בתחילת שנות ה-90' עמד הכדורגל הצרפתי בפני פרשת דרכים. ההפסד לישראל ואי-ההעפלה למונדיאל בארה"ב הכתירו רשמית את הדור המוכשר של קנטונה, פאפאן וז'ינולה כדור האבוד של הכדורגל הצרפתי. כשפניה לעבר המונדיאל הביתי ב-98' היה על צרפת לאתר מחדש את הנוסחה שתחזיר אותה למעמדה ככח משמעותי בכדורגל העולמי.
במשך למעלה מחמש שנים הסתגרו מיטב מוחות הכדורגל הצרפתיים בקלייר-פונטיין ועמלו בחשאיות וביסודיות על הפרוייקט שעתיד היה להפיק את אחת הנבחרות הגדולות בהיסטוריה ולשנות, למעשה, את פני הכדורגל.
במונדיאל 98' חשפה צרפת לעולם את תוצאות הפרוייקט:
האומה שהביאה לעולם את פלטיני, ז'ירס וטיגנה נטשה את ה'פינס' וה'פלייר' והציגה נבחרת פיזית וקשוחה המבוססת על שחקנים שחורים אתלטיים וחסונים.
הבשורה הגדולה היתה הולדתה של שיטת משחק חדשה- שש-ארבע.
עפ"י השיטה מורכבת חוליית ההגנה משישה שחקנים: שני מגינים, שני בלמים, והחידוש הגדול- שני קשרים אחוריים שהם למעשה בלמים קדמיים יותר.
חוליית ההתקפה כוללת ארבעה: עושה משחק ושלושה מוציאים לפועל.
הבשורה הזו הביאה לעולם את דור ה'מקאללות' וה'וויירות'- הקשרים ההגנתיים, חמישים-חמישים, או Holding midfielders כפי שהאנגלים מכנים אותם. האלמנט החשוב ביותר בשיטה הוא היותה מושתטת על האיזון העדין שבין תכונות ההרס והיצירתיות של המכונה. כשהאיזון הזה מושג באופן אופטימלי, כמו בנבחרת של ויירה, זידאן והנרי ביורו 2000, מתקבלת מכונת כדורגל אימתנית מהסוג שלא היה מוכר עד כה: שילוב מושלם בין טכניקה לכח, הגנה והתקפה, אפקטיביות ואטרקטיביות. כשהאיזון מופר מתקבל היצור המכוער והאלים שראינו מצרפת אתמול.
המשחק הראשון בבית המוות הצדיק את הכינוי והרג אותנו משיעמום. צרפת, בלילה ראשון בלי זידאן, נראתה מפוזרת וחסרת אוריינטציה. כשאנלקה מתחפר עמוק בתוך הבועה שלו, ריברי ובנזמה מאכזבים, ומלודה נמצא רק בשלבים הראשונים של התאוששות מעונה שלמה עם אברם מפ"ת, השש-ארבע הצרפתי הוא דה פאקטו עשר-אפס. רומניה, מצידה, עשתה ככל יכולתה לא להפריע לצרפתים להרוס את עצמם (ואת אחה"צ שלנו) ועמדה במשימה באופן ראוי לציון.
"צא כבר מהסרט ש'ך!" דומנק מנסה לדובב את אנלקה
אלא שהגעגועים לצרפת הישנה נמשכו פחות משעה כשבברן הופיעה לפתע צרפת החדשה- הולנד. הנבחרת הכתומה הביאה אמש את שיטת השש-ארבע הצרפתית לכדי שלמות:
אל ארבעת שחקני ההגנה הנפלאים הצטרפו שני הקשרים האחוריים, דה-יונג ואנגלאר (ההפתעה הנעימה של הטורניר עד כה), בכדי להשלים שישייה הגנתית עוצמתית שצרפת הגדולה היתה מתפארת בה. הרביעייה ההתקפית הורכבה מואן-נילסטרוי וואן-דר-וארט בתפקיד הנרי וטרזגה כאשר שניידר המענג בתפקיד זידאן.
