שוב…

14 תגובות בנושא שוב…

1. מאת בני תבורי‏:

   13 בספטמבר 2008 בשעה 18:28

   המילה העברית האהובה עלי בהזדמנויות כאלה, מילה קצרצרה חד הברתית, מלאת משמעות ומסבה עונג:

   י ש !!!
2. מאת אריגיא‏:

   13 בספטמבר 2008 בשעה 21:07

   איזו חוויה. לא הייתי באיסטנבול, גם לא בקרדיף. היום היה המשחק הגדול ביותר שלי. מהאנשים במרכז העיר עם החולצות האדומות, דרך הכניסה למגרש, ועד הדקה הראשונה האיומה, זה היה כנראה מה שמכנים "משחק גדול". לא רק הקופ שר אלא כל המגרש, הצעיפים באוויר אחרי הגול השני, והתחושה הבטוחה הזאת, שזה פשוט היום שלנו. אבל לא רק אנחנו הרגשנו את זה. גם השמש. גם היא ידעה שזה היום שלנו, ויצאה לבקר ממש בצהריים, קצת לפני שריקת הפתיחה, ועד לרגעים אלה ממש. אומרים שזו חוויה מיוחדת, יום שמש בליברפול, אז אני רץ. בניון הלך למשחק של הנבחרת בכדורסל, אבל אני אסתפק בדין ודברים עם השמש הליברפולית. ובליבי ציפור.
3. מאת איציק אלפסי‏:

   14 בספטמבר 2008 בשעה 0:17

   אריגיא.
   הכי אני שמח בשבילך חבר!
   חשבתי עליך כל היום, ידעתי שאתה שם ורציתי כ"כ שתראה ניצחון.
   שנה שעברה הייתי במשחק נגדם שהפסדנו ואני יודע איך זה מרגיש- לא הייתי מאחל את זה לשונאים שלי, וודאי לא לחברים טובים כמוך :)
4. מאת פילוסוף רדום‏:

   14 בספטמבר 2008 בשעה 10:22

   יש יש יש יש יש יש!!!!

   הראנו היום הרבה נשמה, הרבה רצון, וגם אפילו קצת כשרון. אבל אל לנו לטעות, זה לא ממש יספיק בהמשך. הורודים לא יראו ככה כל העונה הכחולים כבר נראים טוב, והוונגרים… טוב הם תמיד רוקדים על המגרש.

   באבל וריירה הראו שוב את החשיבות של הוינגרים במשחק, והדגישו את חוסר החשיבה שנעשה ברכש, אולי נופתע מריירה אבל כרגע הוא לא ברמה של הליגה, למרות הניצוצות, יוסי – שחקן ספסל לגיטימי, באבל super sub, קאוט – חוטב עצים חינני אבל לא יותר.

   נקווה שנתבדה.
5. מאת איציק אלפסי‏:

   14 בספטמבר 2008 בשעה 10:46

   פ"ר.
   ריירה עשה עלי רושם טוב מאוד ואני חושב שהוא דווקא כן ברמה של הליגה.
   באבל צריל להיות הרבה יותר מסופר-סאב- הוא חייב להיות שחקן הרכב מוביל.
   כנ"ל לגבי יוסי. מסכים לחלוטין לגבי קאוט.

   אני הייתי עולה עם באבל ובניון באגפים, סטיבי באמצע וטורס חלוץ יחיד.
   קין הוא שחקן להעלות דקה 70' לעשות קצת בלגאן ברחבה ולשנות מומנטום אם צריך- לא יותר.
6. מאת תומר‏:

   14 בספטמבר 2008 בשעה 12:11

   כמו עם סיסוקו,אתם מתעקשים לפספס את מה שיש לכם מתחת לאף. דירק קאוט הוא שחקן מעולה שמגן ומתקיף 90 דקות,כובש שערים ושולט טוב בכדור.נכון שהוא משעמם ואין לו תנועה אלגנטית ויפה כמו של יוסי אבל אי אפשר להשוות בין התרומה של השניים במשחק פיסי מודרני. קאוט הוא האבטיפוס לשחקן המודרני שעושה הכול ושחקנים כמוהו הם ההשראה למערך ה4-6-0 שראינו ביורו.
7. מאת איציק אלפסי‏:

