והרי החדשות ועיקרן תחילה: יש כדורגל בישראל.
ולחדשות בהרחבה: בית"ר הציגה אתמול את אחד המשחקים הטובים שלה מאז "מהפכת ארקדי" והייתה שותפה לערב מענג של כדורגל שהדבר היחיד שחסר להפוך אותו למושלם היה איזה כדור קטן ברשת.
שישה-עשר אלף "מזוכיסטים", "משעוממים" או סתם "כאלה שאין להם חיים" התכנסו אתמול באחד המתקנים המפוארים באירופה ונתנו למשחק אווירה, שבאנגליה למשל, כבר מזמן רק אפשר לחלום עליה אלא אם נקלעת לאנפילד בערב אירופאי. גם המשחק עצמו התנהל בקצב ואינטנסיביות כאלה שלא היו מביישים אף אחת מליגות היבשת. בקיצור, חוויה.
אחרי פתיחת העונה הפסיכדלית משהו נדמה שהקוסם המתולתל מהכרמל היה בדיוק מה שהרופא המליץ לבית"ר. כבר מהדקה הראשונה אפשר היה לראות שרוח חדשה מנשבת בטדי כשלמגרש עלתה קבוצה רעבה, מלאת שמחת חיים וחיוניות. למעשה, זה לא רק שונה מכל מה שראינו בפתיחת העונה, זה שונה מכל מה שראינו מהקבוצות הלחוצות של יוסי מזרחי ושום (צ'מפיונליג) יצחק. "נהנית?" נשאל עטר בסיום המשחק, והשיב: "אני תמיד נהנה ממה שאני עושה". וכך בדיוק נראתה הקבוצה שלו: נהנית לשחק כדורגל. החיוך חזר, וגם היכולת.
וזה לא רק הכדורגל השמח שחזר לטדי, אלא גם העמידה הטקטית המרשימה על המגרש. יאמר עוד יצטער על היום שבו החליף את נער התלתלים בפלייבוי הגרמני. בית"ר פתחה ב- 4:4:2 קלאסי (שכבר כמעט ולא רואים היום בעידן ה- 6:4) שלאורך דקות רבות היה 4:3:3 ובחצי השעה האחרונה הפך למעשה, עם כניסתם של זנדברג ובן-שושן, ל- 4:2:4. בעט ורוץ?! בעט ורוץ לבעוט עוד פעם! בשלב מסוים במחצית השנייה ספרתי שמונה שחקנים של בית"ר שלושים מטר מהשער של מכבי, ולא בקרן..
בנוסף, כאמור, מבחינה טקטית אפשר היה לראות מהשנייה הראשונה טביעת אצבע של מאמן: שלושה שורות מאורגנות של הגנה קישור והתקפה, תיאום בין שני האגפים- המגן הימני עולה, השמאלי מחפה לאמצע; ברוכיאן מצטרף לחלוצים- פרננדז נכנס למרכז, ולהיפך. מרשים.
מבחינה אישית היה זה עוד ערב מענג של מס' 8 בצהוב שחור עם הרפרטואר הקבוע: מינימליזם, תחכום, ראיית משחק ועוד תופינים כיד המלך. ובכל זאת, המצטיין במגרש היה ללא ספק דאריו פרננדז- חתיכת ירושה השאיר לנו שום יצחק ועל כך יש לחוב לו תודה. עוד ירושה של איש הצ'מפיונליג היא המגן הימני הטוב במזה"ת ובנותיה- כריסטיאן אלבארז, מהזן הנדיר של אלה שעושים את התפקיד הכ"כ חשוב ומורכב הזה בצורה מושלמת בשני הצדדים של המגרש- אול אראונד פלייר. ובעיקר- שחקן בית לכל דבר ועניין. איזה כיף!
בטור החובה מוביל, שוב, עידן טל שחייב להצטרף אלינו ביציע ויפה שעה אחת קודם. ליואב זיו נעשה עוול בעמדת המגן השמאלי והמרמור כלפיו ביציע מובן לאור יכולתו הבינונית ומטה. דרק בואטנג הוא נודניק בלתי נלאה שלא מסוגל לשחרר את הכדור בזמן ורק מחפש עם מי לריב, נמאס ממנו!
מכבי אכזבה מאוד. רן בן-שמעון התחפש לרפא בניטז (ואני מקווה בשבילכם, אוהדי מכבי, שזה היה חד פעמי) והציג בונקר מביש במסווה של "משחק טקטי". למכבי יש מספיק כישרון בסגל עם בוזגלו (חלש מאוד אתמול, אבל זה לא מייצג), ישראלביץ' (נפלא כהרגלו) ודולי ג'ונסון (שם מגניב!) מכדי להיראות ככה.
