היו היה אחד טוב לב
אבל קצת טמבל..
שהולך תמיד הפוך,
כזה מן טמבל..
עד שיום אחד פגש במזל
שהעיף אותו לארץ בחלל!
באמצע השדה פתאום ראה הטמבל
כיסאות שלושה, לכל כיסא יש דגל
כיסא של אורחים, כיסא של קצינים
וכורסא רכה למלכים
על הכיסא של האורחים ישב הטמבל
הוא רק ישב,
לא הספיק להתרווח
והמשרתים מזגו חבית של יין לאורח
אכל מהסיר, שתה כמו חזיר
והרגיש חזק כמו פר צעיר!
אחרי שהמטומטם שתה עוד ספל..
לכיסא של הקצין עבר הטמבל!
על הכסא הזה הרגיש פתאום בכח
גבר עם ביצים, אבל בלי מוח..
הוא גייס ת'אומה ושידר ת'סיסמא
האידיוט הכריז: מלחמה!
הצבא שלו כבש לו את הדרך
לעבור לשבת על כיסא המלך
על הכסא המלך הוא דפק עם הרגליים
בשמחת שלטון צרח עד השמיים-
תהיו אבירים, תהיו חברים
מילה אחת שלי ואתם גמורים!
אפילו אלוהים נקשר בחבל
הוא החזיק אותם ממש קצר, הטמבל
אבל הטמבל איש טוב לב, אכן נראה לו
לחלק לעם את כל מה שהיה לו
ואז הכיסא התנדנד כמו ערסל,
הטיפש התעלף ונפל
הוא התעורר בערמה של קש וזבל
בבגדים בהם נולד, עירום ו..
טמבל!
"טמבל"
ביצוע: ארקדי דוכין
מילים: ולדימיר ויסוצקי
גירסה עברית: יהונתן גפן
אהלן איציק,
כמו תמיד – גם הפעם קלעת בול!
היטיב לבטא את התחושות רון עמיקם במעריב שכתב "לך כבר, לך!".
אני כתבתי בביתר.נט שהסיכוי היחיד של בית"ר לשרוד היא אם הוא ילך, וכמה שיותר מהר יותר טוב.
אתה יודע מה מפחיד אותי אולי אפילו יותר מהישארות שלו? השמות הבאים: משה דדש, שולה זקן, סימו טובול, יגאל עמדי ושאר חבר מרעיהם העסקנים הפוליטיקאים שהרסו כל חלקה טובה בעבר (ומפאת כבודו הרם אני לא מזכיר את השם אלי אוחנה).
אגב, למי שיש אשליות שמאמן טוב כמו רוני לוי יסכים לבוא לכאן – לדעתי הוא טועה. הוא מספיק חכם להבין שאין לו שום סיכוי להצליח בסיטואציה הנוכחית. נשארנו עם הבינוניים או הסמרטוטים.
ועוד אגב, רוצו לשים כסף על אלופה שהיא לא בית"ר. היחס עדיין מצוין וסיכויי הזכיה מעולים (מכבי חיפה היא רעיון לגמרי לא רע).
נהיית ממש לירי לאחרונה…
אולי ההתנפצות של הכח של ארקדי תהווה תמרור אזהרה לכל הסוגדים לאוליגרכים ולכספם.
מישהו מבין איך הוא עשה כסף בהתנהלות כ"כ שערוריתית ?
מעולה.
תענוג של כתבה
מחכה כבר לכתבת ההמשך: "החיים אחרי ארקדי…"
ואולי זה המקום למסור תנחומים ליקיר המחלקה, קווין קיגן, שהזדכה על הפסים ופוטר מניוקאסל.
ואני שואל בענווה וזהירות, בטוח שהוא הטמבל?
בני,
ברור שיש הרבה טמבלים בסיפור הזה. כן, כמו שרמזת, כמובן שגם בקרב אוהדי בית"ר יש הרבה טמבלים (אגב, יש שמועות שאפילו באם המושבות יש כמה וכמה כאלה…).
אבל –
חלק גדול מהקהל של בית"ר הלך אחרי השידוך הזה בעיניים פקוחות. היה כאן עניין של ניצול הדדי. כמו שהוא השתמש בשם של בית"ר לקבל אינצ'ים בעיתונים ודקות מסך יקרות בטלוויזיה, כך אנחנו ניצלנו את כספו להביא לכאן שחקנים שלא חלמנו עליהם ולהחזיר שתי אליפויות שכל כך התגעגענו אליהן.
