קטגוריות
בבל כל הרשימות נשמת כל חי עשרים ושניים משוגעים

ברוח טובה (איפרח' יא אנייסטה!)

היה לי השבוע וויכוח עם חבר טוב לגבי אנייסטה. הוא טען שאנייסטה שחקן טוב אבל לא גדול באמת כי חסר לו "קילינג אינסטינקט", הוא לא לוקח את המשחק עליו ודוחף קדימה בכח גם כשלא הולך. אני טענתי שזו בדיוק הגדולה של אנייסטה, הוא לא כופה את עצמו על המשחק, הוא לא לוקח דברים בכח אלא נותן להם להגיע מתוך השטף והזרימה הטבעיים של המשחק. יש במשחק שלו שלווה שכזו, הרמונייה ואסטתיקה שפשוט תענוג, ואפילו מרגיע, לצפות בה. הדרך הכי טובה לתאר את זה היא שאנייסטה משחק כאילו שורה עליו רוח טובה.

מהבחינה הזאת אנייסטה מזכיר לי מאוד את אבירם ברוכאין שלנו. יש בניהם אפילו דמיון חיצוני מסויים אם הבחנתם.. מכאן שלא פלא שאותו חבר גם לא מחזיק יתרה על המידה מברוכיאן. הבדל של גישות.

ככל שנקפו הדקות במשחק אמש הלכה והתגברה אצלי תחושה של אי נוחות. ביני לבין עצמי התחלתי להודות שיש משהו בביקרות הזו על שחקנים מסוגם של אנייטסה ואבירם. אנייטסה היה חלש (הרבה בגלל התפקוד הלא נכון שלו במגרש, אגע בזה בהמשך). היה משהו רך במשחק שלו. נראה היה כי הוא הולך לאיבוד מול הבריונות של צ'לסי. זה ציער אותי מאוד, כי זה היתה, שוב, הוכחה שבחיים אפשר להשיג דברים רק בכוח.

ואז הגיע הגול…

השער הזה היה תמצית מושלמת של מה שאנייסטה מייצג. הוא הגיע מתוך השטף של המשחק, בצורה טבעית ממש. לא בכח, לא בכפייה. גם הבעיטה עצמה הייתה בדיוק כזו. נקייה, שלווה, רכה ומדוייקת. הוא לא דחף את הכדור בכח, הוא לא שם את כל הגוף, אפילו לא את כל הרגל. הוא פשוט נתן פאלש נקי ומושלם במינימום מאמץ. הכי פשוט שיש, הכי יפה שיש.

השער הזה של אנייטסה הוציא ממני את התפרצות השמחה הספונטנית הסוערת ביותר שחוויתי העונה. אינני אוהד ברצלונה (לצערי אני חייב להודות) אבל, לפחות עבורי, המשחק אתמול היה הרבה מעבר לכדורגל. הוא היה מאבק ישיר ומזוקק בין שני אתוסים: רומנטיקה מול ריאלזים, יצירתיות מול יצרניות, אסטתיקה מול יעילות, רגש מול ציניות. ומכיוון שכך רציתי כ"כ, ממש, השתוקקתי שברצלונה והאתוס שהיא מייצגת יצאו בסוף הערב כשידם על העליונה.

לעומת ברצלונה צ'לסי מייצגת את כל מה שאני סולד ממנו, בכדורגל ובחיים בכלל: יעילות, הישגיות, רדיפת החומר והסיפוקים המידיים שמתבטאת בסגידה לכסף. היה משהו כ"כ פתאטי ומדכא במחזה של אוהדי צ'לסי שניות לפני שריקת הפתיחה מנופפים בדגלי פלסטיק לצלילי 'קלינקה' שנוגן, מן הסתם, לכבודו של הפריץ.

ועם זאת, האמת חייבת להאמר- צ'לסי טיאטאה את בארסה מהמגרש אמש. אמנם בארסה שלטה בכדור כשבעים אחוז מהזמן אבל עד הבעיטה של אנייסטה לא הייתה לה בעיטה אחת למסגרת! צ'לסי, אפילו לא במקסימום מאמץ, סיכלה בקלות את המשחק שלה ולא איפשרה לה להגיע לשום מצב. הכדורגל האסתטי של ברצלונה נראה פתאום פתטי כשמסי וחבריו נופלים פעם אחר פעם שדודים לרגליהם של הבריונים של צ'לסי.

מה שראינו אתמול (וגם שבוע שעבר בקאמפ-נואו) הוא חלק מתופעה שהגיעה לשיאה בשנתיים האחרונות בכדורגל האירופי- העליונות של קבוצות הפרמייר-ליג עפ"נ קבוצות הייבשת. עליונות שמתרחשת בזכות היתרון הפיזי העצום שלהם- הן מבחינת כח ובמיוחד מהבחינה של קצב המשחק. ראיתי את ריאל מדריד באנפילד לפני כחודשיים וזה היה, איך לנסח זאת.. פתאטי. לעתים זה נדמה היה כמשחק בין ידלים למבוגרים. או בעצם כמו שקבוצה ישראלית או הנבחרת נראים כשהם פוגשים יריבה אירופית.

בשנים עברו היתרון הטכני העצום של הספרדים והאיטלקים בשליטה בכדור ובמשחק המסירות הספיק בכדי לבטל את היתרון בקצב ופיזיות של האנגלים. אלא מרגע שהגיעו לפרמייר-ליג השחקנים הלטיניים והמאמנים מהיבשת נסגר הפער הזה. בכך התבטל היתרון היחסי של הקונטיננטליים ופינה את מקומו ליתרון הפיזי העצום של האנגלים, שכעת מסוגלים להתחרות כמעט שווה בשווה בקבוצות מספרד ואיטליה בממד הטכני, אבל, וכאן היתרון העצום שלהם, הם עושים את זה בקצב ואינטנסיביות הרבה יותר גדולים.

השלב הבא בתהליך המרתק אמור להיות קאונטר-ריאקציה שבה הספרדים והאיטלקים יעלו את הקצב והאינטנסיביות של המשחק שלהם לרמה דומה לזו של האנגליות. איך וכיצד זה יקרה? אני לא ממש יודע.. אבל שווה בהחלט להמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות.