שתי הערות לסיום:
א. שאפו ענק לכל מי שאירגן את הטקס המרגש לקבוצה של 68', ובראשם המוזיקאי שי נובלמן.
ב. ואם כבר מוזיקאים, אז כולם בטדי ידעו שהזמר יחטיא את הפנדל, אפילו ארקדי מסתבר, חבל רק שעטר לא. אני מקווה שאחרי אתמול הוא הבין. לפחות כאמור, הצליח הקפטן האדום לעצבן את גאידמאקו, ועל זה נאמר- אין רע בלי מעט טוב…
תל-חי
"למה נתתי לו לבעוט?!" אבירם אתמול בטדי
קודם כל אני בוש ונכלם על איך שהקבוצה שלי עמדה אתמול על המגרש.
רק פעולות יחיד פה ושם ושום דבר לקחת הביתה (כמו שרן בן שמעון אוהב להגיד).
אני מסכים שבית"ר הראתה לפרקים משחק שוטף ולא היה חסר הרבה כדי שינצחו.
רק שלוש נקודות ששכחת (טוב אתה בכל זאת אוהד):
1. למכבי פסלו גול במחצית הראשונה שהיה משנה את כל מהלך המשחק, מלחיץ את בית"ר וגורם לטקטיקה הבונקריסטית שלנו להצליח אולי יותר.
2. שתי כניסות מרשימות של שחקני ביתר היו מחויבות באדום לוהט – גפני בישראליביץ' ובואטנג בבוזגלו, שניהם נשארו על המגרש עד הסיום כאשר השחקנים המוכים כבר לא היוו פקטור לאחר הכניסות המדוברות…
3. לא היה פנדל, הנגיעה ביד לא נעשתה בצורה מכוונת, ובוודאי שלא היה ניתן למנוע אותה – שטרית החליק על הדשא בכיוון הכדור. אם הפנדל הזה היה נכנס זה היה לא צודק.
ועוד נקודה מרגיזה מאוד מאוד מאוד – רן בן שמעון היקר – ישראלביץ' נפצע, הקבוצה שלך לא הגיעה לרחבה היריבה כל המחצית, ואתה מכניס קשר הגנתי כשעל הספסל יושב מטוס סילון בדמות קמאנאן ???? מה עם החתירה לנצחון ?
איציק,אתה יודע מה אני אוהב בבית"ר ירושלים? שאצלכם כל ממזר מלך. אתם ממליכים עליכם מלכים בקצב שלא היה מבייש את…אין דוגמא ממשית שממחישה את הקצב שלכם. אני מכיר את רובן עטר"קצת",כבר חמש שנים שהוא בנתניה ואני יודע על מה ויתרנו(ולא משנה לטובת מי) ואני לא מתחרט בכלל,ממש לא. מדובר במאמן בינוני, שרמת האימונים שלו נמוכה מאוד והסקאוטינג שלו גרוע. יחסי האנוש שלו בעיתיים לא פחות, האדם פרנואיד ברמה שגובלת בסכיזופרניה. משום מה הוא תמיד הכי פחות מסתדר עם השחקנים היצירתיים שדווקא מזכירים את מי שהוא היה כשחקן, את בונדאה(הנהדר) הוא שיחרר כי הוא לא חטב מספיק עצים לטעמו(למרות שזה לא תפקידו) את סבסטיאן רוזנטל המוכשר הוא הקפיא(למרות שהוא ניצח לו שני משחקים חשובים בפתיחת העונה) ובמשך שנתיים הוא רכב על הרכש המוצלח של גוטמן וברקוביץ ולא הביא שחקן אחד ששדרג את נתניה.
כל זה לא משנה את העובדה שאני חושב שהוא מתאים לבית"ר כרגע. לבית"ר מתאים מאמן שטוב לטווח הקצר, כזה שיסדר את הבלאגן וירגיע את השחקנים(כי הוא יודע לדבר עם שחקנים), כזה שהתקשורת לא תירד לחייו כי יש לו כמה קשרים אצלה(פשכצקי בוא לפה) והוא נחשב להתקפי ואטרקטיבי בגלל העדנה לה הוא זוכה בעקבות הקריירה שלו כשחקן. הוא אוהב צעירים ולא מפחד להעלות אותם בהרכב(נק' האור היחידה שאני מוצא בו) והוא חמד אחרי הסכסוך שלו עם שחר שלבעל הבית צריך להתייחס בכבוד.
חוץ מזה, ברוכיאן שחקן גדול אבל חוץ ממנו ומהיכולת הפנטסטית שלו לא ראיתי מביתר גדולות ונצורות ובטח שלא ממכבי. אני מבין שהתגעגת לטדי ועוד תפסת משחק לא רע בכלל אבל שוב, זה עדיין לא זה.
