אנשים אוהבים לומר ש"אסור לערב פוליטיקה בספורט". אני חולק על זה. לדעתי פוליטיקה יכולה להוסיף המון צבע לספורט וליריבויות ספורטיביות, ובכלל, עדיף שמדינות ועמים ילחמו על מגרש הכדורגל ולא בשדה הקרב. אלא שהרשימה הנוכחית, למרות שעניינה הבחירות הקרובות בירושלים, אינה על פוליטיקה, כי אין שום דבר פוליטי בלבקש מאנשים לשים יד בשביל שלבירת מדינת ישראל יהיה ראש עיר ציוני.
אני לא יודע כמה אתם מכירים או אוהבים את ניר ברקת. זה לא משנה. מי שאני כן יודע זה שלאיש הזה היו את כל הסיבות שבעולם לשבת עכשיו רגל על רגל בסי-אנד-סאן וללגום מרטיני במרפסת שמשקיפה על חוף ימה של תל-אביב. במקום זה הוא בחר לעסוק בחמשת השנים האחרונות בעבודה בירוקרטית סיזיפית עם אנשים קטנים וציניים במועצת העיר של ירושלים רק בשביל לתרום כמה שאפשר בשביל העיר שהוא אוהב. בשבילי זה מספיק. בימים שבהם להרבה מאוד אנשים יש הרבה יותר מדי מה להגיד ומעט מדי עשייה ברוזמה ניר ברקת הוכיח שאפשר גם אחרת. ובמקום להגיד "אכלו לי" "שתו לי" "גנבו לי" הוא קם ועשה, רק בשביל זה הוא ראוי לקול שלנו.
הספורט בירושלים מתנוון, ואני לא מדבר כאן על בית"ר והפועל אלא על הספורט העממי והחובבני שהוא הבסיס לספורט מקצועני. האם ידעתם שירושלים היתה עד לא מזמן מעצמת שחייה בקנה מידה בינלאומי ממש? אני מכיר את העניין מקרוב כי בעברי רשומה קריירה קצרה כשחיין בהפועל ירושלים (עד שנשביתי בקסמיו של המרלבורו מדיום). אני זוכר היטב איך החברים שלי (בעודי מתנשף בכבדות ונאבק בגלים שהשאירו לי) היו חוזרים עם שקים של מדליות מכל אליפויות הגילאים בארץ. ירושלים היתה אז אימפריה והצמיחה שחיינים אולימפיים כמו ערן גרומי שהיה מגיע אלינו מדי פעם לבריכה ברמות וגרם לכולנו לרצות לחקות אותו- מה מכל זה נשאר? בנוסף, מצב המתקנים בירושלים בכי רע, בביקורי האחרון בבית נעצבתי למראה המגרשים בהם גדלתי עזובים ומוזנחים.
הספורט הוא נדבך חשוב מאין כמותו בתרבות ובחינוך, וכל מי שעניינים אלו בראש מעייניו חייב לשים ברקת ביום שלישי בקלפי. ראש עיר חרדי, ואת זה צריך להבין, דואג בראש ובראשונה לאינטרסים של הקבוצה ששלחה אותו. ובעולם החרדי הספורט הוא מוקצה מחמת מיאוס. ולא, אין לי דבר וחצי דבר נגד אחינו החרדים (חוץ מאותם אלה עוכרי ישראל האנטי-ציוניים) או דתיים באפן כללי. נהפוך הוא. אני עצמי מגיע ממשפחה דתית ופוקד את ביהכנ"ס בשבתות (כשאני בארץ) וחגים. אני אוהב את הדת יהודית אהבה גדולה, היא יקרה לליבי ובעז"ה ביום שיהיו לי ילדים אחנך אותם עפ"י ערכיה. אלא שהיהדות החרדית לוקחת את הדת שלנו למקום לא טוב. אין דבר רע בספורט כמו שהיא מנסה לומר, שהרי כבר כתב הרמב"ם: "נפש בריאה בגוף בריא".