הבונוס של ההולנדים היה דריק קאוט שלמעשה שיחק בשני החוליות והפך את השש-ארבע לשבע-חמש. ההימצאות שלו בכל מקום על המגרש והעבודה שהוא משקיע מעוררים השתאות- רגע אחד הוא עם ההתקפה ברחבה האיטלקית ושניות אח"כ הוא בהגנה, מחלץ כדור ליד דגל הקרן. ואן-באסטן צריך לשלוח הבוקר בקבוק יין ספרדי משובח למשרדים של רפא בניטז במלווד כאות תודה לכך שהפך את קאוט למכונת כדורגל ממושמעת ויעילה שכזו (איזה קטע, זרקתי מילה טובה על בניטז…)
ואם כל זה לא הספיק אז עבור חובבי הנוסטלגיה גם קיבלנו טאצ' מהטוטאל-פוטבול המסורתי בדמותו של ג'יו ואן-ברוקנהוסט שמתפקיד המגן השמאלי סחף שני התתקפית מתפרצות מושלמות שהניבו את השערים השני והשלישי (להרחבה בנושא "יסודות הוורסיטליות של השחקן הבודד בטוטאל-פוטבול" עיין: מיכלס, 1974).
אם תצליח הולנד לשמור בשבועיים הקרובים על האיזון העדין הזה, על המגרש ומחוצה לו, היא תגיע לגמר בוינה בסוף החודש.
מיכלס היה גאה! ואן-ברונקהוסט
לסיום, מילה על אלופת העולם שאימתה את חששותינו המוקדמים ונראתה שבעה ועייפה, ואף גרוע מזה- נחמדה. אם גאטוסו מחליף חיוכים מבויישים עם השופט ומטראצי נראה פתאום עדין ורגיש אתה יודע שאיטליה לא תגיע רחוק. אמנם כניסתם במחצית השנייה של דל-פיירו וגרוסו (הזכור לטוב משברון הלב שגרם לגרמנים במונדיאל האחרון) עוררה קצת את האיטלקים, אבל נדמה שכמו במקרה של מילאן מהעונה האחרונה התעכבו שם עם חילופי המשמרות בסגל רגע אחד יותר מדי.
"מה הם נהיו לי רגישים פתאום?!" אוהדת איטלקית מודאגת ביציע
באמת אתה מעורער כאן את הגעגועים שלי לצרפת של 98 ו2000…היום ימים…ריברי ובנזמה איכזבו אותי אתמול – ציפיתי מהצמד הזה ליותר, לא מובן לי למה אנלקה משחק עדין ברמות האלה וטרזגה שנתן עונה טובה מאוד נשאר בבית, נאסרי וגומיס נכנסו וניסו אבל לא בונים על 2 ילדים לעשות את השינוי המתבקש.
הולנד בהחלט הפתיעו בהתחשב שרובן היה פצוע, ואן פרסי חצי חצי ומישהו יודע איפה הונטלאר ? למה לא משתפים את הבחור ? בקיצור לואן באסטן יהיה כאב ראש חיובי למשחק הבא…
עצוב לי שאנחנו מעלים כאן על נס נבחרת שמשחקת בפועל ובלי להתבייש עם שישה בלמים. גם כשזה מצליח אסור לשבח שיטה כזו. זה פשוט אסון לטווח רחוק לכדורגל. צרפת היפה שלי היא צרפת של 84 עם קישור של פלאטיני-זירס-טיגאנה-פרננדז. אין שם עוד שני בלמים, יש שם שני קשרים שהיום היו קוראים להם 50-50. מה שמקאללה וטולאלאן עשו בקישור של התמהוני היה לשחק בדיוק את מה שהגדרת: בלמים בקו אחד גבוה יותר מהבלמים שברחבה. מה שדומאנק עושה עם אוסף שחקנים כל כך מוכשר זה פשוט פשע.