ואם לחזור למשחק אמש, אז לא רק אותו יתרון יחסי שיש כיום לקבוצות מהפרמייר-ליג איפשר לצ'לסי לבטל את ברצלונה, גם פפ גווארדיולה עזר לה. גווארדיולה אמנם רושם עונת בכורה חלומית כמאמן ויש לו קרדיט עצום על מה שאנחנו רואים השנה מהקבוצה שלו, אבל אתמול הוא ביצע טעות טקטית חמורה לטעמי, טעות שהמקור שלה, אגב, בטעות מתמשכת באספקט רחב יותר שהוא מבצע העונה.

הטעות הטקטית היתה הצבתו של אנייסטה בתפקיד של הנרי הפצוע מצד שמאל, והצבתו של בוסקטס כקשר באמצע במקומו של אנייסטה. כמות הנזק שנגרמה מכך לבארסה היתה עצומה: לא רק שאנייסטה תופקד בעמדה לא לו והתקשה לבא לידי ביטוי, הוא גם היה חסר מאוד לצ'אבי באמצע ובארסה לא הצליחה לייצר משם כלום.

ציפיתי שכבר במחצית גווארדיולה יבחין בטעות שלו, יחליף את בוסקטס בבוז'אן, שייכנס לתפקיד של אנייסטה בשמאל, שיחזור בתורו לאמצע. אלא שגווארדיולה, מתוך עקשנות שכרגע אני לא מבין, התמהמה מאוד עם החילוף הזה וביצע אותו רק בדקה ה- 85'. בדקות הבאות ברצלונה התחילה להזכיר סופסוף את עצמה ובמיוחד אנייסטה שחזר למקום שהוא הכי טוב בו- באמצע. משם כבש את השער.

אלא שהחטא הקדמון של גווארדיולה מתחיל, כאמור, הרבה לפני המשחק אמש. אולי מתוך יוהרה, אולי בגלל שגם הוא הסתנוור מהכדורגל השמיימי שבארסה מציגה בספרד, הוא לא הכין תוכנית ב' לימים סגרירים (אגב, במקרה או שלא, זוהי גם ביקרות נפוצה על ארסן וונגר וארסנל). ובלונדון 364 מתוך 365 ימים בשנה מזג האוויר סגרירי.

הכוונה שלי היא לאמצעים אחרים לפרוץ הגנות ולהגיע למצבים חוץ מאשר משחק המסירות. למשל, גודיונסן, שיש לו היכרות עם המשחק האנגלי ויש לו את המהירות והפיזיות הנדרשת למאבקים האלה (ולכן יכל לעזור אתמול לדעתי). או בוז'אן, שאמנם דומה בסגנונו לשחקני ההרכב הקבועים של ברצלונה, אבל עצם הכנסתו למגרש במצבים מסויימים יכולה להביא שינו ולהוסיף ממד לא צפוי להתקפה של בארסה. אלא שגווארדיולה, וסיבותיו עמו, בוחר השנה פחות או יותר להתעלם מגודיונסן ובמיוחד מבוז'אן.

אלא שכמו שאמר נפוליאון, אני לא מחפש גנרלים מבריקים, אני מחפש גנרלים עם מזל. ולגווארדיולה וברצלונה היה אתמול ים של מזל. למעשה היה להם קמע על המגרש. קראו לו טום הניג אוברבו. הוא פסיכולוג בן 42 מאוסלו, נורבגיה. והוא היה השופט אמש.

הטענות של צ'לסי מוצדקות בריבוע. לפחות שני פנדלים ברורים הגיעו להם (המשיכה בחולצה של דרגובה במחצית הראשונה והיד של פיקה בשנייה). אבל יש משהו ציני בטענות שלהם שנגרם כאן עוול. כי עוול הוא צורה חריפה של עיוות צדק. והאם יש משהו יותר מוצדק מזה שברצלונה תהיה בגמר? האם היה נעשה צדק אם קבוצה שבאה רק להרוס במשך 180 דקות היתה מדיחה קבוצה שבאה ליצור ולספק הנאה? האם היה נעשה צדק עם מועדון שהוא לא יותר מצעצוע של פריץ בולשיביקי מסתורי היה מופיע באירוע השיא השנתי של כדורגל המועדונים על חשבון מועדון שהוא כל כך הרבה "יותר מועדון".

אז האנגלים המשיכו להתעסק בפנדלים שהיו ולא היו עד קריאת שמע של שחרית. אבל מה להם ולמושגים כמו 'צדק פואטי', 'אתוס' ודברים שהם מעבר לכאן ועכשיו. הם הרי אלופי העולם בלטבוע בפרטים הקטנים.

מה שלא מצדיק כמובן את התגובה המכוערת של דרוגבה ושות' (באלאק). תגובה שחשפה צד מכוער, וגם די מפחיד חייבים להודות, באופי שלהם. לעומתם חוס הידינק דווקא ראוי לציון לשבח על תגובה שקולה ומכובדת בראיונות שלאחר המשחק. למרות שמשעשע אותי היה לשמוע את הידינק זה מתלונן על שיפוט כאחד שנהנה מאחד משערוריות השיפוט הגדולות בתולדות המונדיאלים- נגד איטליה ב- 2002 כמאמנה של דרום-קוריאה.

בקיצור היה הרבה יותר מכובד אם בצ'לסי היו מקבלים את העניין ברוח טובה. בדיוק כמו אנייטסה..

32 תגובות על “ברוח טובה (איפרח' יא אנייסטה!)”

איציק – רק בדבר אחד לא נגעת . עכשיו ליונייטד יהיה הרבה יותר קל לקחת את מס' 4 שלהם . תוצאה של 3:0 או 3:1 היא לא הימור פרוע בכלל .

לא מסכים, מתי. הגמר יהיה צמוד והסיכויים לדעתי 50/50. בכל מקרה אני מוכן לקחת את הסיכון שיונייטד יקחו את הגביע בשביל הסיכוי שברצלונה תעשה את זה.

איציק – כמה הערות:

1. מסכים עם רוב הניתוח הכללי שלך לגבי אינייסטה אבל לגמרי לא מסכים לגבי אמש. כשהובקע הגול דבר ראשון חשבתי בלב: אם יש מישהו שמגיע לו להבקיע שער כזה מתוק הערב זה אינייסטה. לדעתי הוא היה היחיד אתמול בבארסה שניסה לקחת את המשחק על עצמו. היה לו קשה, אין ספק, מול העוצמול הפיזיות של צ'לסי, אבל הוא לא ויתר, כמו מסי למשל, והמשיך לנסות עד שקיבל את הפרס בסוף.

