אהבה קצרה

מה את מנסה לומר
לא אכפת לי מה
מאוחר כל כך עכשיו
ואין כאן אהבה
מבטים נפגשים
ואנחנו שני זרי
ם

את היית יפה כל כך
אז במסיבה
בעינייך השתויות
הצעת לי אהבה
האורות עמומים
ואנחנו כבר עוזבים

אבל זה סיפור נוסף
של אהבה קצרה
והאש שבערה
כמעט מיד כבתה
בלי כאב, בלי דמעות
כאן דרכינו נפרדות

('אהבה קצרה', מילים: מאיר בנאי)

אחרי משחק הבכורה של ראובן עטר כמאמן בית"ר, נגד מכבי ת"א בטדי, היללתי כאן את האיש עם התלתלים על משחק התקפי ושובה עין שראינו מבית"ר למרות שתוצאה- 0:0- הייתה רחוקה מלהעיד על כך. בתגובה, אחד הקוראים הקבועים בבלוג- תומר, אוהד מכבי נתניה- רשם לי את הדברים הבאים:

"איציק,אתה יודע מה אני אוהב בבית"ר ירושלים? שאצלכם כל ממזר מלך. אתם ממליכים עליכם מלכים בקצב שלא היה מבייש את…אין דוגמא ממשית שממחישה את הקצב שלכם. אני מכיר את רובן עטר"קצת", כבר חמש שנים שהוא בנתניה ואני יודע על מה ויתרנו (ולא משנה לטובת מי) ואני לא מתחרט בכלל, ממש לא. מדובר במאמן בינוני, שרמת האימונים שלו נמוכה מאוד והסקאוטינג שלו גרוע."

לא הבנתי אז על מה הוא מדבר. אבל אתמול בלילה כשהתהפכתי שוב ושוב במיטה בלא יכולת להירדם הדברים האלה שלו הדהדו לי היטב בראש.

אני בעד משחק התקפי, הרפתקני אפילו. אני מוכן לשלם מחיר לא מבוטל בתוצאות עבור כך. אבל מה שראינו אתמול בבלומפילד עונה רק להגדרה אחת- הפקרות. זה הזכיר לי איך כשהיינו משחקים בשכונה כולם היו עולים למעלה ואף אחד לא היה יורד להגנה למגינת ליבו של המסכן שלא רק ש"זכה" בתפקיד שאף אחד לא רוצה- לעמוד בשער- הוא גם נאלץ לספוג את ההשפלה שבלראות את שחקני הקבוצה השנייה משחקים עליו עשרים ואחת. השער השלישי של הפועל, זה שבו יבואה פשוט עמד וחיכה למהראן לאלה איזה שלוש דקות עד שהמונית שהוא הזמין לו תגיע, היה בדיוק מהסוג שנותנים בשכונה ואפילו לא טורחים לחגוג. זה היה רגע משפיל שלבדו שווה את פיטוריו של ראובן עטר.

בעיקרון אני לא אוהב חילופי מאמנים באמצע העונה. אפילו לרפא בניטז בימים הקשים ביותר נטיתי חסד ואמרתי שצריך לתת לו לסיים את העונה ואז לעשות חושבים. אבל השפלה מהסוג שעברנו אתמול ביפו מול האדומים השנואים היא משהו שאף אחד שהמועדון היקר הזה שנקרא בית"ר ירושלים חשוב לו לא יכול להרשות לעצמו לעבור עליה לסדר היום. וודאי לא איציק קורנפיין.

צר לי שהרומן עם ראובן לא עלה יפה. אני חש סימפטיה רבה לבחור וזוכר לו חסד נעורים על היותו אחד השחקנים הכי מרגשים ששיחקו כדורגל במגרשים שלנו. אבל כמו בשיר של מאיר בנאי איתו פתחתי, הרומן הזה שהתחיל עם המון תשוקה, פרפרים בבטן ותקווה למשהו גדול ומרגש דעך מהר מאוד כשהתברר שעטר הוא לא יותר מאשר הגרסה המתולתלת של אלי אוחנה (שבי- אני יודע, אמרת לי..). ולכן עדיף להיפרד עכשיו, "בלי כאב ובלי דמעות", ולשמור על מה שנשאר מהזכרונות הנפלאים שיש לנו מראובן עטר השחקן.

הייתי מאוד רוצה לראות את גיא עזורי כאיש הבא על הקווים בבית"ר. במיוחד לאור העובדה שבית"ר הולכת לכיוון של הסתמכות על שחקנים צעירים שחלק גדול מהם טופח על ידי עזורי בקבוצת הנוער של בית"ר, שם עשה גיא עבודה מרשימה.