לגבי הולנד – אהבתי את היעילות שלהם, אבל לא הייתי יוצא מגדרי. גול אחד, שפתח את המשחק ושיחרר את הלחץ היה מנבדל ברור, השני ממתפרצת והשלישי בגארבז'. הם טובים ויעילים ואולי גם יגיעו לגמר, אבל לגבי ה"טוטאל פוטבול" שכולנו חולמים עליו בלילות – חובת ההוכחה עדיין עליהם, כי בסופו של דבר, כמו צרפת, גם הולנד (ולמעשה כל נבחרת בטורניר הזה) משחקת עם עוד שני בלמים בקישור.
את איטליה לא הייתי מספיד כל כך מהר. נכון שהם במצב קשה, מוראלית בעיקר, אבל איטלקים הם איטלקים. עד כמה שישמע הדבר מפתיע, גם הכדורגל שלהם היה חיובי. נכון שזה קרה רק כשהיו צריכים לתקוף, אבל הם לפחות יודעים לעשות את זה יפה. במיוחד כשדל-פיירו בהרכב. במשחקים הבאים הם יהיו חייבים נקודות לכן אני די בטוח שנראה מהם כדורגל טוב יותר.
איציק, אני חייב להסכים עם כל מילה של שבי על נבחרת צרפת, למרות שבכל זאת יש לי חיבה לא ברורה לנבחרת הצרפתית. אתמול הם עשו צעד ענק בלהסביר לי למה אני צריך להפסיק עם זה.
ולגבי הולנד – הם לא צרפת החדשה, הם הולנד המתחדשת. תענוג, תענוג, תענוג. כיף להיות תומך (מוגזם להגיד אוהד) של הולנד היום.
ואן-ברונקהורסט, ואן דר-וארט וסניידר הזכירו לי למה אני אוהב את הכדורגל, אחרי ששעתים קודם לכן ניסיתי להיזכר בסיבה לכך. אם רק סניידר לא היה משחק בקבוצה השנואה עליי בתבל… שחקן מדהים. ואן דר-וארט הזכיר לי את איך שדמיינתי (ברוב תמימותי) את עמית בן שושן מתפתח, אחרי שני שערים ולפני שהספיק לקרוע זוג נעליים אחד. יש סיכוי להביא אותו לבית"ר? :)
ביום שישי נגד צרפת אני כבר אלך לאחד הפאבים במרכז העיר (דאבלין?) עם חולצה כתומה, ביחד עם חבר נוסף שזו מסורת שלנו מאז יורו 2000 לראות לפחות משחק אחד של האוראנג' בפאב/מסעדה. שרק ימשיכו ככה.
לשבי, הגול היה חוקי…ככה נאמר, לפי החוקים…כמובן שזה לא הכי ספורטיבי, אבל תחשוב שאם שחקן יצא מחוץ לתחומי המשחק ויחזור מתי שבא לו יהיה הרבה יותר קל לעשות תרגילי נבדל, בכל מקרה הויכוח לא משנה הגול הוא חוקי.
לאיציק: זהב! אחלה פוסט שבעולם…
ליובל: אל תלך לראות משחק בדאבלין לעזאזל!
הנבחרת הצרפתית שהגיעה לגמר המונדיאל האחרון היתה מזעזעת והיא כללה את זידאן,דווקא המשחק הכי טוב שלה היה בחצי הגמר כשהוא לא שיחק.
זידאן פשוט תקע את המשחק שיחק לרוחב ואחורה.
ההרכב ה"מהפכני" שהעלה הפחדן שמתפקד בתור מאמן הנבחרת הצרפתית (למרות שהוא מצטלם ממש טוב בחליפות) כלל 3 מוציאים לפועל שעסקו במשימות הגנה כמו אחרון הבלמים.
בקרב בין שתי קבוצות שלא רוצות לתקוף ורק לבטל את היריבה ניצחה זאת שעושה את זה יותר שנים, ובאומנות יותר גדולה, איטליה הנוראית.