2. כמו שחששתי בפוסט אחרי הניצחון על ריאל – משחק על כסף אמיתי מול קבוצה אנגלית שונה מאד ממשחק מול קבוצה ספרדית. צ'לסי, כמו שאמרת, הייתה גדולה על בארסה אתמול. אבל המזל הולך עם הטובים, אז מה לנו כי נלין…

3. אכן בוסקטס היה טעות וגם אני הייתי בטוח שבמחצית פפ הולך לתקן אותה. מוזר לי שזה לא קרה. אם לא בוז'אן במקומו ואינייסטה בקישור, לפחות קאסרס בהגנה וטורה לקישור במקום בוסקטס. אבל פה לומד והוא בדרך להיות אחד מהגדולים.

4. לא יודע מה יש לך נגד השופט… מצוין לטעמי :-) מה רע לא לשרוק פנדלים נגד הקבוצה שלך…

שבי,
לא היה לי ספק שזה יהיה קשה, גם אחרי הקונצרט נגד ריאל, למרות כל ההתלהבות שלי. מה שכן, הייתי בטוח שבסופו של דבר הכישרון של בארסה ימצא את הדרך לבטא את העליונות שלו.
ממש ממש היה קרוב שזה לא יקרה, וכבר חשבתי איך אני הולך לאכול כאן את הכובע… אבל איך אומרים אצלנו בירושלים- יש אלוהים! או כמו שכתוב במסכת ברכות:"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים".

לגבי אנייסטה- מקבל. אני הראשון שיישמח לטת חסד לשחקן הנפלא הזה.
בכל מקרה, לא התכוונתי לומר שהוא לא רצה או ברח מהכדור, אלא שהנסיונות שלו נראו פתאטיים מול הבריונות של צ'לסי. אבל כמו שאתה אומר, מול החבר'ה האלה זה באמת קשה.

matipool – אני אוהד יונייטד וקיוויתי שצלסי יעלו כי ליונייטד קשה לשחק מול קבוצות כמו ברצלונה או ארסנל כאשר הן ביכולת הטובה שלהם,כלומר הנעת כדור מהירה מרגל לרגל.
כמו בהפסד בסיבוב הראשון לאסנל בליגה.
כאשר קבוצה עושה חילוף הגנתי עם יתרון מספרי במגרש ובתוצאה מגיע לה להפסיד.
מבחינת ברצלונה הם גם הורידו קוף מהגב בזה שהם עברו יריבה אנגלית.

איציק אני לא מבין מה יש לך נגד אברמוביץ' ואם הייתי הוא והייתי קורא מה שכתבת אפילו הייתי קצת תובע אותך, במה הוא שונה מהבעלים של ליברפול/מנצ'סטר/ושאר הבעלים ? מה בגלל שהוא מגיע מרוסיה ?! הוא עשה את הונו בצורה חוקית (קל לצעוק אוליגרך) ואם יש לך הוכחה אחרת אתה מוזמן להראות אותה, מה רק לאמריקאים או לאנשים ממדינות המערב מותר להיות בעלים של קבוצות כדורגל ? מה רע בזה שהוא לקח את צ'לסי השקיע כסף, קנה שחקנים ורוצה תארים, זה אסור ? כאילו שליברפול וברצלונה לא משלמות משכורות ורוכשות שחקנים במאות מיליונים, אם אתה שונא את צ'לסי פשוט תגיד את זה זה טבעי בדיוק כמו שאני לא אוהב קבוצה מסוימת, למה להסתתר מאחורי כל מיני אמרות ללא ביסוס.

יש איזה חוק שאוסר לשחק בונקר ? מה בדיוק ההגדרה שלך לצדק ? אני לא יודע אם ראית את אותו משחק שאני ראיתי אתמול, אבל אם לצ'לסי היה חלוץ קצת יותר חד (טורס או רוני) זה באמת היה נגמר בשלישיה, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לליברפול באותו מעמד היו פוסלים 3-4 או אפילו פנדל אחד שהיה מונע מהם לעלות, האם מסצ'ארנו/קראייגר ושאר החברים לא היו זועמים על השופש ? אני אפילו מוכן לנחש שאיזה אוהד משוגע מהקופ היה משנא לפגוע בשופט, אז בקיצור – אם היה מדובר בקבוצה אחרת הייתים צועק על איזה שוד נעשה, אבל היי זה קרה לצ'לסי – שבנויה מכסף של איזה רוסי עלום (כאילו שהוא לא בן אדם) שבטח מכר נשק והרס את העולם והוא תמצית הרוע אז קדימה נצעק כמה מוצדק זה היה לברצלונה לנצח.

אשמח לתגובה עניינית וישרה ושום דבר לא נכתב כדי לפגוע, סתם לא ברור לי הטענות לגבי צ'לסי.

אביאל, יש הרבה צדק בדבריך. ההתייחסות לצ'לסי כסמל הכסף ורדיפת הבצע בעולם קצת משעשע. וכן, יש נטייה להסתכל על בעלים רוסי בשונה מבעלים אמריקאי, שאריות מהמלחמה הקרה וטפטופיה שעדיין לא נגמרו. אגב בהקשר הזה, יש לי הרגשה שבעל הבלוג משחרר אנרגיה שהצטברה אצלו בשלוש השנים האחרונות… אני יכול להבין אותו.

אני חושב שחטאה הגדול של צ'לסי הוא שפשוט הצליח לה. תשאל בליברפול כמה קשה לזכות באליפות, עם או בלי כסף, כשהשנים עוברות והמסורת נשארת רחוקה ולא מושגת. זאת אגב הסיבה שאני מעריך מאוד את מוריניו. עם כל הכסף הגדול, להצליח לחבר קבוצה שלא זכתה ב-50 שנה ולהביא אליפות פעמיים רצוף זה הישג ענק. העובדה שבצ'לסי זה פשוט הצליח מהר מדי, היא הקימה עליה את אוהדי הכדורגל שרוצים ומאמינים בדרך ארוכה והתקדמות הדרגתית. שלא יובן אחרת, גם אני מאמין בדרך הזאת וחושב שככה דברים צריכים לעבוד. וככה בדיוק חשבתי כשחבר שלי זכה בכמה מיליונים בטוטו. זה לא גרם לי לשנוא אותו, אלא להבין שיש הרבה דרכים לאותה מטרה.