םילוסוף-זה היה יואב זיו שנכנס בישראליביץ וזה אכן חייב אדום. אבל בישראל לא נותנים אדומים על כזה דבר(לצערי).
הדריכה של בואטנג על בוזי הקטן לא הייתה מכוונת לדעתי ולא חייבה כרטיס.
הפנדל-במבט ראשון אמרתי לא,אחר כך היה נראה לי כן ואחר שוב פעם לא.קשה להגדיר אם הייתה מכוונת או לא. בכל מקרה אני לא הייתי מוותר לראות את שמעון גרשון מחמיץ פנדל.
פ"ר.
אתה מתכוון וודאי לכניסה של זיו (לא גפני)- אכן, היה מגיע לו אדום בוהק, זה קרה ממש מתחתיי והיה נראה (ונשמע) נורא. לא מתאים ליואב.
בואטנג צריך לקבל כרטיס אדום מרגע שהוא עולה למגרש.
השער שלכם אכן היה חוקי, אבל אם הייתם יוצאים עם ניצחון זו הייתה גניבת העשור כך שבאיזשהו מקום אכן נעשה "צדק". למרות שאין דבר כזה בחיים ובטח לא בכדורגל :)
תומר.
נקודה אחת בדבריך על עטר מדאיגה ומפתיעה אותי- יחסי אנוש.
מכל מה שהתרשמתי מהבחור כשחקן וכמאמן מדובר שאיש צנוע ואוב על הבריות.
בנוסף, את עטר לא המלכנו אתמול. עטר היה אהוב עלינו גם שחקן ונדמה לי שהיה השחקן היחיד אי פעם בטדי שזכה למחיאות כפיים גם כשכבש נגדנו.
בניגוד למה שאולי חושבים הקהל של בית"ר מבין כדורגל היטב, ואכן היו לו הרבה סיבות לצאת אופטימי מהבכורה של עטר אתמול.
עם או בלי קשר- התחת שמתיאוס תופס עלינו, הישראלים, לא בא לי בטוב בכלל ואתה מוזמן להרחיב בנושא.
תומר אכן זיו העבריין טעות שלי.
על בואטנג – לא על הדריכה אלא על הכניסה בכל הכח, שהובילה לדריכה.
לגבי הפנדל – אם לא ניתן למנוע את המגע אין פנדל, שטרית החליק על הדשא והיד שעל הדש נגעה בכדור. זה לא פנדל מוחלט !
אני רואה שתומר כבר תיקן לגבי זיו :)
א': למה נתנו לו לבעוט למה?!?! האדום הזה, רק להרוס לנו הוא מחפש
ב': צודק אחי היו צריכים לתת לבואטנג לבעוט
ג': מה זה משנה מי גם ברוכיאן ופרננדס היו מכניסים את זה רק הוא לא
א': אמרתי לכם הוא פשוט נהנה להרוס לנו
זו אחת משיחות רבות שהתנהלו ביציאה מהיציע המזרחי אתמול, שיחות מרגיזות.
כפי שגרשון החטיא את הפנדל כל אחד אחר היה יכול להחטיא, בואטנג כמשל החטיא בגמר הגביע, גרשון הכניס. ברוכיאן הוא בכלל לא בועט פנדלים מדופלם (אני אמנם מאמין שאין הבדלים גדולים בין בועטים בפנדלים אבל הבדל מסויים קיים).
אני ידוע כאחד שממש לא אוהב את שמעון גרשון, אבל אתמול אחרי שכל הקהל שר לו לבוא והריע לו וראו את האכזבה והרצון שלו להתנצל בפנינו נפל לי אסימון על משהו אולי מובן מאליו אבל בשבילי לא כ"כ, כל מי שלובש את החולצה הצהובה הוא שחקן בית"ר ירושלים, ושחקן כמו גרשון רוצה לנצח ואיכפת לו לא פחות מלאוהדים ביציע ולא משנה כמה כסף משלמים לו ולמה מלכתחילה הוא בחר בנו. ולכן הרגשתי קרוב מאי פעם לשמעון גרשון אתמול בלילה (נאמס מהשעות המאוחרות של המשחקים! פריים טיים עלק, גם ככה כולה 13% רייטינג אז למה כ"כ מאוחר), זה לא אומר שאני פתאום מעריך אותו יותר או משהו, אבל עכשיו הוא בשבילי כן שחקן בית"ר מהשורה.
הטקס בהחלט היה מרשים והיה גם משעשע מאד לראות אנשים בני 60+ (מנסים) לקפץ כאילו שהיו בני 20 לעבר חלוקת הגביעים.
המשחק אתמול היה טוב מאד, חוץ מהעובדה שהחטאנו הרבה אין לי שום בעיה עם המשחק שלנו או המשחק בכלל.
