קטגוריה: נשמת כל חי

קוראי הבלוג הוותיקים כבר מכירים את השריטה שלי לגבי אנדראס אנייסטה. אבל באהבה, כמו באהבה, אתה אף פעם לא מפסיק להתלהב ולהתרגש מחדש. כשאני רואה משחק של אנדראס אנייסטה מתרחשים מבחינתי על המגרש שני אירועים במקביל – המשחק עצמו וההופעה של אנדראס אנייסטה. לעתים אני מוצא מתנתק מההקשר הכללי של המשחק ופשוט מתענג בצפייה בקוסם…

מדריד, מרץ 2009: "טודו וחטאל?" -"סי" למרות שאני כאן כל בוקר מאז נחתתי בעיר אני מוודא. הספרדים אוהבים 'חמון' בכל דבר. "אורנחאס, קפה קולטה א- אלמון קוראסון" אני מוסיף לתפריט, שיהיה קצת מתוק אחרי החמוץ-מלוח. וגם כי הפינוק האמיתי הוא הסיגריה עם הקפה. תענוג נדיר בימים אלה מאז השתלט כמו מגיפה החוק נגד מעשנים. לפחות…

לא. אגב, מעניין מדוע לשנוא את גרמניה זה מקובל ואפילו בון-טון ולשנוא עם אחר זו גזענות? אולי בגלל שמי שמאייש את האליטה של מעצבי דעת הקהל (אקדמיה, תקשורת) יש לו חשבון אישי עם הגרמנים. חרם על פולקסווגן הינו עדות לעמוד שדרה מוסרי. חרם על המלונות בטורקיה זו לאומנות אינפנטילית. אז טוב שיש את גרמניה ואותה,…

היום, ה- 25 במאי, הוא יום חג ומועד לכל הסקאוסרים בליברפול והתפוצות. היה זה בדיוק היום לפני חמש שנים שאירע הנס הגדול בבירת הסולטן בו עוד יסופר לדורות. כדי לקיים את מצוות החג, כפי שאמרו חז"ל "מצווה לספר בכל שנה ושנה בנפלאות שאירעו באותו הלילה על גדות הבוספורוס", אני חוזר שוב אל אותו לילה במאי…

היה בעיני משהו צורם בצורה שבה מוריניו (שוב) גנב הערב את ההצגה. אני אמנם אינני נמנה על אלה שהאיש מעורר בהם אנטגוניזם. אני אפילו מצליח למצוא חן מסויים בהתנהגותו הילדותית משהו. אבל הסיפור של אינטר העונה איננו סיפור של אינדיבידואל זה או אחר, תהיה תרומתו גדולה ככל שתהיה. הסיפור של אינטר הוא סיפור שרבים מאיתנו…