לתת ניצב אהובה תומר התוודעתי רק בשבוע האחרון. מעבר לסיפורים של פקודיה וכל מי שהכיר אותה, רק לשמוע את הרעד בקולם של אנשי התקשורת, אנשים שעל פי רוב הם מטבעם ציניים ומחוספסים, כשהם מדווחים על מצבה הספיק לי כדי להבין שמדובר כאן במקרה יוצא דופן.
ממה שהספקתי להבין וללמוד אהובה ז"ל הייתה מסוג האנשים שעושים כי צריך, מהלב, בלי לשאול כמה ולמה ומה יצא לי מזה. מאחורי עבודת הקודש מרובת השנים שלה בשירות הציבור עמדה רק תחושת האחריות שלה כלפי עמיתיה, פקודיה והאזרחים אותם שירתה. להוביל, לפקד, משמעם עבורה היה- לתת דוגמא אישית.
בסופו של יום, אחרי כל ההאשמות ו-וועדות החקירה, חשוב שנזכור כולנו שאת החיים שלנו כאן אנו חבים לאנשים כמו אהובה, שרצים ראשונים אל תוך האש כדי למלא את תפקידם מבלי לחשוב כלל על הסיכון אותו הם נוטלים על עצמם.
הסיפור של אהובה הוא כזה עליו ראוי ילדים לחנך. כך, ולו במעט, לא יהיה מותה האכזרי בדמי ימיה לשווא.
תהי מנוחתה עדן.