בוטיק

14 תגובות בנושא בוטיק

1. מאת old timer‏:

   12 במרץ 2010 בשעה 16:10

   A. I read this on my handheld device and I'm writing from the train. Is it me or do I see the flag of Israel in the picture you attached?

   B. I think you have your own left wing which you keep to stick the voodoo pins into. "Your" left is exactly what you want it to be. You define it as such. Every time Beni or Yuval will bring evidence which will contradict your argument you will respond "that's not what I mean when I say left". If I were to look at the voodoo industry of Shas and state that that's the way Morrocans are, I would rightfully be considered a bigot. The left is far from being monolithic and in the Jerusalem demonstrations you may very well find post zionists, together with die hard zionists who believe that the power of Israel rests with.it being a real democracy that respects hukman rights. Don't get me wrong, just like you, I don't know the facts and as a result I would try to.avoid drawing conclusions.
2. מאת איציק אלפסי‏:

   12 במרץ 2010 בשעה 16:38

   OT
   אני לא יודע עד כמה זה מדוייק לומר שיש לי תפיסה חד-ממדית של השמאל. עובדה, כשיש שמאל שחושב ומתנהל אחרת אני מתייחס אליו וגם מפרגן לו בכיף כמו במקרה של "השמאל הלאומי" של יניב והספרי.
   מה שאני מנסה לומר זה שהשמאל הישראלי ממשיך להיות מזוהה הרבה יותר עם האנרכסיטים של הפגנות יום שישי (איפה שזה לא יהיה השבוע) מאשר עם תפיסות פרגמטיות מעודכנות (כמו אלו של הספרי ויניב כאמור). וזה חבל.
3. מאת אריגיא‏:

   12 במרץ 2010 בשעה 22:34

   שתי שאלות. הראשונה, היא האם שמאל ש"מזוהה" הוא לא בעצם נחלתו של המזהה? לעצם העניין, אתה בוחר להתייחס לקבוצה מסוימת ולהגיד שהיא שמאל, כשאולי העסק קצת רחב יותר. איך מגדירים "שמאל" בישראל זאת שאלה מורכבת שצריך לתת עליה את הדעת.

   אבל השאלה החשובה יותר, האם מנהיג ציבור אמור לעדכן את תפיסותיו בהתאם למציאות, או שמא לעדכן את המציאות בהתאם לתפיסותיו? מה שאני מנסה לומר זה שבעיניי פרגמטיזם זה הדבר הכי גרוע שיש בפוליטיקה (בניגוד למשל לעסקים), שכן פוליטיקה אמורה לבטא תפיסות עולם, ואם אלה מתעדכנות כל הזמן, זה קצת הופך מנהיגות פוליטית למיותרת. ניתן לדברים להתקדם בקצב שלהם ובצורה שלהם, ומשם נמשיך הלאה. זה פחות או יותר ההבדל ביניי בין מנהיג מוביל למנהיג מובל. אני מניח שאני קצת מושפע מסרט שראיתי אתמול (אינוויקטוס, על נלסון מנדלה) אבל גם בלי זה, אני לא רואה בפרגמטיזם איזו תכונה ראויה לפוליטיקאי, אלא יותר תכונה שפוסלת אותו מלשרת בתפקיד ציבורי.
4. מאת יובל‏:

   13 במרץ 2010 בשעה 0:58

   איציק, זה באמת כבר מתחיל להיות לא רציני להגיב על כאלה דברים.

   אני מבין שאתה באנגליה ואתה לא יכול להיות מעודכן בכל מה שקורה בישראל באותה מידה כמונו, אבל לכתוב על תוכניות הפיתוח של ניר ברקת לשייח ג'ראח, כשתוכניות הפיתוח הן בכלל לסילוואן סביב סוגיית פינוי מתחם אל-בוסתאן והקמת גן המלך, ואילו בשייח'-ג'ראח המחלוקת היא שונה לגמרי? אין שום תוכנית פיתוח שקשורה לפינוי תושבים משייח'-ג'ראח.
   איך אפשר להגיב ככה ברצינות לפוסט?

