האמת שאת הטור הזה רציתי לכתוב מחר, העדפתי לתת לרגשות שלי להתקרר קצת ולמחשבות שלי להתארגן לפני שאני מתייחס למה שקרה הערב בחיפה. אלא שאני לא ממש מסוגל להירדם וכך אני יושב עכשיו ומנסה לתת ביטוי לרגשות שמציפים אותי.
כמה אירוני הוא שגם הערב, בדיוק כמו באותו מוצ"ש ארור לפני שתיים עשרה שנה, שיחקה בית"ר ירושלים בחיפה. מאז אותו ערב נורא השורה המפורסמת בשיר של משינה "חזרנו מחיפה עם הפנים בין הידיים" קיבל עבורי משמעות שונה לגמרי.
אם יש דבר שמרתיח את דמי זה התת-אנושיות שהבהמות האלה גילו הערב. עזבו פוליטיקה עזבו הכל, יצחק רבין המנוח היה בראש ובראשונה בן אנוש- איזה פרצוף יש למי שמחלל את כבוד המת? האוהדים האלה, שכ"כ "גאים" בהיותם יהודים עברו על אחת ממצוות אדם לחברו הבסיסיות ביותר, כל אחד בעל רקע בסיסי ביותר ביהדות מבין את החשיבות העצומה שהדת שלנו רוכשת לזכרו של הנפטר.
זאת ועוד, האוהדים האלה שצועקים "הר הבית בידינו" חיללו הערב את זכרו של מי שנתן להם את הר-הבית הזה! את מי שסיכן את חייו ע"מ לשחרר את העיר שלהם, את הבית שלהם!
אלא שאין כל טעם לנסות ולמצוא הגיון בהתנהגות הזו. הבורים והברברים האלה לא מבינים ושכלם הרופס כנראה לא מסוגל לתפוס את הדברים הפשוטים והברורים מאוד האלה!
יותר מכל עצוב לי הלילה. עצוב לי כי האוהדים האלה הכתימו את שמה של תנועה כ"כ חשובה ומפוארת (וזה לא משנה אם מסכימים או חולקים על דרכה) בהיסטוריה של העם היהודי. תנועה שחרטה על דגלה ערכים של אצילות, כבוד לזולת ואחוות אחים. תנועה שנושאת את שמו של גיבור ישראל אחר שהקריב את חייו על קדושת המולדת.
לסיום אני רוצה לומר שבתור אוהד בית"ר ירושלים, ביתר"י וירושלמי גאה (גם אם לא הערב) אני מוקיע ומביע שאט נפש מההתנהגות של אוהדי הקבוצה הערב בחיפה. בנוסף, אני קורא לכל חברי אוהדי בית"ר להוקיע בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשני פנים את ההתנהגות הזו מעל כל במה אפשרית ולעשות ככל שביכולתם ע"מ למגר תופעות שכאלה מקרבנו. לא עת לחשות!
הדר, תגר, בית"ר
תל-חי
אתה יודע שאני איתך. נשברו היום שיאי הגועל נפש.
רק צריך לפרסם את זה בעוד מקומות.
מה אמרתי לך לפני כמה חודשים?
אני אוהדת את הקבוצה לא את אוהדים!
השבוע אני אצטרך להעלות את זה הרבה על שפתיי, או שאני אשמור על פרופיל נמוך עם אנשים שיודעים שאני אוהדת בית”ר כי אין לי כוח לדיונים וויכוחים.
שהתביישו להם חבל אי שכך מוצגות פניה של בית”ר :(
פורסם גם כאן –
https://www.offsidestory.net
אני לא בעד מה שהיה, הייתי שם כשזה קרה ובשנייה הראשונה הייתי בשוק.
אחרי כמה שניות הבנתי בדיוק למה שרקו בוז.
לא שרקתי, כמו שאני לא נוהם ולא שר על ‘גזענות שהיא חלום’,
אבל ישר הבנתי על מה שרקו בוז, לפחות אלה שיש להם יותר מאייקיו בודד.
לא שרקו בוז לרבין, אלא לפסטיבל רבין.
שרקו בוז לכל מחנה השמאל יפה הנפש שעשה עליהום על כל מי שלא חושב כמותם כי איזה אפס רצח את ראש הממשלה.
התקשורת ה”אדומה” עושה רצח אופי למחנה ימין, לדתיים, לאוהדי בית”ר ולכל מי שלא בקטע שלהם ובברנז’ה שלהם, וכשאיזה טמבל התחיל לשרוק – הם ישר הצטרפו כי גם הם מרגישים אותו דבר.
ואם כבר ביזוי המת – אוהדי חיפה שרו לעידן טל שישתמש בכסף שקיבל בחוזה עבור מצבה לסבתא שלו, שנפטרה לפני פחות מחודש.
אוהדי הבועל ת”א ריססו גרפיטי על קברי הוריו של חולדאי בגלל אוסישקין, וזרקו בובות תינוק מול שורה אובארוב אחרי שאשתו המטורפת זרקה את הבן שלו.
אני לא מצדיק את השריקות, אבל אני מבין אותן, ושכל הביילינים והלוזונים יקפצו לי ולכל אוהדי בית”ר.
חבורת מטומטמים.
ואין לי מה להוסיף..
שלום,
לבלוג הנחמד הזה הגעתי דווקא דרך אתר האוהדים הישראלי של ליברפול, הקבוצה שהיא אהבת חיי, משוש ליבי וגם סאת יגוני מפעם לפעם…
איך שלא יהיה, אני רוצה להתייחס לנושא המדובר.