חבל לי רק כמובן על ה0-0 ושאוהדי מכבי ששואפים לאליפות (עודדו טוב כמו תמיד הזבלות האלה) שמחו מהתוצאה כאילו הרגע רמסו אותנו או משהו.
כמי שהולך למשחקי בית"ר בקביעות אני רוצה להגיד שהעידוד ב-7 הדקות הראשונות של המשחק ובין הדקות 59-66 היה מהטובים שנשמעו בשנים האחרונות לפחות, אולי זו איזושהי קבלת פנים לאלפסי.
דבר קטן
היה גם היה פנדל, לא ניתן למנוע זה למקרה של טיל מ-5 מטר, אף אחד לא אמר לשטרית לגלוש עם היד ככה, אם הוא לא יכול לגלוש אחרת שלא יגלוש בכלל.
לבואטנג לא הגיע אדום אתמול (עם כבר ליבוריאן, איציקו אם אני מבין נכון איפה ישבת הריב לקראת סיום המשחק בין דריו לאילייה, ואח"כ גם של עוד שחקנים היה ממש לידך וחייב את יבוריאן בכרטיס כי הוא גם התחיל הכל וגם אחרי שהכל נגמר הכניס קטנות לדריו), בכלל לגבי דרק אתה ואני לא מסכימים כנראה, לא נורא :-)
לגבי זיו הכניסה בישראלביץ' אכן הייתה ברוטלית. אבל בכלליות היחס לו זכה אתמול זיו מהקהל היה מגעיל, כולה כמה מסירות שלא הלכו, הוא לא היה טוב אתמול אבל גם לא נורא, בעיקר כי זיו תמיד נלחם ככה שהוא כמעט אף פעם לא נורא. הקהל צריך למחוא לזיו כפיים כל המשחק רק על הלחימה שלו גם אם לפעמים לא הולך.
מזל שזה זיו ולא שחקן אחר אחרת הוא עוד היה זוכה חלילה לשריקות בוז.
נ.ב. למקודם ברוכיאן היה לא רע אתמול, אבל רחוק מהיכולת הגבוהה אותה אני מצפה ממנו להשיג.
(ומה זה המנוי המכוער הזה?!)
rd17 – אתה מעוניין שהוא ישאיר את היד בצד כשהוא יורד לגליץ' ?
או שאתה מצפה שהוא יחשב את כל הכיוונים האפשריים שהכדור יכול להתגלגל אליהם ואם אחד מהם משיק ליד שלו שיוותר על התנועה שלו מראש ?
הוא ירד לגליץ' ורק אחרכך הכדור שינה כיוון ופגע לו ביד.
זה מסוג הדברים שלא ניתן למנוע, מה גם שהוא לא מנע את הכדור מאף אחד אחר.
הוא מנע את הכדור מלהתגלגל אחורה וכך אולי מישהו היה בא ובועט אותו לשער או במקרה אחד מאפשרות שהכדור ישאר ובית"ר תעשה משהו..
אני רואה המון שחקנים שעושים גליץ' ודואגים שהכדור לא יפגע להם ביד, הוא הלך לגליץ' הזה מרצון והיה צריך לקחת את זה בחשבון, אולי זה חוסר מזל אבל זה פנדל.
רוני גפני – רק השם הזה מעלה צמרמורת.
איציק היית במשחק אתמול ?
בכל מקרה אני שותף לך (ואני היחיד מהחברה שיישבתי איתם אתמול) ולדעה שלך שבית"ר שיחקה הרבה יותר טוב, מקווה שזה ימשיך להשתפר, לדעתי אבראו חייב לחזור, טוטו לא מסוגל להיות חלוץ החוד העיקרי של בית"ר, ליצחקי באמת חסר הברק של פעם למרות שהחלודה מתחילה להיעלם.
על פרננדס ואלברז באמת אין הרבה מה להגיד, שחקני כדורגל אמיתים…
אני חושב שמשה אוחיון צריך לפתוח במקום עידן טל, וישיגו כבר מגן שמאלי נורמלי, יואב זיו עבר אתמול את הגבול.
תגיד לי איציק.ממה אתה מקבל את ההרגשה שלותר מתיאוס תופס עלינו תחת?
הוא הגיע לישראל בשמחה והדגיש ומדגיש כמה שהוא אוהב את המדינה ומעריץ אותה(למה לעזאזל?), הוא בחר לבוא לפה למרות שאני בטוח שהוא יכול לעשות את השש מאות אלף יורו שלו במקום אחר,כסף זו לא הבעיה שלו.
בפוסט הקודם אמרתי לך שאני מבין למה אנשים בחו"ל מעריכים את הכדורגל הישראלי, כי מבחוץ זה נראה בסדר ומבחוץ אי אפשר לראות את כל התמונה.
