שירת הוובוזלה (3): מונדיאל חי! הקיוויס, כריסטיאנו וברזיל

אחר הצהריים טובים לכם! היום אנחנו פותחים בפעם הראשונה את אולפן המונדיאל של "גשם באלפסי" ואם זה יזרום טוב נעשה את זה עוד כמה פעמים בהמשך המונדיאל.

בתפריט: סלובקיה-ניו זילנד, מועמד בכיר בקטגוריית "המשחק המיותר של המונדיאל", אם כי לאור מה שראינו עד כה כבר יש לו כמה מתחרים לא פשוטים. בהמשך: כריסטיאנו וברזיל בהופעת בכורה וגם צפון-קוריאה שלאף אחד אין מושג איך לאכול ולכן יכולה להתפתח לסיפור מעניין.

במשחק הראשון הסיפור המעניין לדעתי הוא ניו-זילנד, אותה נבחרת שבשנות השמונים סידרה לנו השכמות בארבע לפנות בוקר. יש לי פינה חמה בלב לניו זילנדים – הם הופיעו במשחק הראשון שראיתי בחיי באצטדיון. היה זה במוקדמות מונדיאל איטליה 90', נגד ישראל ברמת-גן. יחד עם 50 אלף צופים ראיתי על הכתפיים של אבא את רוני רוזנטל מעניק לישראל ניצחון 1:0 דחוק בפתיחת הקמפיין שבסיומו היינו הקרובים ביותר למונדיאל מאז אותו "שפיגלשפיגלרלשפיגלשפיגלר… הוא עשה את זה!". זכורה לי במיוחד כותרת העיתון למחרת: "ארוכה הדרך לרומא".

למרות שהקיוויס נכנסים לקטגוריה של אותן נבחרות שהגיעו למונדיאל בזכות העובדה שבלאטר צריך את הקולות של הקונפדרציה שלהם בבחירות (שאם לא כך איזה סיבה בעולם יש לתת לצפון-מרכז אמריקה 3.5 נציגות, ולאוקיאניה בלי אוסטרליה 0.5?) לא הייתי מזלזל בהם לחלוטין. ולו רק מטעם העובדה שניו-זילנד היא מדינה עם מסורת ספורט מכובדת, בהתחשב בגודלה ניתן אפילו לומר מפוארת, שוודאי לא תרצה לבזות עצמה באירוע הספורט הגלובאלי הפופולארי ביותר.


אוחנה נגד ניו-זילנד. רמת-גן, 5 במרץ, 1989

מחצית בראסנטבורג. לא כזה נורא. כמו שחשבתי הניו-זילנדים לא כאלה פראיירים כמו שעשו מהם. המערך שלהם מעניין/משונה – 4:3:3 בשלושה קוים ישרים. לסלובקים יש כמה חבר'ה עם שליטה לא רעה בכדור, במיוחד צד עיני וייס, הבן של המאמן.

אפרופו כדור, מילה על הג'בולאני הזה – ממש שאני מצליח לראות הוא די חלק, שזה מסביר למה קשה לשחקנים לשלוט בו ברגל ולשוערים לתפוס אותו ביד. קראתי שהוא מורכב משמונה רצועות בלבד לעומת הכדור הקלאסי הישן והטוב שמורכב מ – 32 מחומשים. זה משמעותי כי החריצים שבין הרצועות הם אלו שמקלים על האחיזה בכדור, ברגל או ביד. קראתי גם שאת הג'בולאני הינדסו באונ' לפטברו באנגליה, שם גם ניסו אותו בעזרת רובוטים. אני בטוח שבמונדיאל של הרובוטים יש כדורגל נפלא.

כל זה מזכיר לי משפט ענק שאמר פעם ג'ורג' אורוול: "יש רעיונות כל כך מטופשים שרק אינטלקטואלים יכולים לחשוב עליהם".

שירת הוובזליניו. אוהד צעיר אחה"צ בראסטנבורג

סיום בראסטנבורג. דרמה ראשונה במונדיאל! ויטק (של שמו הרחוב ב'קרובים קרובים'?) העלה את סלובקיה ליתרון בדקה ה- 50' אבל ווינסטון ריד (מעתה אמרו- 'שפיגלר הניו-זילנדי') השווה בנגיחה בדקה האחרונה של תוספת הזמן והעניק לקיוויס נקודה היסטורית ראשונה אי פעם במונדיאל. מחסובק!

null
שפיגלר הניו-זילנדי. ריד נוגח מעל הסקאוסר הסלובקי, סקרטל.

מייד: פורטוגל נגד חוף-השנהב. כריסטיאנו פותח את המונדיאל. הגיעה השעה, יגיע האיש?