איטליה הראתה במחצית השניה שיש לה חומר שחקנים התקפיים מעולה, אבל הפחדן שמתקרא מאמן בצד האיטלקי לא חושב שבכדורגל צריך לתכנן מראש להבקיע, הרבה יותר עדיף לראות איך היריבה מתעצבנת מזה שאנחנו מכסחים אותם ומוציאים להם את החשק לשחק ואז לגנוב גול.
אני ממש מקווה שהכדורגל הציני, הפחדני ירכין את ראשו ויחזור אל המקום בו נהנים ממנו (נו באמת – הליגה האיטלקית) ונזכה בטורנירים איכותיים ומענינים, בנתיים זה נראה ככה טפו טפו טפו…
ונעבור לחדשות – הסדרה שהובטחה עונה על כל הציפיות, אומנם לא כדורסל גדול – בעיקר בזכות ההגנה המטורפת של בוסטון, אבל מותחת מלאה מהפכים, עם מהלכים גדולים של שחקנים גדולים, ושחקנים אלמוניים שמוכיחים שמקומם בין הגדולים.
אביאל,
הונטלאר היה חסר גם לי, ואן-באסטן העדיף ללכת עם קויט היעיל והנמרץ וחבל… השילוב של קלאס עם ואן-ניסטלרוי צריך להיות קלאסה אחרת :)
מסכים גם שהיה צריך לאשר את הגול של ואן-ניסטלרוי. אמנם נראה שפנוצ'י באמת היה פצוע אבל אין לדבר סוף וכמו שאמרת יפה אם לא יאשרו שערים כאלה שחקנים יתחילו לצאת חופשי מחוץ לקווים בכדי להכניס את החלוצים לנבדל.
שבי,
כרגיל, כל מילה ברוכיאן :)
עלית על שני נקודות מאוד נכונות:
א. צרפת הגדולה, והייתי צריך לחדד את זה יותר בפוסט, היא זו של יורו 2000 שאז זידאן, הנרי וטרזגה היו בשיאם. זו של-98 היתה אפורה מאוד וזכתה בטורניר בזכות הביתיות, הרבה מזל (שער זהב בשמינית, פנדלים ברבע, פיגור במחצית בחצי) וההתמוטטות המיסתורית של רונאלדו בערב הגמר. זידאן היה אז בינוני מאוד, נעדר משני משחקים אחרי רגע טירוף אופייני בו בעט בשחקן סעודי, וגם שני השערים שלו בגמר היו נגיחות מקרן ולא תוצאה של מהלכי כדור מבריקים. בנוסף צרפת שיחקה למעשה כל הטורניר ללא חלוץ כשגיבארש הפתאטי פותח בהרכב והנרי רק עולה לכמה דקות פה ושם.
ב. הולנד באמת היתה הרבה פחות מבריקה ממה שנדמה מהתוצאה הסופית. שציינתי "נגיעות של טוטאל-פוטבול" התכוונתי בדיוק לכך- "נגיעות" ולא יותר מזה. במיוחד התכוונתי למהלכים של ואן-ברונקהוסט שיצא לפרקים מסויימים מעמדת המגן שלו ותיפקד כמעט כעושה משחק. זה דוגמא ליישום אחד העקרונות הבסיסיים בתורתו של מיכלס והוא היכול של כל שחקן לשחק בכל זמן נתון בכל תפקיד במגרש.