לותר כבר לא רואה את זה מבחוץ,הוא פה והוא רואה שהשחקנים שלו לא יודעים לעשות דברים בסיסיים כמו להרים כדור נכון, שהם מתלוננים על אימונים קשים,שהם מתלוננים לעיתונאים על זה שהם לא פותחים בהרכב, שהם לא מסיימים ריצת 7000 למרות ששחקנים באירופה רצים יותר מהמרחק הזה תוך כדי משחק, שאין לו מגרש אימונים בנתניה,שיש מקום כמו האורווה שנועד למשחקי כדורגל ועוד ועוד ועוד…..
אז הוא אומר לנו את האמת ,אז יש כאלה שלא אוהבים לשמוע את האמת, היא מכאיבה להם. אמרתי כבר בעבר,באפריל האחרון אני העדפתי מאמן אחר. חשבתי שהוא בא לפה לעשות סיבוב בארים בתל אביב על חשבוננו אבל היום אני(ורוב אוהדי נתניה) לא מחליפים אותו באך אחד ולא משנה מה יהיו התוצאות. הוא מקבל גיבוי גורף מהקהל כי יש הרגשה שהבנאדם בא לעבוד ולשנות ושחקנים שלא מיישרים איתו קו מוצאים את עצמם בחוץ. למרות ההצהרות, אליפות היא לא המטרה העיקרית מבחינת אוהדי נתניה,אנחנו מוכנים שלא יהיו הישגים אם יהיה כדורגל טוב ושדרוג של המקצוענות בקבוצה. נתניה המיתולוגית יצרה סטנדרטים חדשים של כדורגל בארץ בשנות ה80,זה מה שאנחנו רוצים לעשות שוב.
לגבי עטר-אני זוכר את הכתבות על הילדים שהבריזו מבית ספר כדי לראות אותו מתאמן בבית"ר אבל חשבתי שאחרי שהוא הבריז לכם לחיפה קצת כעסתם עליו(בצדק), אבל ההערה על ההמלכה הייתה לגביו כמאמן.
בקשר ליחסי האנוש,סיפור קצר-בנתניה היה מנהל קבוצה בשם גדי חן,שהיה פעם אוהד של הקבוצה. רובן עטר החליט שגדי חן זה(שאני לא ממש מסמפט)חותר תחתיו והאשים אותו בכך שבמשחק הפס לסכנין הוא שלח SMS לאוהדים שיקללו אותו. עכשיו,עזוב שזה לא נכון בכלל. בזה אתה מתעסק תוך כדי משחק??
ויש עוד ועוד…
rd.
נקודה מענינת לגבי גרשון.
אני אומר איך אני מתייחס לזה- במהלך המשחק אני איתו כי הצלחה שלו זה הצלחה של בית"ר אבל באופן כללי עדיין קשה לי לקבל אותו.
בכל מקרה, העידוד שלו בסיום היה רגע יפה מאוד מבחינת הקהל שלנו- מישהו מופתע שזה לא הוזכר בשום מקום?
היחס כלפי זיו אכן מגעיל, ושוב, הוא קרבן של העמדה שהוא משחק שזו עמדה לא לו. בכל מקרה, למרות היכולת החלשה אני מסכים ששחקן נשמה כמוהו לא ראוי ליחס כזה ואני לא בטוח אם אין כמה חבר'ה בקהל שמסיבות שלא בטוח קשורות לעניין מתסיסים נגדו (היו כבר מקרים כאלה בעבר לצערי).
פ"ר.
ברגע שהיד שינתה את מהלך הכדור זה פנדל. "התכווןן" "לא התכוון" לא רלוונטי. השופט הוא לא בוחן כליות ולב :)
אנוניני:
מי כבודו? אכן הייתי אתמול בטדי.
אבראו גדול עלינו תקציבית ואפשר לשכוח ממנו- או שטוטו יחזור לעצמו או בן-שושן. אוחיון להרכב כמובן, ומגן שמאלי? אולי טל בעצם!
תומר.
דברים חשובים ומעניינים. אני חייב לזוז כרגע- אני אחזור אליהם יותר מאוחר ואקרא אותם בעיון.
https://sports.walla.co.il/?w=/72/1345955-טור לא רע לגבי מתיאוס.
תומר.
אני לא מתחבר לרגשי נחיתות הלבנטיניים האלה כאילו אנחנו לא יודעים כלום וכל מי שמגיע עם דרכון EU הוא איזה גאון גדול שכולנו חייבים להקשיב בשקיקה לכל שטות שיוצאת לו מהפה.
עם כל "המקצוענות" שלו הוא נעלם כל שני וחמישי לאיזה משחק ידידות בגרמניה, מרוץ מכוניות באיטליה או השקת פאב חדש בבאוורייה.
סה"כ קריירת האימון שלו היא לא בדיוק משהו להתפאר בו- לא יותר מאלי אוחנה הגרמני.
