עכשיו תגידו, במידה רבה של צדק, שאני בלוגר של ניצחונות. אבל האמת שלא כתבתי על ליברפול מאז תחילת העונה כי פשוט לא היה לי מה. שום תובנה חד משמעית לא הצלחתי לגבש מפתיחת העונה האיומה שלנו.
זו חוכמה קטנה להגיד את זה עכשיו, אבל גם במשחקים הראשונים דווקא ראיתי ניצוצות של כדורגל, הייתי מסוגל להבין מה הודג'סון מנסה לעשות. אבל כשלא הגיעו תוצאות זה נעלם, ליברפול לא דמתה לשום דבר ונוצר מומנטום שלילי. ומומנטום זה הרבה בחיים (ובכדורגל).
באיחור אופייני משהו נדמה שתרבות המותגים הגיעה גם לעיר הפועלים שהיא ליברפול. לא הצלחתי להבין את הטענה ש"הודג'סון זה לא שם גדול בשביל ליברפול", כאילו בשביל מותג כמו ליברפול צריך גם מאמן שהוא מותג.
אז הודג'סון איננו מותג אבל בהחלט הגיעה לו הזדמנות הוגנת.
ושום דבר מזה הוא לא קיבל בחודשים הראשונים שלו באנפילד. האוהדים כאבו עדיין את הפרידה מאהוב נפשם המאמן הקודם ולאף אחד שהיה מגיע במקומו לא היה סיכוי אצלם (אולי חוץ מאגדה מקומית בסדר גודל של קני דלגליש), מאבק הבעלות על המועדון נע כמטוטלת בין מחוזות הגועל והביזאר ונוסף על כל הצרות גם השחקנים נראו כאילו הראש שלהם במקום אחר לגמרי- ג'רארד הסתובב עדיין עם פרצוף ט' באב וטורס חזר מהמונדיאל בכושר של י"ז בתמוז.
אבל עכשיו זה מתחיל לקבל צורה, ולמרות פתיחת העונה המזעזעת ביום בהיר אפשר לראות מהמזח את הגדה השנייה של המרסי.
עדיין רחוק מלהיות ברור לאיזה כיוון הולכת העונה הנוכחית של ליברפול, אבל עם הבעלים החדש (שכמו שאפשר לראות בתמונה למעלה, טביעת עיין בהחלט יש לו), התחייה של סטיבי ג'י ואל-ניניו והמחויבות המחודשת שהשחקנים גילו אתמול לאורך תשעים דקות ייתכן ומה שחווינו בחודשים האחרונים היה בבחינת "הכי חשוך לפני עלות השחר".
_________________
פיל ג'קסון במלחה
שמח וטוב לב יצאתי אחרי המשחק באנפילד לביקור הראשון שלי במלחה העונה. את החיוך שהיה לי כשראיתי את עודד קטש בגודל טבעי על הקווים שלנו שום תוצאה לא הייתה יכולה למחוק.
פחות עקבתי אחרי המשחק כי בעיקר התמקדתי בעודד. וזו הייתה חוויה.
נכון שאני משוחד לגבי הבחור אבל באמת שאי אפשר שלא להתפעל מההתנהלות המרשימה שלו. הדרך בה הוא מתקשר עם השחקנים במבט, חצי מילה וחיבוק בדיוק מתי שצריך. אומן של אנשים.
בלי צעקות בלי התלהמויות. בהתנהלות שקטה ובטוחה שיכולה אולי להטעות ולהתפרש כאדישה אצל מי שלא מבין, כמו שקורה לי לפעמים כשאני צופה בהתנהלות של פיל ג'קסון על ספסל הלייקרס ורק כשאני רואה איך בהתקפה הראשונה אחרי פסק הזמן הכול דופק כמו כמו שעון שוויצרי אני מבין שלא צריך להגיד הרבה בשביל לומר המון.
כדי ליובל נעימי ללכת עם הראש של עודד. עודד אלוף בללטש כישרון מהסוג שיש לנעימי, שיכול לקחת דוגמא מצויינת מהמקרה של גל מקל. בפעם האחרונה שראיתי את מקל זה היה במדי מכבי תל-אביב בגמר גביע ווינר של העונה שעברה. הוא היה נראה כמו פצצת כישרון אבל אחת לא מלוטשת שעושה לעתים יותר בלגאן מתועלת. לפיני גרשון באותו ערב לא הייתה הסבלנות אליו והוא העיף אותו בשלב מסוים לספסל תוף שטיפה משפילה.
אתמול, בייחוד במחצית השנייה, גל מקל היה נראה כמו שחקן שהתבגר בכמה שנים טובות במשחק ובהתנהלות שלו ופשוט היה תענוג לראות הן את קבלת ההחלטות והן את לקיחת האחריות שלו.
וכל זה אחרי פחות משנה עם עודד.
מצד שני, למה אני הולך רחוק? גם יובל נעימי כבר היה נראה אתמול כמו שחקן הרבה יותר שלם ומבוגר.
וכל זה אחרי פחות מחודשיים עם עודד.
סוף סוף כתבת על ליברפול. :)
זה לא נכון מה שאתה כותב על הודג'סון. שלא היה לו שום סיכוי בגלל הכאב מהפרידה של רפא…
אנחנו אשכרה שיחקנו כמו קבוצת תחתית ולכן גם היינו מתחת לקוו האדום ! בזיון כזה לא היה למעלה מ50 שנה בליברפול. צריך חתיכת כישרון להפוך קבוצת צמרת לקבוצת תחתית. זה דבר בלתי נתפס לראות את ליברפול בתחתית הטבלה ועל זה הודג'סון קיבל על הראש. לא היה שום שיטה למשחק שלו. כלום כלום כלום. לפחות תחת בניטז היה לנו סדר,משחק לחימה ואירגון שגם את זה אי אפשר לומר לזכות הודג'סון.
