מרקו, עם כל הלב!

בעוד שבועיים יפתח באוסטריה ובשוויץ האירוע הגדול של הקיץ- יורו 2008.
"גשם באלפסי" מכנס את הסגל ויוצא למחנה אימון עם זכרונות מהאליפויות הגדולות של העבר- כתבה ראשונה בסדרה.

אחד מחוויות הילדות המכוננות של כל ילד שגדל בישראל בשנות ה-80' וה-90' היתה המעקב הצמוד מדי קיץ אחר הסדרה המיתולגית "הלב" ובה מסעותיו של הילד מרקו בחיפושיו אחרי אמו. בכל בוקר במהלך החופשה הגדולה אפילו הציפורים שעל העצים לא צייצו בין 9:00 ל- 9:30 בבוקר עת הוקרן בטלוויזיה החינוכית פרק נוסף בסדרה. סיפורו סוחט הדמעות של מרקו שבר את ליבותינו הרכים ושאלה אחת בלבד העסיקה אותנו כל הקיץ- האם ימצא מרקו את אמא?

בקיץ של 1988, בדקה ה-88' של חצי-הגמר, מרקו סוף-סוף מצא!

לא את אמא. את הרשת..

באותו קיץ נערכה בגרמניה-המערבית "אליפות אירופה לאומות בכדורגל"- שם מלא פאתוס וחשיבות שאני מחבב הרבה יותר מ- "היורו" השיווקי שהודבק לטורניר בשנים האחרונות . באותם ימים אליפות אירופה היתה מעין מונדיאל קומפקטי שבו השתתפו שמונה קבוצות שחולקו לשני בתים:

בבית א' שם שובצה מע' גרמניה המארחת עם איטליה, דנמרק וספרד, לא נרשמו הפתעות ושני הראשונות העפילו בקלות וכצפוי לחצי-הגמר. בבית ב' חזינו לראשונה מזה כעשור בנבחרת הולנד שנעדרה מהזירה הבינלאומית המרכזית מאז שני גמרי המונדיאל הרצופים אליהם העפילה בשנות ה-70'. הולנד סומנה מראש כאחת ההבטחות הגדולות של הטורניר והציגה לראווה את הטריו האימתני ממילאן הגדולה: חוליט, ואן-באסטן, ורייקארד. עבורי, כאחד שרק שמע את הסיפורים על יוהאן וקרויף וחבורתו, היתה זו הזדמנות ראשונה להישבות בקסמיה של הנסיכה הכתומה. בנוסף לכך הצטופפו בבית גם ברי"מ ונציגות האיים הבריטיים- אנגליה, ואירלנד (בהופעת בכורה בטורניר גדול).

המחזור הראשון בבית היה סולידי למדי ולא בישר על הבאות: בריה"מ גברה על הולנד בשיעור אחת-אפס, ואירלנד ניצחה את אנגליה באותה תוצאה בעוד אחד מאותם משחקי כדורגל שהכדורגל בהם היה עניין משני. או אז הגיע המחזור השני ובו המשחק בין אנגליה להולנד והסביר לי בדיוק למה בדיוק נוצצים עינהם של המבוגרים כשהם מדברים על נבחרת הולנד "הגדולה"!

אחרי הפסדי שני הנבחרות במשחק הפתיחה המשחק בינהם במחזור השני היה בעצם משחק גביע- המפסידה בחוץ. האנגלים, כרגיל, הגיעו עם המון בטחון למרות ההפסד המביך שלכנה הסימפטית במשחק הפתיחה שתוייג על ידם כלא יותר מאשר "תקלה". אלא שאם המשחק מול אייר היה "תקלה" אזי אותו אחה"צ בדיסלדורף היה קריסת מערכות טוטאלית…