וגם אם אלי אוחנה היה מגיע לאמן בבית-שמש לא הייתי מצפה מכולם שיתעלפו מהתרגשות רק בגלל ש"אוחנה הגדול" עשה טובה וירד אל העם..
איציק.
דבר ראשון,בתור אחד שראה אימונים של עטר,גוטמן,גילי לנדאו,מלמיליאן ולותר אני יכול להעיד שאצל גוטמן ולותר ראיתי את הרמה הכי גבוהה.
דבר שני,לא מדובר בסתם אחד עם דרכון אירופי,מדובר באדם שאין איש מקצוע בישראל שעשה קריירה כמו שלו,ברמות הבאמת גבוהות ביותר.
בדרך חזרה ממחנה האימונים הוא עבר בהונגריה למירוץ וכן,השתתף במשחק ידידות שמכבד את אוליבר קאן כמו המון שחקנים ואנשי מקצוע אחרים ביבשת. אני לא חושב שמישהו באנגליה היה יוצא נגד זה שרוי קין למשל היה משתתף במשחק שכזה.הוא זר ועם זאת צריך להבין שיש לו גם חיים במקום אחר,אני לא חושב שמישהו יצא נגד דייוויד בלאט על ביקורי מולדת שהוא עשה בישראל מידי פעם.
לפני שני פוסטים,הזכרת את חז"ל."הפוסל במומו פוסל". אתה מדבר על רגשי נחיתות לבנטיניים,אבל מי פה באמת הוא בעל רגשי הנחיתות?למה בכלל קישרת את זה לכך? לשיטתך אין לנו מה ללמוד מאף אחד,אנחנו יודעים יותר טוב מכולם ושאף אחד לא יעשה לנו טובה כי אנחנו מסתדרים לבד. אתה ניזון ממה שהתקשורת העממית,שהיא די שונאת זרים, מאכילה אותך. נילסן לא טוב,ילובאץ לא טוב,ספאחיה לא טוב,קאנן,פרננדס,אוהרין ועכשיו גם לותר.
"מאמן זר לא מתאים למנטליות שלנו" הם אומרים בלי בושה"נקווה שלותר יתאים את עצמו אלינו"אמר שחקן אחד.אתה שומע את הדברים ומשתגע, מי אתם בכלל?
אני מסכים שאין טעם בהלקאה עצמית בלתי פוסקת. אבל אל לנו לומר שאין מקום לשיפור ואין לנו ממי ללמוד.
אהלן איציק והחברים,
את הרשמים הראשונים שלי מאמש אפשר לקרוא בבית"ר.נט: https://www.beitar-jerusalem.net/article_2904
מוזמנים להעיר ולהאיר.
עוד כמה הערות קצרות בעקבות הדברים שנאמרו כאן:
1. איציק – אחלה משחק תפסת לך. כמוך, כמוני כמו רוב אוהדי בית"ר: מפתיע את יורדי הים אבל מאד מאד נהנינו לראות את הקבוצה אתמול. תוססת, תוקפת, נלחמת, חיה ונושמת. גם הגולים יבואו בהמשך.
2. לא מסכים איתך לחלוטין בעניין עידן טל. כידוע לך, אינני נמנה עם חוג מעריציו. אבל האמת צריכה להיאמר: אתמול, לטעמי, הוא נתן משחק טוב מאד. נראה שה- 4-4-2 מתאים לו יותר מהשיטה המעוותת שבנה במיוחד עבורו בוגר הצ'מפיונליג.
3. כואב לי היחס לו זוכה יואב זיו, אחד השחקנים הכי חביבים עליי בקבוצה, ובזה אני מסכים איתך ועם RD בכל פה. אבל כמו במקרה של טל, גם כאן האמת צריכה להיאמר: הוא נתן אתמול תצוגה די חלשה, ואת זה אני אומר בעדינות רק כי אני באמת אוהב אותו. לא לשווא התבלבל פ"ר בינו לבין רוני גפני…
4. ואל תחשוב על זה אפילו לא בצחוק – עידן טל לא יכול להיות מגן שמאלי במקומו.
5. והערה אחרונה לתומר – אף אחד לא ממליך כאן מלכים אחרי משחק אחד. כמו שכתב איציק, עטר תמיד היה אחד השחקנים הכי חביבים על הקהל בטדי, אבל ברגע שהוא הגיע לכאן כמאמן הוא התקבל בתחושה של "כבדהו וחשדהו". אף אחד עוד לא "המליך" אותו. ה"חשדהו" זה בדיוק בגלל הרקורד הלא טוב שלו בנתניה (ואני לא מדבר על "הישגים" אלא על המשחק הנסוג והמיושן). אני מבין שאתה "מלא" עליו בגלל מה שהיה בנתניה, אבל תסכים איתי שגם לעטר מגיעה הזדמנות להשתנות, לא? אנחנו, לפחות אתמול, מאד נהנינו ממה שראינו מהקבוצה.
