אחד הדברים שלמדתי מהחיים בחו"ל זה להבין מה המשמעות של מדינת ישראל עבור יהודי שחי בגולה. ברוך השם אני לא נרדף או משהו כזה, וגם תודה לאל לא נחשפתי עד כה לגילויי אנטישמיות, אבל המחשבה שיש לי בית לחזור אליו- יהיה זה מחר, בעוד שנה, עשרים, או אף פעם לא.. מעניקה לי תחושת ביטחון שרק מי שחווה את החוויה של חיים בחו"ל לתקופה ממושכת יחסית יכול להזדהות אותה. פתאום אני מבין מה היתה המשמעות של אלפיים שנות גלות עבור יהודים בכל רחבי העולם שהיו צריכים לדאוג תמידית שלא סר חינם מעיני המקומיים. העובדה שיש דבר כזה שנקרא "מדינת ישראל" מאפשרת לי לשמר את הזהות הפרטית שלי מבלי כל חשש או רצון מיותר להטמיע דברים שאני לא מוצא לנכון מהתרבות המקומית. בהעדר מדינת ישראל הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי מרשה לעצמי לעשות שרירים על המארחים שלי כאן.
בעוד מס' שעות תצעד המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ינג. ארבעים ושלושה ספורטאים יצעדו תחת דגל הכחול הלבן. לכאורה כבר התרגלנו, שום סיבה להתרגשות מיוחדת. אם כבר, אז אנחנו מחכים לפאדיחה התורנית שתגרום לכולנו להתגלגל מצחוק על הכורסה בבית.
אלא שאולי זו גם הזדמנות נדירה לשים לדקה את כל הציניות בצד, לעצור רגע ולהרהר במה שהשגנו בשישים השנים הארונות. נכון, יש לנו מושחתים ואבטלה ואובר דראפט ודוחפים אותנו בתור והנהגים.. נו.. שאלוהים יישמור.. ובכל זאת, תראו לי עוד מדינה שמציגה פסיפס אנושי מרהיב שכזה במשלחת האולימפית שלה: בשבועיים הקרובים יתחרו תחת דגל ישראל על הבמה הגדולה בעולם, עולים מרוסיה, אוקראינה, ארגנטינה אורוגוואי ואתיופיה; מתנחלת דתייה מגוש עציון וקיבוצניק מחמדיה; סטונדט מאמריקה וחייל מאילת; אריק ואלכס ושחר ואינה ונמרוד והיילה ואנדי ונופר ובת-אל ודליה וקטיה ונטע ואנסטסיה וורד וניקי ואודי ורחלי…
אם זה לא ציונות אני לא יודע מהי – כי מהי הציונות אם לא איחוד כל יהודי העולם תחת קורת גג אחת, דגל אחד ותקווה אחת. כן אותה אחת..- להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.
שיהיה בהצלחה!
אני חושב שכל ספורטאי ישראלי שמתחרה באולימפיאדה הוא איזשהו ניצחון קטן (ואולי בעצם מאד גדול) למדינת ישראל, אולי אפילו ליהודים בכל רחבי העולם.
הסיבה שארץ נהדרת היתה הרבה יותר מתכנית סאטירה רגילה הייתה האמירה החזקה שלה, שהחזקה מכולם נאמרה בסיום כל תכנית: יש לנו ארץ נהדרת.
rd,
יפה אמרת.
גם לגבי ארץ-נהדרת- סאטירה לעולם לא תהיה מוצלחת אם אין בה יותר משמץ קורטוב של אמת.
יש לנו ארץ-נהדרת, הבדיחה היא שאנחנו מבינים את זה רק כאשר אנחנו רחוקים או שחלילה קורא איזשהו אסון. אם לצטט את יאיר לפיד שכתב פעם יפה (יאיר לפיד תמיד כותב יפה) לא יזיק אם "נרשה" לעצמנו לטפוח לעצמנו על השכם. פעם ב.. ככה. נגיד כל יום שלישי בשש-וחצי בערב…
אני לא מאמין שאני ואתה נמצאים באותו תחום.
RS.
פרט הסבר ונמק. לא מכובד ולא מקובל לזרוק הערות כאלה בשיטת "פגע וברח".
אוקיי אני אפרט:
רשימה קיטשית, והסיום עם יאיר לפיד – נו באמת. לפיד מעולם לא אמר משהו שאנו לא יודעים. אני מחכה ליום שזה יקרה.
בקשר לתחום – דומני כי בחרת בתחום ביקורתי למדי וזה מוזר אם אני מצרף את זה לנימה הקונצנסואלית שלך.
איציק, עזוב, זה בטח אוהד הפועל.
RS.
יש הבדל בין חשיבה ביקורתית לחשיבה אנרכיסטית. להגיד כל חרא וכולם דפוקים זו לא חשיבה ביקורתית אלא ילדותית ובזה חוטאים הרבה פוסט מודרניסטים. זו טעות לחשוב שביקורת היא דווקא לשלול את כל מה שמקובל. ולמרות זאת הטור הזה הוא בהרבה מובנים ביקורתי גם אליבא לשיטתך משום שהשיח השולט כיום באינטלגנציה הישראלית הוא פוסט-ציוני.
איציק,
דבריך מרגשים מאוד, אני מודה, ולמרות שלא ראיתי את טקס הפתיחה, אני מניח שהיה מרגש לראות את הנבחרת שלנו עם הדגל וכו'.
