קטגוריה: עשרים ושניים משוגעים
-
סיפורי מונדיאל (6): 'שביתה איטלקית' מאת: אלעד לוי
המונדיאל הראשון שלי היה זה של ארה"ב 1994. באותה תקופה גרתי באיטליה עם המשפחה בשליחות של שנתיים וחצי כשהייתי עוד ביסודי. כדורגל עדיין לא היה בראש מעייני אבל איך תגור במילאנו, מרחק הליכה מסן סירו, ולא תדבק בג'וק? האיטלקים, מיותר לציין, משוגעים על כדורגל. באותה שנה מילאן האגדית זכתה באליפות אירופה עם ניצחון 4:0 על…
-
לפחות (שוב) היה את סטיבי
אחרי הבישול הנהדר של סטיבי ג'י לדידייה דרוגבה רציתי שלא ייכבשו עוד שערים במשחק. בעונה שכזו זה הזכרון היחיד שנוכל לקחת- שסטיבי ימנע מיונייטד את האליפות ה- 19. אבל זו רק דחיית הקץ, יונייטד תזכה באליפות ה- 19 הרבה לפני שאנחנו נעשה זאת, אם בכלל. באנפילד שררה אתמול תחושה של הלוויה. פרידה מעונה עגומה במיוחד.…
-
סיפורי מונדיאל (5): 'כשדייגו בכה' מאת: צור אורן
לפני שאני נכנס לויכוח של מיהו השחקן הגדול בהיסטוריה, אני צריך להודות שאני משוחד. כבן לאם שנולדה בארגנטינה ונכד לסב ששיחק בצעירותו בבוקה ג'וניורס, קשה היה לצפות ממני לאהוד נבחרת אחרת מאשר ארגנטינה במונדיאלים. בבית סבי וסבתי דיברו ספרדית והכינו אסאדו כמיטב המסורת אך לצערי בשתי אומנויות אלו לא זכיתי להצטיין. על הכישלון הקולינרי עם…
-
רשעים שהשעה משחקת להם (האימה, האימה)
מילא שהעונה הזו היא אחת הגרועות בתולדות הקבוצות שלי, בית"ר וליברפול, בעשרים וחמש השנים שאני אוהד אותן. מילא שזה נפל כך ששניהן תפסו עונה כזאת ביחד (בד"כ לפחות אחת מספקת איזה רגע או שניים שאפשר לקחת מהעונה). אבל מה שמסתמן עכשיו, מלוח המשחקים והמצב בטבלאות שבועיים וקצת לסיום העונה, זה שלעונה הזו יש פוטנציאל גדול…
-
סיפורי מונדיאל (4): "היום בו הצלתי את קיבוץ מצר" מאת: בני תבורי
לא אוהב את ארגנטינה, לא מת על אסאדו – יותר מיד well done לטעמי, אבל הצלתי את מצר. איך כל אלה? ובכן כך: 22 ליוני 1986, רבע גמר המונדיאל, ארגנטינה נגד אנגליה. הרבה דם רע בין שתי הנבחרות, עוד ממונדיאל 66'. בקיבוץ יש טלביזיה צבעונית אחת והיא מופקעת לטובת צפייה רבת משתתפים על הדשא בשכונת…
-
סיפורי מונדיאל (3): "אלמלא ההחמצה ההיא…" מאת: באבא ימים (old timer)
פעמיים יצא לי לראות משחק בהילוך רגיל ולהרגיש שאני רואה אותו בהילוך איטי. הפעם הראשונה הייתה במשחק העלייה לגמר נגד איטליה: במצב של 1:1 ארי האן קיבל כדור בערך על קו האמצע, נתן לעצמו מקדמה קטנה ובעט… הכדור טס.. וטס.. ונתקע בחיבורים של דינו זוף- הולנד בגמר! הפעם השנייה הביאה לדמעות הכדורגל הראשונות שלי. על…
-
ניצחון מוסרי
התמונה החזקה הזאת היא מה שייחרט בזיכרון, לפחות שלי, מהסופר-קלאסיקו של אתמול. שריקת הסיום, שחקני ברצלונה החוגגים מחובקים בדבוקה אחת במרכז המגרש בעוד שכירי החרב של ריאל מדריד נמלטים לחדרי ההלבשה מבוישים כשהשחקן היחיד שמגיע לברך את שחקני ברצלונה, במפגן שובה לב של אצילות וספורטיביות, הוא השחקן שסביר מאוד להניח ההפסד הזה כאב לו יותר…
-
סיפורי מונדיאל (2): 'שלג באמצע הקיץ' – מאת: שבי כהן
מונדיאל 1978. ארגנטינה. צמד המילים האלה – "מונדיאל" ו"ארגנטינה" מספיקים כדי להעביר בי צמרמורת, להזכיר לי עולם תמים ומתוק, היסטוריה נוסטאלגית שמעלה חיוך קטן בזווית הפה. שם, בשנת 1978, במשחק אחד ויחיד שראיתי בטלוויזיה, נולדה האהבה הראשונה שלי. אני עדיין ילד קטן שגר בנחלאות, ילד שהולך לבית ספר, ילד שמשחק כדורגל בשכונה, ילד שרוב הזמן…
-
ותחסרהו מעט מאלוהים
הוא מכדרר כמו גאון, איזה שגעון! עף מימין, חולף משמאל, פתאום דממה… וגול. מחצית שניה, דקה שלושים ושתים – הוא כל יכול. הוא כבר עשה זאת פעמיים, כמו משמיים – גול. הכדור נורה כמו חץ מקשת. במכה קרע את כל הרשת. עבר שני מגינים כאילו זה דבר רגיל – איזה תרגיל. איזה גול פנטסטי הוא…
-
סיפורי מונדיאל (1)
אנחנו מעט יותר מחודשיים לתחילת המונדיאל ו"גשם באלפסי" מכנס את הסגל ויוצא למחנה אימונים. עד לשריקת הפתיחה ב- 11 ליוני יתפרסם כאן מדי שבוע סיפור פרי עטו של אחד מקוראי הבלוג במסגרת פרויקט חגיגי מיוחד הנקרא "סיפורי מונדיאל". בבעיטת הפתיחה לפרויקט מתכבד אהרון, קרוב משפחה של מיודענו, יאיר אלון, שמחזיר אותנו לטיול שורשים מרגש במיוחד…