יובל,
דווקא המקרה של ואן-דר-וארט מזכיר לי את עמית בן-שושן :) אני זוכר שראיתי אותו לראשונה בטורניר אמסטרדם לפני שש או שבע שנים ופשוט התאהבתי. הייתי בטוח שהוא יהפוך לואן-באסטן הבא. לצעיר הוא הפך אמנם לשחקן טוב אבל בהחלט לא גדול כמו שחשבתי. לגבי עמית, אני מאושר שהוא נשאר בבית! את העוהנ האחרונה הוא פתח טוב אבל נחלש מאוד בהמשך, אני מקווה שבעונה הבעל"ט הוא יפגין יותר יציבות. העיקר שלא הלך לבלגיה האפורה (ואני לאו דווקא מתכוון למזג-האוויר)- מה יש לו לחפש שם חוץ משוקולד ובלונדיניות… שזה לא מעט אבל נמאס די מהר :)
צ'משונן,
מה עשה לך הדאבלין? אחלה מקום לדעתי. אני מבין שזה נהיה מקום של "עארסים" אבל גם אני "עארס" גאה :)
פילוסוף,
ברכות על הניצחון אמש. נלחמתם, רציתם יותר והגיע לכם.
לאיטליה באמת יש חומר נפלא כמו דל-פיירו (כפי שציין שבי) שדונאדוני מעדיף להחביא על הספסל. בכלל, הכדורגל האיטלקי הוא אחת החידות הגדולות בעיני- איך יכול להיות שממדינה כ"כ רומנטית, סוערת באופייה ויצירתית בתחומים כ"כ רבים (כמו אמנות ארכיטקטורה ועוד.) יוצא כדורגל כ"כ דלוח?
הדאבלין לא עשה לי כלום. לשבת בו סתם ככה זה נחמד.
לראות שם משחקי ספורט זה אסון!
צודק.
בתקווה שבמשחק הבא צרפת יראו קצת יותר, כי בהחלט יש מה להראות מהנבחרת הזאת, מרוב הגיוון בקישור בן ערפה נשאר מחוץ לסגל, הוא צריך לוותר על קשר אחורי אחד או לעלות עם אחד קצת יותר התקפי, אולי אם פלמיני ?! גומיס עדין ילד ולא צריך לבחון אותו יותר מדי, אני חושב שהנרי יהיה פתרון (יש הבדל בינו לבין הנרי מברצלונה) ופרטנר טוב לבנזמה, מאלודה צריך להיות יותר אגרסיבי וריברי צריך לעבור לשחק מאחורי החלוצים כעושה משחק.
בקשר להונטלאר, באמת שילוב אימנתי איתו ועם רוד ואן גול :) בתקווה שהונטלאר יגיע לצ'לסי בשנה הבאה…
איציק אני חייב להודות שאני בהחלט נהנה מהניתוחים שלך על היורו. נקודה לגבי האנטלאר, הבחור ככל הנראה לא ישחק שנייה בטורניר הזה כל עוד ואן ניסטלרוי מתפקד כראוי. השניים נראים טוב מאוד בדמיון, אבל על המגרש הם למעשה מתפקדים באופן דומה מאוד וזה פשוט לא ילך כמו שמעולם לא הלך להולנד עם גולר נוסף ברחבה לצידו של רוד. קאוט הוא הפיתרון האידאלי לצידו של ואן גול, שחקן שיוצר דברים בשביל אחרים ונלחם במשך כל המשחק- תמיד הוא היה כזה וזו גם הסיבה שהוא אחד השחקנים הפופולאריים ביותר בהולנד מיד לאחר ואן דר סבא..
קיימת האפשרות הסבירה שלקראת צרפת שתציג לבטח משחק טוב בהרבה מולנו, שלמרות ההצלחה הפנומנלית של ההרכב הוא ישתנה וקאוט ירד לספסל לטובתו של ואן פרסי ואולי אף חילוף או שנייםבהגנה\קישור . שני השחקנים היחידים שבטוחים בהרכב של ואן באסטן הם ואן דר סאר וואן ניסטלרוי. אפילו כמה שעות לפני המשחק מול איטליה אף אחד בהולנד לא ממש ידע באיזה הרכב יעלו הכתומים, ההשערות היו שאפלאי יפתח בקישור, דה זיוו אולי במשבצת של דה יונג , ואי ההרכבה של הייטינחה גם הפתיעה חלק מההולנדים, כך שכל שינוי לא יהיה מפתיע אצל ואן באסטן ששומר תמיד על מתח בין השחקנים ואצל היריבה.
