קטגוריות
ימק"א כל הרשימות ממשיך לנסוע נשמת כל חי עשרים ושניים משוגעים

כבר מתגעגע..

זהו, אחרי קיץ נפלא ומלא וחוויות בארצנו היפה חזרתי אתמול לאנגליה הקפואה לתחילת לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת סאות'המפטון. החורף האנגלי נפל עלי, פשוטו כמשמעו, כגשם מדכא באמצע הקיץ. הגעגועים לארצנו החמה, בכל המובנים, התחילו לכרסם בי החל מרגע הנחיתה בהית'רו.

בתקופת שהותי בארץ זכיתי ללוות את את בית"ר שלי ולעבור חויות של אכזבות, אופוריה, וסתם כיף טהור ופשוט. אולם גם במהלך שהותי זו בארץ היה קשה לפספס את הכמות הבלתי נדלית של ביקורת עצמית שאנו שופכים על עצמנו בספורט ובכלל. אני מבין את זה, גם אני הייתי שם. אלא ששהות בגולה היא שיעור טוב לחיים. בעיקר היא מלמדת אותך להעריך את כל אותם דברים קטנים שיש רק בבית שאנחנו נוטים לקחת כמובנים מאליהם.

בקרוב אני אזכה לבקר שוב באנפילד המקודש ואולי גם לדרוש בשלומו של אברם גרנט בצ'לסי. תהיה לי גם הזדמנות להנות מהכדורגל הנפלא של ארסן(ל) ונגר בלונדון ומחוויות נוספות של כדורגל ברמה הכי גבוה שיש. ובכלל, זה נחמד שקפיצה למשחק בליגת האלופות הופכת עכשיו לעניין של שעה ברכבת..

ובכל זאת אני אתגעגע..

אני אתגעגע לחבר'ה מהמזרחי עם השירים של זוהר ארגוב, אני אתגעגע לשבת ביציע בחולצה קצרה וכפכפים ולפצח גרעינים, אני אתגעגע לעשות אחרי המשחק את הדרך חזרה הביתה בליווי סאונדטראק בלתי אפשרי של צופרים מייללים בשילוב עם להיטי הזהב של לי פישמן בעוצמת באס בלתי אפשרית..

הכדורגל שלנו, והמגרשים שלנו, על כל חסרונותיהם נהנים מיתרון אחד שאין שני לו- הם שלנו. ומה ששלך זה הכי מוכר ואתה הכי אוהב. אז נכון שלפעמים זה קצת כמו לאהוב ילד מוגבל, אבל תשאלו הורים לילדים מוגבלים לא עלינו, האהבה הזו היא הדבר הכי טחור, הכי אמיתי, והכי מרגש שיש בעולם. אהבה ללא תנאים בלי כל ציפייה לקבל תמורה. כזו היא האהבה לכדורגל שלנו בהרבה מובנים.

אני כבר מתגעגע!

בית זה בית   טדי

7 תגובות על “כבר מתגעגע..”

שמעתי שכרטיסים לליגה האנגלית עולים הון לא קטן.
האם תוכל לתת לי איזו הדגמה של מחירים למשחק מסוים?

בתור אחד שגר באנגליה בחודשים האחרונים והספיק כבר ללכת ללא מעט משחקים אני יכול להגיד שפשוט אין מה להשוות: השחקנים, הרמה, הקצב, הסדר בכניסות לאיצטדיון, העמידה בתור של האוהדים, העדר עשן הסיגריות, איכות האיצטדיון ועוד ועוד…

אבל – אין כמו לראות את הקבוצה שלך. אלף שנה באנגליה ומאות משחקים באיצטדיונים המהודרים לא יכולים להשתוות להתרגשות שאתה מקבל מהקבוצה שהחלטת לפני 30 שנה שהיא שלך ועד היום אתה לא תמיד מבין למה…

סגור לתגובות.