ואם כבר נגענו בענייני דת וספורט אז זה המקום אולי להזכיר את הסיפור המרגש של לוחמת הטאקוואנדו האולימיפית בת-אל גטרר. גטרר הדתייה שברה הרבה מוסכמות בחברה שלה בכך שהפכה לספורטאית אולימפית. היא מהווה כיום מודל לחיקוי לבנות דתיות צעירות רבות בירושלים שחולמות ללכת בעקבותיה. אלא שאותן בנות, לא רק שהן נאלצות להתמודד עם התדמית השלילית בחברה ממנה הן מגיעות, הן גם נאלצות להתמודד עם אטימות בירוקרטית, חוסר תקצוב ומתקנים והעדר מסגרות תחרותיות מסודרות. בת-אל גטרר עצמה נאלצה לעשות את ההכנות לאולימפיאדה באיזה מרתף מתחת ליציע המזרחי באצטדיון טדי. עם שינוי סדר העדיפויות שיביא איתו ברקת אותן בנות יוכלו לעסוק בתחביב שהן אוהבות, ואולי אפילו, כמו במקרה של בת-אל, להפוך לספורטאיות מקצועניות.
לכן אני קורא לכולם לעשות את המאמץ הבאמת קטן הזה וביום שלישי ללכת לקלפי ולהצביע עבור ניר ברקת. אל תתעצלו ואל תגידו ש"אני זה בסה"כ קול אחד". זוהי חובתכם האזרחית והמוסרית חברי הירושלמים. לא עת לחשות!
אנא הפיצו רשימה זו באתרים ובפורומים השונים ולכל ירושלמי שאתם מכירים.
אני לא ירושלמי, וברקת הוא גם בעיניי מעט בעייתי (בעיקר בעקבות כמה התבטאויות שלו בתקופה האחרונה), אבל אין ספק שבינו לבין מאיר פורוש (שלא לדבר על גאידמק) הוא המועמד העדיף – ואני חושב שגם הספורט הוא עניין משני. ירושלים היא בעיניי העיר החשובה בישראל וככזו חשוב שיהיה בה ראש עיר שידע להחזיר אל העיר הנפלאה הזו בעיקר את החילוניים שבורחים ממנה כמו מאש בשנים האחרונות, כי רק ציבור חילוני וצעיר יחזיר את העיר הזאת למסלול, בכל התחומים.
צודק לגמרי. רק ברקת יוכל להביא שינוי לעיר הזאת.
עדיין לא הצלחתי להבין למה חילוניים עדיפים על דתיים בירושלים, למה הם "יצילו" אותה וממה בדיוק.
אריגיא.
חילוניים לא עדיפים על דתיים ולהיפך, לא בירושלים ולא בשום מקום אחר.
הדבר היחדי שעדיף על משנהו כאן הוא המועמד החילוני על המועמד הדתי במקרה הספציפי הזה.
להציל ממה? מהפיכתה של בירת ישראל לעיר פרובינציונאלית בעלת אג'נדה שרלוונטית רק לקבוצת אוכלוסייה אחת בעיר תוך התעלמות מהצרכים (תרבות ספורט) של חלק מרכזי אחר שהוא במקרה גם (לפחות עדיין) הרוב.
הקרב על הבית
ירושלמי אנכי כמעט מיום שנולדתי ולראשונה יש לי זכות בחירה, הקול כמובן ילך לניר ברקת.
בבחירות הקרובות לעיריית י-ם יש קרב מהותי ביותר בין החרדים לחילונים, דתיים לאומיים ומסורתיים (שכן ערבים לא הולכים להצביע..).
מי שינצח בקרב הקרוב (לדעתי זה קרב של ממש) יהיה בעל השפעה די גדולה בעתידה של העיר.
ויש גם סיפור קטן ויפה בבחירות על נפילתו של ארקדי…
אם לקשר לספורט בתור אחד שחי בעיר, אוהב ועושה ספורט אני יכול רק להסכים עם כל מילה של איציק.