ולגבי שיטת המשחק, לפחות מאז ימי הידינק הגאון, אני לא בטוח שצ'לסי שיחקה כדורגל שונה ממנצ'סטר. אלא ששם, המיתוג והאריזה, וכמובן המסורת, קצת גדולים יותר מצ'לסי, שעדיין נתפסת כבן חורג בין מועדוני העילית. הפיתרון לכך הוא רק זמן.

אביאל – אני מרשה לעצמי לנחש שאיציק חש את אותו יחס שהוא חש כלפי אברמוביץ, גם כלפי הבעלים של יונייטד או ליברפול (או אפילו בית"ר…). קבוצה שייכת לאוהדים שלה ולא לאיזה מליונר שקונה לעצמו צעצוע. חבל שציינת את רוסיותו של אברמוביץ זה. מה הקשר?

לגבי הבונקר של צ'לסי – צודק, אין חוק שאוסר לשחק ככה. אם אתה נהנה לראות את הכדורגל של צ'לסי ולא את זה של בארסה – שיבושם לך. קטונתי מלהתווכח על זה.

אביאל- אתה צודק שיש איזשהו אנטיגוניזם אולי קצת מוגזם סביב צ'לסי. אני חושב שאברמוביץ הוא בכל זאת קצת שונה מהבעלים האמריקאים כי הוא מחזיק את הקבוצה כצעצוע ולא כעסק,יש לזה צדדים טובים ויש לזה רעים. אחת הסיבות, שאילו אני הייתי אוהד צ'לסי הייתי סולד ממנו בגללן, היא שהוא מתעקש לשים את עצמו במרכז. אנשים, גם אוהדים של צ'לסי,שוכחים שהייתה צ'לסי גם לפניו והיא גם שיחקה כדורגל התקפי ופתוח בדרך כלל. ברגע שהוא שם את עצמו לפני הקבוצה זה בהחלט פגע בה,גם מקצועית וגם תדמיתית.

אריגא : מסכים עם כל מילה, הסברת את זה טוב בהרבה ממה שאני יכולתי להסביר.

שבי : אני דווקא רואה שוני בין בית"ר לצ'לסי, בצ'לסי הביאו את אנשי המקצוע הטובים ביותר ולא מינו כל מיני אנשים בקומבינות, אני חושב שאמנם אברמוביץ' זכה להכרה בעקבות צ'לסי אבל הוא לא חיפש את ההכרה ואת הכוח הפוליטי שגאיידמק חיפש אצלנו, מה הקשר לאוהדים ? ליונייטד וליברפול אין בעלים ? באנגליה בעלות פרטית של קבוצות זה נפוץ מאוד בשונה מספרד וגרמניה לדוגמא ובדומה לאיטליה – כל ארץ ומה שמתאים לה, אני חושב שהעובדה שבספרד רוב המועדנים הם מועדונים של האוהדים דווקא מונעים התקדמות של קבוצה ומונעים מקבוצה מרכז טבלה להגיע יום אחד להתמודדות ישירה מול ברצלונה וריאל ושמה דווקא בעלות פרטית עם כסף מהבית יכול לעזור, הדוגמא הטובה היא הליגה הגרמנית ביחוד בעונה הזאת של מאבק צמוד בין המון קבוצות חלקן קבוצות שרוב הציבור לא הכיר עד השנה.

בקשר לבונקר, בוא אני יספר לך משהו על אברמוביץ' וצ'לסי, בגדול הוא פיטר את מוריניו בגלל צורת המשחק הוא תמיד רצה "כמו ברצלונה" – כדורגל התקפי, מהיר וכזה שיהפוך את צ'לסי לאחת הגדולות, אצל מוריניו זה לא הלך ככה למרות האליפויות וההישגים, זאת גם הסיבה שפיטרו את גרנט הוא היה די בונקריסט על אף ההישגים המפתיעים, אני זוכר לדוגמא שהוא עלה עם 2 קשרים אחוריים (מיקל ומקאללה) גם למשחק חשוב כמו נגד היונייטד וגם למשחק פשוט לכאורה כמו נגד ברמניגהם – בקיצור הזכיר קצת את יוסי מזרחי ובית"ר.
הבונקר נגד ברצלונה בקאמפ נואו היה הכרחי, ידעו לרדת על צ'לסי אבל אז הגיע יום שבת בברנבאו וכולם למחרת דיברו כמה גאון הידיניק, אתה מוזמן להיכנס לכל אתרי הספורט הגדולים ובמיוחד של העיתונים הגדולים באנגליה.
בקשר למשחק אתמול, צ'לסי היו טובים יותר תקפו יותר, הגיעו ליותר מצבים, אם היה להם חוד קצת יותר רציני מאנלקה ודרוגבה (עם כל הכבוד וההערכה לדרוגבה) שמחטיאים באחד על אחד מול שוער כמו ואלאדס המשחק היה נגמר מהר, שלא נדבר על טעות שיפוט ברמה היסטורית שקשה לי לחשוב על סיטואציה כזאת מול ליברפול והיונייטד לדוגמא או אפילו ברצלונה ואת כמות ההתבכיינויות שהיתה נשמעת במרחבי האינטרנט והתקשורת בישראל, שתבין שבynet יש את תקציר המשחק ולא מוזכר כלום לגבי הפנדלים, העובדה שצ'לסי לא עלו אתמול היא יותר באשמתם ובחוסר ניצול המצבים (שרוני ורונאלדו היו מלקקים את האצבעות) ופחות מהיכולת שבארסה הפגינה ושוב הוכח מה שדובר רבות בעיקר אצל דורפן בבלוג שבמבחן מול הגנה אנגלית יציבה וחזקה בארסה נכשלה. 
מה קשור רוסי ? "מצעצוע של פריץ בולשיביקי מסתורי" זה לא מספיק ?

תומר – ביננו הלוואי שכל בעלי מועדון היה מחזק את המועדון כתחביב ולא כעסק.

עם כל הכבוד צ'לסי לפני אברמוביץ' דומה לאשדוד בארץ לא משיגה יותר מדי, מבריקה מדי פעם וזהו בערך, הכניסה של אברמוביץ' עשתה רק טוב לכדורגל האנגלי הוא המניע הראשוני של ההתקדמות, בעיקר הכספית של הכדורגל האנגלי והפכיתה לליגה הטובה בעולם.

