קטגוריה: בבל
-
שירת הוובוזלה (4): דייגו? פורלאן!
בעונה שעברה הייתה לי הזכות לבקר בשני משחקים של אתלטיקו מדריד בויסנטה קלדרון ולחזות מקרוב בדייגו פורלאן. לא לקח לי הרבה זמן להתאהב. פורלאן הוא שילוב נדיר בין יכולת אישית ארגנטינית, מוסר עבודה אנגלי ורוח לחימה כמיטב המסורת האורוגוואית. מה שהכי אהבתי אצל פורלאן זה הנכונות שלו לקחת את הקבוצה על עצמו בכל מצב. מצרך…
-
שירת הוובוזלה (2): יש גרמניה אחרת?
לא. אגב, מעניין מדוע לשנוא את גרמניה זה מקובל ואפילו בון-טון ולשנוא עם אחר זו גזענות? אולי בגלל שמי שמאייש את האליטה של מעצבי דעת הקהל (אקדמיה, תקשורת) יש לו חשבון אישי עם הגרמנים. חרם על פולקסווגן הינו עדות לעמוד שדרה מוסרי. חרם על המלונות בטורקיה זו לאומנות אינפנטילית. אז טוב שיש את גרמניה ואותה,…
-
השלום מתחיל בתוכנו
אתם יודעים מה הכי עצוב ביחסה של טורקיה לישראל? שטורקיה היא מדינה מאוד קרובה אלינו. לא רק במובן הגיאוגרפי – במנטליות, בתרבות, ברוח. הפאשיסט האיסלאמי – טאיף ארדואן, מנסה לגרור את העם שלו למלחמה איתנו למרות שאין בנינו לבין הטורקים שום בסיס לעימות. ההיפך הוא הנכון – יחסינו עם העם הטורקי עד עלייתו של ארדואן…
-
ההסברה הישראלית. כך זה נראה מכאן
במסגרת החיבה שלנו להלקאה עצמית, במיוחד בזמנים כאלה, אנחנו נהנים במיוחד לחבוט במערך ההסברה הישראלי. כאחד שנמצא בחו"ל וחשוף להסברה הישראלית מהצד שאליו היא מופנית אני יכול להעיד שאמנם יש דברים שאפשר וצריך לעשות טוב יותר, אבל לפני שבאים בביקורת חשוב לזכור שההסברה שלנו מתמודדת במשחק מכור מראש. דבר ראשון: לפחות כאן באירופה לשלטונות מאוד…
-
חג מתן תורה. פוסט-דתי
חג השבועות עניינו זהות. עם קבלת התורה במעמד הר-סיני נפתחה מערכת היחסים המורכבת שמלווה אותנו עד היום (ותלווה אותנו כנראה לעד) בין הזהות היהודית כדת לזהות היהודית כעם. לפני מספר חודשים רואייניתי למחקר של קבוצת סטודנטיות מהפקולטה למדעי-החברה באוניברסיטת בר-אילן שעסק בשאלת הזהות ותחושת השייכות בקרב חוזרים בשאלה מהציבור הדתי-לאומי. להלן אני מביא את הדברים…
-
(יום) ירושלים. סלע מחלוקתנו
יום ירושלים הנחגג היום קיבל במרוצת שנים אפיון של יום חג "ימני" ש-, כמו שבין השאר ציין יו"ר הכנסת רובי רבלין, נחגג בעיקר על-ידי אוכלוסיות המזהות עם הימין כמו חובשי הכיפות הסרוגות. אינני מתווכח על כך שזוהי המציאות, אם כי בתור ירושלמי, ללא קשר לדעותי הפוליטיות המורכבות, זה מצער אותי. בדיוק כמו שמצער אותי שיום…
-
מי אמר שאין צדק בכדורגל?!
בניגוד לחברי אוהדי בית"ר לי דווקא לא היתה בעייה להיות בלב שלם אוהד של מכבי חיפה במוצ"ש האחרונה- תפסתי את הראש בשער של בנאדו וקפצתי בגול של דקל קינן כמו שלא קפצי באף שער של בית"ר העונה… מדובר בעניין רגשי לחלוטין ואין לי יכולת או רצון להסביר זאת באורח רציונאלי. אני מקווה שחיפה תשלים את…
-
השמאל הלאומי ואני הביתר"י
התפרסם בבלוג של "השמאל הלאומי" שמי איציק אלפסי, כיום אני דוקטורנט לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת סאות’המפטון, אנגליה. בקרוב אני מתעתד לסיים את הלימודים ולחזור לארץ. למרות שמבחינה מקצועית האפשרויות שלי כאן באנגליה רחבות ומפתות יותר, ברור לי שאני רוצה לחזור לארץ מהסיבה הפשוטה – שזה הבית. וזה משהו שמבינים אותו הכי טוב רק אחרי שחיים תקופה…
-
סיפורי מונדיאל (4): "היום בו הצלתי את קיבוץ מצר" מאת: בני תבורי
לא אוהב את ארגנטינה, לא מת על אסאדו – יותר מיד well done לטעמי, אבל הצלתי את מצר. איך כל אלה? ובכן כך: 22 ליוני 1986, רבע גמר המונדיאל, ארגנטינה נגד אנגליה. הרבה דם רע בין שתי הנבחרות, עוד ממונדיאל 66'. בקיבוץ יש טלביזיה צבעונית אחת והיא מופקעת לטובת צפייה רבת משתתפים על הדשא בשכונת…
-
ישראל 62. הילד בן שלושים
אם ניתן להמשיל מדינה או חברה לנפש של היחיד ניתן לומר שישראל חוגגת הערב לא יום-הולדת 62 אלא יותר משהו בין 25 ל- 30. הגיל שבו כל מה שהיינו בטוחים ומשוכנעים בתור נערים בוטחים בצדקתם, חמי מזג וששים אלי כל קרב נראה פתאום הרבה פחות ברור ומובן מאיליו, הרבה יותר מורכב. וזה בסדר גמור. התהליך…