קטגוריות
אנפילד בבל כל הרשימות עשרים ושניים משוגעים

מי אמר ששכונה זה רע?!

דקה חמישים ומשהו בסט. ג'יימסס פארק, ניוקאסל המתפוררת נרמסת ע"י מנצ'סטר יונייטד שזה עתה כבשה את השער השלישי מבין חמש שתשחיל לרשתה במהלך הערב, מה שלא מפריע לקהל המקומי לפצוח בשירת "קווין קיגאן יש רק אחד"!

האוהדים בניוקאסל לא טיפשים, חודש לתוך הניסוי ההזוי שלהם לחזור בזמן לשנות ה-90' העליזות הם מגלים את מה שחזינו כאן כבר אחרי המשחק הראשון בקדנציה הנוכחית של קיגאן בטיין-סייד: משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן. אלא שהאוהדים בניוקאסל מרוצים, לפחות עכשיו, כמו שאומרים בצבא, הם מעבירים את הבעאסה בסבבה… עם האיש שלהם על הקווים אין להם יותר טענות לאף אחד וכל מה שנותר הוא להשלים עם המציאות ולהנות בכל זאת מהעניין וההתרגשות שאישיותו הכריזמטית של קיגאן יוצרת סביב המועדון.

לא רחוק משם, בליברפול, מתרחש תהליך דומה. האוהדים בקופ הפנימו העונה סופית כנראה שרכבת המועדונים הגדולים חלפה עברה לה על פניהם לבלי שוב, וכמו שכתב יפה מאיר אריאל "לא קפצת עליה היום חלפו יומיים והנה נשארת מאחור"… מה, ששוב, לא מפריע להם להמשיך ולשורר בהתלהבות גדולה את הלהיט שהעפיל זה מכבר לראש מצעד הפזמונים במרסיסייד על חשבון "לעולם לא תצעדי לבד" המיתולוגי- "רפא.. רפייל… רפייל בניטז!"

כשמתבוננים בשני המקרים המייצגים דלעיל מתבהרת פתאום תמונה די משעשעת- מועדונים גדולים בקנה מידה אירופי, אחד אפילו אימפריה של ממש, מתנהלים עפ"י קולות היציע כאילו היו מועדון מהשורה בליגת העל שלנו. בשני המקרים, האיש על הקווים נמצא שם כמעט באופן בלעדי בזכות הקולות הבוקעים מהיציעים סביבו ולהנהלת המועדונים אין מה לעשות בנידון. אני רוצה לראות את האיש שינסה לגעת בקיגאן גם ניוקאסל תימצא בסכנת ירידה (מה שאגב לא כ"כ נראה דמיוני כרגע) ושלא לדבר על מה שיקרה במרסיסייד אם תיפול שערה משערות ראשו של גנב הדעת הספרדי כפי שטרח להבהיר הקומץ המקומי בכמה פעולות קומנדו שערך בשבוע החולף ולא היו מביישים את אחיהם מבית-וגן.

מבחינה אישית אני חייב להודות שבתור אחד שגדל על הטריבונות ביציע המזרחי כל העסק הזה ממלא אותי גאווה- הרבה לפני שהומצאו המודלים העסקיים ה- "חדשניים" של הפועל קטמון או ליברפול שמטרתם להעביר את ענייני הקבוצה לבעלות האוהדים אנחנו במזרחי כבר חשבנו על זה ובהשקעה פחותה משמעותית של חמישים שקלים בלבד (מחיר כרטיס למזרחי) אנחנו כבר עשרות שונים קובעים את זהות המאמן, בוחרים עבורו את ההרכב ובצוק העיתים אף מתערבים בסוגיות כגון "מה יהיה מזג האוויר, מי יהיה השופט ומה תהיה התוצאה"…

ועם כל הציניות למה לא בעצם? האם לא זו המטרה של המודלים האלו שהזוכרו לעיל שמטרתם להעביר את הקבוצה לבעלותם של אלו להם היא באמת שייכת- האוהדים. מדוע כשמדובר על קטמון, ברצלונה או ליברפול מדובר במודל עסקי מתקדם ובבית"ר זו בסה"כ "שכונה"?! אני לא מתממם, אני מבין את ההבדל. ובכל זאת כשמתבוננים לעומקם של דברים הרעיון הוא בבסיסו דומה- האוהדים הם אלו שמושקעים בצורה הגבוה ביותר בקבוצה- ולא מדובר כאן על כסף על ההשקעה הגדולה ביותר שיש- ההשקעה הרגשית, ולכן מן הראוי שהם יקבעו את מהלכיה. אז אפשר לעשות את זה ע"י רכישת הקבוצה ואפשר גם לעשות זאת בדרכים קצת פחות ממוסדות…

בשורה התחתונה קבוצת כדורגל שייך לאוהדים והגיון והצדק דורשים שעל פיהם, לטוב ולרע, ישק דבר. ואם הדבר כרוך בכך שמאמן כושל יעמוד על הקווים כמו בשני המקרים שהזכרנו בתחילת הכתבה- יהי הדבר כך! שהרי כבר אמר מי שאמר "העם מטומטם?! העם ישלם!".

ועוד הערה לסיום:

אם כבר בשכונה עסקינן אז קשה לי להתעלם מהאירוע המגוחך שהתרחש אתמול במשחק בין ריאל מדריד לחטאפה: שחקני ריאל שסברו לתומם שזה עתה כבשו שער יתרון היו עסוקים בחגיגות ההבקעה ולא הבחינו בכך שהשופט ביטל אותו בטענת נבדל, בעודם חוגגים יצאו שחקני חטאפה להתקפה מתפרצת שבסיומה הבקיעו את מה שהתברר כשער הניצחון במשחק. אפשר להתווכח עד קריאת שמע של שחרית אם על השופט היה להמתין לשחקני ריאל שייתעשתו או זכותו הייתה לחדש את המשחק באופן מיידי. בדבר אחד אבל אני כן בטוח- אצלנו בשכונה זה בחיים לא היה עובר. משיהו כבר היה צועק "עצור לא היינו מוכנים" השער היה מבוטל, אם בכלל היה מספיק להיכבש, וההתקפה הייתה חוזרת להתחלה- הרבה יותר הוגן, הרבה יותר ספורטיבי- אז מי אמר ששכונה זה רע?!