הספורט מתחיל מהעם ומהאנשים הפשוטים ואם לא יהיו מגרשי כדורגל רבים וראויים יותר בירושלים בהם ישחקו ילדים נטולי כל כישרון מיוחד כמו הכדורגלנים המקצוענים הטובים שיצאו מהעיר תפתח ואם לא יהיו לנו בריכות נורמליות אנשים לא ילכו ולא יאהבו לשחות וגם שחקנים איכותיים לא יצאו מהיר ואותו דבר לגבי כל ענף ספורט אחר שיש לו אוהדים בקרב האוכלוסיה.
האמת קצת קשה לי לסיים את התגובה כי יש המון מה להגיד בנושא אבל זה לא ממין העניין של הבחירות וכו'
אז רק אצטרף לאיציק בתמיכה בניר ברקת ואקווה לעתיד טוב יותר : )
איציק,
רשימה יפה וחשובה. אנסה להוסיף ניתוח פוליטי עם תחזית.
למרות שברקת מוביל בסקרים, יש לי מין תחושה לא מוסברת שפרוש הולך לנצח. לא היית כאן בשבועות האחרונים אבל המטה שלו עושה עבודה מדהימה בקרב הציבור החילוני והדתי-לאומי (אצל החרדים הוא מסודר), ומי שחי בעיר "מרגיש" את הנוכחות החזקה שלו. הרבה בזכות דני בונפיל מהעירייה, שכמה שנאהב אותו או לא (ואנחנו לא!), את העבודה שלו הוא יודע לעשות.
נוסף לכך, יש כל מיני יפי נפש שמאלנים שגילו "פתאום" שברקת ימני (כאילו שפרוש או ארקדי חברים ברשות הפלשתינאית). אני מדבר על אנשים כמו חיים ברעם, מירון בנבנישתי ואחרים ששכחתי, שקוראים בגלוי לא להצביע לברקת. אפשר לזלזל באנשים האלה, אבל מדובר במובילי דעת קהל שיש להם מאזינים. בבחירות צמודות, כמו שהולכות להיות ביום שלישי, גם המעט קולות שהם יצליחו לסחוף מתוך מאגר מצביעי ברקת יכול להיות משמעותי.
לסיום, אל תשכח את פקטור "אחוזי ההצבעה". אצל החילונים זה נע סביב 40-50 אחוז, אולי טיפה יותר במקרה הטוב, אצל החרדים אנחנו מדברים על 120%… מתמטיקה פשוטה. מה שמחזיר אותנו, כמו תמיד, לארגון של יום הבחירות. אם המטה של ברקת יוציא אנשים מהבית והעבודה – יש לו סיכוי. אם הוא ירדם בשמירה – זה אבוד לו.
הלוואי ואתבדה. אני הולך לשים ברקת ומקווה שזה יעזור. שיהיה לנו בהצלחה.
מצטרף לתמיכה בברקת, אצלי בבית ההורים ילכו להצביע לאחר שלא הצביעו בבחירות הקודמות, פורש נראה נחמד בדמות המצוירת שלו אבל אם לשפוט אותו לפי תפקודו כחבר כנסת זה בעיקר לעזור למגזר שלו בלבד, ועם כל הכבוד ראש עיר וח"כ בכלל צריך להיות ראש עיר/ח"כ של כולם (למרות שהוא נבחר ע"י מגזר מסוים).
עוד נקודה לטובת ברקת, בדרך כלל מועמדים כמוהו שמגיחים כמו שהוא הגיח בבחירות הקודמות ולא מצליחים פורשים מיד אחרי המירוץ, אבל ברקת נשאר חמש שנים באופוזציה, עשה ושינה מה שיכל זה כבר מראה לי הרבה עליו.
בכל מקרה גם אם ארקדי יבחר זה עדיין יהיה טוב מתקופת המושחת הראשי אהוד אולמרט שפשוט הרס את העיר.
שבי.
אני מסכים לגמרי עם הניתוח שלך, בגלל זה אני לא שקט למרות היתרון בסקרים, ובגלל זה אני מנסה לעשות כל מה שאני יכול אפילו מכאן להוציא אנשים מהבית להצביע ברקת. אני מאמין שאם באמת 80% מהחילוניים בעיר יצביעו כמו שהם אומרים בסקרים יהיה בסדר וברקת ינצח גם אם בהפרש די קטן, אם הם לא יצביעו במספרים אלה אז את אחירתנו מי ישור..
rd.