לציונות, לעומת זאת, הייתי נותן משמעות אחרת. "…איחוד כל יהודי העולם תחת קורת גג אחת, דגל אחד ותקווה אחת. כן אותה אחת..- להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים" (ציטוט ממך), אינה ציונות, זו משאלת לב שבאה מתחום הרגש, בו מותר לפנטז.
הציונות לגבי היא בית לאומי לכל יהודי שחפץ בכך וההבדל ברור.
אני יכול להבין את ההתרגשות שם, במקום בו אתה נמצא, אבל ההגדרה בה השתמשת היא זו שמביאה עלינו את הצרות כבר שישים שנה, מבית ומבחוץ. בהגדרה שלך אין מקום לניואנסים, לצבעים שונים, לחשיבה אחרת, לאמונה אחרת ולמעשה באה במקום יותר מידי זכויות יסוד.
יתכן ופתחתי כאן תבת פנדורה וויכוח אין סופי, עשיתי זאת מתוך ידיעה שהבלוג הזה מסוגל לסבול ולהתמודד גם עם דיעות אחרות.
בני,
לא רק שהבלוג פתוח לדעות אחרות, הוא מעודד אותן!
לגבי העניין הספציפי שבו אנו עוסקים,
הכוונה שלי לא הייתה שיש לטשטש את הזהות הייחודית של כל חלק בעם- דעתי היא ההיפך הגמור. הכוונה היתה שבסופו של יום יש לכולנו מטרה משותפת ויפה לראות כיצד היא מצליחה לגשר על השוני התרבותי שקיים בחברה הישראלית. שוני, שוב, שלדידי אין בו שום פסול- להיפך- הוא מקור לעושר רעיוני, רוחני ותרבותי נפלא.
איציק,
היטבת להבהיר את כוונתך, כנראה שנחפזתי והבנתי אחרת.
תודה.
פרננדז, אפשר לחשוב
אם לא היינו בתוך סערת האולימפידה הזאת הדבר היה מטריד את מחשבתי הרבה יותר, עכשיו אני אתיחס אליו ואפנה אלייך איצקו (בסדר לקרוא לך איצקו?) ואח"F סביר להניח שהוא יעזוב את מוחי לפחות עד שעת השינה…
ומהו אותו 'דבר'? הפרסומים בתקשורת שאוהי בית"ר פנו לארקדי בבקשה להחזיר את פרננדז לבית"ר ולא את אוחנה או מלמיליאן.
נתחיל מזה שלפרנננדז זוכרים הרבה מאד טוב אבל היו גם לא מעט דברים לא מי יודע כמה בתקופה שלו פה, משום מה לאנשים יש תפיסה שאיש מקצוע כזה יגיע לפה תוך שנה אנחנו בשלב הבתים של הצ'מפיונס.
אבל לא רק זה, מעצבן אותי שאוהדי בית"ר מעדיפים איזו אישיות צרפתית שהיה שחקן גדול והוא מאמן בינוני עם קדנציה קצרה וסבירה+ בבית"ר ירושלים.
על פני שניים מהסמלים הגדולים ביותר של המועדון הזה, יש דברים שהם מעבר ליכולות אימון או רקורד אימון, מה שאורי ואלי תרמו לבית"ר פרננדז לא מסוגל לתרום.
אז להעדיף אותו על פניהם? עד שהמועדון עושה קצת צעדים לעבר זהות חוזרים אחורה… צאו מזה לא נצליח באירופה בזכות מאמן כזה או אחר עם רקורקד כזה או אחר, בית"ר י-ם צריכה לחזור להיות בית"ר י-ם (עד כמה שאפשר עם האוליגרך) והצעד הראשון צריך להיות מינוי של סמל בית"רי לתפקיד המאמן הראשי.
תודה ויום טוב… (עזר גם קצת לשחרר קיטור על הלימודים חח)
ריאקציה שמרנית היא לא ביקורת למרות שהרבה מאוד רוצים שהיא תהיה.
RS.
אני מקבל את דבריך אבל אל תנסה לתחום אותי בשום קטגוריה, אתה רק תקבל מזה סחרחורת. לפעמים הדעות של יראו לך כמו שמאל רדיקלי ולפעמים כמו ימין שמרני, הכל לפי צורך המקום והשעה. "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות".
rd.
אני תומך בלואיס אבל קשה לי להתעלם מהדברים הנכונים שאתה מעלה. בא נחכה למינוי הרשמי ואז ננתח את היתרונות והחסרונות שלו.
אני גם בעד פרננדס ורק מהסיבה שבתקופתו בית"ר שיחקה לדעתי את הכדורגל הטוב ביותר שלה מאז בואו של גאידמק.
בקשר לאורי ולאוחנה, עם הכבוד וכמובן שלכל אוהד של בית"ר יש כבוד לשניהם, בתור מאמנים הם ממש לא הוכיחו את עצמם ואני חושב שהשילוב בינהם (כמו שרוצים לעשות) יעשה רק רע לקבוצה, שניהם אמנם סמלים אבל לא ממש מאמנים גדולים, פרנדדס עולה עליהם בכמה רמות…
בנוסף היום בשיחה עם חבר עלה השם של רוני לוי, מה אתם אומרים ? יתאים ?