ראיתי את המשחק של שחר פאר נגד קרוליין ווז'נייקי בשבת בוקר ולא יכולתי שלא להתמלא בתסכול. במערכה הראשונה שחר פשוט עלתה על וויז'נייקי, היא שיחקה חכם יותר, אגרסיבי והתקפי יותר. שחר סיימה את המשחק עם 15 ווינרים לעומת 13 של וויז'נייקי, וגם מאזן הטעויות הבלתי מחוייבות (31 לעומת 13) מראה שהיא העיזה יותר. ועדיין, היא הפסידה אתה המערכה ואת המשחק כולו.
כדי להבין למה שחר הפסידה את המשחק מספיק להסתכל על הנתון הבא: שחר ניצלה נקודה שבירה אחת מתוך שמונה שעמדו לרשותה (13%), ווז'נייקי ניצלה ארבע מתוך ארבע. טניס הוא משחק בו צריך לנצח את הנקודות החשובות, לא מספיק לשחק טוב יותר כי אפשר גם לסיים משחק עם יותר נקודות מהיריב ועדיין להפסיד. בנקודות המכריעות האלה הטניס הוא משני, האלמנט המרכזי הוא מנטלי. השחקנים הגדולים משחקים את נקודות השבירה, המערכה והמשחק כאילו מדובר בנקודות ביתרון 40-00 במשחקון הגשה. לעומת זאת השחקנים מהדרג השני בד"כ מפסידים באותן נקודות ולכן הם צריכים לשחק לפחות בדרגה טוב יותר מהיריב בשביל לנצח. לפעמים גם זה לא מספיק, כמו במקרה של שחר במערכה הראשונה בשבת.
עוד סימן לבעייה המנטלית ממנה סבלה שחר בשבת היתה המערכה השנייה אותה הפסידה על האפס: אחרי שהשקיעה אנרגייה נפשית עצומה במערכה הראשונה והפסידה, האכזבה פשוט רוקנה אותה והיא רק חיכתה שהמשחק ייגמר.
ראיתי עוד משחק מטורניר הנשים באוסטרליה בשבוע שעבר: אנה איבנוביץ' נגד גי'זלה דולקו מארגנטינה בסיבוב השני. איבנוביץ' בכושר רע, מנסה למצוא דרך לעצור את ההדרדרות שלה ולחוצה מאוד. לדולקו, לעומת זאת, אין הרבה מה להפסיד במשחק מהסוג הזה ומבחינה מנטלית היא יכולה להגיע מפוקסת ורגועה.
שתי המערכות הראשונות היו צמודות: 7:6 לאיבנוביץ' בראשונה ו- 7:5 לדולקו בשנייה. ככל שהמשחק התקדם ואיבנוביץ' התקשתה ליצור יתרון ברור היא נלחצה יותר ויותר, שפת הגוף שלה שידרה עצבנות והיא הירבתה להתווכח עם השופטת הראשית ושופטי הקו. באופן מדהים היא התקשתה אפילו לבצע את חבטת ההגשה- כמעט בכל פעם שהניפה את הכדור בידה הוא ברח והיא נאלצה לבצע שוב ושוב את הפעולה האלמנטרית הזו שלכאורה לא דורשת שום מיומנות מיוחדת. לאחר מכן הודתה שהיה זה בגלל שמרוב עצבנות אחזה בכדור חזק מדי ולא שיחררה אותו בעיתוי הנכון.
דולקו ניצלה את העצבים של איבנוביץ' ועלה ל- 5:0 במערכה השלישית, ואז, איבנוביץ', שבעצם מעשית כבר הפסידה את המשחק ולכן באופן אירוני לא היה לה יותר מה להפסיד, פשוט נרגעה והתחילה לשחק את הטניס הרגיל שלה. כעת, הלחץ כולו עבר לדולקו שלפתע קיבלה הזדמנות שלא תוכל להרשות לעצמה לפספס לרשום את אחד הנצחונות הגדולים בקריירה שלה.
באותו רגע אמרתי לעצמי שאם היה לי הייתי שם עכשיו איזה מאה דולר על ניצחון של איבנוביץ' ועושה קופה יפה משום שהיחס על ניצחון עומד כעת מן הסתם על משהו כמו אחד למאה. היה ברור לי שהשינוי החד במצב המנטלי של השתיים יתבטא גם בתוצאות המשחקונים הבאים.
ובאמת, למרות שדולקו ניצחה לבסוף, זה קרה ממש בקושי רק אחרי שהפסידה ארבעה משחקונים רצופים. אחוזי ניצול נקודות שבירה של דולקו? 9 מ- 28 (32%).