מסקרן אותי לקרוא את הדברים שלך גם אם הם לא קשורים ישירות לפוסט. הרבה פעמים אנחנו גולשים כאן מהנושא וזה בסדר גמור ואפילו מבורך מבחינתי.
בע"ה ארחיב בסיום משחק הכדורסל הנפלא בין מכבי חיפה היט להפועל חולון.
80% הצבעה אצל הציבור הלא חרדי זה ממש לא ראלי, יהיה טוב אם נעבור במעט את ה-60%.
מחברים שלי שיהיו סדרנים בקלפיות ביום הבחירות אני יודע שהשנה יש הכנה מוגברת לטריקים של החרדים (שינוי כתובות הצבעה בשם המתים ועוד טריקים) ככה שהפעם הצפי הוא ל105% הצבעה ולא 130% כמו בבחירות של לופליאנסקי למשל…
RD,
את הטריקים שהחברה ממאה שערים / בית ישראל / הר נוף / שמואל הנביא / רמות ויתר השכונות החרדיות בעיר שכחו מזמן, החברים שלך, הסדרנים, עוד לא למדו…
את זה אני אומר מניסיון של 15 שנה של עבודה בקלפיות בבחירות לכנסת ולעיריה.
אבל אהבתי את חוש ההומור :-)
בקצרה בעניין הספורט בישראל בכלל ובירושלמים בפרט אני מאד מסכים רונן דורפן.
כדי שיהיה ספורט ברמה נקרא לזה במדינה צריכה להיות תרבות ספורט וצריך להיות ספורט של העם.
בארץ כאילו לא מבינים שקיום מרתונים לדוגמא כמו 'מרתון ת"א' יגרום לגידול מספר רצי המרתון או רצים למרחקים ארוכים המקצוענים בישראל.
וזה לא רק העניין שאין מספיק אירגון של ספורט של העם גם לאנשים קשה לארגן לעצמם לפחות פה בירושלים אני יכול להעיד שזה המצב.
מגרשי כדורסל פתוחים יש יחסית לביקוש מעט מאד ומי שרוצה לשחק (כי לא לכולם יש מקום ויכולת כלכלית לסל בבית) כמה פעמים בשבוע ולא פעם בשבועיים שהמגרש סופסוף פנוי צריך להירשם לקבוצה מה שכמובן גם כן עולה לא מעט כסף.
הרבה מאד מהספורט מתחיל גם בגנים ציבוריים ראויים דבר שגם מלבד ר"ג ואולי גם בצפון אנחנו ממעטים לראות במדינתו, בטח בירושלים.
וזה לא שאנשים פה לא אוהבים לעשות ספורט, אפשר לראות בכל מקום הרבה אנשים (אני אישית בעיקר אוהב לראות זוגות זקנים, לא יודע למה עושה לי טוב) שעושים ג'וגינג ורצים בשביל לשמור על הכושר, הבריאות או סתם לשם הנאה ושחרור לחצים.
אבל במקרים רבים אין מקום נח (טיילות למינהן עוזרות לסוגיה) לעשיית הפעילות ואנשים רבים מוותרים עליה. ואם לחזור לנושא הארגון, יש מי שצריך שידחפו אותו או יציבו לו אתגר כדי לעשות ספורט ואם אין ארגון הוא ישב בבית ולא ילך לשחק עם הבן שלו במסירות קצת כי אין לו כח…
והרבה פעמים נשמע בתקשורת שאומרים כמה חשוב להשקיע בילדים ואיך הכל מתחיל מלמטה אבל בכלל לא בטוח שהם מבינים, כי להשקיע כסף בילדים של בית"ר זה יפה מאד וכסף בקבוצת השחיה של הפועל י-ם זה טוב אבל מה עם מי שאין לו לשלם?
