קטגוריה: עשרים ושניים משוגעים

קוראי הבלוג הוותיקים כבר מכירים את השריטה שלי לגבי אנדראס אנייסטה. אבל באהבה, כמו באהבה, אתה אף פעם לא מפסיק להתלהב ולהתרגש מחדש. כשאני רואה משחק של אנדראס אנייסטה מתרחשים מבחינתי על המגרש שני אירועים במקביל – המשחק עצמו וההופעה של אנדראס אנייסטה. לעתים אני מוצא מתנתק מההקשר הכללי של המשחק ופשוט מתענג בצפייה בקוסם…

מדריד, מרץ 2009: "טודו וחטאל?" -"סי" למרות שאני כאן כל בוקר מאז נחתתי בעיר אני מוודא. הספרדים אוהבים 'חמון' בכל דבר. "אורנחאס, קפה קולטה א- אלמון קוראסון" אני מוסיף לתפריט, שיהיה קצת מתוק אחרי החמוץ-מלוח. וגם כי הפינוק האמיתי הוא הסיגריה עם הקפה. תענוג נדיר בימים אלה מאז השתלט כמו מגיפה החוק נגד מעשנים. לפחות…

ההופעה המאכזבת של הנבחרות האירופאיות במונדיאל הנוכחי לא ממש אמורה להפתיע. כשמונדיאל מתקיים מחוץ ליבשת שלהם, הנבחרות האירופאיות נוטות לאכזב. ייתכן וזה קשור לכך שבטורנירים שנערכים מחוץ לאירופה השחקנים האירופאים צריכים להסתדר בקומונה משותפת בסביבה זרה, משהו שכנראה הם לא מתים עליו. לא פלא שפעמים רבות יוצאים מהמחנות האלה לא מעט סיפורים מכוערים וסכסוכים למינהם.…

בעונה שעברה הייתה לי הזכות לבקר בשני משחקים של אתלטיקו מדריד בויסנטה קלדרון ולחזות מקרוב בדייגו פורלאן. לא לקח לי הרבה זמן להתאהב. פורלאן הוא שילוב נדיר בין יכולת אישית ארגנטינית, מוסר עבודה אנגלי ורוח לחימה כמיטב המסורת האורוגוואית. מה שהכי אהבתי אצל פורלאן זה הנכונות שלו לקחת את הקבוצה על עצמו בכל מצב. מצרך…

לא. אגב, מעניין מדוע לשנוא את גרמניה זה מקובל ואפילו בון-טון ולשנוא עם אחר זו גזענות? אולי בגלל שמי שמאייש את האליטה של מעצבי דעת הקהל (אקדמיה, תקשורת) יש לו חשבון אישי עם הגרמנים. חרם על פולקסווגן הינו עדות לעמוד שדרה מוסרי. חרם על המלונות בטורקיה זו לאומנות אינפנטילית. אז טוב שיש את גרמניה ואותה,…