מחצית בפורט אליזבת'. חיכנו לכריסטיאנו ובדקה העשירית הוא הגיע: קיבל כדור 35 מ' מהשער, השתחרר בדריבל מקסים ושלח כדור אדיר לקורה.

מעבר לזה – מחצית ששמרה על הסטנדרטים המאוד נמוכים של המונדיאל עד כה. לפחות אצטדיון מנדלה-ביי והתלבושת של פורטוגל הם חוויה אסתטית.

null

null

סיום בפורט אליזבת'. זוועה. כבר אי אפשר להסתתר מזה, עד עכשיו המונדיאל אכזבה גדולה.

בגזרת כריסטיאנו: בדיוק ההיפך ממסי בשבת. לא בא מספיק לכדור, לא לקח את המשחק על עצמו ולא הראה שהוא בעל הבית. בלעדיו לא יהיה לפורטוגל מה לחפש בטורניר ואי יכולת שלו לקחת את הנבחרת שלו על הגב בטורניר גדול פעם נוספת תהיה סימן שאלה גדול עליו. אבל זה רק המשחק הראשון ויש לנו סבלנות.

null
ממה בדיוק הם מרוצים? כריסטיאנו ודרוגבה.

בהמשך: ברזיל נגד צפון קוריאה. האם ברזיל היא גרמניה החדשה (ולהיפך)?

מחצית באליס-פארק. 0:0 שמפתיע אותי משום מה הרבה פחות ממה שהייתי חושב לפני. למרות התוצאה, לא משחק קטסטרופלי של ברזיל שמנסה בסבלנות לפרוץ בונקר צפון קוריאני ממושמע.

רובניו הוא השחקן הברזילאי האחרון בנבחרת ברזיל. זה יהיה נהדר אם הוא יהיה כוכב המונדיאל. רוביניו של סאנטוס. לא של ריאל מדריד או מנצ'סטר אבו-סיטי.

צפון-קוריאה, כצפוי מבחינתי, מתפתחת לסיפור מרתק. אמנם ציפיתי ממנה למשחק מאוד מסודר וסופר ממושמע אבל לא ידעתי אם זה יספיק ברמות האלה. בינתיים זה כן. לאור העובדה שמדובר בנבחרת שמורכבת משחקנים שמשחקים בליגה הצפון-קוריאנית ולמעשה אין להם קשר עם העולם הכדורגלני החיצון זה לא פחות ממדהים. מעלה שאלה לגבי התיאוריה שנבחרת ישראל, למשל, תשתפר באמת רק כשיותר שחקנים ישראלים ישחקו באירופה.

לפני המשחק קראתי שיונג טאי-סן נקרא "הווין רוני" של קוריאה. נסחפו קצת עם ההשוואה. לרוני יש עוד הרבה מה ללמוד.

null

null

סיום באליס-פארק. בשעה טובה קיבלנו קצת כדורגל במחצית השנייה. שלושה שערים מצוינים ובישול אחד גאוני של רוביניו.

ברזיל, למרות התוצאה הלא מחמיאה, נראה סביר פלוס לדעתי. ההגנה שלה לא עמדה במבחן (וכשעמדה פעם אחת נכשלה), אבל ההתקפה, במערך 4:2:3:1 הגיעה למספר הגיוני של מצבים בחניית האוטובוס הקוריאנית. בהתחשב בעובדה שהמגנים הם מייקון (איזה עונה נפלאה יש לו) ובאסטוס (ההפתעה הנעימה מבחינתי) שנותנים רגל לא מעט בהתקפה השמועות על מותו של הז'וגו בוניטו היו טיפה מוגזמות.

צפון קוריאה הפתיעה לטובה והראתה בדקות האחרונות שיודעת לעשות גם דברים יפים בהתקפה. שווה מבחינתה לנסות גם קצת מזה במשחקים הבאים.

לילה טוב. בשמחות!

null

null

פורסם בקטגוריה כל הרשימות, עשרים ושניים משוגעים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

10 תגובות בנושא שירת הוובוזלה (3): מונדיאל חי! הקיוויס, כריסטיאנו וברזיל

  1. מאת שחר‏:

    לפני המשחק עם ניו זילנד שבתי עם חברים מהמשק ומתנדב מניו זילנד על המרפסת ובקבוק בירה
    והתלבטנו עם לנסוע לראות את המשחק,וחשבנו לעצמנו שלא יהיה הרבה קהל לכן אפשר להגיע מאוחר.
    כאשר הגענו לקרבת האצטדיון ראינו המון אנשים הולכים לכיוון האצטדיון וכל זה כעשר דקות לפני שריקת הפתיחה,את הגול של ישראל שמענו לפי צעקות הקהל,והמוני האנשים התחילו לרוץ לכיוון הקופות,הייה פשוט מפחיד מאוד.
    לאחר כ20 דקות של משחק הצלחנו להיכנס , ולהידחס כמו סרדינים בעמידה,הייתה פשוט חוויה רעה.