לכל אותם מקטרגים, אני לא מכיר אוהדים של איזושהי קבוצת כדורגל, שאם היה בא אליה מיליארדר ומציע להשקיע מהונו וכספו כדי לעשות ממנה קבוצת צמרת, ברגע הראשון היו אומרים "לא נראה לנו, בוא נבדוק אותך, איך עשית את הכסף" ושאר בולשיט מהסוג הפלספני של חוכמה שאחרי מעשה. זה טבעו של אוהד כדורגל – הוא רוצה ניצחונות והישגים. בשביל זה הוא בא למשחקים ובשביל זה הוא אוהד את הקבוצה שלו. לא כדי להתחיל לברר אם הנשק שמכר זה שמשלם את המשכורת לכוכב שלו נעשה ממכירת נשק לאנגולים או ממכירת אורז לסינים.
אגב, מה אומרים עכשיו אוהדי מנצ'סטר סיטי אחרי שקנה אותם איזה נסיך מאבו-דאבי? הם שמחים או עצובים שהוא הביא להם את רוביניו? הם מרגישים טמבלים?
איציק,
מסתבר שאין לנו ויכוח, ונתחיל דווקא מהסוף.
באם המושבות המציאו ושכללו את הטמבליזם, תאמין לי שאוכל לספר לך סיפורים ששערותיך יסמרו. דוגמא קטנטנה אחת מיני רבות, איך מכרו פרנסי ההסתדרות את ה"אורווה" והשטח עליו היא ניצבת, לגביר הידוע בכינויו "אני אוהד שרוף" או "אליפות עד שנת 2000"…וההמשך ידוע.
נכון גם שאין אף סיטיזן במנצ'סטר שעומד כרגע ובודק בציציותיהם או בשרוואליהם של האדונים מאבו דאבי ובוודאי שאינם מרגישים טמבלים, אבל זה רק בגלל שלא היה להם זמן "להתאבל" על הפסיכופט התאילנדי…
לגבי גאידמק, שאלתי וציינתי כי אני עושה זאת בענווה ובזהירות, כי ברור לי שחלק לא מבוטל מאוהדי בית"ר לא אהבו את המהלך מראשיתו, אבל שאלתי כי אני רואה את זה כך: גאיידמק לא קנה קבוצת כדורגל, הוא קנה אוהדים. מלכתחילה הוא התכוון לציבור שיגיע לקלפי. היציעים בטדי הם ערך מוסף, אבל לא העיקר. המהלך היה שקוף מראשיתו.
הבעייה המשותפת לשנינו ולכל אוהד ספורט בעולם, בדיוק כמו מי שעובד ומשקיע את חייו ונשמתו במפעל או חברה, כולנו נתונים לחסדי אוליגארך זה או אחר שברצותו יקנה וברצותו ימכור, ואז אנחנו נשארים הטמבלים. מודל ברצלונה הוא אולי היחיד היכול לתת מענה למצב הזה.
חברים יקרים, השלום והברכה!
בשעה טובה נחתתי בארץ הקודש לביקור מולדת ואני שמח להיות אתכם כאן בשעות קשות אלה לכולנו..
ברשותכם אצטרף לדיון המרתק שהתפתח כאן:
שבי.
טור יפה בבית"ר.נט כהרגלך. אני שמח שכתבת את הדברים דווקא שם משום שיש לי ביקורת גדולה על האתר הזה (המצוין שלעצמו) שמתיישר תמיד עם הקו הרשמי של המועדון ונותן הרבה יותר מדי כבוד לארקדי- זה לא התפקיד של אתר אוהדים, בשביל זה מספיק שיש את האתר הרשמי שמתפקד על תקן "פראבדה". (אריגיא- אם עקבת אחרי השרשור הרלוונטי בפורום ליברפול שלנו אתה וודאי יכול להזדהות עם הדברים).
יש לנו מחלוקת לגבי דדש- אני חושב שדדש הוא בדיוק האיש המתאים לבית"ר (לגבי כל השאר אני איתך). דדש מייצג בעיני את האותנטיות הירושלמית היפה והוכיח כבר בעבר שאפשר להביא את בית"ר להישגים במסגרת תקציבית שפויה תוך שמירה על זהות המועדון. כל תדמית "המפיות" היא המצאה של התקשורת השפלה מהשפלה שלועגת בכך ל"פרימיטיביות" הירושלמית שלנו. אסור לנו ליפול למלכודת הזו.