ועוד מילה לגבי הויכוח של: לותר כן או לותר לא. אני עם תומר. לותר כן, ובענק. ברמת המאמנים שיש בארץ, כל הלוזון, שירזי, פרדי, מישל, חזן, ודומיהם הבינוניים, כל מאמן שיבוא מאירופה יכול רק להעלות את הרמה.
תומר.
אני לא טוען שאין לנו מה חחמוד, להיפך- רציתי מאוד שפרננדז יחזור לבית"ר.
הבעייה שלי עם מתיאוס היא שאחרי יומיים בארץ הוא מתבטא נגד השחקנים שלו שהם "לא מקצוענים" וכו'. אם אחד כמו נילסן שיש לו רזומה מפואר כמאמן אומר ביקורת מנמוקת על הכדורגל שלנו אחרי שנתיים שהיה כאן אני חושב שצריך בהחלט להקשיב. מתיאוס, מבחינתי, כמאמן צריך עדיין להוכיח את עצמו בדיוק כמו השחקנים שלו.
שבי.
זיו- היה חלש מאוד אתמול, מסכים בהחלט.
טל- לא מסכים, היה חלש לפחות כמו זיו. יכול להיות באמת שהוא לא מתאים כמגן שמאלי, אבל ראיתי אותו משחק או שניים בתפקיד הזה והוא היה סביר בהחלט.
"ללמוד" כמובן. החי"ת יותר מדי קרובה ללמ"ד במקלדת :)
שבי.
תענוג של טור בבית"ר.נט, השארת לך שם תגובה- אני מקווה שיפרסמו אותה בקרוב.
שבי-בוודאי שמגיעה לו הזדמנות. יש לו פה גם הזדמנות להוכיח את עצמו עם סגל השחקנים הטוב בליגה וכמו שכתבתי כבר,כרגע הוא מאוד מתאים לבית"ר. אחרי הכל אני מאוד מכבד אותו ולא שוכח שהוא הביא אותנו לאירופה שנתיים רצוף,אבל אני לא מצטער ולא אצטער על כך שהוא לא בנתניה.
אני שמח שאנחנו מסכימים לגבי מתיאוס,יש לי הרושם שכמה שנים ללא כדורגל ישראלי שיבשו את דעתו של איציק:). אני מניח שגם לי זה היה קורה אלמלא הייתי צורך את הסם הזה באדיקות.
ברוכיאן שחקן מענג. כבר אמרתי בעבר שאני רואה את בית"ר כמעט אך ורק בגללו ולמרות הרבה מאד אחרים.
העובדה שלא בעט את הפנדל היא כשלון גדול מאד בעיני, שהופך את המשחק שלו אתמול ממצוין לבינוני פלוס. הדוד שלו בעט את הפנדלים של הקבוצה עוד לפני שהתגייס.
לא ייאמן, סופסוף אני וארקדי מסכימים על דבר אחד:
"פוצ'ימוי גרשון, פוצ'ימוי??" :)
קצת על עצמי, הגעתי לפה בזכות נכד של אח שלי, יאיר.
אני בן 59, חי בי-ם 50 שנה.
אני לא הייתי בטדי אתמול, האמת היא שלא הייתי בטדי כבר שנים ארוכות, קשה לי להתחבר לבית"ר של היום, זו לא אותה הבית"ר שאני עניתי, אפילו הסמל השתנה. עוקב אחרי תוצאות כנראה מתוך הרגל, ואם משדרים את המשחק בערוץ פתוח לרב אני גם רואה מתוך אהבה לכדורגל, הפסדים כבר לא כ"כ צורמים לי, גם נצחונות לא מביאים לי אושר גדול במיוחד.
אבל אתה איציק (יצחק במקור?) הצלחת להחדיר בי איזושהי תחושה שלא הייתה הרמה זמן, אני גם מסכים עם מה שהחבר'ה למטה ואתה רשמתם שהיה משחק כדורגל די טוב ומעניין.
ראיתי גם שיש התיחסות לבית"ר של שנות ה-60 והייתי רוצה קצת (ממש על קצה המזלג) לספר לכם על המועדון באותה תקופה.
אני הייתי נער צעיר באותם ימים, והקבוצה הייתה קבוצה קבועה בליגה הארצית, שיחקנו באיצטדיון ימק"א (למה שיחקנו? כי אז הרגשתי ממש חלק מהמועדון) שהיה מלא כל שבת.
