קטגוריה: יהדות השרירים
-
חלום אחד ישן
כדי להגשים חלום אחד ישן יש צורך במיליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם כדי להגשים חלום אחד ישן יש צורך במיליון חולמים שלא אוטמים את אוזניהם שמוכנים אל החלום להתקרב, שעוד זוכרים איך להקל את הכאב שיכולים להתאהב, להתחייב ולגלות שעוד נשאר להם מקום בלב ("מקום בלב", מילים: אהוד מנור) בתור אוהד זכיתי להגשים כמעט…
-
כל חוף בעת צרה (סיכום ההופעה שלנו בבייג'ינג)
התחושה שיוצאת מההופעה של המשלחת שלנו בבייג'ינג היא מעורבת: בטור ההישגים אפשר למנות את השחיינים שמרביתם שיפרו את השיאים הישראליים ועמדו במטרות שהציבו להם; את גל יקותיאל שהיווה הפתעה נעימה בג'ודו כשהיה רחוק ניצחון אחד ממדליה; את אלכב שטילוב שלמרות הנפילה בגמר הביא לישראל הישג יפה במקצוע אולימפי יוקרתי. וכמובן, כרגיל יש לומר, את השיט-…
-
עלות השחר (ורגעים קסומים אחרים מבייג'ינג)
קריעת ים-סוף. אוףףףףףף…. קשה היתה עלינו המדליה הזו כמו לידה.. אחרי שהוציאו לי את העיניים עם מבול המדליות שלהם (שלושים ושש, שש-עשרה מזהב. אבל מי סופר?!) כמה כיף היה לתקוע לבריטים ולקחת דווקא מהגולש שלהם את המדליה! ואל תראו בזה עניין של מה בכך. האמת שעד לפני שבוע לא ידעתי את זה, אבל הבריטים הם…
-
באביב (ימים בינוניים)
נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב.. בינתיים שב תחת עץ הקלמנטינות זה עונתי, עונתי קבל את הדין זה נופל מלמעלה תחשוב שזה גשם, תחשוב שזה חורף, ואחר כך נראה.. נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב.. באביב אני אלבש חולצה לבנה ואחצה את הרחוב כמו מלך באביב, בחולצה לבנה, כמו מלך! נעבור…
-
התקווה שווה זהב
אחד הדברים שלמדתי מהחיים בחו"ל זה להבין מה המשמעות של מדינת ישראל עבור יהודי שחי בגולה. ברוך השם אני לא נרדף או משהו כזה, וגם תודה לאל לא נחשפתי עד כה לגילויי אנטישמיות, אבל המחשבה שיש לי בית לחזור אליו- יהיה זה מחר, בעוד שנה, עשרים, או אף פעם לא.. מעניקה לי תחושת ביטחון שרק…
-
ציפורה
"מה הדירוג שלה?" שאל בפליאה שדר היורוספורט את הפרשנית שלצידו. "תשעים ושלוש" ענתה. "פשוט לא יאמן ששחקנית בדירוג שכזה משחקת כך!" סיכם השדר בהתלהבות. "אין אדם שאין לו שעה" אמרו חז"ל והתכוונו כנראה לרגעים כמו אלו שחוותה ציפי אובזילר אתמול במגרש המרכזי ברולאן-גארוס. מערכה שנייה יוצאת מן הכלל של הטניסיאת הישראלית הותירה את וונוס וויליאמס…
-
מדליקי המשואות (עשרת הספורטאים הישראליים הגדולים של השישים)
הדירוג שלפניכם מתבסס על הישגי הספורטאי בזירה המקומית והבינלאומית, אולם לא רק. משקל גבוה ניתן לאישיותו של הספורטאי, למידה השפעתו בתחומים שחורגים מגבולה הצר של הקריירה הספורטיבית ולהיותו מייצג אותנטי של ה"ישראליות" כפי שרובנו תופסים אותה. ______________ 10. אורי מלמליאן: הספורטאי הישראלי היחידי ששינה לבדו מציאות פוליטית/חברתית. שער הניצחון שלו בהארכה נגד מכבי ת"א בגמר…
-
יהדות השרירים (60 שנות ספורט ישראלי)
זה היה אחה"צ רגיל לגמרי, חזרתי מביה"ס וכהרגלי העפתי את התיק לפינת החדר, צעקתי לאמא משהו בסגנון "אנ'לא רעב ולא, אין שיעורים" וירדתי למגרש. טוב, "מגרש" זו לא בדיוק ההגדרה ההולמת לפיסת הדשא הצחיחה שהייתה לנו מתחת לבית אבל עבורנו, הילדים בשכונה, גם ארגז החול הזה היה וומבלי או לפחות בלומפילד. אלא שבאותו אחה"צ ציפתה…
-
ניפגש ברומא (או: תמיד תהיה לנו איסטנבול)
גרנט: מגיע לו את מירב הקרדיט על הניצחון וההעפלה של צ'לסי לגמר. עשה ביה"ס לבניטז בכל התחומים: החל מבחירת ההרכב דרך החילופים, ניהול המשחק, הטקטיקה והתגובה לשינויי מומנטום. חבל רק שהוא לא יקבל את הקרדיט הזה. אין מה לעשות, גם אם אברם יזכה באליפות, ליגת האלופות, גביע ערי הירידים וכל תואר אפשרי אחר, באנגליה לעולם…
-
במקום דקת דומייה- דקה למחשבה
אני לא יודע מי ה"גאון" שהחליט לערוך דקת דומייה לזכר הנערים שנהרגו בטבח בירושלים לפני פתיחת המשחק בין אח"י נצרת להפועל פ"ת, אבל כמו במקרה של דקת הדומייה לזכר רוה"מ יצחק רבין ז"ל לפני המשחק בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים, היה צפוי שהרבה כבוד לזכרם של החללים לא יצא מהעניין. כביתר"י יש משהו מאוד מפתה…