חלום אחד ישן

6 תגובות בנושא חלום אחד ישן

1. מאת שבי כהן‏:

   5 בספטמבר 2008 בשעה 11:41

   איציק,

   ממש בקצרה: הבעיה העיקרית של הכדורגל הישראלי זה לא השחקנים (כי תמיד היו לנו שחקנים טובים, יותר או פחות), אלא דור מאמנים מחפיר, פחדני ומיושן. שם מתחיל הכול. שם ההבדל הגדול בינינו לבינם.

   ליוון שלקחה את היורו, לסלובניה שהעפילה למונדיאל ולעוד אחרות אין שחקנים הרבה יותר טובים משלנו. יש להם מוסר עבודה ושיטות אימון. שני דברים שמאמנים אמורים להחדיר בילדים מגיל 8-9.
2. מאת rd17‏:

   5 בספטמבר 2008 בשעה 12:35

   איציק קודם כל פוסט נחמד.
   אבל ישראל לא יכולה לשחק בישטה שהצאת כי זו שיטה שמסתמכת הרבה הרבה יותר על שחקני ההתקפה במשחק ההתקפה מאשר על משחק של כל הקבוצות (לחץ של הבלמים כלפי מעלה וכו'), לישראל יש את בניון שאפשר לבנות עליו ויש את ברוכיאן ובוזאגלו ויצחקי וסהר ותמוז ובן שושן וגיא אסולין וברדה וקולאוטי ועומר גולן שרוצים לבנות עליהם אבל חוסר היציבות שלהם, העובדה שאין לך מושג מה תקבל מהם אפילו פחות או יותר (להוציא את ברוכיאן שמסירה אחת לגול יש לו בכל משחק אבל גם זה לא תמיד מספיק) מקשה מאד לסמוך עליהם עד כדי כך.
   בסגל של ישראל שחקני ההתקפה צריכים להוביל את ההתקפה לא להיות רק הם עצמם ההתקפה, אפשר להשתמש ביתרון הטכני שלנו בצורות אחרות.

   לשבי כהן, כן ליוון וסלובניה יש שחקנים טובים משלנו! לא סתם טובים יותר, טובים הרבה יותר משלנו.
   מוסר עבודה, שיטות אימון וכו' זו הדרך שלהם להביא את השחקנים שלהם למצב בו הם נמצאים היום, זו לא השורה התחתונה שיש לנו שחקנים בערך באותה רמה ומוסר העבודה עושה את ההדל, אולי בגילאי 8-9 יש לנו שחקנים לא פחות טובים משלהם, אחרת מוסר העבודה שיטות האימון וכו' משנים את התמונה ומציבים אותם מעלינו.
3. מאת rd17‏:

   5 בספטמבר 2008 בשעה 12:38

   כמה טעויות טיפשיות ביותר

   * לא יכולה לשחק בשיטה שהצעת

   * על שחקני התקפה במשחק ההתקפה מאשר על משחק של כל הקבוצה.

   * טובים משלהם, אח"כ מוסר העבודה…
4. מאת תומר‏:

   5 בספטמבר 2008 בשעה 12:58

   גם לי עולות דמעות כשאני שומע את ההמנון,בעיקר בגלל שאני יודע שבעוד דקה נבחרת ישראל תעלה לשחק כדורגל(שם המשחק).
   ובנימה רצינית, אני מבין לחלוטין את מזלזלי הנבחרת. תופעת נבחרת ישראל יכולה להיות אחד הדברים המעצבנים ביותר בסדר הציבורי ואני אסביר:
   קח לדוגמא את הניצחון המהולל 5-0 על אוסטריה שלאחריו פרצה אופוריה שלא נופלת מזו של אחרי ששת הימים וגם המכה(הצפויה) שלאחריה לא איחרה לבוא. על הדרך ראית את מיטב שחקנינו מופעים כווינרים דגולים מתחת לכל עץ רענן שהסכים להציג אותם ככאלה, אנשים שלא סבלו כדורגל החלו פתאום מתעניינים כביכול והכול בחסות פטריוטיות זולה.
   אני הייתי במונדיאל בגרמניה ותמיד תיארתי לעצמי מה היה אילו ישראל הייתה עולה?ובכן כשאני מתאר לעצמי את רמת הציפיות לתת בראש לעולם וההתפקחות הכואבת לכשנקבל בראש בשלב הבתים בצירוף עדרי אוהדי טוטו ישראלים ללא שום כבוד לתרבות אמיתית של ספורט בכלל וכדורגל בפרט אני מקבל חלחלה. אנחנו לא שווים מונדיאל בשום אספקט ולא מגיע לנו להיות שם. ברגע שהשידורים יהיו מונדיאל,המתקנים יהיו מונדיאל,האוהדים יהיו מונדיאל אז אולי יהיה לנו סיכוי וזכות אמיתית להיות מונדיאל.
   ובקשר למשחק,דבר ראשון אני חושב שהיורו האחרון,שהיה טוב עשרות מונים על שלבי ההכרעה באלופות, החזיר המון כבוד לכדורגל הנבחרות וטוב שכך.
   דבר שני,השיטה של ה4-6 לא כלכך מתאימה לנו לדעתי. השיטה הזו נועדה בעיקר בשביל קבוצות שהשחקנים שלהם בחלק הקדמי הם רב גוניים הגנתית והתקפית ובעיקר מסוגלים לרוץ,לרוץ לרוץ…החשיבה היא שאם דרק קאוט מסוגל אחרי 85 דקות לשרוף שטחים ולעשות הגנה בנוסף להתקפה אז אין שום טעם שיתבזבז בציפיה לכדורים בחצי המגרש של היריבה. אני לא חושב שיש לנו את חומר השחקנים בשביל כדורגל כזה. אני הייתי הולך על שני חלוצים(ברדה וקולואטי) ב4-4-2 קלאסי עם טועמה בשמאל ויוסי מימין כשברדה מידי פעם יורד קצת ומחליף מקומות עם בניון.
5. מאת תומר‏:

   5 בספטמבר 2008 בשעה 13:00

   כמובן שלמרות הכל אני בוודאי אשמח לראות את הנבחרת מנצחת
6. מאת איציק אלפסי‏:

   5 בספטמבר 2008 בשעה 16:23

   חברים, אין מקום להלכאה העצמית הזו. יש הרבה חסרונות בכדרגל הישראלי אבל גם יתרונות שאנחנו ממש רחוקים מלמקסם אותם (יצירתיות, רעב להצלחה בינלאומית ועוד).

   תומר, כל מה שכתבת על ההילה התקשורתית סביב הנבחרת נכונים מילה במילה גם לאנגליה (ובעצם גם לארנטינה, ברזיל ועוד הרבה מדינות..)- זו לא מחלה שהמציאו בישראל.

   מה שכן, אני מסכים שאנחנו לוקים ברמת התשתיות והתכנון לטוח ארוך. לצערי זה נכון לא רק בכדורגל אלא גם בהרבה תחומים אחרים במדינה שלנו. מצד שני, החיים במזה"ת מלמדים אותך שאין טעם לתכנן יותר מדי קדימה ועדיף להתרכז באיך לעבור את היום הבא…

סגור לתגובות.