קטגוריה: עשרים ושניים משוגעים

מסיבות שמקורן בכח עליון (ספק האינטרנט) לא הסתייע בידי להשתתף בדיון הנפלא שהתפתח כאן בעקבות הפוסט שפירסמתי בסופ"ש בעניין הבחירות הבעל"ט (?). ברשותכם אדחף באלגנטיות (..) לדיון ואגע במס' נקודות שעלו בו: אחד מסימני השאלה סביב ציפי לבני שעלו בדיון היה חוסר הנסיון שלה (לכאורה) בתפקיד מנהיגותי. אישית הספק הזה מצחיק אותי, ולו רק מתוקף…

אתמול, במהלך צפייה במשחק הנפלא בין ריאל מדריד לסביליה, נפלה עלי פתאום הארה לא כ"כ מוזמנת: יש יותר מדי דמיון בין מצבן הנוכחי של ריאל מדריד ובית"ר ירושלים. ואני לא מדבר דווקא על העובדה ששני הקבוצות נמצאות הרבה מתחת לרמתם המקצועית המצופה, אני מדבר על "אווירת המשבר" שאופפת את שני הקבוצות. נדמה כי "המשבר" הנוכחי…

"הגשם מארח"- והפעם כותב צעיר ומוכשר מאוד לטעמי, יאיר אלון, שוודאי מוכר לקוראי הבלוג הקבועים בשם הפסבדונים rd17: בבלוג הנפלא של יובל רובוביץ' "אופסייד סטורי" התפתח לפני מספר שבועות דיון מעניין בתגובות לפוסט על היהלום של בית"ר ירושלים- אבירם ברוכיאן. זו השנה השביעית של ברוכיאן בקבוצה הבוגרת של בית"ר ירושלים ולמרות שכולם יודעים כמה מוכשר הוא…

פעם היו פה אנגלים. הקונקשן של הרכבות למרסיסייד מתבצע בתחנת "ניו-סטריט" בברמינגהאם- עיר שפעם התגוררה בה אוכלוסייה שנודעה בשם "אנגלים". כיום העיר התעשייתית האפורה במידנלנדס היא מחנה פליטים לערב רב של יוצאי לאומים אסייתים נחשלים. זה מזכיר לי שבביקור הראשון שלי באנגליה, אחרי השחרור, הגעתי לעיר כשליברפול הארחה בוילה-פארק המקומי. "מה מעשיך בעיר?" שאלה אותי…

מכיוון ששני הקבוצות שלי- ליברפול ובית"ר- לא סיפקו בסופה"ש האחרון שום דבר לספר עליו הביתה אני מתפנה לעסוק בתחום החביב עלי חוץ מכדורגל- פסיכולוגיה. ובחיבור בינו לבין.. כדורגל. תמימות של ילד: מתישהו בתחילת הקריירה שלי כאוהד כדורגל, עוד בגיל שבו ניתן להלך זקוף מתחת לשולחן, הטרידה את מנוחתי עובדת מציאות מסויימת. מאותן אלה שעבור המבוגרים היא…

כן, אני יודע, העונה בקושי התחילה ומן הסתם עוד תספק לנו גיבורים שונים ושחקנים שינצצו, וידעכו, אבל תרשו לבחור כבר עכשיו את שחקן העונה שלי. לא, שחקן העונה שלי לא רושם (עדיין) לזכותו מאזן מרשים של כיבושים ובישולים, הוא לא הוביל את קבוצתו לאליפות או לגביע במו רגליו, אבל אותי כאוהד הוא ריגש בצורה ששום…

כמה שעות לפני המשחק שלכתי לתומר, ידידנו הנתנייתי, מייל ובו רשמתי: "יש לי הרגשה שאתם הולכים לשחוט אותנו, הראש שלנו לגמרי לא במשחק ואם תכניסו שער ברבע-שעה הראשונה זה יכול להיגמר בתבוסה". אלא שלשמחתי הרבה מעולם לא הייתי מהמר גדול וגם את הקריירה הקצרה שלי כמהמר בווינר נטשתי במהרה לאחר שנפגעתי קשות. בכיס ובאגו. הניצחון…

*פורסם לראשונה ב- 2.9.2008 אבל רלוונטי מתמיד היום.. היו היה אחד טוב לב אבל קצת טמבל.. שהולך תמיד הפוך, כזה מן טמבל.. עד שיום אחד פגש במזל שהעיף אותו לארץ בחלל! באמצע השדה פתאום ראה הטמבל כיסאות שלושה, לכל כיסא יש דגל כיסא של אורחים, כיסא של קצינים וכורסא רכה למלכים על הכיסא של האורחים…

כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות חורשים ובתוך האדמה המדממת רגלי ננעצות, היכו שורשים ולרגע יכולתי לשמוע עלים מלמדים שירתם ורציתי לעלות גבוה לפרוח איתם הכרתי טיפותיו של הגשם נקוות בתוכי, יורדות מתחתי והרוח קרה ונואשת הקפיאה אותי, הכבידה עלי ולרגע יכולתי לנגוע בקצה הכאב האפור ורציתי לעלות גבוה לראות את האור…

הגעתי לאנגליה. ז"א נחתתי מחדש בממלכה כבר לפני שלושה שבועות, אבל כמו שלא נחתת בארץ הקודש לפני שהיית בירושלים, ולא היית בירושלים אם לא היית בכותל, כך גם לא הגעת לאנגליה אם שמת פעמיך לעיר הקודש ליברפול, ולא היית בליברפול אם לא דרך כך רגלך בשערי המקדש שבפאתי אנפילד רואד. קורים דברים בליברפול, גם כאלה…