   חוק שהתקבל בכנסת ישראל קבע שליהודים מותר לדרוש שכר דירה מערבים שמתגוררים על אדמות שהיו שייכות ליהודים לפני 48. מעניין מה יקרה כשהערבים ידרשו אותו דבר על בתים בקטמון הישנה, בטלביה וברוממה. חשבת על זה?
   בכל מקרה, משפחה ערבית פונתה מהבית שבו היא גרה מאז 1956 עקב סירובה לשלם את אותו שכר דירה לבעלים שהופיע משום מקום. החפצים שלהם נזרקו מהבית, הם פונו ע"י כוחות מג"ב ונזרקו לרחוב. במקומם נכנסו מתנחלים. זה נראה לך הוגן? עזוב בתור יהודי. בתור אדם, זה נראה לך סביר?
   ———————–

   אם בכל זאת אני אנסה להגיב ברצינות –
   אני לא הלכתי לשום הפגנה בשייח'-ג'ראח מסיבה שדומה למה שציינת, אבל מראה שוב שלא הבנת שום דבר ממה שקורה שם וגם לא באמת ניסית להתעמק, אלא שוב ביצעת איזה ניתוח פסיכולוגי מהיר לאלפי אנשים וחרצת מסקנות.
   אני לא הולך להפגנות בשייח'-ג'ראח כי הן לא הפגנות של השמאל הציוני אלא של קבוצות אנרכיסטים שמנותקות לחלוטין ממחנה השמאל, ולא במקרה נמצאות בתפר שבין חד"ש (בימין) לבל"ד (יעני שמאל).
   בהפגנה האחרונה במוצ"ש היה ניסיון לצרף להפגנה קבוצות שמאל-ציוניות, ניסיון שהצליח בחלקו (אני עדיין סירבתי ללכת כי ידעתי מה יהיה).
   מצפייה בהתכתבות של תא מרצ באוניברסיטה העברית, אני יודע שהיו עשרות דגלי ישראל שהובאו להפגנה. הדגלים הורדו באלימות. ע"י מי? ע"י גורמים שלא קשורים לשמאל הישראלי, אלא לגורמים קיצוניים אחרים שהסתובבו שם, וכמו שאתה יכול לנחש חלקם לא יהודים.
   זה פגע מאוד באותם פעילים וחלקם מסרבים להגיע לעוד פעילויות במתחם למרות ההסכמה שלהם שנגרם שם עוול נוראי לתושבים.

   וזאת בדיוק העמדה שלי, וזאת בדיוק העמדה של מרבית השמאל, שאתה לא טורח אפילו לנסות להבין, אבל בכל זאת אתה מרשה לעצמך באיצטלה של הדוקטורנט לפסיכולוגיה חברתית לנתח בצורה כל כך נחרצת.
   זה נראה לך רציני?
5. מאת יובל‏:

   13 במרץ 2010 בשעה 10:14

   והדבר הכי מדהים בניתוח שלך –
   אתה מאשים, כרגיל ללא שום ביסוס (דבר שאמרו לך כבר כמה פעמים), את השמאל כיום בתפיסה של "להחליף את העם", כשאפילו בכתבה שקישרת אליה שפורסמה באתר לאומני מובהק מובהר שזה לא בדיוק המצב. שים לב באיזה הקשר נאמר המושג מפלגת בוטיק:
   "מרצ צריכה להערכתנו, לאמץ הגדרה עצמית של 'מפלגת נישה', או 'מפלגת בוטיק' קטנה, עם ייצוג פרלמנטרי קטן, המודעת מראש למגבלותיה בתחום גיוס מצביעים, והמתמקדת בפנייה לקבוצות מובהקות בציבור הישראלי ובשימור מצביעים אלה", קובעת הוועדה. "זאת, על ידי הצגת תפיסת עולם חדה וברורה. במיוחד נוכח הביקורות מבית ומחוץ, המוצדקות לדעתנו, על טשטוש רעיוני מתמשך".
   "במקביל, מציינת הוועדה, נחישותה של הנהגת מרצ להישאר בגבולות הקונצנזוס הציוני מקטינה מאוד את סיכוייה לקרב אליה מצביעים ערבים ויהודים מן השמאל הרדיקלי".

   כלומר – מרצ מודעת לביקורות שיש עליה, היא מנסה להגיע להכרעה על תפיסת עולם ברורה יותר, ועם זאת היא לא מוכנה להתפשר על הציונות שלה, גם אם זה יכול עקרונית להוסיף לה עוד מנדט או שניים.
6. מאת איציק אלפסי‏:

   13 במרץ 2010 בשעה 13:03

   אריגיא,
   מנהיג טוב לדעתי הוא כזה שמשלב בתבונה בין העקרונות שהוא מאמין בהם לבין המציאות. נסיון לכפות אותם על המציאות זו דוגמטיות.

   יובל,
   תודה על התיקון בענין התוכנית של ברקת. אכן עירבבתי מן בשאינו מינו וכמו שאתה יכול לראות השמטתי את השורה הזו מהפוסט. מה שכן גם לתקן יש דרך ואני לא מת על הפוזה של האמא המאוכזבת ("דברים שאמרו לך כבר כמה פעמים") שאתה דופק לי פה כל פעם שמשהו לא נראה לך.

