצלונה וליברפול? אין מקום להשוואה על הנייר, למרות שעל הדשא, לא הייתי ממהר לשים את כל כספי על הבלאוגרנה. בכל מקרה, אני חושב שהנושא מוצה עד תומו.
איציק,
היית מאמין אם הייתי מספר לך שגם אצל אוחזי הכדור האליפטי מאיזור המפרץ הבעייה מתחילה ונגמרת בבעלים? אני עוקב ומיואש, למרות שכבר בשלב הזה של העונה ברור שגרוע כמו לפני שנתיים לא יהיה. אז גמרנו עונה ללא אף נצחון, וכיום יש לנו כבר שניים…
המאמן נולאן פוטר ואת מקומו תפס מייק סינגלטרי שהיה ליינבקר בשיקגו הגדולה. נקווה שמקצת הוונריות שלו תעבור גם לשחקנים. אגב, ההגנה שלנו לא ממש רעה, הבעייה היא בעיקר בהתקפה. מאז מונטנה ויאנג הגדולים, לא השכלנו להתארגן על קווטרבק נורמאלי וככה זה נראה על המגרש. חדשות טובות, הבן של ג'רי רייס מצטיין בקולג'…
בני ידידי,
אני מרגיש כמו בצבא: רות, סוף!
לבריאות…
בני.
תודה על העדכונים מהמפרץ. באמת מה כבר אפשר לצפות מבעלים אמריקאים? :)
אני מאמין שגם ימי הזהב למרגלות גשר הזהב יחזרו. הכל חוזר לאט, לאט: סלטיקס, ליברפול.. גם זה יגיע.
שבי,
אני חושש שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך. בביטוי הנושא מוצה התכוונתי ששנינו יודעים מה האחר חושב ולכן אפשר לעבור לדיון אחר. בוודאי שלא התכוונתי להישמע מתנשא.
אם פגעתי, אני מתנצל.
אם לא הבנתי אותך, אני מתנצל פעם שנייה.
איציק,
עדכונים מהמפרץ:
הפסד במשחק הראשון למאמן החדש נגד סיאטל דווקא, נמושה רצינית גם היא. אבל, עושה רושם שמייק סינגלטרי לוקח מנהיגות. הוא העיף את הקווטרבק הפותח במחצית המשחק לטובת הק"ב השלישי(!) וקיבל ממנו טאצ'דאון, ובנוסף הוא דפק הופעה מפילה במסיבת העיתונאים אחרי המשחק. אגב, מדובר באותו סינגלטרי שאמר פעם לפני משחק של קבוצתו דאז, שיקגו ברס נגד הניינרס': "אם מר מונטנה פוחד לשחק נגדי, שישב בבית ויסרוג…".
הנה הקישור:
https://www.youtube.com/watch?v=QYaDJ-WuuSY
חדשה נוספת: יש מצב לנשיאה חדשה לניינרס' בקרוב מאוד, כנראה מיד אחרי הבחירות בארה"ב. היא מובטלת וקוראים לה קונדוליסה רייס!!!
בני.
תודה ושוב תודה על העדכונים המרתקים!
אני חייב לציין שאני כבר מספמט מאוד את הבחורצ'יק הזה, סינגלטרי- לא תירוצים ולא בולשיט.. כמו שצריך בלי לערבב אף אחד. נקווה שלמרות ההפסד המביך זו תחילתו של עידן חדש במפרץ. הגיע הזמן.
קונדי נשיאה? מזמן חשבתי שזה צריך לקרות :)
בכל מקרה, המשך לעדכן אותנו בני, ואולי אפילו נארגן איזה פוסט מסודר מתישהו בקרוב.