אף אחד לא ידע מי זה כפיר כי לאמא שלו לא היה כסף לשלוח אותו לבית"ר או הפועל ובקלות היה אפשר לגלות אותו כי כל מי שמשחק כדורגל קבוע בפיסגת זאב כמעט שמע עליו והוא הצטיין במשך כל שנותיו בנבחרות בית הספר אבל מישהו קרא לו? ניסו לעזור לו כלכלית להיות מקצוען? אף אחד.
ואיש לא ישמע על ראובן שהיה יכול אולי להיות רץ לתפארת מדינת ישראל, אבל עם שיעור- שניים של חינוך גופני בשבוע מי בכלל יראה כמה מוכשר הוא..
לסיכום על החפירה שיצאה לי אני יודע מאד לא מאורגן ולא בדיוק כפי שתכננתי בהתחלה חשוב שיהיו לנו אנשים בראש שיבינו שחשוב להשקיע גם באנשים הפשוטים וגם בילדים הלא מאד מוכשרים כדי שיהיה פה קצה חוט לתרבות ספורט וכדי שיתגלו ונוכל לטפח את הכן מאד מוכשרים שבנינו.
נ.ב.
תודה למי שנישאר לקרוא עד הסוף :P
rd.
תמחוק את המילה "חפירה" מהלקסיקון שלך. ממתי צריך להתנצל על כתיבת דברי טעם מנומקים, חשובים ומאירי עיניים?! אולי מאז שהעולם עבר לדבר בססמאות וסלוגנים נבובים וחסרי משמעות. אין שום צורך שניישר קו עם הדבר הזה, ובטח לא שנתנצל על שאיננו כאלה.
לדברים עצמם:
מסכים פשוט עם כל מילה. ניתחת את הדברים בצורה מדוייקת. הבעייה של הספורט בארץ היא לא הרמה הנמוכה יחסית של הספורט המקצועני אלא העדר תרבות ספורט שזה בערך כל הדברים שציינת. אני רואה כאן באנגליה מה זה תרבות ספורט. כל סטודנט שמכבד את עצמו עוסק באופן קבוע ובמסגרת מסודרת לפחות בענף ספורט אחד ובד"כ יותר, וזה לא שהם מתכוננים לאולימפיאדה או מחפשים קבוצה בפרמייר-ליג, זה פשוט חלק מהתרבות. להיות אדם תרבותי משמעותו עבורם לא רק לקרוא ספרים, להאזין למוזיקה וללכת לתיאטרון אלא גם לעסוק בספורט בצורה קבועה מסודרת.
ובהתאם לכך גם המתקנים- הלוואי על הנבחרות שלנו מגרשי כדרוגל כמו שיש כאן באוניברסיטה: 10 מגרשי קט-רגל סינטטיים, ארבעה מגרשי דשא מטופחים במידות תקניות של מגרש כדורגל. וזה עוד בלי לדבר על על אולמות ההתעמלות והכדורסל, הבריכה, אפילו אולמות ג'ודו עם מזרונים תקניים יש כאן. וזה רק באוניברסיטה מקומית וסטנדרטית למדי.
אם כבר מגרשי הסטונדטים מעניין אותי מאד לדעת איצקו:
בנות משחקות במגרשי הקט רגל שבאוניברסיטה? וכמה בנות בערך..? זה מורגש או שבאות פעם ב.. כמה נערות לשחק?
rd.
אני מודה שלא יצא להיתקל בבנות שמשחקות קט/כדור רגל למרות שאני בטוח שיש.
בכל מקרה גם בנות כמובן מאוד פעילות בספורט, במיוחד פופלארי כאן נט-בול.
אריגיא, חילונים לא עדיפים על דתיים, אבל תושבים יצרניים, שמשלמים מיסים ומכירים ברבגוניות הגדולה של העיר, עדיפים על תושבים שחיים מקצבאות, לא משלמים ארנונה, ומנסים לשנות את הצביון של שכונות חילוניות, מעורבות וערביות ולאסור על הפגנות ומצעדים של חלק מתושבי העיר.