   בענין ההפגנה בשייח ג'ראח- אני שמח לראות שאנחנו מסכימים.

   בענין השמאל- זה שמישהו כמוך, שוודאי אינו נמנה על שורות השמאל הרדיקאלי, רואה במעריב כמייצג תפיסת עולם לאומנית מוכיח שאני צודק בתחושה שלי בקשר להקצנה החמורה של השמאל בישראל שהמיינסטרים שלו נמצא במקום שבו אתה נמצא.

   מה שכן שמחתי לשמוע את הדיבור בפורום הסטודנטים של מרצ, הלוואי שהיינו שומעים את הקולות האלה מהשמאל גם בבמה הציבורית. העובדה שזה לא קורה מעידה שהקול המרכזי בשמאל כיום הוא, כאמור, אחר וקיצוני.

   בענין מרצ- אתה לא סותר אותי אלא להיפך, גם מהציטוטים שאתה מביא מתוך הכתבה עולה שמרצ לא מתכוונת לנהל דו-שיח עם הקונצנזוס הישראלי ולהשפיע עליו אלא להתכנס בנישה מבודדת.
   עיין גם ארי שביט בהארץ שבוע שעבר (הארץ זה לא לאומני, נכון?):
   https://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1153771.html
   אגב, הייתי שמח לשמוע ממך בהזדמנות למה לדעתך נעלמו מפלגות השמאל מהמפה הפוליטית בישראל?
7. מאת יובל‏:

   13 במרץ 2010 בשעה 13:54

   איציק, האם האיחוד הלאומי צריכה להפוך למפלגת מרכז?
   אני מקווה שאתה מבין את השאלה שלי. אם לא, אני אשמח להסביר לך.

   מרצ שומרת על תפיסת העולם שלה, גם דעת הקהל משתנה עם הזמן. אף אחד לא ביקש להחליף את העם (לפחות לא מאז 1977, ואז מרצ לא הייתה קיימת), זאת עוד בדיה שלך.

   אתה לא שומע את אותם קולות בשמאל גם בבמה הלאומית? ומה זה "השמאל הלאומי" שאתה מדבר עליו כל כך הרבה, עז?

   מעריב הוא עיתון לאומני וההתנהגות המביכה שלהם בפרשת "אם תרצו" הוא העדות הכי טובה לכך.
   "הארץ" הוא עיתון הרבה יותר פלורליסטי שיש בו גוונים רבים. רובם בשמאל, אבל יש שם לא מעט כותבים ימניים מובהקים. תאמין לי, אני קורא אותם כל בוקר עם הקפה.

   מפלגות השמאל הצטמצמו כי כעת דעת הקהל בארץ נוטה ימינה, וזה מה שיש עכשיו. קולות רבים לקחה ציפי לבני בזכות הקמפיין הגאוני של אייל ארד וראובן אדלר, "ביבי או ציפי", שגרם להמון שמאלנים שאני מכיר לחשוב בטעות, כמו שאתה חשבת, שמדובר בבחירות ישירות ושהם באמת יכולים לעצור את ביבי עם ההצבעה לקדימה.
8. מאת אריגיא‏:

   13 במרץ 2010 בשעה 15:46

   מבלי להיות מומחה גדול, יש לי שאלה שאני חושב שלא מקבלת התייחסות מספקת. אני חושב שלשאול לאן נעלם השמאל זה לא העניין, מבחינתי. הייתי מעדיף לשאול כיצד, גם מהשמאל כמובן אבל גם מהימין באופן מסורתי, נעלמו האלמנטיים החברתיים שאפיינו אותם? איך זה שמי שמחפש אלטרנטיבה חברתית בפוליטיקה הישראלית צריך להחליט בין ביבי לברק, או להסתפק באייל ארד, ה"צ'לסי של הפוליטיקה הישראלית". קל לי להגיד שזה הרדיפה אחרי הרצון להיות אמריקה וכו', אבל אפילו בחיים הציבוריים בארה"ב יש יותר עקרונות חברתיים והתערבות לתיקון עוול חברתי. אז לאן זה נעלם בעצם?
9. מאת איציק אלפסי‏:

   13 במרץ 2010 בשעה 22:21

   יובל,
   ההסבר שאתה מציע לא מדוייק משתי סיבות:
   א. דעת הקהל בארץ בשנים האחרונות נטתה שמאלה לא ימינה- כיום יש תמיכה הרבה יותר רחבה בשתי מדינות ופינוי התנחלויות מאי פעם בעבר.
   ב. הדעות שמשמיעים כיום זהבה גלאון, נעמי חזן ובוגרי מרצ נוספים הרבה יותר קיצוניות מהדעות שהשמיעו בעבר- כבר לא שתי מדינות אלא בעצם מדינה פלסטינית אחת גדולה.