למרות הערב הקשה שעבר עלינו אתמול אני מוצא עדיין לא מעט מקורות לאופטימיות לגבי העתיד של בית"ר. אבירם (למרות הירידה הדרסטית ביכולתו), ברק יצחקי, עמית-בן שושן ועידן וורד יכולים להוות בעיני שלד לאחת הקבוצות המלהיבות שראינו מבית"ר ירושלים. רבע השעה הראשונה של המחצית השנייה אתמול היתה פשוט קונצרט מענג של כדורגל ואפשר רק לדמיין מה הפוטנציאל של קבוצה שתהיה מבוססת על היכולת האישית הפנטסטית שלהם. אבל הם צריכים איזון, סדר והכוונה. שום דבר ממה שראינו אתמול.

פורסם בקטגוריה ימק"א, כל הרשימות, עשרים ושניים משוגעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

12 תגובות בנושא אהבה קצרה

  1. מאת rd17‏:

    ורק אני נגד פיטוריו של עטר עד לסיום העונה הנוכחית… (-:

  2. מאת יובל‏:

    "השער השלישי של הפועל, זה שבו יבואה פשוט עמד וחיכה למהראן לאלה איזה שלוש דקות עד שהמונית שהוא הזמין לו תגיע, היה בדיוק מהסוג שנותנים בשכונה ואפילו לא טורחים לחגוג" – אפילו בפוסט מדכא כזה הצלחת לגרום לי לצחוק. אין תיאור יותר מדוייק לשער העצוב והמגוחך בו זמנית הזה.

  3. מאת ענבל‏:

    ורק אני צריכה לומר, אמרתי לכם, לא מדובר במאמן אלא במאלתר.

  4. מאת דוד מירושלים‏:

    אבל עדיין בסופו של דבר אין טעם לפטר את עטר.
    לא שאני חושב שלפטר אותו תהיה טעות, אבל זה פשוט חסר טעם בעונה שאין בה שום שאיפה מקצועית.
    האם ישנה מטרה העונה הזאת?
    כי אם לא אז בשביל מה לפטר?

    כללית אני חושב שאם היה אפשר לומר את מטבע הלשון "הובסנו בכבוד" אז זה המקום.

  5. מאת תומר‏:

    איציק-דבר ראשון אני מצטער שהפרעתי לשנתך:)
    תתפלא אבל אני לא משוכנע שיש מקום לפיטורים של רובן,השאלה היא מי יבוא במקומו ומהן המטרות לטווח ארוך שיוצבו למחליפו.אם צריך לבנות על צעירים אז רובן דווקא מתאים אבל גם גיא עזורי.
    די ברור שבעונה הבאה בית"ר תהיה עם תקציב רכש נמוך(אם בכלל) ובלי ברוכיאן ויצחקי(את בן שושן לא רוצים באירופה),והמטרות ככל הנראה יהיו הישרדות. במצב כזה אני ממליץ על אורי מלמיליאן, לא שאני מחזיק מאורי אוטוריטה מקצועית ברמה הרבה יותר גבוהה מרובן,אבל אורי (אם יתנו לו) יודע לנווט קבוצה ולקחת אותה על כתפיו,הוא המתאים ביותר להנהיג מערכת בעייתית שלא עובדת(עשה זאת בנתניה במשך כמעט שלוש שנים).לטוב ולרע אורי הוא מנהיג,ככה הוא היה גם כשחקן וכך כמאמן.
    חוץ מזה-מה אתה חושב על התוצאות?אני מניח שאתם הפעילים יכולים להיות מאוד מרוצים,הצלחתם לדחוף את ציפי מעבל למה שצופה לה אבל ממשלה כנראה שהיא לא תקים.

  6. מאת שבי כהן‏:

    אהלן איציק,

    הדיון כאן אמנם הסתיים וחבל שהוא לא התפתח יותר. בהחלט יש מקום לשמוע ולהשמיע דעות של אנשים בעניין עטר.

    אומר בקצרה: דעתי על עטר ברורה ואהבתי מאד את הניסוח שלך ("הגירסה המתולתלת של אוחנה…"). לא בטוח שאני סגור מה עושים בהמשך העונה.

    מצד אחד – הביזיון של שני בערב לא יכול לעבור כאילו כלום. זה היה ליקוי מאורות של אדם שמתיימר להחזיק מעצמו איש מקצוע ועזוב רגע את חבריו בתקשורת. מצד שני, השאלה אם עוד זעזוע יעזור עכשיו. העונה כבר גמורה מזמן וכל עוד לא יודעים מה קורה בהמשך אולי לא כדאי לשנות עוד פעם.