וראש עיריה שמעמיד בראש סדר העדיפויות שלו פתיחת מפעלי הייטק (שהארנונה מהם תגדיל את תקציב העיריה, שהעובדים בהם יהיו ירושלמים וירושלמיות דתיים וחילונים) עדיף בעיני על ראש עיריה שבראש סדר העדיפויות שלו נמצא פתיחת עוד ועוד מקוואות ובתי תפילה.
וכן, בעיני עדיף ראש עיר ציוני על פני ראש עיר חרדי בעיר הבירה שלי, שבה החרדים הם רק רבע מהתושבים (ולא, כמו שאנשים מסוימים טועים לחשוב, "רוב העיר").
לא מרגישה צורך להתנצל על זה.
שלא תגיד שאני לא דואג לך :)
https://www.yuvalog.co.il/?p=163
תזכה למצוות יובל :) שיהיה לנו בהצלחה מחר!
אני מבין שיש תכונה גדולה בעיר, האמת שאני אפילו מרגיש אותה עד כאן..
העלמה עפרונית, טיעונים מעניינים, ובטח לא צריך להתנצל על כלום. רק מדברים… אבל מעניין שבחרת לייחס את כל ההבחנה שלך בין "טוב" ל"רע" בהקשר של הדיון, לעניינים חומריים: מי מכניס כסף ומי חי מקצבאות, ומצד שני מי יפתח מפעלי הייטק (תיזהרו מהסיפור הזה, בועות נוטות להתפוצץ במהירות… פרטים אצלי). אני בהחלט יכול להבין את טיעון ה"ייצוג רוב התושבים בעיר", ומצד שני, הויכוח שנלווה תמיד לדמוקרטיה הוא: שלטון הרוב או כבוד המיעוט? שני צדדים יש שם, מה לעשות.
ושאיש לא יבין שאני נגד ברקת מחר. יש לי אפילו "קשר משפחתי" אליו…
מעניין שככה קראת את מה שכתבתי, כי שינוי צביון השכונות החילוניות הוא לא שאלה חומרית, ומתן יחס שווה למצעד של הבית הפתוח כמו לעצרת של ש"ס זו לא שאלה חומרית, וההחלטה אם להקים מפעלים או מקוואות היא לא שאלה חומרית או לפחות – בעיקרה לא שאלה חומרית. וגם הגדלת תקציב התרבות זו לא בדיוק שאלה חומרית במובן הבסיסי שלה.
וכן, כשמדברים על העיר הכי ענייה בארץ, חשוב לי שיהיה כאן ראש עיריה שימשוך – או ינסה למשוך – תושבים יצרניים. חשוב לי שהארנונה שאני משלמת תגיע לכל מיני מקומות ושלא יוציאו מיליון שקל על החלפת הפחים ששורפים במאה שערים במחאה על קידום ערכים שחשובים לי.
שלטון הרוב וכבוד למיעוט הם לא ערכים נוגדים. שלטון המיעוט לעומת זאת, או כפיית ערכי המיעוט על הרוב (או על המיעוטים האחרים) זה כבר סיפור אחר לגמרי.
אני מסכים עם הכל, ובעיקר עם זה שאת לא באמת רואה בתושבים בעלי צביון מסויים כ"טוב" או "רע". מעבר לזה עניינים של שדרי עדיפויות תרבותיים הם ברורים לגמרי, וגם אני כמובן יותר קרוב לצד הזה מאשר לשני, אבל השאלה הגדולה היא, בנוגע לעור שחוברה לה יחדיו – אי אפשר לשלב? זה רק או זה או זה?
ממש לא, אריגיא.
והיחידי שישלב וידאג לצרכים היחודיים של כל אחת מהקבוצות הוא ניר ברקת. הוא בפירוש לא אנטי-דתי- אם הוא היה כזה בחיים לא הייתי תומך בו. אתה מכיר היטב את חיבתי לדת משה.
לעומת זאת עם פורוש זאת בדיוק הבעייה- הוא ידאג אך ורק לצרכים של החרדים.
והכי חשוב- הצבעת כבר? :)
לא הצבעתי, אבל בכל זאת ניצחתי. תודה לאחיי שעשו את העבודה בשבילי.