קטגוריות
debuzzer כל הרשימות

להיטי הזהב של שנות התשעים

נדמה לי שההישג הכי גדול של ברנדן רודג'רס הוא שלא משנה באיזה מקום ליברפול תסיים את העונה, זאת תהיה עונה שנרצה להיזכר בה.

הבליץ המטורף הזה בעשרים הדקות הראשונות הביא לי פלאשבקים לשלושער המפורסם של רובי פאולר תוך 4 דקות במשחק המקביל בעונת 1994/95.

ARVE Error: no video ID set

אהבתי את הקבוצה הזאת, "הספייס בויס". פאולר, מקמנמן, רדנאפ. אני יודע שהם היו מושא ללעג, הדביקו להם את הכינוי הזה כי הם נחשבו רכים מדי, קיטשיים. אבל אני תמיד אהבתי קיטש, בטח כנער מתבגר. היו לי פוסטרים של של מקמנמן וספורטי ספייס על הקירות. איך שמחתי כששמעתי שמלאני סי. אוהדת ליברפול!

למעשה, זאת ליברפול שגדלתי עליה. לא זוללת תארים (גביע הליגה נגד בולטון נחשב?), לא כובשת את אירופה, אבל אחת שכל פעם ששידרו אותה בטלוויזיה פשוט נהניתי לשבת ולצפות. לא חווינו ביחד שיאים מטורפים של התרגשות וטירוף, אבל היה לנו כיף. ולפעמים אפילו ממש כיף.

ואז הגיעו עשור וחצי של… חיפוש זהות, נקרא לזה. ואלו דווקא היו שנים שבהן ליברפול כן זכתה בתארים, ואפילו משמעותיים. וכן הובילה אותי לשיאים של טירוף. אבל לעתים נדירות היה את הכיף הזה.

אני זוכר איך בעונת 2008/09, כשהיה לנו סיכוי ממשי לזכות באליפות, אבל כל משחק הלך קשה, וכל ניצחון הרגיש כמו לידה. חוויתי את העונה עם חבר יקר מהארץ שלמד אז בליברפול והיינו הולכים למשחקים ביחד. היינו יוצאים מאנפילד עם התחושה הזו שאנחנו רצים לאליפות אבל זה מרגיש שאנחנו נלחמים נגד הירידה.

השיא של משבר הזהות הזה היה, לדעתי, בחלון ההעברות של ינואר 2011. זה שבו נמכר טורס והובאו אנדי קארול ולואיס סוארז (קארול ב-35 מיליון ליש"ט וסוארז ב-22.8!!!). וזה היה פשוט הזוי שנשאר רק לחייך בתימהון. מי את ליברפול – אנדי קארול או לואיס סוארז?! את לא יכולה להיות גם וגם…

וזה היה כנראה רגע מפכח מבחינת בעלי הבית של ליברפול. כי בקיץ הבא הם חיפשו מנג'ר חדש, ושני המועמדים שהגיעו לקו הסיום היו רוברטו מרטינז וברנדן רודג'רס. הרבה גבות הורמו, "אלו לא שמות לליברפול".

אז נדמה לי שאתמול בפעם הראשונה שמעתי את הקהל באנפילד קורא בשמו של רודג'רס. אבל מתחילת העונה יותר ויותר אוהדים חוזרים להתאהב בליברפול, ואני מניח שגם יותר ויותר אוהדים ניטראליים בודקים היום מתי המשחק הבא שלנו.

במשך שנים חיפשה ליברפול את הדרך חזרה לפסגת הכדורגל האנגלי. אני לא יודע אם היא מצאה אותה ברודג'רס, אבל היא בהחלט מצאה, שוב, את הדרך שלה.

ARVE Error: no video ID set