    בקיצור – דילמה. נטיית ליבי היא שאין לו עוד מקום בבית"ר (לא היה לו מקום מלכתחילה, אבל זה מים מתחת לגשר כמו שאומרים…). הפחד הגדול שלי שדור של ילדים מוכשרים מתבזבז תחת מאמן כל כך גרוע. אבל גם אם יישאר עוד 3 חודשים לא יקרה משהו שעוד לא חווינו.

    שקרנפיין, עליו אני סומך בעיניים עצומות, יחליט.

  7. שבי, אפשר להמשיך את הדיון בשמחה. זה שאני מפרסם פוסטים חדשים בנןשאים אחרים לא צריך למנוע מאיתנו להמשיך דיונים קודמים בפוסטים אחרים.

    תשובתי לך רלוונטית גם לדברי שאר החברים:

    הדברים על עטר נכתבו מתוך סערת רגשות מובנת בבוקר שאחרי הפאשלה הנוראית. כמו שכתבת, מה שקרה ביום שני זה לא משהו שמי שבית"ר יקרה לו יכול לעבור עליו לסדר היום. במיוחד מרתיח אותי שהאיש לא קם ולקח ואמר "שלי. טעיתי" אלא מנסה להפיל את התיק על השחקנים. שלשם שינוי הפעם הם באמת לא אשמים. להיפך, הם ניסו לעשות כל מה שאפשר במסגרת המערך המופקר שבו הציב אותם עטר.

    במחשבה קרה יותר באמת לא ברור כרגע לאן הולכת בית"ר ובמצב שכזה ייתכן ועדיף לסיים איתו את העונה ואז לראות לאן הולך המועדון ומי הכי מתאים להוביל אותו במצב שיווצר.

  8. מאת rd17‏:

    המכתב הגיע ליואב זיו? מי מסר לו אותו..?

  9. מאת שבי כהן‏:

    איציק,

    אם ממשיכים אז בכיף…

    לא מקובל עליי שמנקים את השחקנים (וכתבתי את זה גם אצל יובל וגם בטור שלי). קח למשל את יצחקי, שאני מת עליו. בעדינות אגיד שעוד לא ראיתי אותו במשחק כל כך אדיש וחלש. או דנין שאם נעזוב רגע בצד את עטר, שיחק בהפקרות מרגיזה. ומה עם בן שושן האדיש? או גרשון הפתאטי? או תמוז הטיפש? עזוב. עטר האשם הראשי אבל אם ראית את המשחק (וראית אותו) אתה יודע שקשה מאד לנקות אותם לגמרי, עם כל האהבה שלנו לשחקני הבית ששיחקו.

    כשמגיעות מחמאות אז בענק. אבל כשמגיע לת בראש אז צריך לדעת גם את זה.

  10. יאיר,
    אני צפוי לקבל עדכון בעניין בהמשך היום ואנסה אודיע לכל החתומים על המכתב.

    שבי,
    אני מסכים לגבי דנין- משחק קטסטרופלי שלו שבלב כבד אני אומר שגורם לי לחשוש האם אפשר לבנות עליו כמגן שמאלי לעתיד (מתגעגעים כבר ליואב זיו?).
    לגבי יצחקי ובן-שושן. אני נוטה שלא להסכים. נכון, יש במשחק שלהם משהו שנראה אדיש אבל זה רק בגלל סגנון המשחק שלהם (עקבים, דריבלים) ולא בגלל שלא אכפת להם. תמוז אמנם טיפש ועל זה כמובן אנחנו מסכימים אבל אני חייב לפרגן לו על העבודה שעשה באגף השמאלי אחרי שעטר (במהלך הטוב היחיד שלו במשחק) שלח אותו לשם למזער את הנזקים מהקריסה של דנין.
    גרשון?! להפועל. בחינם!

  11. מאת שבי כהן‏:

    איציק,

    דנין לא יכול להיות מגן שמאלי לקבוצה שרצה לאליפות. לזיו מתגעגעים בלי קשר לדנין…
    יצחקי היה אדיש באופן מרגיז. אצלו אפשר להבחין מתי הוא משחק בתשוקה, ואז רואים עקבים, ומתי שהוא כבוי, כמו ביום שני.
    בן שושן אדיש מלידה. זה כבר לא ישתנה אצלו.
    תמוז לא עשה עבודה גדולה באגף שמאל. לרוץ כאחוז אמוק 60 מטר אחרי מגן זה לא נקרא לעשות עבודה. לא הייתי נותן קרדיט לעטר על זה. אולי סטירה שלא החליט אחרי 20 דקות שהמערך הזה יקרוס כמו מגדל קלפים.
    על גרשון אוסיף רק שיפה שעה אחת קודם…

  12. מאת תומר‏:

    קחו את בן דיין היום ותביאו לי את אלירן דנין.

סגור לתגובות.