צרפת עם הגב אל הקיר ושינויים הכרחיים בהרכב ובטקטיקה תהיה אתגר שונה לגמרי להולנד שעכשיו כבר לא תגיע כאנדרדוג. התחושה שלי ששתי הפיינליסטיות של המונדיאל ממש לא אמרו את המילה האחרונה בטורניר.
אביאל,
אני סומך את ידי על כל אחת מההצעות לדומנאק!
משום מה רק נדמה לי שהוא לא יישם אף אחת מהם (אלא אם הנרי יושיב אותו בצד ויקח את העניינים לידיים כמו שעשה זידאן במונדיאל האחרון:).
רוני,
כבוד גדול, תודה!
חשבתי משהו לגבי קאוט- אולי שווה להפוך אותו למגן ימני?
לא ממש הכרתי את אפלאי לפני אבל גם בזמן המועט ששיחק בהחלט הסתפקתי להתרשם לטובה!
עדיין, לדעתי, השאלה הכי חשובה לגבי הולנד היא האם הכל רגוע בין החבר'ה מאחורי הקלעים? אני אשמח אם תעדכן אותנו.
האמת היא שקראתי לפני חודש בערך את אותה הצעה שלך אצל עיתונאי הולנדי , יש משהו בדברים המחוייבות שלו עצומה. אבל בימיו הטובים בפיינורד הוא היה מבקיע שערים נהדרים ועדיין יש לו את זה, הוא צריך להשתפשף עוד קצת בעמדת המגן הימני כי העמדה הזו לא ממש מאויישת כראוי אצלנו.
לגבי מאחורי הקלעים נראה כי הפעם עדיין והדגש הוא על עדיין היחסים ממש ממש טובים והסגל מאוד מלוכד. שניידר לדוגמא התעצבן מאוד על עיתונאי ששאל בזלזול על הפציעה הנוספת של רובן והוא ממש התפרץ עליו ויצא להגנתו של רובן. ואן באסטן מנסה כל עתה לשמור על האווירה החיובית, הוא אמר שלדעתו השחקנים המצטיינים במשחק מול איטליה היו.. וילפרד בומה וג'וני הייטינחה. מדוע ? מפני שהם התאכזבו מאוד מהעובדה שהם לא נכללו בהרכב אבל עדיין תמכו בקבוצה מהספסל והיו חיוביים, הדבר הזה מאוד קריטי מבחינתו של ואן באסטן שיודע שכל שטות קטנה עלולה להרוס את המרקם העדין בין השחקנים- כמו השטות שהוא עשה במונדיאל עם ואן ניסטלרוי.
בינתיים ההשערות הן שההרכב לא ישתנה להערב, אבל מי יודע..
עוד נקודה להיום לא רק איטליה וצרפת חייבות לנצח, גם רומניה חייבת לנצח אם היא רוצה להיות ברבע הגמר. הרומנים לבטח יודעים שלא כדאי להם להגיע למשחק האחרון כשהם זקוקים לניצחון מול נבחרת שמכירה אותם כל כך טוב מהמוקדמות(אגב ההפסד של הולנד במוקדמות לרומניה הוא היחידי בהיסטוריה מולם, ובאותו משחק הולנד נתנה הצגה במחצית הראשונה רק שכחה להבקיע, השער של הרומנים הגיע לאחר מצב נייח, היה שם חסר אחד- ואן דר סאר ) אחרי התצוגה מול איטליה הם לבטח יחששו להיות תלויים במשחק הזה , הם לא יודעים כיצד תיראה הולנד היום כי הם משחקים קודם, אבל אם הם רוצים להיות ברבע הם צריכים ללכת על ניצחון דווקא היום.
הולנד בכלל חייבת לנצח כי היא לא רוצה להיות תלויה בניצחון על רומניה שהיא לא הצליחה להבקיע מולה במוקדמות וראינו איך היא תסכלה את הצרפתים…