פ"ר.
אני איתך בעניין הכסף- כתבתי זאת בעבר.
מצד שני לא פלא שמרגע שהוא התחיל להשקיע בארץ הוא רק מפסיד- מבלי להישמע יותר מדי גזען, כנראה שרק במדינות עולם שלישי כמו אנגולה מישהו מוכן לשים כסף על מילה של הליצן הזה.
אריגיא.
קינג קוו חזר לבסוף, הלא כן? בכל מקרה עצוב לי לראות כיצד זקנתו מביישת את נעוריו. במיוחד אמורים הדברים בעניין הגיבוי השערורייתי שהוא נותן לפושטק הזה, ג'ואי בארטון.
בני.
לי לקח בערך חודש, עד הפעם הראשונה שבה הוא פתח את הפה, להבין לאיזה בור נפלנו. מהרגע הראשון ששמעתי אותו הבנתי שמדובר באיש תימהוני, שלא לומר מעורער, שכל פסיכולוג חובב היה מאפיין אצלו בתור התחלה הפרעה דיסוציאטיבית שתסמינה המרכזיים הם: דיבור לא קוהרנטי, קשר מעורער עם המציאות וחוסר התמצאות במרחב החברתי.
לצערי, כמו שכתבת יפה שבי, אוהדי הכדורגל הם עם של עבדים נרצעים (או אם להשתמש בביטוי פחות סטרילי- זונות). מנופפים מולם בשטרות של כסף והם מתמסרים כמו נערה מבוישת.
זה לא רק אצלנו, המקרה של מנצ'סטר סיטי הוא דוגמא נפלאה נוספת: התמונות האחרונות שאני רואה בטלוויזיה בשדה"ת לפני העלייה למטוס הם של אוהדי סיטי בכאפיות שרים מחוץ לאצטדיון "Wev'e got Robinho!" כאילו שלא רק לפני שבוע עתיד המועדון שלהם עמד בסכנה אחרי שפושע תאילנדי נמלט עמד להותיר אותם לאנחות.
אם אתה מבקר בפרום אוהדי ליברפול ובמקומות אחרים בהם אני כותב (עמיחי, דורפן) את וודאי יכולת לשים לב לקו הנוקשה שלי נגד רכישת המועדון ע"י הדובאים. לצערי חברים רבים שם בחרו בדרך הקלה והאשימו אותי "בגזענות" אבל הסיבות שאני מתנגד לרכישה הזו הן כל אלה שאתם מעלים כאן.
לסיכום:
בפעם הראשונה בחיי אני מקנא בצד האדום של ירושלים- לפחות להם יש קבוצה לאהוד.
ברוך בואך לק"ק ירושלים!
צר לי, חלוק עליך לחלוטין בעניין דדש.
קודם כל – נכון שעניין המפיות הוא קוריוז שהמציאו בשפלה כדי ללעוג לפרימיטיויות הירושלמית הידועה… מבחינתי זה סתם ביטוי ולא יותר.
לגופו של עניין (או איש). דדש ניהל את בית"ר ללא שום תכנון ארוך טווח ולכן גם הגענו פעמיים אל עבר פשיטת רגל. נכון, הוא הביא אליפויות אבל כמעט החריב אותנו יחד איתן. בנוסף, ולא שעיני צרה, אבל האיש שעבד בהתנדבות, יחד עם המתנדב השני מרמות, עשה הון על גבה של הקבוצה. זוכר את כמות ההזמנות שחילקו, הקומבינות, ה"שמור לי ואשמור לך", הזלזול באוהדים, ההתנשאות. אנשים נוטים לשכוח. זכור גם פסק הבוררות של חברו הישר והצדיק הנודע מר אולמרט, שגילה שהקבוצה חייבת לו כמה וכמה מיליוני שקלים. אל תשכח גם את המגרשים בבית וגן שהשאירו את הקבוצה בלי מגרש אימונים, אם רק יחליטו הקבלנים לבנות שם שכונת מגורים. כל זה דדש. אגב, זה הדדש, הקורא לעצמו "נשמה ירושלמית" שעבר לגור בתל-אביב.