   ובעניין העיתונים- אם מעריב הוא עיתון לאומני אז הארץ הוא בטאון של החמאס.
   ואגב ההתנהלות שלו בענין הדוח של אם תרצו ראויה לכל שבח. הוא פתח להרבה אנשים (כמוני למשל) את העיניים לגבי הקרן החדשה והעובדה שאחרי הפרסום נעמי חזן וחבריה ירדו בעצם למחתרת ולא הצליחו להנפיק שום עובדה רצינית שסותרת את הדוח מוכיחה שיש דברים בגו.
10. מאת יובל‏:

    14 במרץ 2010 בשעה 0:37

    איציק, אני לא מסוגל להתמודד עם גיבוב של שקרים. אני יכול לנהל דיונים ארוכים עם אנשים בעלי עמדות ימין מובהקות כשהן מבוססות על משהו, לא כשאתה אומר שנעמי חזן (אישה נפלאה ופטריוטית גדולה) וזהבה גלאון (נציגה שפחות אהבתי) תומכות במדינה פלשתינית גדולה.

    לגבי הקרן החדשה, זה שאתה לא קראת את הדו"ח המפורט שלהם שסתם אחת לאחת את הטענות המופרכות של חבורת הפאשיסטים שהצטרפת לשורותיה זאת כבר בעיה שלך, זה עדיין לא נותן לך את הזכות לשקר כאן ולהגיד שהקרן ירדה למחתרת (איזה ירדה למחתרת, על מה אתה מדבר?) ולא סיפקה שום עובדה רצינית.

    כמו בכביכול-עובדות שסיפקת על מפגיני השמאל בשייח'-ג'ראח, כאן עשית את אותו דבר – לא ביררת, לא בדקת, הסתפת בדיווחים או באי-דיווחים בתקשורת (תקשורת האינטרנט, במקרה שלך) וזהו.

    בכל מקרה, אין לי יותר סיבה להיכנס כאן לדיונים שלא קשורים לכדורגל.
    פרשתי, ואני לא הראשון.
11. מאת תומר‏:

    14 במרץ 2010 בשעה 5:00

    איציק, שאלה ברשותך.
    מדוע השמאל כל כך מעסיק אותך? כל פוסט פוליטי שאתה מעלה תוקף את השמאל כאילו שהוא הבעיה של המדינה. אני מצטער אבל זה מזכיר לי את מרכז הליכוד והטוקבקים בYNET שגורסים שהשמאלנים הורסים את המדינה. כבר אין על מה לכתוב בפוליטיקה ישראלית? ביקורת על מדיניות החוץ של הממשלה למשל? הויכוח הדתי חילוני על קווי ההפרדה? למה זה תמיד בטון של השמאל אמר ככה ועשה ככה ולא ראיתי פה דגלים….מצטער, אבל לחפש דגלי ישראל בפגנות השמאל זה נראה לי קצת קטנוני.
12. מאת איציק אלפסי‏:

    14 במרץ 2010 בשעה 10:18

    תומר,
    אתה מעלה כאן שאלה טובה. אני מניח שהשמאל פשוט מצליח להרגיז אותי הרבה יותר.

    יובל,
    אם אתה מרשה לעצמך לקרוא לאם תרצו תנועה פאשיסטית גם אני יכול לומר שנעמי חזן שוללת את הלגטימיות של ישראל.
    לא סיפקת לי עדיין שום תימוכין לטענה החמורה מאוד שלך שאם תרצו היא תנועה פאשיסטית או לטענה שהדוח שלהם הוא שקרי. אתה רק ממשיך לצעוק את זה וחושב שאם רק תצעק יותר חזק אני משום מה אשתכנע שאתה צודק.
    אבל ככה זה אצלכם בשמאל, הדעות שלכם הם תמיד אמת מבטון יצוק והדעות האחרות הן ערימה של שקרים.
13. מאת old timer‏:

    14 במרץ 2010 בשעה 16:15

    איציק אתה עושה לעצמך חיים קלים.

