קטגוריה: עשרים ושניים משוגעים
-
שירת הוובוזלה (1): השנה היא 1986
באחת הפריצות שלו, בסביבות הדקה ה- 30', היה לי דה-ז'ה-וו. הייתי בטוח שהשנה היא 1986 ולקטן הזה עם מספר 10 על הגב קוראים דייגו ארמנדו. לא הבנתי למה יורם ארבל צועק "מסי! מסי!". זה הייתה הופעה מארדונית של מסי. לא במובן שהוא נתן תצוגת כדורגל מושלמת סטייל הרביעייה נגד ארסנל. במובן שהוא לקח את הכדור…
-
בין עזה לשיזואוקה (פרק חמישי ואחרון)
פרק ראשון>> פרק שני>> פרק שלישי>> פרק רביעי>> אחרי שבועיים וחצי של כדורגל, הפסקה של יומיים וחצי בין משחקי שמינית הגמר למשחקי רבע הגמר התקבלה בחשש מסויים אבל בגדול בברכה. הזדמנות לעשות מלא מחדש פיזי ומנטאלי לקראת ההמשך. ניצלתי את ההפסקה לראות קצת את יפן שמחוץ לאצטדיוני המונדיאל. אם יש לכם ימים ספורים ביפן ולא…
-
בין עזה לשיזואוקה (פרק רביעי)
פרק ראשון>> פרק שני>> פרק שלישי>> למחרת עזבתי את סנדאי ושמתי פעמי לניאגטה שם אמור היה להיערך במוצ"ש משחק שמינית הגמר בין אנגליה לדנמרק. לשמחתי אנגליה לא איכזבה וסיימה במקום השני בבית המוקדם, בדיוק כמו שציפתי ממנה, כך שהכרטיס הבא שלי היה סוף סוף למשחק של הנבחרת שלי – נבחרת שלושת האריות! הנסיעה לניאגאטה היתה…
-
שחר של יום חדש
בניטז הולך בגלל שלשחקנים נמאס ממנו. לא רק שזה לא יגרום לעזיבת ג'רארד וטורס, כמו שהיו כאלה מתומכיו שניסו תמיד להזהיר כל עת שחל פיחות במעמדו, זה בעצם הסיכוי היחיד להשאיר אותם. ההנהלה הבינה את זה ופעלה בהתאם. גם לסיפור עם בניון שרמז בצורה יותר מפורשת שהוא לא מוכן להמשיך לשחק תחתיו היה משקל. כל…
-
בין עזה לשיזואוקה (פרק שלישי)
פרק ראשון >> פרק שני >> למחרת חזרתי לאותו מקום כדי לראות את נבחרת צרפת, אלופת העולם, עפה מהמונדיאל בבושת פנים בלי שער ונקודה אחת לרפואה. הפעם כבר היו במקום אנשים ואפילו מעט אווירה. מסתבר שגם היפנים לא ממש אוהבים את הצרפתים וכך יצא שבסיום כולם היו מבסוטים. לאחר המשחק שמתי פעמיי, יחד עם החברים…
-
בין עזה לשיזואוקה (פרק שני)
פרק ראשון >> "זה עושה לי טוב לראות מטוס ממריא דרך דמעה שקופה" שר מאיר אריאל ותיאר היטב את מה שחשתי באותו בוקר קייצי בו הבטתי, דרך דמעה שקופה שהזלתי מהתרגשות, במטוס גדול ממריא על רקע הזריחה באולם היציאות בנתב"ג. רק אז יכולתי סוף להירגע אחרי שנים של תכנונים, חודשים של אי וודאות ולילות בהם…
-
The Special Ones
היה בעיני משהו צורם בצורה שבה מוריניו (שוב) גנב הערב את ההצגה. אני אמנם אינני נמנה על אלה שהאיש מעורר בהם אנטגוניזם. אני אפילו מצליח למצוא חן מסויים בהתנהגותו הילדותית משהו. אבל הסיפור של אינטר העונה איננו סיפור של אינדיבידואל זה או אחר, תהיה תרומתו גדולה ככל שתהיה. הסיפור של אינטר הוא סיפור שרבים מאיתנו…
-
סיפורי מונדיאל (7): בין עזה לשיזואוקה (חלק ראשון)
פרוייקט סיפורי מונדיאל מגיע לישורת האחרונה. בשבועות הקרובים אספר כאן את סיפור נסיעתי למונדיאל 2002 ביפן. להלן החלק הראשון- תבלו! _____________________ כל הסיפורים באזור המיוחד של 'סיפורי מונדיאל' כאן>> המסע שלי למונדיאל של 2002 לא התחיל ערב משחק פתיחה, לא מס' שבועות לפני כן ואפילו לא בשנה שקדמה למשחקים. המסע הזה החל שש-עשרה שנה קודם…
-
1984
השבוע אנחנו לוקחים הפסקה קצרה מסיפורי מונדיאל לקראת הביקור המדובר של הפועל ת"א מחר בטדי. לקראת המשחק, שעשוי להכריע את גורל האליפות עבור האדומים, מחזיר אותנו רן לאותה שבת מפורסמת בימק"א, לפני 26 שנה, בה דווקא בית"ר היתה זו הזקוקה לניצחון על-מנת לזכות באליפות ואילו סיני ושות' רק באו לקלקל. ולקלקל הם קילקלו… ________________ ערב…
-
מי אמר שאין צדק בכדורגל?!
בניגוד לחברי אוהדי בית"ר לי דווקא לא היתה בעייה להיות בלב שלם אוהד של מכבי חיפה במוצ"ש האחרונה- תפסתי את הראש בשער של בנאדו וקפצתי בגול של דקל קינן כמו שלא קפצי באף שער של בית"ר העונה… מדובר בעניין רגשי לחלוטין ואין לי יכולת או רצון להסביר זאת באורח רציונאלי. אני מקווה שחיפה תשלים את…