אז נכון, הוא עממי, והוא ירושלמי (עאלק. מה זה ירושלמי היום?), והוא "אותנטי", אבל איציק, הזמנים משתנים. מה שהיה טוב ללפני עשור או שני עשורים, לא יכול לעבוד היום בעידן בו הכול פתוח והכול גלוי ואי אפשר להסתיר כלום. מי מריץ היום את דדש חזרה? הפוליטיקאים דוגמת שולה זקן ויגאל עמדי, או העיתונאים (בן שימול) שבזמנו קיבלו את כל הסיפורים העסיסיים ישירות מחדר ההלבשה. כל מה שארזי וההנהלה הטובה שלו לא עשתה.
אתה בארץ עכשיו, שאל אנשים אוהדי בית"ר ותיקים, לא ילדים בני 14, אם הם תומכים בחזרתו של דדש. תגיד לי מה שמעת.
מילה לגבי בית"ר.נט: מקבל את מה שאתה אומר, גם לי מפריעים חלק מהדברים. הרי עיתונות ריפורטרית זה יחסים של תן וקח (קראת ביממה האחרונה ידיעות על בית"ר ב Y-NET? כאילו מילשטיין כתב אותן בעצמו…). הקורא האינטיליגנט יודע לברור איזו כתבה היה הכרח להכניס. אבל האתר עדיין צעיר וזקוק לתמיכה. הוא יתבגר ויתפוס את מקומו. זה תהליך.
מברוק לעטר.
400 אלף דולר בעונה !!!
מאיפה ממציאים את הסכומים האלה?!?!?
היו ימים שעטר היה בא לאמן בבית"ר תמורת מכונית שכורה ודלקן (ואולי צהריים בעזורה).
זה מה שנקרא: מס ארקדי.
עוד אחד שבא לעשות סיבוב על הקופה לפני שהיא נסגרת. אז שיהיה לו לבריאות. באמת.
הבנתי שזה 250 אלף בעונה, מאה אלף פחות משום…מקווה שיהיה טוב ומתחיל לערער במנוי שעשיתי :)
שבי,
הזיקנה מכה בי…רק עכשיו שמתי לב שאתה הוא זה שענה לי בעניין הטמבל. השבתי לאיציק, אבל בהחלט התייחסתי לדבריך. סליחה.
בכיף, בני.
אני, איציק, מה זה משנה. בכל מקרה אני אוהב לקרוא את התגובות שלך.
כמות הסלידה של לארקדי לא משתווה לזו שאני חשה כלפי מילשטיין.
אני מסכימה עם בני, אנחנו טמבלים גדולים יותר מהטמבל שישב בכיסא המלך, אנחנו איפשרנו לו להגיע לשם.
למרות שסלדתי מהכדורגל העצוב שהציג מזרחי, היום בדיעבד אני מעריכה אותו יותר, עשה כל מה שיכל כדי לשרוד תחת שלטון הטמבל וההמונים הטמבלים.
אחריו בא המאמן הכי התקפי בליגה זה שעולה עם 3 חלוצים כל משחק כאשר הוא מאמן את הפועל ת"א, פתאום אצלנו הבחור תוקע 3 קשרים הורסי משחק, למרות שלהגיד על אלברמן הורס משחק זה חטא. גם שום כמו מזרחי בסך הכל רצה לשרוד בקלחת הרותחת.
ועכשיו עטר עוד מאמן משעמם שכל משחק של קבוצתו לשעבר נתניה נראה כמו קרב חפירות בקו בר לב. וגם עטר ירצה רק לשרוד, חשבתי שאחרי שתי אליפויות רצופות אולי אזכה לראות כדורגל שמח מקבוצתי, הלוואי ואבלע את הכובע הזה, אולי אחד השחקנים הכי יצירתיים שהיו פה במזרח התיכון, סוף סוף יהפוך למאמן יצירתי, אבל אני בספק, אחרי הכל גם עטר ירצה לשרוד…
בקיצור, אני מחכה לימים יפים יותר בשתי קבוצותיי למען האמת…
בברכת "סע הבייתה ארקדי, המפתחות כבר מזמן בפנים"
ענבל.
ענבל, מי היא הקבוצה השניה שלך?
האדומים של גדות המרסי אבל האמת שהם הקב' הראשונה ואחרי זה רק בית"ר
יש!!!
:D