קטגוריות
כל הרשימות עשרים ושניים משוגעים

ותחסרהו מעט מאלוהים

הוא מכדרר כמו גאון,
איזה שגעון!
עף מימין, חולף משמאל,
פתאום דממה… וגול.
מחצית שניה,
דקה שלושים ושתים –
הוא כל יכול.
הוא כבר עשה זאת פעמיים,
כמו משמיים – גול.

הכדור נורה
כמו חץ מקשת.
במכה קרע
את כל הרשת.
עבר שני מגינים
כאילו זה דבר רגיל –
איזה תרגיל.

איזה גול פנטסטי
הוא הביא לי היום –
אתה מלאך מושיע.
כשאנחנו בצרות
ואין כבר שום תקווה עוד,
אתה ורק אתה,
תמיד תמיד מופיע.
הקהל כולו מודה, מריע
עד אין גמר.
כן, הקהל כולו
מודה לך בזמר.

איזה איזה פלא,
כן, אתה הכי גדול.
איזה איזה פלא,
בוא ותן לנו עוד גול.
איזה כדורגל,
כן אתה הכי גדול.

('איזה כדורגל', מילים: ג'ורג'י בן, גירסה עברית: אהוד מנור)

null
null

13 תגובות על “ותחסרהו מעט מאלוהים”

שלוש נקודות על מסי:
1. שמתי לב שמה שמסמל את רוב ספורטאי העל של העשור האחרון הוא שהם מייצגים סוג של "על אנוש", superhuman אם תרצו. אני מכליל ברשימה הזאת את כריסטיאנו רונאלדו בכדורגל, לברון ג'יימס בכדורסל, רוג'ר פדרר בטניס ויוסיין בולט באתלטיקה. ספורטאים שאין בהם חסרונות בולטים לעין: הכי אתלטיים, הכי פיזיים, הכי טכניים, הכי מוצלחים, הכי בטוחים בעצמם (בעצם… נדמה לי שזה תקף רק לגבי רונאלדו…), הכי לא מסוגלים לרדת מהמגרש בלי ניצחון. אה, וארבעתם הם גם במקרה מותגים מנצחים שמגלגלים מיליונים – אם לא מיליארדים – עבור החברות שהם מפרסמים. הסופר-ספורטאים האלה הם מצד אחד אהובים מאוד, מצד שני האובר-שלמות שלהם יכולה להיות לפעמים מרגיזה (בוודאי את היריבים שלהם).
סוד קסמו של מסי בעיניי הוא באנושיותו. בן אדם – מישהו שבוכה כשהוא נפצע ומחמיץ משחק, ילד בן 22 שבסה"כ רוצה להצליח ושואף הכי גבוה, ששומר על אותה חברה מגיל צעיר, נמוך, לא דוגמן, מישהו שאם לא היה כדורגלן בחיים לא היה עושה פרסומות. מצליח רק בזכות מה שהוא הכי טוב בו – כדורגל. בקיצור: נורמלי. לא איזה מישהו שיותר טוב מאיתנו, ובכל זאת קוסם.

2. עם כל הכבוד לחגיגה המטורפת סביב מסי ("משיח"? בחייאת רבאק, לא זוכר כזה מחול משיחי סביב אף כדורגלן, אולי מאז דייגו והכנסיה שהקימו לכבודו), הוא עדיין לא הגדול מכולם. החותמת הסופית חייבת להיות גביע עולם רשום על שמו. (ואם תגידו "קרויף", "פושקאש" או "די סטפנו" אומר לכם שאתם צודקים – אבל העובדה שהם לא זכורים כמו פלה ודייגו) למראדונה יש אחד, לזידאן יש אחד, לפלה יש שניים. במונדיאל האחרון למסי היה חלק קטן מאוד, וארגנטינה עפה ברבע הגמר. אם יוביל את הנבחרת הארגנטינאית הלוזרית לזכייה, לראשונה מאז 86', הוא באמת יהיה הגדול מכולם. אבל כמו שלברון ג'יימס לא באמת יהיה כדורסלן גדול עד שתופיע לו טבעת על האצבע, ככה מסי – בלי מונדיאל הוא לא יכול באמת להיחשב לגדול מכולם. בסופו של דבר, כדורגל נמדד בהישגים – ואת גדול ההישגים עדיין אין לו. מה שכן, הוא בהחלט בעשירייה הראשונה, אולי אפילו בשלישייה המובילה, ובוודאי הכדורגלן הטוב בעולם כיום.

3. ואחרי כל זה, דבר אחד צריך להגיד לזכותו של מסי – בניגוד לפלה ולמראדונה, השמירה עליו חזקה יותר. דורפן כתב פעם מאמר, שלא הסכמתי איתו, שניסה להשוות בין לברון ג'יימס למייקל ג'ורדן. באמצעות קטעי וידאו, הוא הסביר שג'ורדן היה יותר גדול כי בתקופתו כל פעם שקיבל כדור, שניים נצמדו אליו. ואם אחרי כל זה הוא לקח שש אליפויות, הוא באמת ענק. כך מסי – מדהים לראות איך למרות שברור שהוא הטארגטמן, שהוא הכוכב מס' 1 של הקבוצה בה הוא משחק, הוא תמיד מסיים כל משחק עם שער או שניים (או ארבעה). וזו גדולתו הספורטיבית – היכולת לחמוק, להערים על בלמי היריבות, לכבוש ולנצח.