   14 בספטמבר 2008 בשעה 14:00

   וואי תומר, אתה מתקיל אותי..
   להעדיף שחקנים כמו קאוט וסיסוקו על בניון?
   נדמה לי שבעניין הזה תהום פעורה בנינו ולכן פשוט נסכים שאנחנו לא מסכימים :)
8. מאת פילוסוף רדום‏:

   14 בספטמבר 2008 בשעה 14:23

   תומר – אם קאוט הוא אבטיפוס של משהו – אז בעיני אפשר לסגור את קו היצור.

   הוא הגיע כחלוץ חוד, שהוסט לאגף ע"י מאמן שמרן ופחדן, שהוראותיו המדויקות היו:"אם אנחנו חוטפים גול מהאגף שלך אני מחליף אותך ביוסי, אם לא נתן גול מהאגף שלך, אני כבר אחשוב על משהו…"

   הכדרור שלו שווה ערך לשחקן ליגה ישראלית (לזכותו יש לציין שבד"כ הוא אפילו לא מנסה לעבור שחקנים).

   לפעמים הוא מצליח לכבוש, גם יוסי כבש שלושער פעם במשחק בליגת האלופות – ואתה לא יכול להאשים אותו שהוא סקורר.

   האב טיפוס האמיתי של שחקן כנף מודרני הוא דני אלבס.
9. מאת תומר‏:

   14 בספטמבר 2008 בשעה 14:54

   איציק,זה לא ענין של העדפה.זה ענין של איזון,אני מאוד אוהב לראות את יוסי משחק ואני גם מאוד אוהב אותו באופן אישי. אבל תסכים איתי שבקבוצה צריך גם פועלים שחורים כמו קאוט וסיסוקו. ואני לא הייתי מוותר כלכך במהירות על שחקן מהיר שרץ 90 דקות ונותן תפוקה משני צידי המגרש, לא סתם ואן באסטן העדיף אותו בהרכב של הולנד על פני ואן פרסי ורובן ואיתו הולנד גם נראתה טוב יותר.
   פילוסוף-תתפלא אבל בעיני יש כמה קווים דומים בין השניים,בעיקר ביכולת לעשות גם הגנה וגם התקפה אבל דני אלבס הוא קצת בעייתי. כשאתה מציב אותו בהגנה אתה עלול לשלם ביוקר(סביליה זו קבוצה שאני עוקב אחריה באדיקות) וכשאתה מציב אותו בצד ימין בהתקפה אתה לא מנצל את המהירות שלו והפריצה קדימה. לפני 10 שנים כשהיה נהוג לשחק עם שלושה בלמים ושני שחקני כנף הוא יכול היה להיות כוכב ענק. כמגן ימני אולטימטיבי אני הייתי מעדיף את מייקון מאינטר שמאזן את עצמו הרבה יותר טוב בין הגנה להתקפה.זה הרבה יותר סקסי ורומנטי להעדיף את אלבס אבל קאוט הוא לא פחות פרודוקטיבי ממנו. אני אישית גם די אוהב חוטבי עצים.
   בכלל,לי נדמה שאתם לא מעריכים מספיק את בניטז. מכיוון שאני לא אוהד של ליברפול אני לא אתיימר לדעת טוב ממכם אבל אני מאוד אוהב אותו עוד מימי ולנסיה ולדעתי הוא עשה עבודה טובה(שלוותה בהמון מזל) עד עכשיו בהתחשב בנסיבות וביכולות האמיתיות של ליברפול. אני בהחלט מאמין שהוא יכול לתת השנה פייט לאליפות.
   וסיסוקו אחרון,כאוהד יובה ראיתי אותו מול היונייטד בקדם עונה,הבחור פשוט פטריק ויירה והרבה יותר טוב מגארת' בארי שרציתם.לעזאזל,כמעט הצלחנו לקחת לכם גם את אלונסו….
10. מאת פילוסוף רדום‏:

