קטגוריה: נשמת כל חי

בית"ר ירושלים ומכבי חיפה נפגשות בגמר הגביע. חיפה מגיע כאלופה הטריה ומחפשת להשלים דאבל, בית"ר בדרך אל הלא נודע כשעבור כוכביה הגדולים זה אמור להיות המשחק האחרון במדי המנורה. איצטדיון ר"ג מפוצץ, התכונה גדולה. לא, אני לא מדבר על גמר הגביע 2009, אלא על זה של שנת 1989. _________________________ "אולי בכל זאת נבדוק אם נשארו…

אם היה לי שקל על כל פעם שמישהו מהשפלה שמע שאני ירושלמי וחשב שאני משוגע הייתי עשיר כמו ראפרים מעבר לים לובש ערמה של זהב, יהלומים בחינם השראה אני מקבל מהרחוב, מזוהר ארגוב לא מגידי גוב או מתי כספי מביא אותה דוגרי, ישיר, לפעמים אפילו דרסטי תמיד אלסטי, תמיד פנטסטי קשור לפאבים, לחמרות, לשוק וכן..…

האמת שיכולתי הבוקר פשוט לעשות קופי-פייסט לפוסט שלי מתחילת השבוע, ואת "ליברפול" להחליף ב"הפועל". כי קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים, בדיוק כמו ליברפול, היא הרבה מעבר למועדון ספורט תחרותי. היא מייצגת בעיני פילוסופיה, אתוס ודרך חיים. הרבה, כמובן, בזכות תמונת התשליל שלה- הקבוצה ההיא של שמעון ו- RK. אבל אני לא עושה את זה כי…

אלו ימים לא קלים עבורינו, מליוני אוהדי ליברפול בכל קצוות תבל. מאז יום שבת בצהריים אני שומע על כאלה שהכריזו על "ימי אבל" ואחרים שמצטעפים בדכאון. ואם זה המצב במקומות רחוקים כמו ארץ קודש, דא עקא שכאן באנגליה נאלצתי למעשה לנתק כל קשר עם העולם חיצון בכדי לחמוק מחיוכו מלא הסיפוק של השועלקס (פרגוסון) והחגיגות…

באמצע הלילה הקפצה. היינו צוות שמירה של שבת, רק המחלקה. העפנו עלינו את האפודים ונעמדנו ברחבת המסדרים של הפלוגה. חי המ"מ הגיע, מרושל, בלי אפוד בלי כלום. לא ברור. "אתם יודעים איפה יערך האירוויזיון בשנה הבאה?" הסתכלנו אחד על השני בלי להבין מה הוא רוצה מאיתנו לעזאזל. "בירושלים!" תפסתי את הראש. "אני לא מאמין שפספסתי…

"מי יודע אם התעודה הזו ניתנה למשוגע או לגאון? רק הזמן יגלה.." (אנטוניו גאודי, במעמד בו הוסמך לארכיטקט- 1878) במקור תיכננתי לפרסם את הרשימה הזו לכבוד הכתרתה של בארסה לאלופת ספרד 2008/09, אלא שאז באה ויאריאל בדקה ה- 93' (איפה השופט אוברבו כשצריכים אותו?) ושיבשה לי את התוכנית. אלא שבמחשבה שנייה החלטתי בכל זאת לפרסם…

היה לי השבוע וויכוח עם חבר טוב לגבי אנייסטה. הוא טען שאנייסטה שחקן טוב אבל לא גדול באמת כי חסר לו "קילינג אינסטינקט", הוא לא לוקח את המשחק עליו ודוחף קדימה בכח גם כשלא הולך. אני טענתי שזו בדיוק הגדולה של אנייסטה, הוא לא כופה את עצמו על המשחק, הוא לא לוקח דברים בכח אלא…

אני הוא גדליה רבע איש אבל אני צומח אם אין לי בית, יש לי כביש ועל הכביש ירח פה לאחד, ישנה מאה ולשני מאתיים ולי פאה ועוד פאה ויחד פאותיים ודי סחבתי כבר שקים ורצתי הנה שמה אני רוצה למרחקים אני רוצה הימה כי העולם גדול גדול צריך לראות בו את הכל את הערים והשווקים…

אני חזרה באנגליה. הנחיתה בלונדון היא כמו המעבר מכדורגל אנגלי לכדורגל ישראלי- פתאום הקצב נעשה כ"כ איטי ואדיש.. ביקור בארץ כתייר זו הזדמנות מצויינת לקבל פרספקטיבה. בביקור הנוכחי ניסיתי לחדד לעצמי את התשובה לשאלה מדוע למרות שאנחנו כ"כ מוכשרים בתחומים רבים אנחנו מתנהגים הרבה פעמים כמדינת עולם שלישי. ההתרשמות שלי הייתה שבאיזשהו מקום ככה אנחנו אוהבים…

מדוע השואה לא יכלה לקרות בישראל אחד הדברים שמדהימים אותי יותר מכול בהקשר של השואה הוא השתיקה, ההתעלמות וההמשך בשגרת בחיים של הגרמנים (וחלקים רבים אחרים מאזרחי אירופה) כשמתחת לאפם מתרחשת זוועה בסדר גודל מונומנטאלי שכזה. משיחותיי עם גרמנים במהלך השנים התשובה שקיבלתי לשאלה כיצד קרה שאבותיהם וסבותם עמדו מנגד ולא עשו דבר הייתה כמעט…