קטגוריה: עשרים ושניים משוגעים

באיחור קל, עקב ענייני יום העצמאות, אני מתפנה לספר לכם על חוויותי ממשחק ההישרדות של סאות'המפטון מיום ראשון שעבר. ביני לבין הסיינטס נרקם בשנתיים שאני מתגורר כאן בסאות'המפטון רומן שהתבשל לאט לאט אך כעת אפשר לומר בוודאות שהבשיל לכדי מערכת יחסים מחייבת של ממש. התובנה הזו היכתה בי כשבעת ביקורי האחרון בארץ על אף הברדק…

גרנט: מגיע לו את מירב הקרדיט על הניצחון וההעפלה של צ'לסי לגמר. עשה ביה"ס לבניטז בכל התחומים: החל מבחירת ההרכב דרך החילופים, ניהול המשחק, הטקטיקה והתגובה לשינויי מומנטום. חבל רק שהוא לא יקבל את הקרדיט הזה. אין מה לעשות, גם אם אברם יזכה באליפות, ליגת האלופות, גביע ערי הירידים וכל תואר אפשרי אחר, באנגליה לעולם…

 פורסם גם ב- Ynet פיצוץ המשחק אתמול בטדי היה הדבר הכי צפוי בעולם, צפוי בערך כמו הסטטיסטיקה השנתית של תאונות הדרכים. יורם ארבל, ביציאה מבריקה, קידם בשידור את פני פריצת הקהל במגרש באיחולי "חג כשר ושמח לכל בית ישראל" כאילו כדי לומר- זה הפרצוף שלנו, תבלו. ואכן, הביזיון השנתי בטדי הוא מראה מצוינת לפרצופה של…

אני לא מתרגש הערב. משום מה. אולי כבר התרגלנו לערבים הגורליים האלה בליגת האלופות ואולי אני מיישר קו עם סטיבי ג'י שרמז שגם זכייה באלופות לא תפצה על הכישלון המהדהד בליגה. רק כשאני רואה את השקיעה היפהפייה בחוף של ת"א אני מקבל זיק קטן של צמרמורת במורד הגוף והאדרנלין מתחיל לזרום. יש משהו כ"כ סוריאליסטי…

דקה 90' בטדי, בית"ר רומסת את מכבי 'לוזון' פ"ת וביתרון 3:0 מקבלת פנדל, הקהל בטדי קורא לשוער טברטקו קאלה לבעוט את הכדור ולרשום לזכותו שער נדיר. לכאורה, לגיטימי ואפילו משעשע- אוהדי בית"ר שיודעים שהאליפות כבר מונחת עמוק בכיס מחפשים קוריוז קטן ואולי קצת להשפיל את היריבה. אלא שכוונתם של אוהדי בית"ר, מסתבר, לא היתה כ"כ "תמימה"..…

אני לא יודע מי ה"גאון" שהחליט לערוך דקת דומייה לזכר הנערים שנהרגו בטבח בירושלים לפני פתיחת המשחק בין אח"י נצרת להפועל פ"ת, אבל כמו במקרה של דקת הדומייה לזכר רוה"מ יצחק רבין ז"ל לפני המשחק בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים, היה צפוי שהרבה כבוד לזכרם של החללים לא יצא מהעניין. כביתר"י יש משהו מאוד מפתה…

"הניצחון" בסכנין חשף את כל החולאים של בית"ר, שאיכשהו (בזכות הליגה העלובה) עד עכשיו היא הצליחה להסתיר: א. מנהיגות- במילה אחת: אין. איפה היו עידן טל, זנדברג, אלברמן ואפילו ברוכיאן ובן-שושן בתחילת המחצית השנייה כשסכנין התעוררה? למה אף אחד לא לקח את המשחק עליו, החזיק בכדור והוריד את הלחץ מההגנה? ב. נשמה- כנ"ל. כבר עונה…

דקה חמישים ומשהו בסט. ג'יימסס פארק, ניוקאסל המתפוררת נרמסת ע"י מנצ'סטר יונייטד שזה עתה כבשה את השער השלישי מבין חמש שתשחיל לרשתה במהלך הערב, מה שלא מפריע לקהל המקומי לפצוח בשירת "קווין קיגאן יש רק אחד"! האוהדים בניוקאסל לא טיפשים, חודש לתוך הניסוי ההזוי שלהם לחזור בזמן לשנות ה-90' העליזות הם מגלים את מה שחזינו…

פתאום כולם אוהבים את רונאלדו. לפתע כולם מפלגים בשבחיו ופורטים את הישגיו. מדוע זוכה רונאלדו להכרה רק עכשיו? מה השתנה פתאום שהפך אותו ממושא לעג, אל-גורדיטו (השמנמן), ל"גאון בלתי מובן"? יש משהו בהם, בגאונים, שיוצר אצלנו אנטגוניזם. הקלילות הבלתי מוסברת שבהם הם עושים דברים שעבורינו הם בלתי אפשריים נותנת תחושה כאליו הם לועגים לנו "האנשים…

אליפות אפריקה הסתיימה אתמול ודווקא משחק הגמר בין מצריים לקמרון היה אנטי-קליימקס לאליפות נפלאה תוססת ושמחה, מלאת שערים וצבע. הפעם הראשונה בה נחשפתי לאליפות אפריקה היתה לפני 16 שנה באליפות שנערכה בסנגל, משם זכור לי בעיקר דו-קרב הפנדלים יוצא הדופן במשחק הגמר בין גאנה לחוף-השנהב שהסתיים בניצחון 11-10 לאנשי החוף. בימים ההם בשורת הכבלים הייתה עוד…