אמרתי, יש לזה יתרונות וחסרונות. החיסרון הוא שתחביב עלול להימאס והוא תלוי בקפריזות של בעל הבית. אם אברמוביץ היה מנהל את צ'לסי כמו עסק הוא לא היה נפטר ממוריניו כל כך בקלות. אני חושב שמה שמטריד בצ'לסי הוא לא שיש לה הרבה כסף,כי גם ליונייטד ולליברפול יש לא מעט, אלא שהיא מתנהגת כאילו שהוא הכלי היחידי שלה. אם יש כסף אין סיבה לשמור על מאמן מצליח לאורך זמן ואין סיבה להיות סבלניים. צ'לסי כלכך שבויה בפרדוקס הזה שמצד אחד היא רוצה לבנות מסורת אך מצד שני היא רוצה לבנות אותה אינסטנט וזה לא ילך.
אני לא מסכים איתך שצ'לסי הייתה כלום לפני אברמוביץ, אולי בתארים כן, אבל בטח שמבחינת אוהדיה היא תמיד הייתה צ'לסי שלהם. עכשיו היא צ'לסי שלו.
סתם שאלה, אתה אוהד של צ'לסי לפני אברמוביץ? כי האמת לאמיתה היא שחיבבתי אותה מאוד לפני הכסף הגדול. היא תמיד הייתה בלתי יציבה,פרועה וקוסמופוליטית ושיחק בה שחקן שכל הכסף הגדול של רומן לא הצליח להביא אחד כזה. אולי זה לא מקרה שבעברית השם שלו נשמע כמו ההיפך מיקר.

נשגב מבינתי איך אפשר להכתיר את המשחק של צ'לסי בברידג' כבונקר . רק בגלל אחוזי אחזקת הכדור ? הקבוצה הגיעה לכמה מצבים מעולים והחמיצה בשלומאליות , 3 פנדלים בטוחים לא נשרקו לה ועוד 2 גבוליים שבמשחקים אחרים נשרקים ב – 50% .
הקבוצה שמנגד בעטה רק פעם אחת למסגרת .
דרך אגב – החילוף של דרוגבה היה בגלל שהוא נפצע ובלטי נכנס לשחק כקשר ימני קדמי כשאנלקה זז לאמצע לתפקיד של דרוגבה . לא הייתי קורא לזה חילוף הגנתי כדי לשמור על התוצאה . אולי בלטי היה יותר טוב וחד באימונים מקאלו ?

נ.ב. אני אוהד את ליברפול ואין לי כלום בעד צ'לסי . אני פשוט שונא חוסר צדק .

דיון מרתק חברים.

מה יש לי נגד צ'לסי:

אנחנו אוהבים כדורגל כי הוא מייצג עבורינו מיקרוקוסמוס של החיים. כמו שכתב יפה אריגיא, בחיים אנחנו אוהבים ומעריכים כאלה שהצליחו בזכות עבודה קשה, דרך מסויימת שעברו, תהליך שהניב פירות. בד"כ אלה שיש להם מעמד והרבה כסף רק בגלל 'שאבא שלהם עשיר' מעוררים אצלנו אנטגוניזם. אגב, זה לא אומר שכל מי שיש לו אבא עשיר חייב להיות אחד כזה שמעורר אנטגוניזם. אם, למשל, בתור נער הוא יעבוד במפעל של אבא שלו כפועל נקיון בחופשות, אחרי הצבא ישתלב במשרה נמוכה במשכורת מינימום וכן הלאה.. היה ויום אחד הוא יהפוך למנכ"ל של החברה הוא יהיה ראוי לכל ההערכה שבעולם.

מה שקורה עם צ'לסי זה שמקבוצת מרכז טבלה בינונית (לא בטוח שאשדוד זו הקבלה מדוייקת, אולי יותר הפועל פ"ת- יכול להיות שבגלל צבע החולצות..) היא הפכה בין לילה למועדון פאר אירופאי. וזה מלאכותי. ככה לא עובדים דברים. המשמעות של זה היא שההישג הוא מה שחשוב ולא הדרך ולכן לא משנה איך מגיעים אליו- בתהליך או בין לילה. כל עוד יש לך בית גדול, מכונית ספורט ואשה יפה- ובמושגים של כדורגל תארים- אז אתה צודק. וזה משהו שאני סולד ממנו ברמה מאוד עמוקה.

מה יש לי נגד אברמוביץ':

כמו שכולם אומרים בצדק צ'לסי עבורו היא צעצוע. באותה מידה זו יכלה להיות יונייטד, ליברפול או קרו אלקסנדרה. עכשיו, זה כשלעצמו לא מהווה בעייה. לכאורה, האוהדים של צ'לסי זכו בפיס וישמותו הקנאים. אלא שהבעייה היא המשמעות של זה. עבור אברמוביץ' צ'לסי, כצעצוע, היא מכשיר להגשמת המאווויים האישיים האגואיסטיים שלו. חמור מזה, גם האוהדים משמשים רק ככלי לספק לו הנאה. תפקידם הוא למלא את האצטדיון בכל משחק, לשיר יפה ולנופף בדגלים בכדי לספק תפאורה יפה להצגה הפרטית שלו. לא מעניין אותו מה הם חושבים כל עוד הם קונים מנוי ומגיעים כל שבוע. לכן גם אין לו בעייה, סתם כי מתחשק לו ובלי להרגיש שום צורך לתת הסברים לאותם אוהדים, לפטר מעכשיו לעכשיו את המאמן שהם העריצו ונקשרו אליו ולהחליף אותו באיזה צנון שאף אחד לא שמע עליו ומגיע ממדינה נעדרת תרבות כדורגל.

וכן, גם זה שהוא רוסי גם מהווה חלק בעניין, ולא בגלל שאני גזען. למרות שהקומוניזם ברוסיה הוא נחלת העבר, תרבות טוטליטרית של מאות שנים לא מוחקים כ"כ מהר. גם היום התפיסה לגבי כח בתרבות הזו היא מאוד בעייתית- הכח הוא משהו שמעריצים אותו ומתבטלים בפניו. ובהתאמה, מי שגדל בתרבות כזו והגיע לעמדת כח מצפה שבאותה צורה יתייחסו אליו. עבורו שאר העולם הוא לא סובייקט שיש לו צרכים, רצונות ודעות משלו, אלא אובייקט שיש לתמרן אותו בכדי שיישרת את האינטרסים שלו.

