הברדאק התחיל..

6 תגובות בנושא הברדאק התחיל..

1. מאת יובל‏:

   12 ביוני 2008 בשעה 17:55

   פורטוגל נבחרת מרתקת, אין ספק. חצי-הגמר האופטימלי מבחינתי יכלול את פורטוגל, ספרד, הולנד ונבחרת נוספת שתפסיד.

   לגבי יאקין – דווקא *אתה* לא יודע שהוא מהגר טורקי? גם הוא וגם מי שבישל את השער לשוויץ, ארן דרדיוק.
   מזכיר את ההתקפה הגרמנית נגד פולין שהורכבה משני חלוצים שסבלו מאימהות לוחצות ודיכאוניות בילדותם (פודולסקי וקלוסה, למרות שהאחרון במוצאו חצי גרמני-חצי סלאבי).
2. מאת RS‏:

   12 ביוני 2008 בשעה 18:05

   בלוג של שחקן בייסבול אמריקאי בשם קורט שילינג על ה"מנהיגות" של קובי בראיינט:

   "Kobe. This one stunned me a little bit. Who doesn't know Kobe Bryant right? I only know what I have heard, starting awhile back with the entire Shaq debacle. I don't really have an opinion one way or the other on or about him other than to know that people feel he might be one of the 4-5 greatest players to ever lace it up. What I do know is what I got to see up close and hear, was unexpected. From the first tip until about 4 minutes left in the game I saw and heard this guy bitch at his teammates. Every TO he came to the bench pissed, and a few of them he went to other guys and yelled about something they weren't doing, or something they did wrong. No dialog about "hey let's go, let's get after it" or whatever. He spent the better part of 3.5 quarters pissed off and ranting at the non-execution or lack of, of his team. Then when they made what almost was a historic run in the 4th, during a TO, he got down on the floor and basically said 'Let's f'ing go, right now, right here" or something to that affect. I am not making this observation in a good or bad way, I have no idea how the guys in the NBA play or do things like this, but I thought it was a fascinating bit of insight for me to watch someone in another sport who is in the position of a team leader and how he interacted with his team and teammates. Watching the other 11 guys, every time out it was high fives and "Hey nice work, let's get after it" or something to that affect. He walked off the floor, obligatory skin contact on the high five, and sat on the bench stone faced or pissed off, the whole game. Just weird to see another sport and how it all works. I would assume that's his style and how he plays and what works for him because when I saw the leader board for scoring in the post season his name sat up top at 31+ a game, can't argue with that. But as a fan I was watching the whole thing, Kobe, his teammates and then the after effects of conversations. He'd yell at someone, make a point, or send a message, turn and walk away, and more than once the person on the other end would roll eyes or give a 'whatever dude' look."
3. מאת איציק אלפסי‏:

   12 ביוני 2008 בשעה 18:06

   יובל,
   ידעתי, ידעתי.. זה היה "בבדיחותא" :)
   חצאי-הגמר יהיו גר**-פורטוגליאנו והולנד-ספרד.
   פולניות? לחוצות?? דיכאוניות??? בחייך…
   יצאתי פעם איזה שבוע עם פולנייה וזה הספיק לי לכל החיים… :) (אני מקווה שאף אחת מהן לא קוראת את הבלוג:) )
4. מאת איציק אלפסי‏:

   12 ביוני 2008 בשעה 18:15

   RS,
   מרתק, תודה ששיתפת אותנו.
   הדברים ששחקן הבייסבול הזה כותב מאוששים לי את התחושה שקיבלתי דרך הטלוויזיה.
   בא נקווה לבשורות טובות הלילה :)
5. מאת יובל‏:

   13 ביוני 2008 בשעה 9:47

   במשמרת הלילה ממנה חזרתי עכשיו צפיתי באחד ממשחקי הכדורסל הגדולים ביותר אי פעם, אפילו שאין לי איך לבדוק את ההנחה הזאת שלי.
   בוסטון סלטיקס עם קאמבק מדהים, לוס אנג'לס לייקרס עם התפרקות מפוארת במחצית השנייה, והאליפות בדרך לאירלנד. כלומר לבוסטון.
6. מאת פילוסוף רדום‏:

   15 ביוני 2008 בשעה 9:48

   היורו נהדר!!!!

   קובי הרס לנו את המשחק במחצית השניה.
   במחצית הראשונה זה היה הרבה יותר קרוב לblow out מכל דבר שראיתי בסדרת גמר, אבל במחצית קובי חשב לעצמו – מממ אני חייב לקלוע יותר בשביל לזכות ב MVP של הסדרה הזאת…

   וכך הפסדנו.

   אולי אני אשמע פאטתי אבל – נצחון במשחק 5 הוא אפשרי. אם הנצחון הזה הוא בסביבות 20 הפרש – זה אומר שהלייקרס מצאו את הקצב שלהם.
   משחק 6 הוא אפשרי – שוב אם הקצב ימצא במשחק 5, ומשחק 7 זה אופרה אחרת לגמרי – טיפש אבל אופטימי…

סגור לתגובות.