שלא תטעו, ז'וזה מוריניו פוטר מצ'לסי סתם בגלל אגו גדול של אנשים קטנים. אינטריגות בין אישיות שגרתיות ללא שום אצטלה מקצועית או ניהולית גבוה. אלא שמכיוון שאחת הסברות טוענת שמוריניו פוטר בגלל שצ'לסי שיחקה כדורגל טקטי, הגנתי ובקיצור משעמם אני מתפרץ כאן לדת פתוחה ומרוקן בטן מלאה שיש לי כבר מיום שלישי בערב.
לא יודע אם שמתם לב אבל בחודשים האחרונים אנחנו עדים לתופעה מבורכת מאוד בכדורגל העולמי.
קבוצות פאר כמו ריאל מדריד נפרדות משירותיהם של מאמנים מצליחים בעלי שם כמו פאביו קאפלו ללא כשר להישגיהם המקצועיים המרשימים פשוט בגלל שהכדורגל שלהם מגעיל. ואם חשבנו שבריאל סתם פסיכים, אז הלילה הגיע הדרמה הגדולה מסטמפורד-ברידג' וחיזקה את ההשערה, הכדורגל בעידן המודרני הוא שואו ומאמנים שלא מיישרים קו ייראו את הדרך החוצה, גדולים ומצליחים ככל שיהיו.
לא להאמין אבל הכסף הגדול והבעלות הפרטית על הכדורגל הצליחו מתוך שלא לשמה (שיקולים מסחריים) לבא לשמה ולהביא עמם לפחות בשורה רומנטית חיובית אחת לכדורגל.מה ששבר את אברומביץ' היה מראה היציעים הריקים בסטמפורד-ברידג' במשחק נגד רוזנבורג ביום שלישי האחרון. משחק פתיחת העונה בליגת האלופות, והאוהדים של צ'לסי נשארים בבית. הייתה בזה אמירה חזקה. יום אח"כ מעבר לכביש היה אצטדיון האמירויות מלא בלמעלה משישים אלף צופים, (אמנם היריבה הייתה אטרקטיבית יותר אבל לא זו הסיבה). הסיבה הייתה האיש על הקווים. בהייבורי, ועכשיו באמירויות, יודעים בעשר השנים האחרונות שלא משנה מי נמצא על הדשא הוא יהיה מחויב לכדורגל יפה ושמח. מוריניו הפך את צ'לסי למכונה, קבוצה שפותחת עם ארבעה קשרים אחוריים בהרכב ומחפשת כל הקיץ להיפטר מאחד הכישרונות הטכניים המרגשים באירופה (אריאן רובן). תרבות הניצחון בכל מחיר הייתה בסוף בעוכרו של מוריניו.
חבר טוב הזכיר לי היום שהפיטורים האלה של קאפלו ועכשיו מוריניו מזכירים לו את הפיטורים של יוסי מזרחי מבית"ר ירושלים בסוף העונה שעברה. כולם מאמנים שהביאו הישגים מקצועיים עליהם אין עוררין ופוטרו בבושת פנים משום שהמאיסו את הכדורגל שלהם על הקהל והפכו את הקבוצה לפרוטוטיפ של משחק טקטי מבוקר ומשעמם. קבוצה ללא חיים שמעוררת אנטגוניזם בקרב כל אוהדי הכדורגל באשר הם, בדיוק כמו האישיות של אותם מאמנים.
וזה, רבותיי, חדשות נפלאות לנו אוהדי הכדורגל! משום שבראש ובראשונה אנחנו באים לראות הצגה, כדורגל שמח. אני לא מצפה שכל בלם יהיה דריבליסט בריזלאי אבל אני כן רוצה לראות חדוות משחק, כיף ותשוקה. בעידן בו תארים נקנים בכסף האלמנט הזה הפך ללא פחות חשוב, אם לא יותר, מאשר הניצחון במשחק. את המסר הזה מעבירים אנשים שהם מופת ודוגמא לכלום ושום דבר כמו רמון קאלדרון, רומן אברמוביץ' וארקדי גאידמאק. אלא שכאמור, כמו שהדרך לגיהינום יכולה להיות רצופה לפעמים בכוונות טובות מסתבר שהדרך לגן עדן יכולה גם היא להיות רצופה בכוונות רעות…
כל זה מוביל אותי למי שאני מתפלל יהיה הבא בתור ברשימה המכובדת הזו- רפא בניטז. את הכדורגל המכוער של הספרדי לא צריך לייחצן, מי ששרד את המזעזעון נגד פורטו ביום שלישי שייקום. ורפא דווקא עלה עם הרכב התקפי יחסית (רק קשר אחורי מובהק אחד- מסצ'ראנו וגם הוא לא זר לכדור כמו סיסוקו ודומיו)! אלא שביום שלישי התחוור לי סופית עד כמה עמוק השבר באנפילד. זה לא השחקנים- גם אם רואנלדיניו ומסי היו חותמים הקיץ בליברפול סביר מאוד להניח שזה סוג הכדורגל שהיינו רואים. לא מדובר בטקטיקה כזו אחרת, אלא בגישה שלמה למשחק שרואה אותו כסוג של עבודה במפעל היי-טק. רונן דורפן כתב מתישהו בעונה שעברה שלפי דעתו רפא בניטז ממש לא נהנה לראות סתם ככה משחק כדורגל, והוא בעצם בכלל לא אוהב את המשחק הזה. אני לא יכול להסכים יותר.