אמנם אברמוביץ' לא מבקש מאוהדי צ'לסי שישתחוו לו כל פעם שהוא מגיע לסטמפורד-ברידג', ולכאורה אין לו שום שליטה עליהם, אבל למעשה יש לו כח עצום כלפיהם: ביודעם שאם "חלילה" ירגיזו אותו הוא עשוי לעזוב בן לילה ולהחזיר את צ'לסי (במקרה הטוב) למצב בו הייתה עד שהגיע, אנוסים האוהדים להתאים את התנהגותם והתנהלותם לרצונותיו ולאינטרסים שלו. אריך פרום כינה זו "סמכות אלמונית" וקבע במידה רבה של צדק שיש לה אפילו יותר כח מהסמכות המופגנת המוכרת לנו (אדון-עבד, שליט-נשלט, בוס-מעביד). מכאן שבמילים אחרות ניתן לכנות את מה שמתרחש בסטמפורד-ברידג' כ"דיקטטורה של כדורגל".

וניחא כל זה, אבל מה שהכי מדאיג, מרגיז ומעציב (כאחד!) זה שאוהדי צ'לסי משתפים פעולה בחפץ לב עם הפסאדה הזו. בשמחה ממש הם מכניעים עצמם ומבטלים את רצונותיהם בפני אלו של "הבעלים": "רק שיהיה לו טוב, רק שיהיה מבסוט ויביא לנו את קאקה בקיץ".. במובן הזה האוהדים של צ'לסי דומים לאזרחים במדינה שמצוייה תחת שלטון טוטליטרי, שמעריצים ואוהבים (ואני מאמין להם) את השליט מתוך אמונה (כנה) שבכוחו לספק את צרכיהם החומריים. ואם נראה לכם שהלכתי כאן רחוק מדי, תזכרו בתמונות של הקהל מטקס הפתיחה בבייג'ינג ותחשבו רגע על הקהל של צ'לסי עם הדגלים לפני המשחק השבוע- זה רק בראש שלי או ששני התמונות מעוררות את אותן אסוציאציות?

וזה המשל. הנמשל הוא מועדון הכדורגל של בית"ר ירושלים בתקופה שבין ספטמבר 2005 למאי 2009.

מתי,
בונקר לא נמדד בכמות המצבים. זה עניין של תפיסה, של אסטרטגייה. ברצלונה באה ליצור, צ'לסי באה להרוס.
אמנם היה חוסק צדק בהחלטות של השופט, אבל חוסר הצדק הזה, באופן פרדוקסולי, מנע חוסק צדק גדול ומשמעותי הרבה יותר. לכן אין לי שום סימפטיה לטענות של צ'לסי (צודקות ככל שיהיו) ואין לי בעייה לשמוח כ"כ עם ברצלונה.

איציק אתה טיפה מגזים לא ? אברמוביץ' אם תקרא על העבר שלו בא עצמו מלמטה, הוא לא היה עשיר הוא היה מוכשר והוא הצליח בגדול.

אני לא מבין מה רע לאוהד בזה שמישהו עשיר בא לקנות את הקבוצה הבינונית שלו משקיעה בא והופך אותה לאחת הטובות בעולם, אני חושב שרובם שמחים על כך, מה זה לבוא מלמטה ? הוא צריך להשקיע בשנה הראשונה מעט כסף ולבנות לאט לאט ? מה טוב בזה ? העובדות מדברות בעד עצמן, בשנתיים הראשונות שלו בצ'לסי הם לקחו 2 אליפויות אחרי חמישים ואני חוזר חמישים שנה, איזה שמחה גדולה מזאת יש לאוהד ? ועם כל הכבוד בשתי העונות הקודמות צ'לסי היתה קרובה מאוד לאליפות ואילולא תקופה גדולה של היונייטד בעיקר בגלל רונאלדו היא גם היתה זוכה בהן, שלוש חצאי גמר, גמר וגם כשהיא עפה זה היה נגד קבוצות מצוינות, אז יש כן הרבה הישגים שכל אוהד ישמח אליהם, אני עדיין לא מבין מה רע בזה שמשקיעים כסף.

אני לא מבין מה הבעיה להיות ילד שנולד למשפחה עשירה ?! זה באמת כזה נורא ? רובם של הילדים האלה מחונכים היטב ומעטים הילדים הסוררים אבל הם יותר מובלטים בתקשורת ולכן נוצר הרושם הזה, אחרי הכל ההורים שלנו נותנים את חייהם כדי לגדל ולתמוך בנו, זה טבעי ואני מניח שכל אחד יעשה את זה לילדים שלו.

בקשר לאברמוביץ' ובריחה מהמועדון, אם קצת יותר מידע ופחות שנאה היית יודע שהוא בנה קרן לצ'לסי על סך 200 מיליון פאונד לפני שנתיים אני חושב למקרה שיקרה לו משהו או בעקבות פשיטת רגל אפשרית או כל דבר אחד, מה שיבטיח את המשך המועדון, אז באמת זה רק צעצוע ? הדגלים שראית במשחק מחולקים חינם לאוהדים, עוזרים הרבה לאוהדי צ'לסי והקשר שלהם למועדון חזק – בעיקר פיטר קניון שעשה את זה גם ביונייטד וגם עכשיו אצל צ'לסי, אז קצת יותר דיוק בפרטים.

שוב למעט השליטה של בעלים ממוצא רוסי-יהודי אין לבית"ר וצ'לסי כמעט שום קשר, גאיידמק השתמש בבית"ר ככלי פולטי ולא הסתיר את זה, אני לא רואה את אברמוביץ' רץ לבחירות לראשות העיר לונדון נכון ? הוא השקיע בתור אוהד ובתור תחביב, אני עדיין חושב שזה יותר טוב מבעלים עסקיים שרוצים כסף ויפגעו גם במועדון בשביל הכסף בסופו של דבר, אחרי הכל הבעלים של ליברפול היו מוכרים את הקבוצה מהר מאוד לולא המשבר העולמי והחוסר בקונים, הם באו לעשות סיבוב על הקבוצה ולעשות רווח, אז תגיד לי אתה איציק מה אתה היית מעדיף ? אם אני זוכר נכון מאוד התרגשתם בליברפול שקבוצת רוכשים מדובאי רצתה לקנות את המועדון ולהזרים לה כספים, מה שונה בזה ?

תומר – אני אוהד צ'לסי מאז שמוריניו נהיה מאמנה, תמיד אהבתי אותו (לא יודע להסביר בדיוק למה) והתחברתי אחרי זה לשחקנים, כמה דמויות בקבוצות יש כמו ג'ון טרי והקשר למועדון והנשמה שהוא נותן למועדון ? אנחנו יכולים לספור ביחד חמישה כאלה בליגות הבכירות, הוא לא פחות מזולה שהיה ענק בפני עצמו.

