ארכיון הקטגוריה: ממשיך לנסוע

יום שלישי, ויסנטה קלדרון: אתלטיקו מדריד-פורטו כבר עם הנחיתה בברחאס- שדה"ת הבינלאומי של מדריד- אני מרגיש את השוני- הריחות, הצבעים והקולות נותנים הרגשה שסופסוף הגעתי למקום שיש בו אנשים חיים, בניגוד למתים-מהלכים כאן באנגליה. בהמתנה למזוודות אני קולט את אנדי … להמשיך לקרוא ←

כשאני כבר במרסיסייד, ממש בתחנות האחרונות לפני ליים-סטריט, אני רואה מחלון הרכבת מעטה לבן עדין על גגות הבתים והמדרכות. המראה מפתיע אותי. בבוקר עזבתי את סאות'המפטון כשהיא שטופת שמש נדירה ונעימה ולמרות שלקחתי בחשבון שבצפון ייתכן וקר יותר ואפילו גשום … להמשיך לקרוא ←

כריסמוכה. אני נוחת בליברפול בערב החג כשמארחי אריגיא מקבל את פני ואנו שמים פעמינו למסיבת חג בדירת חברים- זוג אוסטרלי שהשתקע במרסיסייד בשנה האחרונה. לאחר שיטוט קצר אנחנו מוצאים את הכתובת ונכונה לנו הפתעה: מדובר בבניין דירות שמזכיר את מגדלי … להמשיך לקרוא ←

אני עושה את החג בליברפול ונזכר, כמו תמיד בתקופה הזו של השנה, בביקורי הראשון בממלכה- דצמבר של שנת 2000, מייד לאחר שחרורי מצבא הגנה לישראל. היה זה עבורי הגשמת חלום שרקמתי במשך שלוש שנים של תורניות שמירה ומטבח וטיפולים שבועיים. … להמשיך לקרוא ←

פעם היו פה אנגלים. הקונקשן של הרכבות למרסיסייד מתבצע בתחנת "ניו-סטריט" בברמינגהאם- עיר שפעם התגוררה בה אוכלוסייה שנודעה בשם "אנגלים". כיום העיר התעשייתית האפורה במידנלנדס היא מחנה פליטים לערב רב של יוצאי לאומים אסייתים נחשלים. זה מזכיר לי שבביקור הראשון … להמשיך לקרוא ←