וזו הסיבה שאני אוהב טניס נשים. כי בניגוד למשחק הגברים שהוא די צפוי, אצל הנשים הכל יכול לקרות כל הזמן. גם תוך כדי משחק דברים יכולים להשתנות בשנייה. האלמנט המנטלי בטניס הוא המשמעותי ביותר אולי מכל ענפי הספורט האינדיבידואלים, ובטניס הנשים הוא בולט עוד יותר. זה לא רק השינויים התכופים תוך כדי משחק. זו גם העובדה שאצל הנשים יש הרבה יותר שינויים בדירוג, שחקנים יוצאות ונכנסות לפורמה כל הזמן ובכל טורניר אני מוצא מדורגות חדשות בצמרת ושואל את עצמי איפה הישנות? באותה מידה גם אפשר להסתכל על כל אותן ילדות פלא ש"נשרפו" בגיל מוקדם יחסית ולקחו הפסקה של מספר שנים מהמשחק- קפריאטי, הינגיס, ורק לאחרונה- קלייסטרס, והנין. אלו תופעות שאתה לא רואה אצל הגברים.
צריך להבין שעבור אישה צעירה, ואנחנו ממש מדברים פה על ילדות בגילאי העשרה הרבה פעמים, החיים בסבב קשים מאוד- להסתובב כל השנה בעולם, להתעורר כל שבוע בעיר זרה אחרת, כשהיחידים שמלווים אותה הם הצוות המקצועי. בלי אפשרות לנהל חיי חברה או זוגיות נורמלית ובלי תמיכה רגשית. זה היה קשה לכל בחורה בגיל הזה, קל וחומר לספורטאית מקצוענית עם כל הלחץ שכרוך בדבר. אין לי אלא להעריץ את הילדות האלה על מה שהן עוברות. ומאותה סיבה בדיוק שחר פאר היא לדעתי אחת הספורטאיות המובילות של ישראל כיום, אם לא המובילה שבהן.
בעוד גברים יכולים לחיות כזאבים בודדים נשים זקוקות יותר לסביבה רגשית תומכת. הרגישות הזו, שבעיני היא תכונה מופלאה, הופכת לדעתי את טניס הנשים להרבה יותר מעניין ומרתק מסבב הגברים. גם כי אתה יכול לראות על הפנים שלהן מה הן מרגישות ופשוט מרתק לעקוב אחרי השינויים המנטליים וההשפעה המקצועית שלהם תוך כדי משחק.
וגם העובדה שטניס גברים הוא הרבה יותר מכני, ההגשה משחקת תפקיד משמעותי והנקודות הרבה יותר קצרות. בנשים יש נקודות ארוכות יותר, יש הרבה יותר 'טניס', וכדי לנצח לא מספיק רק להגיש חזק, צריך גם לאלתר ולהיות יצירתי.
טניס הוא אחד הענפים היחידים שבו ישנו שיוויון כמעט מוחלט בפופלריות של משחק הנשים והגברים. כמו שאני רואה את זה, הסיבה לכך היא שבספורט הזה היתרון של נשים- הרגישות- מגיע לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. אחת הבעיות של הפמינזם זה שהוא מנסה לשנות סדרי עולם ולהפוך נשים לגברים במקום להעצים את הנשיות. הרגישות הנשית היא בעיני ביטוי לעוצמה וחבל שהפמינזים מאמץ את השיח הגברי שמתייחס לרגישות כחולשה ומנסה לשכנע נשים שהן "חזקות" במובן ה"גברי"- כסף, השפעה, מעמד וכו'.
כמו שאמרה לי פעם מישהי חכמה: ענף נתפס כחזק יותר מהעלה שיוצא ממנו, אבל האמת היא שכשענף מקבל מכה חזקה הוא נשבר לשניים ואין לו תקנה יותר. לעומת זאת העלה, נכון שהוא נד מכל רוח קלה, אבל תמיד בסוף הוא נשאר שלם.