ועוד משהו:
אני אוהד ריאל מדריד. כן, אנחנו זן נכחד בישראל, ובכל זאת – התאהבתי בקבוצה, ואני לא מחליף אותה. על אף שמיום ליום ההתנהגות שלה מכעיסה אותי, הפילוסופיה של "נביא את כל הכוכבים וזה בטח יעבוד" – שכושלת פעם אחר פעם – לא רק מבאסת בתור אוהד אלא גם בלתי מוסרית מבחינה ספורטיבית, ומעל כל זה העובדה שכריסטיאנו רונאלדו הוא הפרצוף של הקבוצה הזאת כיום – מוציא לי את החשק. שלא לדבר על הכדורגל מלא ההשראה של היריבה המושבעת.

אבל קבוצה לא מחליפים. HALA MADRID

אבישי – כמה קאקה דומה למסי באורך חיו ובאיך שהוא מוצג.

שכחת גם להזכיר את טייגר וודס על כל מגרעותיו שהתפרסמו לאחרונה.

וכולם אבל כל הרשימה שאמרת (אולי למעט לברון) – מאוד מאוד בטוחים בעצמם, אמירות של פדרר בקשר לכך שכמעט אי אפשר לנצח אותו בחמש מערכות, את ההופעות של בולט לפני המירוץ וכמובן רונאלדו לפני הבעיטות החופשיות.

בקשר לשמירה על מסי, במשחק הראשון באמירויות שמרו עליו מצוין והוא לא היה במשחק, אבל חטפו בישולים מצ'אבי ושערים מאיברימוביץ', לכן הפעם אפשר לומר שניטרלו את צ'אבי אבל אז מסי הופיע וזה כוחה של ברצלונה הנוכחית.

ומקווה גם בתור אוהד ריאל (משום מה באמת הפכנו להיות זן נכחד בארץ) שנוריד את ברצלונה לקרקע ביום שבת ובתקווה שאינטר תעשה לי אותו הדבר בליגת האלופות.

אפרופו גאונים, דיווחים התחילו להגיע שאדם ללנה יזמין בקרוב שירותי רילוקיישן ויתחיל לארוז. אחד הכיוונים הוא סלטיק, אבל זה רק שמועות. מה שכן, לדעתי החזון שלך יתגשם והוא יעזוב בסוף העונה.

אבישי, כל אמן שלך- סוכר!
1. אני מניח שלא לזה התכוונת, אבל בכל זאת.. מה שאתה כותב הזכיר לי את הרגע שהכי אהבתי אצל מסי: השער ההוא ביד לפני כמה עונות במחזור הלפני אחרון- רגע אנושי מקסים מבחינתי.
2. אני רוצה לראות את מסי לוקח דווקא את ארגנטינה הנוכחית, זו השכונתית של מראדונה המאמן, לזכייה בגביע העולם- זה ישתווה להישג של מראדונה השחקן מ- 86'.
ריאל- גם אני הייתי בצד הלבן של הקלאיסקו כילד אבל בעשור הנוכחי החלפתי צבעים לבלאו-גראנה- משהו שמן הסתם יכולתי לעשות במקרה של האהדה לריאל שהיתה יותר סימפטיה או העדפה ולא אוכל לעולם לעשות במקרה של בית"ר או ליברפול.

אריגיא- לאלנה עוזב?! אוי ואבוי! הרסת לי את היום עכשיו… אם כבר שלפחות היה מגיע אלינו..
אביאל- אני דווקא רואה בהצגות של רונאלדו סוג של ילדותיות ומתוך כך חוסר ביטחון- אם הוא באמת היה יודע מה שהוא שווה הוא לא היה צריך את כל הפוזות האלה.

איציק מצטער אבל לפעמים אתה לא מובן, מה מקסים בגול של מסי ? אה סליחה זה מסי (כמו מראדונה) וזה אחלה שהוא מרמה, אבל שרונאלדו עושה הצגות זה חוסר בטחון, ברור שטבעי שהוא יעשה הצגות, עושים עליו פי ארבע יותר פאולים מאשר כל שחקן אחר, אפשר לחשוב שאלבס ובוסקטס לא עושים הצגות, לפעמים אני תוהה אם אלבס יקח אקדח וירה במישהו הוא גם יעשה את הפרצוף הזה שלו, שלא נדבר על בוסקטס שנותן סלטות מכל כתף של רוזיציקי.
ואיציק מעבר מריאל מדריד לברצלונה, הוא שווה ערך למעבר מבית"ר להפועל ת"א ומליברפול ליונייטד או לאברטון, לא פחות ולא יותר.