אביאל,
אתה מביא את ההשיגים של צ'לסי להוכיח את טענתך ובעצם מוכיח בזה את טענתי- מבחינתי להישגים האלה שום משמעות כי הם לא תוצאה של תהליך. בסה"כ בא איזה עשיר ושילם לכמה חבר'ה שיודעים לבעוט בכדור הרבה יותר מדי כסף בשביל שילבשו חולצה כחולה וינצחו משחקי כדורגל.
בדיוק מאותה סיבה אני מתפלל ששום דובאיים או סעודיים לא יקנו את ליברפול (ולא מגזענות).
לאברמוביץ' אמנם אין אספריציות פוליטיות כמו שהיו לארקשה, אבל וודאי יש לו אספריציות אחרות. אתה הרי לא באמת חושב שהוא קנה את צ'לסי מתוך איזה פרץ בלתי נשלט של פילנטרופיות? ואם כן, אז למה צ'לסי מאחד האיזורים העשירים בלונדון, ולא קבוצה מאיזו עיר מוכת אבטלה ומצוקות אחרות שבאמת תוכל לעשות שימוש במועדון כדורגל ברמה עולמית?

נ.ב.
פיטר קניון?! אבי אבות האופורטוניסטים (תשאל אצל דורפן).

אביאל, בסופו של דבר אתה לא יכול לשנות את ההיסטוריה, צ'לסי היא בסך הכל קבוצה אנגלית די מכובדת, לא יותר מזה בראיה ההיסטורית.
קניה של שחקנים (מצויינים) לא יכולה לשנות את זה בחמש שנים.

אני למשל אוהד של אינטר, קבוצה יחסית זניחה בימים אלה, שבהם אליפות באיטליה איננה דבר גדול כל כך, אבל קבוצה קצת יותר גדולה אם מסתכלים בפרספקטיבה של מאה שנה.

כי בסופו של דבר ג'יאנצ'ינטו פאקטי, או הלניו הררה אלה דברים שאי אפשר לקנות.

היסטוריה לא בונים יש מאין, בטח לא עם שחקנים כמו בלאק.

דוד ואיציק – מה קשור להיסטוריה ? זה שלצ'לסי כרגע אין היסטוריה זה דבר שצריך למנוע ממה תארים או רכישה ע"י מישהו עשיר ? אם כן אז רק ליברפול/יונייטד/ארסנל רשאיות לזכות באליפות.

צ'לסי בונה את ההיסטוריה שלה בימים אלו והעובדות מדברות בעד עצמן, בסיס האוהדים הן המקומי והן העולמי שלה גדל, היא הקבוצה החמישית בדירוג ההכנסות.

אם נסתכל על חמש השנים האחרונות, בעיקר בזירה האנגלית צ'לסי עולה עשרות מונים על ליברפול כמעט מכל בחינה, בעיקר בתארים מקומיים.

דוד – מה הבעיה עם באלאק ? אני ישמח לשמוע.

ואיך בכלל הגענו לדיון בקשר להיסטוריה ? איך זה מתקשר למשהו מהדיון ? תמיד כמעט מגיעים לנושא הזה שמדברים על צ'לסי, ההבדל הגדול בין ליברפול לצ'לסי היא שצ'לסי בונה את העתיד ההיסטוריה שלה לעומת ליברפול שחיה על ההיסטוריה שלה אז מה בעצם עדיף ?! אשמח שוב לתשובה עניינית לשאלות ולא להסטת הדיון לדברים אחרים :)

ואיציק – אברמוביץ' הוא אדם עשיר מאוד וכנראה עם חיבה לכדורגל, אז הוא קנה קבוצה והפך אותה אחת לאחת הגדולות וככה הוא יזכר, מה רע בזה ? שוב אתה לא עונה לי על השאלה מה אתה היית מעדיף בעלים שהופך לאוהד ורואה את הקבוצה יותר כתחביב או בעלים שכל מה שהוא רוצה זה להרוויח כמה שיותר כסף ?

ובקשר לפיטר קניון – מצעטר על ההצפה, הוא ראה הזדמנות למשהו חדש וגדול ולקח אותה – כמובן שמדובר גם בהרבה יותר כסף אבל ביננו הוא הרוויח יפה גם ביונייטד, אני מניח שגם אם אחד מאיתנו יקבל הצעת עבודה שכרוכה במשכורת גדולה יותר ואפשרות לעשות משהו חדש והיסטורי כולנו היו קופצים על זה.

ואיציק כמי שמתייחס בשלילה לאופורטוניסטים – עדיין לא מובן לי איך רצית שקדימה וציפי לבני יזכו בבחירות שהרי הם אבות האופורטוניסטים בארצנו.

אביאל,
אבל זהו בדיוק, שהיסטוריה לא מייצרים מהיום למחר. היסטוריה זה לא רק במשמעות של "עבר", זה במשמעות של תהליך, של משהו שנבנה לאורך זמן ועבר כמה כמה גלגולים. לשאנקלי לכך כמעט עשור עד שהוא הפך את ליברפול לקבוצה מס' אחת באנגליה, ובגביע אירופה הראשון זכינו בכלל אחרי שהוא פרש. להבדיל.. לפרגוסון ביונייטד לקח שש שנים עד האליפות הראשונה (ולפני שתומכי בניטז קופצים עלי.. ההבדל בין שני אלו לבין הספרדי הוא ששם היה תהליך ובנייה ואצל בניטז, לפחות עד לאחרונה, זה לא היה נראה כך).
לשאלתך- כן, הייתי מעדיך בעלים אוהד עפ"נ בעלים שרואה בזה עסק. מצד שני, זה כמו באהבה, זה שגבר שופך על בחורה מלא כסף ומכסה אותה בזהב ויהלומים לא בהכרח אומר שהוא אוהב אותה.
לגבי ציפורה- אאוץ'.. (אבל זה לא נכון, תקרא לי נאיבי, אבל אני עדיין חושב שהיא עברה לקדימה פשוט משום שהרגישה שבמסגרת הליכוד אין לה יותר שום אפשרות לקדם את הדרך שהיא מאמינה בה).

אוקיי מסכים לגבי ההיסטוריה, אבל תסכים איתי שצ'לסי בהחלט בונה את ההיסטוריה שלה בשנים האחרונות.

שמח שאתה מסכים איתי לגבי הבעלים, לפעמים זה לא כל כך מסתדר כמו בניוקאסל לדוגמא.