    14 בספטמבר 2008 בשעה 15:32

    1. אלבס בברצלונה
    2. הוא מהיר קאוט איטי
    3. הוא עובר שחקנים בלי להניד עפעף, קאוט גם לא מניד עפעף…
    4. הוא יודע לבשל ביותר מאופן אחד, קאוט ממש בסדר בלהרים כדור לרחבה.
    5. הוא מדהים בתנועה המגוונת שלו – קאוט מצליח טוב בקו ישר (למעלה למטה)

    שניהם רצים בלי הפסקה – זה אולי הדבר היחיד שאני מסכים
11. מאת תומר‏:

    14 בספטמבר 2008 בשעה 16:12

    1.אלבס שיחק אולי שני משחקים בבארסה,אם אתה רוצה לבחון איזה מין שחקן הוא,תסתכל על המשחקים שלו בסביליה.
    2.אלבס מהר ממנו אבל לא הייתי אומר שהוא איטי. הוא מחפה על האיטיות בפיזיות.
    3.הסכמתי מלכתחילה שהוא לא "עובר שחקנים". אבל יש לו תנועה נכונה והוא מאוד פעיל באגף למרות זאת. הוא שורף שטחים.
    4. היתרון של אלבס הוא שכמגן הוא תוקף מעולה ומשתלב טוב עם שחקן אגף דומיננטי כמו נבאס בסביליה,היה לו דאבל פאס קטלני עם נבאס(שאותו אני לוקח לפני שניהם ובניון לכל קבוצה) וכך הוא בישל הרבה שערים.זה פגע במשחק ההגנה שלו, תראה למה סביליה עפה מליגת האלופות מול פנר בשמינית. לקאוט אין מסירה יפה אבל הלחץ שהוא מפעיל על מגן הוא לא פחות אפקטיבי מהסיבובים היפים של אלבס,הוא אחראי ללא מעט שערים של ליברפול, לפחות במשחקי ליגת האלופות שצפיתי בהם קבוע.
    5.אוקיי, מסכים.
    אבל קאוט הוא כובש שערים,גם מכריעים, שיכול לעבור תוך כדי משחק לשחק כחלוץ שני,יש לו השתלטות טובה על כדור ברחבה ומשחק ראש טוב.הוא שורף המון שטחים ועושה יותר הגנה כקיצוני מאשר שאלבס עושה כמגן.
12. מאת dtnsgl‏:

    14 בספטמבר 2008 בשעה 17:47

    איציק – אני קושר אותך לארץ.
    שב ואל תזוז מפה:)

    אני חושב שאתה טיפה מגזים עם יוסי. הוא שחקן משלים נהדר – על המגרש בספסל וגם ביציע אם צריך. הוא משחק טוב, מבין את מקומו – לא הרבה מעבר.

    בא נקווה שהערב (למרות שכשתקרא את זה כבר תדע את המצב) תרד חזק עם הרגליים לקרקע:)
13. מאת איציק אלפסי‏:

    14 בספטמבר 2008 בשעה 18:58

    תומר.
    אני תמיד אעדיף שחקנים יותר מוכשרים בהתקפה על שחקנים הגנתיים. שוב, זה כנראה עניין של פילוספייה.

    דותן.
    ברוך הבא. אני מקווה שתהפוך את ביקוריך אצלנו למהג קבוע :)
    אני חושד שאתה רוצה שאני אשאר פה רק בגלל שאתה רוצה לקחת לי את ההקצאה של החוג לשגריר בממלכה :)
    אני בדרך לטדי, עדיין לא יודע מה יהיה. יש לי הרגשה אבל שהשבוע המוצלח מבחינתי רק התחיל..
14. מאת בני תבורי‏:

    14 בספטמבר 2008 בשעה 22:43

    תומר,
    על סיסוקו אמרתי כבר בסוף העונה שעברה שעוד נבכה על עזיבתו, שני משחקים ביובה הוכיחו לי שצדקתי.

סגור לתגובות.