אביאל,
1. התכוונתי לפוזות שרונאלדו עושה לפני הבעיטות עונשין ואחרי השערים, לא הצלילות.
2. המעבר היה קל עבורי כי לא ממש אהדתי את ריאל אלא רק סימפטתי אותה (כמו שיש קבוצות שאני מסמפט כמעט בכל ליגה), להבדיל מהמקרה של בית"ר וליברפול שאלו קבוצות שאני אוהד והם חלק מהזהות שלי. ברור שם הייתי אוהד ריאל בחיים לא הייתי לא עובר לאהוד את ברצלונה גם אם מליקסון היה פותח שם בהרכב..

במהלך ההצגה של מסי אתמול קרה לי משהו שמעולם לא קרה לי בעבר. אחי הצעיר, שלא זוכר יותר מידי את מראדונה משחק, שאל אותי אם מסי גדול יותר. בפעם הראשונה בחיי לא עניתי ישר את ה"מה פתאום?!?!?" הרגיל… לקח לי כמה שניות לחשוב, אולי, בכל זאת, הוא גדול יותר?

אז קודם כל, כמו שאמר אבישי, כדי שיהיה אפשר לדון בכך ברצינות, מסי צריך גביע עולם רשום על שמו (למרות שגביע עולם זה המון מזל).

לעצם ההשוואה, על קצה המזלג, לדעתי מראדונה שיחק בתקופה קשה הרבה יותר, שנים בהם שחקנים ירדו לרגליים בלי שהשופטים הגנו על סטארים מסוגו יותר מידי.סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 היו שנים איומות לכדורגל, עם אלימות קשה שהרסה כל חלקה טובה. באווירה כזו שיחק מראדונה. שנית, מראדונה לקח על הגב שלו, לבד, שתי קבוצות מוגבלות – ארגנטינה ונאפולי – לשיאים בלתי אפשריים. וכל זה כמעט בלי עזרה. למסי יש עזרה גדולה יותר בברצלונה, בטח שגם בנבחרת ארגנטינה.

בכל מקרה, הלוואי שאחרי הקיץ נתווכח שוב על ההשוואה הזו.

חבר, כל הזמן התמרמרת איך שחקן כמו ללנה מוצא את עצמו בליגה שלישית, והראית שזה סימן לחוסר ההערכה האנגלי כלפי שחקנים מסוגו. אז עכשיו כשהוא אולי עוזב, זה גם לא טוב? תחליט…

שבי,
מסכים על כל מילה. מסי אכן הוכיח עד כה שהוא גדול, אולי הגדול מכולם, במסגרת של מכונה משומנת ויעילה כמו בארסה. כדי להשתוות או לעלות על הגדולים בכל הזמנים הוא יצטרך להראות שהוא יודע גם לעשות את זה לבד, רק הוא והכדור נגד כולם.

אריגיא,
כמובן שאני שמח שיכולותיו של לאלנה זוכות להכרה, רק מהזווית המאוד אנוכית של אוהד הסיינטס יהיה חבל לי לאבד (שוב) עוד כישרון מקומי גדול בגיל צעיר.
כאמור, הדרך היחידה שבה יכולתי לשמוח בלב שלם על העניין היא אם הוא היה עובר ליברפול, אבל ביום שהמלצר הספרדי ידע לזהות כשרונות מהסוג הזה נדע באמת שהמשיח בשערי העיר..

לגבי מסי אין יותר מדי מילים, אבל סחתיין איציק, איזה יופי של שיר!
לא שמעתי אותו מלא זמן.

סתם אנקדוטה לא קשורה, ז'ורז'י בן שכתב את השיר על פיו מאראוויה, שחקן ברזילאי ששיחק בפלמנגו.
(אפשר למצוא את ביצועים שלו לשיר ביו טיוב, השם הוא "Filho Maravilha").

ועכשיו אני בודק בוויקיפדיה, והשחקן הזה, שכשמאריו זגאלו לא הרכיב אותו למשחק מול בנפיקה האוהדים דרשו את זה בצעקות, עובד בתור שליח פיצה בארה"ב…

"Foi um gol de anjo

E a galera agradecida assim cantava

Filho maravilha, filho maravilha
Nós gostamos de você
Filho maravilha, filho maravilha
Faz mais um pra gente ver"

"זה היה גול של מלאך

והחבר'ה שרו ממש בהכרת תודה

פיליו מרווילה, פיליו מרוויליה
אנחנו מתים עליך
פיליו מרווילה, פיליו מרוויליה
תעשה עוד אחד כדי שנראה"

ואם מחפשים את הגול המלאכי (gol de anjo) המדובר בגוגל מגיעים לגול הזה:

https://mais.uol.com.br/view/coy7egf80ba3/gols-de-garrincha-o-anjo-da-pernas-tortas-04026EDC812326?types=A&

שבו זה בכלל גארינצ'ה שמראה שמסי אולי עבר את מראדונה או יוהאן קרוייף, אבל כדי להגיע לרמה שלו יש למסי עוד מה ללמוד…

סגור לתגובות.