פספוס נורא! זה מה שקרה כאן. פספסנו הזדמנות לצקת תוכן אמיתי ונכון לתרבות הכדורגל בישראל, נכון יותר, לתרבות היציע. והנה הנחותיי:
1. לא יפה לשרוק בוז בטקס זכרון, בכל טקס זכרון, בכל אירוע, גם אם המנוח/ים לא היו בדיוק כוס התה שלנו. קוראים לזה נימוס אלמנטרי.
2. לא יפה להתנפל כך על כל אוהדי בית”ר. גם שם, ביציע בחיפה, היו בינם כאלה שנקרעו מבושה וכעס. גם אחד מהם זכאי להיות חף מהכללה בוטה וצדקנית.
3. הבסיס החוקי על פיו נערך כתב האישום נגד בית”ר הוא סעיף 20 לתקנון המשמעת של התאחדות הכדורגל. אתם מומנים לבקר באתר ההתאחדות, (ראוי ומושקע, דרך אגב) ולהבין במה מדובר. אין שם כל התייחסות לרצח ראש ממשלה, אין שם כל התייחסות לאיזשהו טקס מזכרון ועד להענקת חולצה ממוסגרת לשחקן עבר, אין שם כל התייחסות לצעקות בוז או שירי הלל לרוצח, נביא, מאמן או שחקן. רוצה לומר, התנהגות אוהדי בית”ר אכן מבחילה ומקוממת אבל עם כל הכבוד, אין עדיין חוקים ברורים בנושא.
4. מיד אחרי אותן דקות מקוממות ביציע, החל להתגלגל כדור שלג שסחף אחריו כל איש תקשורת, כל פוליטיקאי ואיש ציבור שהתחרו זה בזה בגנוי המעשה. סוף הסיפור, כתב אישום שאינו מחזיק מים ועונש מגוחך שאין כל אפשרות לאכוף. אף משחק ללא קהל בארץ לא שוחק ללא נוכחות קהל, ובכלל זה בית”ר לא לבד. תמיד היה הסדרן, אחותו ובנה, שכנו, המקורב א’, נותן השירותב’ וכך הלאה. צחוק מעבודה.
4. ולמה באמת דווקא במגרש כדורגל ולא באולם הקונצרטים? אולי באמת לא צריך לקיים טקס אזכרה לראש ממשלה מהשמאל במשחק של קבוצה שמרבית אוהדיה נמנים על הימין הקיצוני, הבור האלים והגס?
ומכיוון שאינני רוצה לקלל ולצאת ידי חובתי, אז הנה מה שנראה לי נכון לעשות:
1. ישבו משפטני ההתאחדות ויעגנו בחוק חד משמעי ומגובה בסנקציה את זכותו של כל מועדון לערוך כל טקס שיחפוץ, מתי שיחפוץ ובאיזה נושא שיחפוץ. הקהל יידרש להתנהג בהתאם, בדיוק כמו במשחק גופו. רצוי עוד לפני ה-4 בנובמבר 2008.
2. הקבוצה שאוהדיה יפריעו למהלכו התקין של הטקס, שנערך להזכירכם על פי חוק, תיענש בהורדת נקודות על תנאי ו/או בפועל. זה עונש שניתן לאכוף בלי להתבזות.
אוהד שלא יוכל, בניגוד למשחק “ללא קהל”עלאכ, להשפיע על העונש וביצועו, יבין אולי שלמעשיו השליליים השפעה ישירה של מצבה של קבוצתו בטבלה עד כדי פגיעה בסיכוייה לתואר, יסיק בעצמו את המסקנות הנכונות וישנה את דרכיו.
3. במידה וימשיכו אוהדים אלה ואחרים בסגנונם המשחית, יאלץ המועדון, לא ההתאחדות, ה מ ו ע ד ו ן על כל ארזיו השריריים, גאידמקיו עתירי הממון ואוהדיו השפויים, למצוא את הדרכים המתאימות למנוע את אותם אוהדים מלהכנס בשעריו של האיצטדיון. איך עושים את זה? תשאלו את מנהלי איאקס אמסטרדם למשל ואת מנהלי הפרמייר ליג באנגליה. מישהו כבר חשב, מנהלי בית”ר צריכים רק ללמוד ולחקות.
לסיום, ולמען גילוי נאות: אני קיבוצניק, אשכנזי, שמאלן, אוהב ג’אז, בשלן לא רע, אוהד הפועל פתח תקווה, ומאז חצי הגמר ב-74′, שונא בית”ר.
אין להאשים את הקבוצה בחינוך אוהדיה…יש אוהדים ברברים בכל קבוצה בעולם!
כמו שאמרת בכתבה אחי הם שרקו בוז למי שאם הוא לא היה…לא היתה לנו את ירושלים שלנו כפי שהיא עכשיו…מי שפיקד על הצבא במלחמה הכי מעוטרת בצבא שהמדינה הכפילה את גדולה ב 3 כבשה את יאושלים ואת המקומות הקדושים לנו…הר הבית , הכותל…הכל! זה פשוט עצוב שככה זוכרים אדם חשוב…אבל שוב אחי אין לאוהדי בית”ר מה להתבייש כי רובם אוהדים טובים! אלא להוקיע מהם את החברה ששרקו בוז.
אחלה כתבה אחי
אוהב אותך
ליאור הדר