    הרשית לעצמך לנתח את מבנה הנפש של השמאל והשכבת אותו על הספה הוירטואלית לא אחת. אתה מוכן לעשות את אותו דבר לעצמך? הנה נקודה להתחיל – השמאל על פי עדותך אתה, הפך להיות מיעוט זניח שהתרסק בבחירות ועל כן חסר כוח פוליטי. של שנותר ממנו הוא מיעוט שולי וקולני המסתכל על הדברים מלמעלה בעקימת אף אנינה וראה את עצמו כלא שייך, כלא מחובר וכמי שנקלע בטעות ללבנט. נניח לרגע שהכל נכון – זה באמת כזה איום? זה באמת מה שמרגיז אותך?

    עם הערבים (20% מן האוכלוסיה) שחלק לא מבוטל ממנה שולל אידיאולוגית ומעשית את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית אין לך בעיה (לפחות על פי שתיקת הפוסטים שלך). עם החברה בש"ס והחרדים ששוללים את קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית, שמתייחסים לנשים, לחילונים ולכל מי שאינו כמוהם כתת אדם, שמתנהגים באופן שאמור לדעתי להרתיח כל אדם הגון (וגם הם מייצגים חלק הולך וגל באוכלוסיה) אין לך בעיה. עם הליכוד והמתנחלים שבסופו של יום שולטים במדינה והצליחו להוביל אותה למצב שבו פתרון שתי המדינות שאתה עצמך דוגל בו, הופך להיות לא ישים או במילים אחרות – תרמו הרבה יותר מערפאת לחיסולה של המדינה היהודית – אין לך בעיה.
    מדוע יש לך בעיה דווקא עם הזניחה שבבעיות שלנו? תנסה לעשות את אותו תרגיל לעצמך שעשית לשמאל. תשכיב את עצמך על הספה ותשאל – מה מוליך אדם רציונלי שרואה היכן נמצאים האיומים האמיתיים להתמקד דווקא בזניח ובנלעג שביניהם ולהעדיף באופן כל כך מובהק את הטפל על העיקר?
    למה דווקא המגוחך שבאיומים מרגיז אותך יותר?

    דבר נוסף – חופש הביטוי מאפשר ליובל לקרוא לאם תרצו חבורת פשיסטים ולך לטעון שנעמי חזן שוללת את קיומה של מדינה ישראל. זה לא הופך אף אחת מן הטענות הללו לנכונות ולכן השקילות הזו לא רלוונטית. גם אם יובל טועה – זה לא אומר שאתה צודק.

    אני לא יודע לגבי הפרשנות לדו"ח שמפריך את טענות אם תרצו. דבר אחד ברור לי – אם נעמי חזן שוללת את הלגיטימיות של מדינת ישראל צריכות להיות לכך ראיות נוספות. היא אדם ציבורי שלא חוסר במילים. אתה מוכן להביא ראיות לכך שהיא עברה מהמחנה של חיים אורון למחנה של שאול שנהב? ציטוט, משהו? דעותיו הפוליטיות של אדם לא אמורות להיות בבחינת סוד. אתה מוכן להביא הוכחה לכך שנעמי חזן נטשה את המחנה הציוני (שאינן חלק מפרשת הקרן החדשה)? אם אתה צודק והיא אכן הפכה להיות פוסט ציונית, לא יכול להיות שאין ראיות נוספות לכך – זה פשוט לא הגיוני.

    אתה יודע מה – אנא עשה את אותו תרגיל ביחס לזהבה גלאון – פה אני מניח שהמשימה שלך תהיה אפילו יותר קלה כי היא באמת לא סותמת את הפה. תביא הוכחה לכך שהיא עזבה את השמאל הציוני, כי אני בפירוש פתוח לשכנוע בתחום הזה – אבל אני רוצה לראות הוכחות, ועד עכשיו ההוכחה היחידה שהתיימרת להביא (כפי שאני מקווה שהתגובה שלי לפוסט שלך בפרשת 443 הבהירה) לא הוכיחה דבר וחצי דבר.

    אתה מוכן להרים את הכפפה? אם לא מפאת כבודם של קוראיך מפאת כבודך אתה.
14. מאת איציק אלפסי‏:

    15 במרץ 2010 בשעה 13:14

    OT
    אל תתפס לנושא של חזן ולגאון, זה היה רק קונטרה ליובל שכתב שאם-תרצו זו תנועה פאשיסטית.
    כמו תומר, גם אתה עולה על משהו כשאתה מדבר על האובר-התעסקות של בשמאל. אני חושב שהסיבה לכך היא שאני חי באנגליה, ועוד נמצא באקדמיה, וההכפשה המכוערת שעושים כאן לישראל זה משהו שמאוד מפריע לי. עכשיו, זה דבר אחד לשמוע את זה מבחוץ, אבל שדברים דומים מגיעים מפי האנשים שלך זה כבר באמת מרתיח את הדם.

סגור לתגובות.