קטגוריות
כל הרשימות נשמת כל חי עשרים ושניים משוגעים

כשלוני

לוני הרציקוביץ מעצבן אותי כבר הרבה זמן. לא, אני לא אוהד מכבי ת"א המיואש מתהומות הנשייה אליהם דרדר האיש הזה, המתהדר באצטלה של איש ניהול מכובד ורחב אופקים, את הקבוצה שלי. אני גם לא חבר בכת הנמניים שעדיין נוטר לו נתינה על הגלתו של משיחינו הנערץ בבושת פנים. אני סתם אזרח פשוט מהשורה ואוהד כדורגל שההתנהלות הצבועה של אדון הרציקוביץ' ושיתוף הפעולה התקשורתי איתה שרפה לו מזמן את כל הפיוזים.

האמת אף פעם לא הבנתי מה יש לאדון הריצקוביץ' הנכבד לחפש בכדורגל שלנו, מעוזם של הלוזונים והגברי לוים, לא בדיוק אות ומופת למנהל תקין ושקיפות ניהולית. אלא שלוני טוען בתוקף שנים רבות שהוא נמצא במעין שליחות של הכנסת סטנדרטים של "תרבות ניהול" לכדורגל הישראלי. אולם במשך למעלה מעשור של התנהלות כשלונית במכבי ת"א המועדון הזה הפך דווקא לאות ומופת של ברדק ניהולי כישלונות מקצועיים ואדמיניסטרטיביים וחבירה לדמויות מפוקפקות. אם לוני באמת מרגיש שליחות כלשהי, שמסיבות השמורות עמו הוא מתעקש לממשה דווקא דרך הכדורגל, אולי כדאי לו להצפין לאיזה סופ"ש בצימר בצפון לפגוש את איזי שרצקי וללמוד ממנו קצת כיצד תורמים לחברה בצורה יעילה ואחראית  .

במקום זה, הקדנציה של לוני בראש הקרקס מקרית שלום רצופה כאמור בפרשיות מביכות על גבול הפליליות. מדגם אקראי: האפדרין של גיא עזורי, הפרת החוזה עם אבי נמני וטל בנין ללא כל סיבה מניחה את הדעת, החוזים הכפולים של אבנר טוויטו והיד עוד נטויה.. לשיאו הגיע לוני כשניסה לגייס למכבי משקיעים בעלי עבר מפוקפק ומקורות הכנסה עלומים כמו "מתת האל" פיליפ סולומון, בעל עבר פלילי שעמד לדין בצרפת, והרכש האחרון- רוני "כאפה ידידותית לאחיין" מאנה. ממי שמתיימר לקבוע סטנדרטים חדשים של ניהול  אפשר לצפות למינימום הכרחי של מידע אודות האנשים איתם הוא עושה עסקים שנייה לפני שהוא מציג אותם כפילנתרופים בעלי כוונות משיחיות.

אלא שכל זה לא היה ממש מטריד את מנוחתי אם רק היה מדובר בפאדיחות משעשעות של איש עסקים נכשל המנסה להציל ולו חלק קטן מהשקעתו היורדת לטמיון. אלא שמה שמוציא אותי מדעתי הוא שאת כל הביזיונות האלה לוני מכסה באצטלה מתוחכמת עאלק של מילים מכובסות וניסוחים מפולפלים במילים גבוהות שבאים להוציא את כולנו מטומטמים ואותו כאסטרטג מחושב.

לשיאה הגיעה הפסאדה הלונית בגיליון החג האחרון של "ידיעות אחרונות" בו בראיון ארוך וחגיגי מציג לוני את כישלונותיו, הנובעים במקרה הטוב מתמימות ובמקרה הפחות טוב מטיפשות הגובל ברשלנות פושעת, באור נגוהות של התנהלות עסקית מחושבת שאנו פשוטי העם לא מסוגלים לרדת לסוף דעתה.

בראיון בו ניתנת במה שלא במקומה להגיגיו הפילוסופיים בגרוש של לוני הוא מציג את אוהדי מכבי ת"א כטיפשים ונבערים, אנשים שעברו "חוויות קשות" כדבריו שהותירו אותם ממורמרים ומתוסכלים, תסכול אותו הם מפנים כלפי לוני התמים ומשפחתו. הוא אף מגדיל לעשות ומביא איזה תיאוריה פתטית על תרבות הלחימה במזרח הרחוק אותה הוא מנסה לקשר בדרך שהוא רק הוא ממרומי השכלתו מסוגל כנראה להבין ליכולת שלו לספוג את העלבונות המותחים בו ע"י אוהדי מכבי ת"א בצדק מוחלט.

ואני שואל, מי אתה אדון לוני הרציקוביץ' שתזלזל ככה באנשים המושקעים רגשית ומבזבזים את מיטב כספם על מיצג השווא שלך שנקרא מכבי ת"א? כשהם מקללים אותך אתה פתאום נזכר ברקע שלהם, אבל שהם קונים מנויים אתה לא ממש שואל מאיפה הכסף שלהם? אז ככה לוני, מקריאה בכתבה לי דווקא נדמה שאתה זה שסובל מתסביכים פסיכולוגיים כאלה או אחרים. בלי להתפלצן יתרה על המידה אני רק אציין בזהירות שהמעורבות התמוהה של אמך בענייני מכבי ת"א מעידה ככל הנראה על משאלות נסתרות של ילד דחוי לרצות בכל מחיר את אמו הדומיננטית- איך התיאוריה הזו גורמת לך להרגיש לוני?

ובכלל, על מי אתה חושב שאתה עובד כשאתה מציג את העסקה המפוקפקת והכושלת עם הטיפוס הזה, רוני מאנה, כניסיון להקנות למכבי ת"א מבנה של "ניהול הון" שיוכל להתחרות במפץ הגאידמאקי. כל טמבל מבין שבייאושך פנית לאדון מאנה, שעסקיו והכנסותיו לוטים בערפל במקרה הטוב, בכדי לצמצם מעט את השקעותיך האינסופיות במועדון היורדות לטמיון שנה אחרי שנה כתוצאה ישירה של ניהול הכושל, ובמקרה הפחות טוב בגלל שבאמת מצבך הכלכלי כבר לא מאפשר לך להעביר בבקרה אפילו את ניסן קפילוטו וחוזה החייל שלו…

אפשר לעבוד על כל העולם חלק מהזמן או לחילופין לעבוד על חלק מהעולם כל הזמן אבל אי אפשר לעבוד על כל העולם כל הזמן! זמנך עבר, לוני. הפסאדה הפתטית שלך נחשפת לעיני כל. לא יעזרו מילים גבוהות, תיאוריות מורכבות ומושגים השאולים מעולמות זרים ורחוקים. כולם יודעים, לוני, שמה שחשוב לך זו התדמית ולכן אתה נאחז בקרנות המזבח בכל מחיר ומנסה לשוות לכישלון המתמשך שלך במכבי ת"א אצטלה מכובדת.

כל מה שנותר לי לתהות הוא כיצד בדיוק הייתה מגיבה התקשורת אם לנשוא המעללים הביזיוניים האלה היו קוראים למשל, נגיד, מאיר בוזגלו?