  2. אבא אסף אותי מבית-הספר (פתק למורה: "סיבות משפחתיות") והגענו לאיצטדיון שלוש שעות לפני הפתיחה כך שאני לא זוכר את מה שאתה מספר אם כי בהחלט מסוגל לתאר לעצמי. מה שאני כן זוכר היטב זה באמת את הדוחק הגדול בתוך האצטדיון. עמדנו ביציע המזרחי, אז עוד לא היו שם כיסאות רק טריבונות בטון. השער של רוזנטל היה בדקה השביעית ואחרי זה פחות או יותר לא קרה כלום. ולמרות כל זה אני זוכר את החוויה הזו כמאוד מיוחדת, זה היה כדורגל של פעם והיום במושבי הפלסטיק המרופדים במגרשים באנגליה אני די מתגעגע אליה.

  3. מאת תומר‏:

    אין מה להתגעגע יותר מידי, אתה עדיין יכול להידחק באצטדיון רמת גן כאוות נפשך.
    לא הבנתי איך הקיוויס נכנסים לקטגוריה של אלה שצריך את הקולות שלהם אם הם מקבלים רק חצי כרטיס? כמה הם צריכים לקבל, שמינית כרטיס?
    אני שמח בשביל ניו זילנד כי זו אכן מדינה שמשוגעת על ספורט בצורה שלא ראיתי מעולם, ראגבי בשבילם זו דת לא פחות ממה שהכדורגל הוא בעבור הברזילאים. אגב, בשנה הבאה גביע העולם בראגבי יתקיים בניו זילנד ואני ממליץ למי שעדיין לא ביקר במדינה המדהימה הזו(בני יכול להעיד) שייסע וישלב את הנופים האדירים עם חווית ספורט אדירה.

  4. מאת בני תבורי‏:

    אכן, לא עד מומחה, אבל בהחלט מליץ יושר של כל מה שקשור בניו זילנד, הנופים שלה, האנשים והספורט ששולט שם בכל פינה. ביקרתי במוזיאון הספורט בעיר דנידין, אגב עיר הנחשבת לסיאטל הניו זילנדית בכל הנוגע לאינדי רוק, ושם ראיתי את הממורביליה הכי מפורטת של הספורט הקיווי כולל חטיבת עצים, גזיזת צמר כבשים וקירק פני. לא היה זם זכר ל All Whites, נבחרת הכדורגל המקומית. לשאלתי ענה האיש במקום כי הם לא עשו שום דבר משמעותי שיזכה אותם בכבוד. אני מקווה שההעפלה למונדיאל ובמיוחד השער היום יזכה אותם במקום ראוי. רק מה, כואב לי על סקרטל.
    לגבי גביע העולם בראגבי שיתקיים שם בשנה הבאה, בכיכר המרכזית של כרייסטצ'רץ' ניצב שלט חשמלי עצום בגודלו הסופר אחורה את הזמן שנותר עד לרמת שניות…

  5. מה שהייתי עושה זה אזור פאסיפי של דרום-מזרח אסיה ואוקיאניה, ואזור נוסף של המזרח התיכון. ניו-זילנד הגיעה למונדיאל אחרי שעברה נבחרות באמת מצחיקות, חוץ אולי מבחריין בפליי-אוף.
    הייתי בכיף נוסע לניו-זילנד, רק הלוואי שהייתי מצליח להבין את החוקים של הראגבי… אם אחרי ארבע שנים באנגליה לא הצלחתי זה נראה לי די אבוד מבחינתי..

  6. דנידין?! זו עיר רואה ואינה נראית? :)

  7. מאת שבי כהן‏:

    מה יהיה עם המונדריניו הזה???

  8. מאת בני תבורי‏:

    איציק,
    דנידין (Dunedin) נראית ועוד איך. עיר אוניברסיטאית מקסימה באי הדרומי של ניו זילנד. יש בה 150 אלף תושבים שחיים על גבעות מוריקות משלושה צדדים של העיר אל מול האוקיינוס השקט וחצי האי אוטגו על חופיו המדהימים ושמורות הטבע שבו. מרכז העיר בנוי בצורת אוקטגון וממנו רחובות מלאים מסעדות חנויות ופאבים. תחנת הרכבת העתיקה בעיר היא המבנה השני המצולם ביותר בחצי הכדור הדרומי אחרי בית האופרה של סידני. מתגעגע בטירוף…

  9. בני, ממש הבאת לי את החשק לבקר שם…

  10. מאת בני תבורי‏:

    איציק,
    רק כשתבקר בניו זילנד, תבין מה היית מפסיד אילולא ביקרת שם…

סגור לתגובות.