התפנית באה בעקבות השינוי בטקטיקה. החל מהמשחק נגד בלקבורן פתאום ראינו קבוצה שלוחצת על היריב ומנסה ליזום משחק התקפי במקום לחכות ליריב לצאת קדימה ומזה לפתח התקפות מתפרצות כמו קבוצת תחתית אמיתית או במילים אחרות כמו פולהאם.
יש שמועה שהשחקנים ביקשו לשנות את הטקטיקה כאשר הודג'סון בכוח מנסה לכפות עלינו לשחק כמו פולהאם. את האמת אנחנו לא נדע (לפחות לא בזמן הקרוב) אבל השינו בא וזה לא משנה מאיפה.
קפטן,
בדיוק את הנקודה שדיברת עליה שהשתנתה מהמשחק נגד בלקבורן זיהיתי (או שאולי הזיתי…) במשחקים בסיבובים המוקדמים ביורופה-ליג ובמחצית השנייה נגד ארסנל במחזור הראשון- ללחוץ את היריב בחלק שלו, להניע כדור לעמוק ולא לרוחב ובאופן כללי ליזום ולא להגיב כמו שהיה בתקופת בניטז.
אבל אז הגיע השער העצמי המבאס של ריינה בדקה ה-90' והחורבן באיסטלנדס נגד סיטי במחזור השני והכול התחרבש. אני כן חושב שזה הכדורגל שהודג'סון רצה לראות מההתחלה (וזה לא מדוייק לומר שפולהאם שיחקה כמו קבוצת תחתית- היה לה כדורגל לא רע בכלל), פשוט מרגע שנוצר מומנטום שלילי הוא והקבוצה נכנסו למגננה והיה צריך את הקצת מזל שהיה לנו בשבועות האחרונים כדי לצאת מזה ולחזור לתוכנית א'.
המחצית הראשונה אתמול הייתה נהדרת . ראיתי ולא האמנתי שזו אותה קבוצה מדוכאת ומושפלת מלפני שבועיים שלושה . במחצית השנייה זו הייתה בעיקר לחימה ומאמץ אדיר לשמור על התוצאה והח'ברה עמדו בה בגבורה .
שיפשפתי את עיניי אתמול למראה לוקאס . היהפוך לייבה את עורו ויהפוך מרכיכה לצוק איתן ?! מקווה שלהודג'סון יהיו ביצים להשאיר את קלי בהרכב . הוא כל כך עדיף על ג'ונסון כמגן ימני ולא משנה כמה ג'ונסון עלה .
2 המשחקים הקרובים שהם משחקי חוץ יקבעו לאן מועדות פנינו . יהיה קשה מאד בגלל שייווצר מצב של 4 משחקים בעשרה ימים והסגל שלנו קצר . אם איכשהו נוציא 6 נקודות ומומנטום הניצחונות יימשך , אפשר להיות אופטימיים להמשך העונה .
איזה צמרמורת המשחק הזה עושה.
היה שם קסם, הכל התחבר. אני באמת האמנתי שיש לתת צ'אנס לרוי, הוא הביא מלא כשרון מקדימה וכל מה שחסר לנו שהוא יתחבר.
הוא עדיין לא התחבר לגמרי, אבל אפשר לראות למה הוא התכוון.
קטונתי מלהחליט אם הודג'סון טוב מספיק בשביל ליברפול(פשוט לא ראיתי אותם משחקים השנה) אבל אני מסכים לגמרי לגבי מה שאמרת על הטענה שהוא לא שם גדול מספיק. זה נשמע כמו משהו ממדרשו של פלורנטינו פרס שבשבילו דל בוסקה לא היה גדול מספיק או יפה מספיק או משהו כזה.
אני מקווה שרעייתו היפהפיה של הנרי היא רק הראשונה בשורת הצלחות שלו…
ברכות על הניצחון של ליברפול, והיום גם על הניצחון (ניצחון? מחיצה!) של בית"ר. אולי גם פה מסתמנים קוים ראשונים של אור הבוקר.
להודג'סון מגיע להבחן לפחות לאחר שנה בתפקיד והקריאות להחליפו לאחר ארבעה חודשים היו מגוחכות. אני כן חושב שהכדורגל נגד צ'לסי וגם בלקבורן לא יכול להקרא ברצינות כדורגל של הודג'סון. פולהאם שלו היתה קבוצת בונקר ומתפרצות שבאת מן העונות הטובות בתולדותיה הבקיעה 39 שערים. ליברפול בעונת קטסטרופה הבקיעה 61 שערים, ורק כדי שנהרוג מראש את הטיעון בדבר חומר השחקנים שהיה להודג'סון נזכיר שארבע מבין עשר הקבוצות שסיימו מתחת לפולהאם בטבלה בעונה שעברה הבקיעו יותר ממנה. Lets face it שום דבר ברקורד של הודג'סון לא מצביע על נטיות התקפיות או על כדורגל יוזם.
ואגב, לחץ בחלק המגרש של היריב זה הכי בניטס שאפשר.
נ.ב. העם דורש טור על לוקאס.
ot
טור על לוקאס זה קצת גדול עלי.. אז אני אנסה במשפט: גם תרנגול עיוור מוצא לפעמים גרגר..