לגבי ציפי – כל אחד והבנתו אבל זה משהו שאפילו חברי קדימה לא מסתירים, אין שמה הרבה אידאולוגיה.

אביאל- אני חושב שיש הבדל בין אוהד שהופך לבעלים לבעלים שהופך לאוהד. אי אפשר להפוך לאוהד. אם רומן כל כך אוהב כדורגל למה לא להסתפק באיזה צ"סקא? למה דווקא בלונדון?
יש פה אינטרס מסוים. ברגע שהאינטרס של רומן והקבוצה לא יהיה משותף הוא בטח ישליך אותה לאנשהו.
ג'ון טרי הוא דמות נהדרת וגם בלם מעולה אבל אני דיברתי על זולה מבחינת הכדורגל. לא היה לצ'לסי אף שחקן כדורגל ברמה שלו.

אגב זולה, בחנות הרשמית של צ'לסי בסטאמפורד ברידג', החולצה הנמכרת ביותר וזו שגם זכתה להכי הרבה וורסיות עיצוביות היא של זולה, ובצדק.

תומר – אני לא יודע להגיד לך, יש שיגידו שלאמפרד,אסיין ובאלאק לא נופלים ממנו בימים הטובים שלו.

אני חושב שיש מידה מסויימת של התנשאות בביקורת על צ'לסי ואני לא חושב שהיא במקום. צריך לזכור שגם ההצלחה של ליברפול ויונייטד איננה רק בזכות הכדורגל והיא במידה לא מבוטלת תוצאה של נסיבות (העובדה שההצלחה שלהן קרתה במקביל להפיכת המשחק לכח מוביל בתרבות ההמונים). התהליכים האלה לא היו תהליכים דטרמיניסטיים. ההצלחה של ליברפול שיונייטד דווקא במקביל לקרות התהליכים האלה היה בה לא מעט מזל. אז אברמוביץ' הוא המזל של צ'לסי. אני לא באמת רואה את ההבדל הערכי. ככלל, אני לא אוהב שאצולת הממון הישנה מעקמת את אפה באנינות ואומרת "אויש הנובורישים האלה! לעולם לא יהיה להם את הקלאס שיש לנו".

כדי קבוצה תמנה על מועדון העילית היא צריכה בסיס אוהדים רחב. תנאי להרחבת בסיס האוהדים הוא הצלחה על המגרש אלא שבלי הרבה אוהדים אין לך כסף וגדול באמת ואינך יכול להצליח. הדרך היחידה לשבור את המעגל השוטה הזה היא ע"י הזרמת כסף שיביא להצלחה כדורגלנית, שיביא להרחבת בסיס האוהדים שיביא לכך שהקבוצה לא תהיה תלויה בהונו של הבעלים. אני לא חושב שיש הבדל מוסרי בין האופורטוניזם של ליברפול ויוניטד לבין האופורטוניזם של צ'לסי.

עתידה של צ'לסי תלוי בשאלה איך היא תמנף את ההון של אברמוביץ' והאם היא תצליח לרתום אותו לבניית עסק שמצליח לשאת את עצמו תוך חברות במועדון העילית של הכדורגל. אם זה יצליח -צ'לסי חברה ראויה במועדון הזה לא פחות מיונייטד ומליברפול, אם זה יכשל – המציאות (וההישגים שלה) ידברו בעד עצמם. הם קיים הבדל בין ההצלחה של צ'לסי להצלחה של מועדוני העילית האחרים הוא בכך שנכון להיום ההצלחה שלה יותר שבירה, זה לא הופך אותה לחברה בלתי ראויה במועדון הגדולות.

אשר למשחק עצמו, אני שמח על העפלתה של ברצלונה כי כמו הרבה מאוד אוהדים אחרים יש לי לא מעט סימפטיה אליה. בנוסף, למרות שאני לא מאמין בצדק פואטי משהו בי נהנה לראות שחקן כמו דרוגבה נשדד בגלל השופט. עדיין, אני לא קונה את השטויות האלה על כך שהעפלתה של ברצלונה עושה טוב לכדורגל. לעשות טוב לכדורגל זה לשחק יותר טוב ולנצח. אם לברצלונה אין תשובה עקבית להגנה ולפיזיות של צ'לסי, אז לנצח את צ'לסי (אגב מישהו זוכר שהיא לא באמת נצחה) במקרה ותוך שהיא נהנית מתצוגת שיפוט מחפירה לא עושה טוב לכדורגל כי נצחון כזה לא תורם דבר לאבולוציה של המשחק.

איציק, תודה (-:

אביאל, הצדק איתך, ההיסטוריה לא קשורה לדיון על מצבה הנוכחי של צ'לסי, אבל היא כן קשורה להגדרה שלה כקבוצה גדולה.

אין לי כלום נגד בלאק, לדעתי הוא תוצר מפואר של דבר שהיה ואיננו – הספורט המזרח גרמני. אבל הוא שחקן טוב ולא סמל.

בעניין ג'ון טרי, בלם מצויין ואכן פוטנציאל אדיר לסמל, אבל מה שאתה אומר על קשר לקבוצה וכו זה לא כ"כ רציני.
א. זה לא שהוא סובל בצ'לסי או משהו כזה.
ב. והנה חמישה שחקנים ויותר שמזוהים עם מועדוניהם: מלדיני, ג'רארד, דל פיירו, פויול, גיגס, ראול ועוד היד נטויה.
ג. בהקשר הנ"ל תרשה לי שוב לקשר למועדון האהוד עלי אינטר מילאנו, הקפטן של הקבוצה הוא חבייר זאנטי, מגן ארגנטיני שלא ראיתי הרבה טובים ממנו, גם לא ראיתי אותו מקבל כרטיס אף פעם, שחקן קלאסי לגמרי (בכל זאת, ארגנטיני שלא מחפש לשבור רגליים או לרמות, נדיר למדי) זאנטי זה משחק באינטר משנת 95 בערך ואחרי עונת 2000 בה נתן עונה חלומית, הציעה לו ריאל מדריד חוזה עתק, היה זה בתקופה בה כוננה ריאל את הקבוצה הגלאקטית, אך זאנטי סירב "צעד כזה לא יהיה ראוי כלפי האוהדים" אמר זאנטי וקנה את עולמו מבחינת אוהדי אינטר.

דוד-זאנטי הוא אחד מגדולי המשחק. ואני אומר את זה בתור ביאנקונרי.

סגור לתגובות.