עיתון 'הארץ' וארגון לה-פמיליה חוברים כדי להרוס את בית"ר. זה לא ילך להם.
בכניסה ליציע מפוזרים חבילות של מנשרים שהודפסו בעילום שם, אם כי לא קשה לנחש מי הארגון שעומד מאחורי הפצתם, ובהם מצוטטת הכתבה של משה בוקר מעיתון 'הארץ' שפורסמה בתחילת השבוע שעבר ועסקה בשכר "המופרז" לכאורה של איציק קורנפיין (את דעתי בעניין הבעתי כבר בתגובה לאחד המגיבים בפוסט מהשבוע שעבר– שלאיציק קורנפיין, גם אם הפרסום נכון, מגיע כל שקל והרבה יותר מזה. ושאפו גם לאיציק זוהר שאמר דברים דומים אמש בערוץ הספורט).
זו הזדמנות נהדרת להתוודע שוב לקואליציה ההזויה משהו, אך המאוד מסוכנת, שמתגבשת כאן, לא רק בכדורגל, בין כוחות קיצוניים שאמנם מגיעים משתי קצוות אידיאולוגיים שונים אך יש להם מטרה משותפת- להשמיץ, לפרק ולהרוס כל מה שטוב, יפה ומחבר כאן.
כמו שפוליטית עיתון 'הארץ' והחבורה המזוהה איתו מספקת את הקרקע הרעיונית למה שקיצוני הימין מנסים לקדם בשטח- מדינת כל אזרחיה (שאיך היא עשויה להיראות יכולנו לקבל טעימה ברשימה המאלפת של איתי אנגל שפורסמה כאן השבוע), כך גם בכדורגל עיתון 'הארץ' סיפק השבוע רוח גבית, מכיוון שלא ציפו לו וודאי, לאוהדי לה-פמיליה במלחמתם באיציק קורנפיין- שכל חטאו בכך שביקש למגר את הגזענות והאלימות מיציעי טדי ולהפוך אותם לספירה ציבורית נעימה וידידותית- כשהשניים ('הארץ' ולה-פמיליה), אם תרצו, מקדמים בעניין הזה את רעיון 'יציע כל אוהדיו'.
מרתק העניין הזה. ניסיתי להקשיב קצת לטיעונים של אנשי לה-פאמיליה. מדהים כמה הם דומים לטיעוני השמאל הקיצוני שאפשר לקרוא בעיתון 'הארץ' מדי יום ביומו- "אנחנו אוהבים את בית"ר לא פחות מכם" (על משקל "אנחנו פטריוטים לא פחות גדולים מהימין"), "איציק קורנפיין הוא דיקטטור ששולח משטרה לעצור ילדים באמצע הלילה" ("הציונות היא קנוניה קולוניאליסטית נגד הנייטיבס המסכנים"), "הוא מנהל מאבק אישי נגד כל אחד שאומר עליו מילה רעה ומסכן את המעמד שלו" ("סותמים לנו את הפה ומשתיקים אותנו כמו במשטר פאשיסטי").
אבל החדשות הטובות הן שהרוב השפוי והנאור באמת, לא אוכל את המניפולציות האלה.
אמש בטדי עליית מדרגה נוספת במאבק של אוהדי בית"ר באוהדי לה-פמיליה, שהושתקו והוסו בכל פעם שפצחו בקריאות גזעניות או בגידופים לעברו של איציק קורנפיין. יחסי הכוחות ברורים, אוהדי לה-פמיליה מונים כ- 300-400 איש שאמש היו מרוכזים בגוש העליון של היציע הצפוני, אוהדי בית"ר הם כל השאר (בטדי היו אמש כשבעת אלפים צופים).
נדמה שהכתבה ב'הארץ' השיגה את מטרתה ההפוכה ועוררה לפעולה גם את אחרוני אוהדי בית"ר שעוד נשארו אדישים. אלו שכוחם לא מאפשר להם לצעוק קראו בכל פעם שנשמע קולם של אוהדי לה-פמיליה- "די.ג'יי. תתעורר!" ומהרמקולים פצח בקול גדול הלהיט "אנחנו מאמינים בני מאמינים" אליו הם הצטרפו בהתלהבות.
גם חסרי האמונה כבר הודו פעם שאלוהים הוא בעצם די.ג'יי.