ארכיון הקטגוריה: נשמת כל חי

נעילה באיצטדיון רמת-גן

 ערב גמר הגביע נגד האדומים מת"א אני חוזר לגמר הדרמטי ממאי 2000, הפעם האחרונה בה נכחנו במעמד, נגד.. כן, פ.צ. יפו… "אל נורא עלילה אל נורא עלילה המציא לנו מחילה בשעת הנעילה" (המזמור הפותח את תפילת הנעילה של יום-הכיפורים) בהתחלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ימק"א, כל הרשימות, נשמת כל חי, סיפורים, עשרים ושניים משוגעים | 2 תגובות

מדליקי המשואות (עשרת הספורטאים הישראליים הגדולים של השישים)

הדירוג שלפניכם מתבסס על הישגי הספורטאי בזירה המקומית והבינלאומית, אולם לא רק. משקל גבוה ניתן לאישיותו של הספורטאי, למידה השפעתו בתחומים שחורגים מגבולה הצר של הקריירה הספורטיבית ולהיותו מייצג אותנטי של ה"ישראליות" כפי שרובנו תופסים אותה. ______________ 10. אורי מלמליאן: … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יהדות השרירים, כל הרשימות, נשמת כל חי | 3 תגובות

באמת ומקרוב

במקור תכננתי לכתוב ערב הפיינל-פור היורוליג רשימה שתדרוש בסוגייה מדוע מכבי ת"א מעוררת אנטגנוזים עצום כ"כ (למרות מה הרושם שמתקבל מהתקשורת "המגוייסת") בקרב חלק גדול מחובבי הספורט בארץ. אלא שאז הזדמן לי לשמחתי לצפות הבוקר ברשת בסרטם של עופר דומינגוז … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה LOW פוסט, כל הרשימות, נשמת כל חי | סגור לתגובות על באמת ומקרוב

ניפגש ברומא (או: תמיד תהיה לנו איסטנבול)

גרנט: מגיע לו את מירב הקרדיט על הניצחון וההעפלה של צ'לסי לגמר. עשה ביה"ס לבניטז בכל התחומים: החל מבחירת ההרכב דרך החילופים, ניהול המשחק, הטקטיקה והתגובה לשינויי מומנטום. חבל רק שהוא לא יקבל את הקרדיט הזה. אין מה לעשות, גם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנפילד, יהדות השרירים, כל הרשימות, נשמת כל חי, עשרים ושניים משוגעים | סגור לתגובות על ניפגש ברומא (או: תמיד תהיה לנו איסטנבול)

פתאום כולם אוהבים את השמנמן (בדידותו של הגאון)

פתאום כולם אוהבים את רונאלדו. לפתע כולם מפלגים בשבחיו ופורטים את הישגיו. מדוע זוכה רונאלדו להכרה רק עכשיו? מה השתנה פתאום שהפך אותו ממושא לעג, אל-גורדיטו (השמנמן), ל"גאון בלתי מובן"? יש משהו בהם, בגאונים, שיוצר אצלנו אנטגוניזם. הקלילות הבלתי מוסברת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כל הרשימות, נשמת כל חי, עשרים ושניים משוגעים | סגור לתגובות על פתאום כולם אוהבים את השמנמן (בדידותו של הגאון)