משריקת הפתיחה, עוד לפני שהספיקו לומר האנס ואן-ברוייקלן, מצאו עצמם האנגלים מול שיטפון כתום שהציף אותם מכל כיוון אפשרי- המגנים, הקשרים, ואפילו הבלמים ההולנדים היו עסוקים בדבר אחד- מטווח בלתי פוסק על שערו של פיטר שילטון האומלל שמכל הימים בעולם יצא שדווקא באותו אחה"צ ציין את הופעתו המאה במדי הנבחרת…
אלא שמי כמו האנגלים בלעמוד איתן מול מתקפת בליץ וכך יצא שבאורך נס מבחינתם הסתיימה המחצית בתיקו מאופס. אלא שבמחצית השנייה כבר נפרצו כל הסכרים ושלושער אדיר של ואן-באסטן היקנה להולנדים ניצחון 3:1 ושלח את האנגלים הביתה מוקדם מהצפוי. כצפוי…

מכאן המשיכו ההולנדים לניצחון על אירלנד במחזור האחרון שהוביל אותם למפגש מול מע' גרמניה בחצי הגמר. למעשה היה זה הגמר הלאסי כבר בחצי הגמר, כשלהולנדים ניתנה הזדמנות מושלמת למחוק את הטראומה של אותו הפסד אכזרי בגמר המונדיאל של 74'. תוסיפו לזה את העובדה שאבה גדולה בין ההולנדים לגרמנים לא היתה אף פעם ותקבלו את התבלינים לקלאסיקה אמיתית. וקלאסיקה זו היתה..

לאלוהי הכדורגל יש חוש דרמטי מפותח: מינכן 74': הולנד עולה ליתרון בפנדל- המבורג 88'- גרמניה עולה ליתרון בפנדל; מינכן 74': גרמניה משווה בפנדל; המבורג 88': הולנד משווה. בפנדל.. מינכן 74': גרג מילר, מלך השערים של הנבחרת בטורניר, כובש ומשלים את המהפך. המבורג 88'"…

עפ"י התסריט הקבוע היו הגרמנים אמורים למצוא בדרך זו או אחרת שער ניצחון אי שם בין הדקה ה- 80' ל- 90' אלא משזה בושש לבא ירדה על האיצטדיון דממה מעיקה והכל החלו מתרגלים לרעיון של שלושים דקות הארכה. שום דבר לא בישר על העומד להתרחש בדקה ה- 90'…
יאן ווטרס שלח כדור כמעט סתמי לעבר מרקו ואן-באסטן שניצב על סף הרחבה. מרקו, זה, במקום להשתלט על הכדור ולהמשיך משם את המהלך העדיף משום מה לתת לו להמשיך ולהתגלגל עד שנדמה היה והבלם הגרמני משתלט ומחסל להולנדים את ההזדמנות הכנראה אחרונה. רק שאז, בהפתעה גמורה, גלש מרקו אל הכדור וגילגל אותו באיטיות לפינה הרחוקה של השער… כדור לא חזק ששוער גרמני בדקה ה-90' אמור לאסוף בקלות אל ידיו הבטוחות. אלא שגם השוער, כמו כולנו, היה מופתע מהמהלך המהיר של ואן-באסטן ועד שהגיב כבר עבר אותו הכדור ועשה דרכו לאט לאט אל…

עפ"י השאגה שייצאה באותו רגע מהבתים ברחוב שלנו אפשר היה לחשוב שנבחרת ישראל היא זו כבשה לרשת הגרמנית בדקה ה-90'… אלא שלמרות שלא היתה זו נבחרת התכלת היו ההולנדים באותו ערב שלוחי מצווה ראויים.
בחצי הגמר השני הפתיעה בריה"מ את איטליה בניצחון 2:0 חלק וכעת עמדה כמכשול האחרון בין מרקו לבין אותו הדבר שיצא לחפש הקיץ.

