קטגוריות
debuzzer כל הרשימות

הברדק חוגג כרגיל

הפיטורים של גיא לוזון הם מהלך טיפשי ומביש

הפיטורים של גיא לוזון הם אחד הרגעים המבישים של בית"ר ירושלים בשנים האחרונות, ויש כידוע תחרות לא פשוטה בצמרת הדירוג הזה. לוזון הוא אחד האחרונים במערכת שאחראי למצב המקצועי הנוכחי של בית"ר.

ראשית, ברמה האנושית-מוסרית (אם למושג הזה יש עוד משמעות בכדורגל הישראלי ובבית"ר), לוזון נשאר בקיץ ועשה כמיטב יכולתו כדי להעמיד קבוצה תחרותית במצב קשה של אי וודאות. נכון שהוא לא עשה זאת מסיבות אלטרואיסטיות, הוא ראה בבית"ר הזדמנות אחרונה בערך בעתיד הנראה לעין לאמן מועדון "גדול", אבל זה לא משנה את העובדה שהוא לא ויתר ונלחם על מעט הכבוד המקצועי שעוד נשאר למועדון באותם ימים. המינימום שהמועדון יכול היה להעניק לו בתמורה זו הזמנות ראויה להוכיח את כישורי המקצועיים. והוא לא קיבל את ההזדמנות הזאת.

ללוזון חלק קטן בבניית הסגל לאחר הגעתו של משה חוגג, שיחד עם אלי אוחנה, אחראי להבאת שחקנים, ובראשם ערן לוי, שהרציונל להחתמתם לא היה מקצועי, אלא רצון לייצר "באז" סביב הקבוצה בקרב האוהדים ובתקשורת. גם עם הסגל, שבמידה רבה "הונחת" עליו, ללוזון לא נתנה הזדמנות להוביל תהליך מקצועי. בשורה התחתונה, אחרי שבעה מחזורים, בית"ר אמנם ממוקמת במקום הלפני אחרון בטבלה, אבל רחוקה רק ארבע נקודות מהמקום שמוביל לפליי-אוף העליון. בעונה, שעקב הנסיבות של החלפת הבעלות, אין באמת ציפייה ממנה להיאבק על האליפות או משהו שדומה לזה, זה לא סיבה מספקת לזעזוע מקצועי.

ללוזון יכולה הייתה להיות עוד הזדמנות רבה לתקן ולשפר את הקבוצה תוך כדי תנועה. חלק גדול מהתוצאות החלשות בפתיחת העונה ניתן לייחס גם לעובדה שהקבוצה לא רק שהורכבה טלאי על טלאי בשבועות האחרונים של חלון ההעברות, אלא גם לעובדה שהסגל הקיים כמעט ולא עשה הכנה מקצועית כקבוצה לעונה הנוכחית. ואחרי כל זה, כן ניתן היה לראות מגמה של שיפור בבית"ר במשחקים האחרונים, למרות שזה עדיין לא בא לידי ביטוי בתוצאות.

מאז שרכש את בית"ר, משה חוגג אומר את כל הדברים הנכונים. אולם דיבורים, כידוע, לא עולים כסף והמבחן האמתי הוא במעשים.

ובמעשים עד כה לא ניכר שחוגג מביא משהו חדש לבית"ר. אם כבר, אז הוא מסיג אותה לאחור. ההחלטה לפטר את לוזון היא עוד ניצחון לאוהדים, בייחוד לפלג הדומיננטי והקיצוני שבהם, שמראים שוב שהם אלו שבסופו של דבר קובעים בבית"ר.

למהלך הזה יהיו השלכות גם על השינוי הערכי שחוגג, מצהיר לפחות, שהוא מעוניין לבצע במועדון. הרעיונות של חוגג טובים ונכונים, אולם נדמה שהאיש עדיין רחוק מהלבין לאן הגיע. הדיבורים שלו על הצורך "לדבר עם הקיצוניים" מעידים על כך שהוא כושל בהבנת הסיטואציה.

אוהדי בית"ר קבלו את חוגג בתופים ובמחולות משום שהוא היה זה שהושיע אותם מעריצותו של אלי טביב. אולם, הם לא יהססו לפנות נגדו ברגע שיפעל כנגד העקרונות שלהם. בכדי להפוך את בית"ר למועדון שבו, לדוגמא, דת ולאום אינם פרמטר בבחירת שחקנים, כפי שהצהיר, הוא יצטרך להתעמת עם אותם אוהדים באופן ישיר וכואב.

הניסיון שלו להיות נחמד ולרצות את כולם, והעובדה שלא הוכיח עמוד שדרה עקרוני בהתנהלות מול המאמן שבו נתן את אמונו כשהגיע למועדון, מעידים שהדרך לשינוי אותו הוא, לדבריו, מבקש להביא למועדון, ארוכה מאוד.