שיגרה זה רע?!

חודש קשה עבר על כוחתינו המוצבים על גדות נהר המרסי. הודאתם של הבעלים כי יצרו קשר עם יורגן קלינסמן בחודש נובמבר האחרון עוררה עליהם את חמתם של שוכני הקופ שדרשו בתגובה את ראשם בתקיפות. אמנם, הבעלים האמרקאים טענו בתוקף כי שיחתם עם קלינסמן הייתה רק שיחת רקע "להחלפת דעות על הכדורגל האירופאי" כלשונם. אך הסקאוסרים סירבו לבלוע את הלוקש הזה, וכשחיברו אותו למתיחות הרבה ששררה בין הבעלים לבין רפא על רקע סוגיית מימון הרכש בחלון העברות הנוכחי קיבלו את התמונה כאילו האמריקאים מעוניינים להיפטר מהספרדי בהזדמנות הראשונה.

בנוסף, שמועות עקשניות על קשיים של האמריקאים בהחזר ההלוואה אותה לקחו מהבנק הסקוטי המלכותי למימון רכשית הקבוצה החזירו לתמונה את קבוצת הרוכשים מדובאי שהייתה על סף רכישת הקבוצה אך לפני שנה לפני שהוקדמו בפוטופיניש ע"י היקס וג'ילט.

כל זה יצר סערת רוחות כללית באנפילד שהגיעה לשיאה ביום שני האחרון במשחק נגד אסטון וילה בו הונפו שלטים רבים בגנות הבעלים ושיר מיוחד חובר והושר ע"י הקופ לאורך המשחק כולו:

"You're not Liverpool fans- Liverpool football club is in the wrong hands"

זאת בנוסף לרפטואר הקבוע של שירי ההלל למנג'ר הספרדי השנוי במחלוקת אליהם כבר הורגלנו גם בימים כתיקונם.

התחושה באנפילד הייתה שהמועדון על סף תהום- הן מבחינה מקצועית, שם עלה החשש שעזיבתו של רפא באמצעיתו של התהליך אותו מכנים הסקואסרים "Rafaluation" תותיר אחריה אדמה חרוכה. והן מבחינה כלכלית, שם הידיעות קשיי הנזילות של האמריקאים עוררו חששות כבדים לגבי יכולתם להחזיק את ליברפול בצמרת הכדורגל האנגלי והאירופאי ולממן את בניית האיצטדיון החדש אותו הבטיחו כנדונייה עת נכנסו למועדון.

לרווחת הכל בימים האחרונים התבהרה התמונה. הבעלים סיכמו כמעט לחלוטין את פרטיה של ההלוואה חדשה אותה יקחו מהבנק הסקוטי ע"מ לממן את הרפתקאותיו המקצעיות התמוהות של בניטז ואת בניית האיצטדיון החדש, ובמקביל שיגרו מסרי פיוס לכיוון הספרדי. כמחווה של רצון טוב הם אף מקדמים כעת את המהלך שיהפוך את השאלתו של הקשר חאבייר מסצ'ארנו לאדומים לרכישה קבועה. העניין הזה, אגב, היה מסלעי המחלוקת העיקריים בין הספרדי לבעלים שבורותם בנפלאות שוק ההעברות של הכדורגל האירופאי מנעה מהם להבין מדוע בדיוק הם אמורים לשלם 17 מיליון ליש"ט עבור שחקן שככל הידוע להם משחק כבר כעת עבור המועדון.

בשורה התחתונה נדמה כי המשבר מסתיים כעת כשכל הצדדים מרוצים, מי יותר ומי פחות. הבעלים, כך יש לקוות, הורידו את הסקאוסרים מהבריקדות עליהן עלו במתקפה כנגדם וימשיכו לאחוז בבעלות על המועדון. בתמורה קיבלו יושבי הקופ את מבוקשם כאשר יקירם הספרדי זוכה כעת לשקט ולתמיכה אותה הם ביקשו עבורו.

מבחינת עתיד המועדון אפשר לומר שבטווח הרחוק ליברפול ניצלה מהידרדרות להרפתקאה מסוכנת עם טיפוסים מזרח תיכוניים מפוקפקים בעלי כוונות סתומות ומס' שלדים מדאיג בארון. בטווח הקרוב, לעומת זאת, סביר להניח כי התחזקות מעמדו של רפא בניטז מבשרת את המשכו של עידן הבינוניות והשעמום באנפילד. אפשר אפילו לומר שכעת, בהעדר כותרות מחוץ למגרש, יהיה משעמם אף יותר…

אלא שלעומת ההרפתקאה הדובאית המפחידה שאיימה להתרגש עלינו השעמום הזה נראה לי פתאום כדבר הטוב ביותר שיכל לצאת מכל הסמטוחה הזו- כמאמר אותה פרסומת דבילית זכורה לטוב: שגרה זה רע?!

פורסם בקטגוריה אנפילד, כל הרשימות, עשרים ושניים משוגעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.