וכן, כמובן, טניס נותן מבט לעוד יתרון גדול של נשים על פני גברים: אסתטיקה. אז הנה דירוג עשרת השחקניות הנאות בסבב:
10..סורנה.סירסטי.(רומניה)
שנת לידה: 1990; בסבב מ: 2006
דירוג נוכחי: 44; דירוג שיא: 23 (אוג' 09')
הישג שיא בגראנד-סלאם: רבע-גמר (רולן-גארוס 09')
9. ג'יזלה דולקו (ארגנטינה)
שנת לידה: 1985; בסבב מ: 2001
דירוג נוכחי: 36; דירוג שיא: 26 (נוב' 05')
הישג שיא בגראנד-סלאם: שמינית-גמר (רולאן-גארוס 06', ארה"ב 09')
f
8. אליז קורנה (צרפת)
שנת לידה: 1990; בסבב מ: 2006
דירוג נוכחי: 51; דירוג שיא: 11 (פבר' 09')
הישג שיא בגראנד-סלאם: שמינית-גמר (אוסטרליה 09')
7. מריה קירלנקו (רוסיה)
שנת לידה: 1987; בסבב מ: 2001
דירוג נוכחי: 58; דירוג שיא: 18 (יולי 08')
הישג שיא בגראנד-סלאם: שמינית-גמר (אוסטרליה 08')
6. אלנה דמנטייבה (רוסיה)
שנת לידה: 1981; בסבב מ: 1998
דירוג נוכחי: 5; דירוג שיא: 3 (אפר' 09')
הישג שיא בגראנד-סלאם: גמר (רולאן-גארוס 04', ארה"ב 04')
5..דומיניקה.סיבילקובה.(סלובקיה)
שנת לידה: 1989; בסבב מ: 2004
דירוג נוכחי: 22; דירוג שיא: 12 (יולי 09')
הישג שיא בגראנד-סלאם: שמינית-גמר (אוסטרליה 09')
4..סבין.ליסיצקי.(גרמניה)
שנת לידה: 1989; בסבב מ: 2006
דירוג נוכחי: 24; דירוג שיא: 22 (אוג' 09')
הישג שיא בגראנד-סלאם: רבע-גמר (ווימבלדון 09')
3..קרוליין.ווז'נייקי.(דנמרק)
שנת לידה: 1990; בסבב מ: 2005
דירוג נוכחי: 4; דירוג שיא: 4
הישג שיא בגראנד-סלאם: גמר (ארה"ב 09')
2..מריה.שראפובה.(רוסיה)
שנת לידה: 1987; בסבב מ: 2001
דירוג נוכחי: 14; דירוג שיא: 1 (אוג' 05')
הישג שיא בגראנד-סלאם: אלופה (ווימבלדון 04', ארה"ב 06', אוסטרליה 08')
1..אנה.איבנוביץ'.(סרביה)
שנת לידה: 1987; בסבב מ: 2003
דירוג נוכחי: 21; דירוג שיא: 1 (יוני 08')
הישג שיא בגראנד-סלאם: אלופה (רולאן-גארוס 08')
איך תמיד קטע על טניס נשים שנכתב על ידי גבר נגמר בדירוג יופי. שוביניסט.
ואיך אתה אנונימי קורא את הפוסטים האלה עד הסוף ומגיב ראשון.
זאת הפעם הראשונה שהגעתי לבלוג כי אני חובבת טניס, נהניתי מאוד מהקטע ואז גיליתי שגם הכותב הזה לא שונה מהאחרים.
אופס.
אנונימית,
דבר ראשון הייתי שמח אם היית מזדהה בשם, אפילו בדוי, יותר נחמד לדבר כך.
לגבי ההאשמות שלך- אני לא מתבייש בזה שאני נמשך לנשים יפות, אני חושב שיופי נשי הוא אחד מפלאי תבל ואני שמח שיש לי היכולת להתפעם ממנו כמו שיש לי היכולת להתפעם מכל יצירה אסטתית אחרת שאלוהים ברא. אני לא מחפיץ נשים ולא רואה בהן אובייקט. אם לא הייתי חושב שיש בנשים יותר מאשר המראה החיצוני לא הייתי כותב את מה שכתבתי כאן בפוסט, ולא הייתי, למשל, תומך נמרצות באישה לתפקיד רוה"מ. הדבר הכי קל בעולם זה לקרוא למישהו שובניסט או גזען או כל סטרואטיפ אחר. התועלת היחידה של הסטגמיטיזציה הזו היא שאנשים ממשיכים להחזיק באותן דעות אבל פשוט מסתירים אותן בכדי להיות "פוליטקלי-קורקט". יש לי הרבה חברים שאולי לא ישימו בבלוג שלהם תמונות של שחקניות טניס בשמלות ערב, כדי להימנע מתגובות כמו זו שלך, אבל זה פשוט גועל נפש לשמוע אותם מדברים על בחורות כשיש רק בנים בסביבה. תחליטי לבד מה את מעדיפה.
אבל את יודעת מה, עזבי- הלוואי שכל ה"שובניסטים" היו מתייחסים לנשים בכבוד ומבינים אותן כמוני. ויעידו על כך אחיותיי, ידידותיי הרבות ובנות הזג שלי בעבר.
נשמע לי קצת חוצפה להיכנס לבית של מישהו, לכנות אותו בכינויי גנאי, ולהעלם. ונראה לי שלהיות חוצפנית זה לא פחות חמור מלהיות שוביניסט.
איציק – בטניס אני מבין פחות, אבל אני מחזק לחלוטין את התגובה שלך.
יובל,
בנינו, טניס הוא רק תירוץ. ראית את התמונות?