ארכיון הקטגוריה: ממשיך לנסוע

הגעתי לאנגליה. ז"א נחתתי מחדש בממלכה כבר לפני שלושה שבועות, אבל כמו שלא נחתת בארץ הקודש לפני שהיית בירושלים, ולא היית בירושלים אם לא היית בכותל, כך גם לא הגעת לאנגליה אם שמת פעמיך לעיר הקודש ליברפול, ולא היית בליברפול … להמשיך לקרוא ←

ביציאת מתחנת ווטרלו אני שומע גבירה אנגלית מהוגנת קובלת באזני חברתה "אבל אמרו שיהיה היום יום יפה, לא?!". שיהיו בריאים האנגלים.. כל פעם אני משתגע מחדש לגלות איך הם נדהמים מזה ש- 364 מתוך 365 ימים בשנה מזג האוויר שלהם … להמשיך לקרוא ←

מה החיים האלה בלי לאהוב באמת ומקרוב עד שלא יהיה ללב מקום בין הצלעות, עד לנחמה, עד שיהיה נסבל לחיות אדם צריך לחיות בשביל אחרים ולא רק בשביל עצמו, לחפש ולמצוא, להתקרב ולבוא אבל האדם – אין שלום בתוכו ואיך … להמשיך לקרוא ←

המונח "יום-כיפור", הרבה בגלל המלחמה ההיא, נקשר בהוויה הישראלית לרגע של התפקחות, הודאה על משגים שעשינו ונבעו פעמים רבות מיהירות, שאננות והזיונות שווא. מתוך כך אני מפרסם כאן לראשונה דברים שכתבתי לפני כשנתיים למגירה ונראה לי שמבטאים היטב את המצב … להמשיך לקרוא ←

"הרביעי לעשירי הוא יום אבל לאומי. לא נשכח ולא נסלח, שאלוהים אתכם יקח!" (אוהדי בית"ר מציינים את "יום הנאכבה" בו הובסה בית"ר 4:0 ע"י בני סכנין ב- 4 באוקטובר 2004) בדרך החוצה מהמגרש פתאום נופל לי האסימון: "תגיד לי אחי, מה התאריך … להמשיך לקרוא ←