ארכיון הקטגוריה: נשמת כל חי

דקה שלושים ומשהו באורווה, אחד מחברי חבורת יוב"ב (יצחקי, וורד, בן-שושן, ברוכיאן), לא זוכר כרגע מי בדיוק (וזה לא משנה, הקטע שלהלן מתלבש יופי על כל אחד מהם), מתנהל עם הכדור על סף הרחבה הלוזונית במשהו שנראה באופן נדיר למשחק … להמשיך לקרוא ←

אחד המרכיבים החשובים ביצירה ושימור של נרטיב של חברה הינו הבניית הזיכרון- הצורה שבה נחקקים ונשמרים בזיכרון הקולקטיבי אירועים מכוננים בעלי אופי הרואי, כמו גם טראגי, בהיסטוריה של אותה חברה. ע"י הצורה שבה נחקקים אירועים מסוג זה בזיכרון הקולקטיבי וע"י … להמשיך לקרוא ←

נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב בינתיים שב תחת עץ הקלמנטינות זה עונתי, עונתי קבל את הדין זה נופל מלמעלה תחשוב שזה גשם, תחשוב שזה חורף, ואחר כך נראה… נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב באביב … להמשיך לקרוא ←

תחת שמי ים התיכון, היה לך זמן להתאפר ולהקסים יוצאת לרחוב בשמץ של ביטחון, חוזרת בזנב מקופל בין הרגליים (שלמה ארצי) פייר? אני מזה מבולבל… לילה שלם התהפכתי במיטה וניסיתי לפענח את ההרגשה שלי מהמשחק, לצאת עם תמונה קוהרנטית, עם … להמשיך לקרוא ←

אני בארץ בשעה טובה, וכמנהגי בקודש תזמנתי את ביקורי עם משחק חשוב של נבחרת ישראל. כבר ציינתי כאן בלא מעט הזדמנויות שאין אירוע ספורט שמרגש אותי יותר ממשחק של נבחרת ישראל, וודאי משחק מכריע לעיני אצטדיון מלא בר"ג- אירוע שמעלה … להמשיך לקרוא ←