המאמן היה רזניק, אחד שהייתה לו רוח בית"רית אמיתית יותר מכל אחד אחר שראיתי בקבוצה במרוצת השנים. הוא האמין בסגנון משחק התקפי מאד והיה בעל עין נהדרת למציאת שחקנים, אישית אני יכול לספר לכם על אדם נחמד מאד שהיה חבר קרוב של אמא של אשתי (נשמע קשר קצת מרוחק אבל אתם צריכים להבין שבאותם ימים באיזור הקטן בו חיינו כולם הכירו את כולם והיו חברים באמת קרובים).
ושלושת השחקנים המרכזיים היו: שאול מזרחי, גלר ואהוד רובוביץ' (שאותו העלה לבוגרים אלפסי, המאמן הקודם של הקבוצה).
רובוביץ', קשה להגדיר מה היה תפקידו, הוא היה בהתפקה ועשה כל מה שצריך, הבקיע ובישל ונתן מסירות חכמות, מזכיר מאד את אורי מלמיליאן.
הבקיע את השער הכי חשוב באותה עונה נגד עמידר, הוא היה כובש בחסד.
ב1969 שעלינו לליגה הלאומית כאילו מאס בהיותו שחקן התקפה ועבר להיות בלם, מעולם לא ראיתי עוד בלם כמותו, נחספנו ליכולות הגנה מרשימות אבל היכולת ההתקפית, בעיקר המסירות על מגרש שלם לא נעלמו, וגם בתור בלם אם זכרוני אינו מטעני כבש הרבה שערים.
אודי היה המדריך של אחי בקייטנה והיה מרבה לבוא ולבקר בבית הספר את התלמידים, בעיקר בהפסקות.
אני חושב שהוא מסמל הכי טוב את החיבור שהיה לאותה קבוצה עם הקהל.
ראול גלר, אחד משני החלוצים הכי טובים שהיו בבית"ר אי פעם, סיפור עליה נפלא, איש משכיל מאד, על המגרש היה דרום אמריקאי אמיתי וחם מזג (עד היום אני בטוח שכל אוהדי בית"ר זוכריםא יך היה צורח מתחת לשפם שלו על מהלכים שלא הלכו כפי שתכנן) אבל מחוץ למגרש היה הרבה יותר סגור ולא תיקשר איתנו הרבה, הוא אהב את השקט שלו אמרו לנו בקבוצה.
גלר היה מנהיג אמיתי על המגרש, השחקן אליו הולכים ששום דבר לא הולך. הוא פרש מוקדם בסוף שנות ה-60 (מקווה שבגילי הזיכרון עוד עובד) ולכולנו הייתה הרגשה שהוא יכול לתת עוד, ואכן אחרי מספר שנים הוא חזר והראה לכולנו שיש לו מה למכור, בסוף עונה בודדת הוא פרש סופית, הפעם היה לנו טעם טוב של פרידה ממנו.
כדי להבין כמה טוב הוא היה כדי לדעת שהוא היה שחקן סגל נבחרת פרו ואחד השחקנים הטובים בליגה הפרואנית באותן שנים.
והדובדבן שבקצפת, שאול המלך. קפטן בית"ר ירושלים במשך שנים רבות מה אפשר עוד להוסיף.. שאול בשנותיו הגדולות היה חלוץ אדיר, אימת הגנות הליגה השניה, האמת בשנים הטובות ביותר של בית"ר הוסט אחורנית יותר ולא הצטיין, אם כי נשאר בהרכב הקבוצה.
למרות שלא היה טוב כמו בימים עברו ופציעות ופגיעות קשות שהיה סופג מהגנות היריב פגעו בו פיזית לא יתכן מצב שבית"ר עושה העפלה היסטורית (לא ראשונה, היסטורית) לליגה הלאומית ותוקעת בה יתד בלי שאול שלנו.
מעבר היותו שחקן טוב, שאול היה האישיות הכובשת ביותר, היה אפשר לראות אותו כל שישי בבית הכנסת והוא היה ראשון השחקנים לעלות למגרש ולבוא להודות לנו האוהדים שבאנו (למרות שידע שמרביתנו כלל לא שילמנו כרטיס).
אין לי הרבה מה להוסיף על האדם הענק הזה, אלא שמזרחי כשמו כן הוא, המלך.
* למרות שהוא סרב והשתכנע אני רוצה להודות ליאיר שהקליד עבורי את כל הטקסט הזה.
מקווה שהעשרתי אתכם, ובהצלחה לכל אוהדי בית"ר ירושלים.
בני,
מרתק, מעניין ומאד מרגש.
נהניתי! תודה רבה על הטקסט!
יישר כוח!
בני.
תודה, תודה, ועוד פעם תודה!
דברים חשובים, יפים ומרגשים.
אני מחפש תמיד אנשים שיספרו לדור שלי על ההיסטוריה של בית"ר.
בלי נדר, אעלה מחר את הדברים בעמוד הראשי.
ותודה גם ליאיר :)