קטגוריות
debuzzer כל הרשימות

אנחנו אוהבים כדורגל

ברצלונה הנוכחית היא התעלות שקוראת לעתים נדירות בהיסטוריה של תחום כלשהו- כמו הפילוסופיה ביוון הקדומה, כמו האומנות בתקופת הרנסאנס.

המוזאיק שהציגו שני מחנות האוהדים עם עליית הקבוצות למגרש סיפר מראש את הסיפור של המשחק הזה:

בצד המזרחי אוהדי יונייטד יצרו את הכיתוב: "Spirit of 68".

הם באים בשם הרוח, המסורת, של המועדון.

בצד המערבי אוהדי ברצלונה יצרו את הכיתוב: "We Love Football".

הם באים בשם הכדורגל.

בעשר הדקות הראשונות התברר כי ענן האפר הוולקני שהתפזר מהר הגעש באיסלנד אכן עיכב בסופו של דבר את הגעתה של ברצלונה ללונדון.

ואז התחילה הטחינה.

בקטלוניה נאסרו לאחרונה מלחמות השוורים. אבל קבוצת הכדורגל של ברצלונה מציגה גרסה עדכנית, מעודנת ולא פחות קטלנית של הענף – היא מענה את היריב באיטיות והנאה גלויה, ממתינה לרגע שבו תנעץ בו את החרב באלגנטיות אצילית.

במהלך סדרת הקלאסיקוס ביקרתי כאן בחריפות את ריאל מדריד על הגישה התבוסתנית, לדידי, שנקטה. אני מודה שאחרי אמש אני מרגיש צורך לחזור בי מעט – זה לא משנה באיזו גישה תנקוט, ברצלונה תגרום לך להיראות כמו הפועל יהוד.

יונייטד לא באה להחנות את האוטובוס ברחבה של ואן דר-סאר ועדיין נראתה מעוררת רחמים. עשרים ואחת וכל השחקנים שלה באמצע.

את השאלה האם ברצלונה היא הקבוצה הטובה בהיסטוריה נשאיר לילדים ולנכדים שלנו בעז"ה. אבל אני, לפחות, לא ראיתי בעשרים וחמש שנה שאני עוקב אחרי המשחק משהו שאפילו מתקרב לזה (ויסלחו לי חברי אוהדי ליברפול – ראיתי בשנים שגרתי באנגליה משחקים של הקבוצה הגדולה משנות השישים והשבעים ובאמת שאין מה להשוות).

ברצלונה הנוכחית היא התעלות שקוראת לעתים נדירות בהיסטוריה של תחום כלשהו. נקודת מסוימת מאוד בזמן שבה הכול מתחבר לכדי שלמות – כמו הפילוסופיה ביוון הקדומה, כמו האומנות בתקופת הרנסאנס.

הגדולה של ברצלונה הנוכחית היא העובדה שתשאיר אחריה מורשת מפוארת שרבים יבקשו לחקות גם הרבה לאחר שתרד מהבמה.

ועל כך אנחנו, אוהדי הכדורגל, חבים לה תודה גדולה.

ברצלונה טובה לכדורגל. מועדונים בכל העולם רוצים להיות כמו ברצלונה – ולהיות כמו ברצלונה זה לשחק כדורגל מהנה ויצירתי, לגדל שחקנים בבית, וללכת בדרך מובחנת – בדיוק הערכים שהקפיטליזם איים לחמוס מהמשחק ובתוך כך להרוס אותו.

ויש כאן גם מסר אנושי. בשאלה הנצחית מה עדיף- לחיות מכוער או למות יפה? ברצלונה מראה שהתשובה היא בכלל האופציה השלישית- לחיות יפה.

מעבר לכדורגל המושלם של ברצלונה יש רגע אחד מהגמר הזה שייחקק בזיכרון – פויול מפנה את הבמה ומעניק לאריק אבידל את הזכות להניף את הגביע.

שגיא כהן אמר בשידור דבר מדוייק – אם יש עכשיו מישהו שעומד להיכנס מחר לניתוח קשה ורואה את אריק אבידל מניף עכשיו את גביע אירופה, אחרי שרק לפני מספר חודשים שכב בביה"ח עם גידול סרטני בכבד, הוא וודאי מקבל עכשיו השראה.

ואכן, אם באיזשהו מקום בעולם ישב מישהו וקיבל מהתמונה הזו כוחות לקום היום בבוקר ולהילחם על החיים, ועל היופי שבחיים, אז כל הגמר הזה, כל הליגת אלופות, כל הכדורגל הזה- היו שווים.

כי הכדורגל הוא לא רק משחק, הוא בבואה של החיים.

ובגלל זה אנחנו אוהבים אותו. בגלל זה אנחנו אוהבים כדורגל.