ביום הגמר נרשמה פלישה הולנדית לגרמניה שלא זכורה כמוה מאז הפלישה בכיוון ההפוך ארבעים שנה לפני כן. עבור ההולנדים היתה זו הזדמנות לחוויה מתקנת: מעמד גמר באותו איצטדיון בו הפסידו את בגמר גביע-העולם ארבע-עשרה שנה קודם לכן.
הכל היה מוכן לניצחון הולנדי ובדקה ה-30' הוא כבר הפך מוחשי: תרגיל קרן קצרה הסתיים בהגבה לראש של.. נכון.. שהפעם דווקא העדיף העדיף לפרגן לחברו רוד חוליט, מי שהיה אמור להיות הכוכב הגדול של הנבחרת אך כעת חסה בצילו, ונגח לעברו את הכדור בכדי שיתכבד בשער.
הולנד שמרה על היתרון של חוליט עמוק לתוך המחצית השנייה אולם באוויר היתה תחושה חמצמצה- לא ייתכן שטורניר כל כך גדול והיסטורי מבחינת ההולנדים יסתיים, בניצחון אמנם, אבל כזה מינמלי ולא מרשים. זה הרי מתאים יותר לגרמנים לא להם…

ואז שוב הוא הגיע. מרקו.

מעטים הרגעים בחיים שגם כשתיזכר בהם שתיזכר בהם שנים רבות אח"כ כשאתה תקוע באיזה פקק סתמי באיילון עדיין יגרמו לך לצמרמורת נעימה בכל הגוף. בד"כ מדובר באהבה ראושנה, חתונה, אליפות ראשונה או גמר גביע בלתי נשכח. מעטים עוד יותר רגעים כאלה המתרגשים עליך בהפתעה גמורה, מבלי שתכננת או דמיינת איך יראו ואיך תרגיש, ומשאירים אותך אילם ומבולבל.

זה התחיל בעוד גיחה שגרתית של המגן הכתום באגף השמאלי, הכדור שהגביה לצד הרחוק היה גבוה בצורה מוגזמת ובלתי מדוייק בעליל ונראה היה שעושה דרכו לעבר הקוון בכלל…
ואז הוא הגיע, גם היום אחרי שראיתי זאת בעשרות הילוכים חוזרים לא ברור לי מאיפה, והניף את רגל ימין בתנועת הבעיטה המושלמת ביותר שראיתי מימי… והכדור הזה שלו, עם כל העוצמה של הבעיטה היה אמור לעוף בכלל לעננים… אלא שבאורח המנוגד לכל חוקי כח המשיכה הידועים לאדם עצר לפתע הכדור את מעופו וירד בבת אחת היישר אל החיבור הרחוק בשער של רנאט דאסייב ההמום!
"שער כזה רואים אולי פעם בעשור… בעצם פעם בדור!" שאג יורם ארבל וביטא את מה שהרגשתי אך לא באותם שניות שום מילים בפי לבטא. בזה הרגע זכיתי לראות את אחת מרגעי הכדורגל, והספורט בכלל, הגדולים בכל הזמנים. ואני אפילו עדיין לא בן עשר…

במרוצת השנים זכיתי לראות מס' רב של שערים עוצרי נשימה שהובקעו בבעיטה ישירה מהאוויר- "וולה". אלא שעד היום לא ראיתי או שמעתי, וספק גדול אם אראה או אשמע, על שער כ"כ מושלם. רגע נדיר של שבו האסתיקה פורצת הרחק מעבר לגבולות הדמיון המוכרים!
בעיקרון היה צריך לעצור את המשחק באותו רגע ולתת למרקו ואן-באסטן את הגביע. המשך המשחק היה לפרוטוקול בלבד ולמרות שהרוסים עוד קיבלו הזדמנות לחזור למשחק, אחרי עבירה שטותית ברחבה של השוער ההולנדי ואן-ברוייקלן תיקן ועצר נפלא את הפנדל בכדי לחתום סופית את שמה הולנד על הגביע.

ומה עם מרקו הקטן אתם שואלים? גם הוא, כמו זה הגדול, מצא בסופו של דבר את אשר יצא לחפש באותו הקיץ והכל בא על מקומו בשלום..

עזוב אותי באמא'שך  מרקו