לפעמים אני מרגיש שרפא בניטז חש עצמו מדען טילים. החל מהשנייה הראשונה למשחק הוא כבר רושם הערות בקדחתנות במחברת שלו- על מה בדיוק? כך יוצא שגם שחקנים נפלאים כראיין באבל (שהצבתו באגף השמאלי היא עילה לדיון בביה"ד הבינלאומי בהאג בעוון פשעים נגד האנושות) ופרננדו טורס שבאמת יש להם ים של כדורגל ברגליים תקועים בעמדות שלהם ומפחדים לסור ימין ושמאל פן יעוררו את חמתו של הספרדי.
הדיכאון הסמוי הזה משתלט על כל מערכי הקבוצה בליברפול והופך אותה לקבוצה חסרת חיוניות, משעממת ועצובה. גם אם רפא יעלה לעוד שלושה גמרים רצופים של ליגת האלופות ואפילו אם יזכה העונה סופסוף באליפות המיוחלת אני לא אוכל להמתין לרגע בו אראה אותו עוזב באישון לילה את אנפילד. ולו רק משום שהוא בז וחוטא בצורה נפשעת למסורת מלאת החיים של ליברפול, קבוצה שבמהלך דורות על דורות שיקפה את רוח העיר בה היא משחקת: חמה, רגשנית, אנושית ואוהבת.
אאוץ’
חריף אלפסי.
אבל מה שכן את בניטז אשפוט רק בסוף העונה על סוג הכדורגל מפני שבינתיים כבר ראיתי 2-3 משחקים מאוד יפים מליברפול.
גם לברצלונה יש משחקים לא טובים.
פה אנ ילא מסכי םאיתך.
ועל זה שהוא רושם? איך אומר קופמן, אז שירשום, למי אכפת?
זה לא העניין, יכול להיות שלליברפול יהיו פה ושם משחקים טובים אבל זה היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.
הטענות שלי כלפי רפא הן הרבה יותר יסודיות- תהום פעורה בינינו בתפיסה של המהות והמשמעות של משחק הכדורגל.
רפא רואה את זה כעניין מורכב, כמעט מדעי. בעוד אני רואה את הכדורגל כמשחק פשוט ויפה בו תפיד המאמן הוא לעורר את חדוות היצירה של שחקניו ולאפשר להם להביא לידי ביטוי את יכולתם בצורה הטובה ביותר.
תפקידו של המאמן לא לכפות שיטת משחק על שחקניו כמו אצל בניטז, אלא להתאים שיטת משחק לחומר שיש לו. בליברפול יש חומר שחקנים מספיק איכותי לכדורגל הרבה יותר פשוט ויפה ממה שאנחנו רואים בשלוש השנים מאז הגיע אלינו הספרדי.
אני חושב שאתה מדמיין…
איזה עניין של כדורגל יפה…
המאמן לא הביא גביע אירופה, ולא הצליח להדליק את הבעלים.
Drazick, ברוך הבא!
ציינתי כבר בהתחלת הפוסט שמוריניו פוטר בגלל שלאברמוביץ’ כבר לא בא עליו, ממש כמו שהוא קרה עם אשתו..
אלא שחלק מהתהליך הזה נבע מהכדורגל המבאס של צ’לסי וזה הוביל אותי לשפוך את העצבים שיש לי על רפא..
בסך הכול הכתיבה פה היא לא מדעית, זורקים תאוריות לאוויר, אשפר להסכים ואפשר לא. הכי חשוב מבחינתי שזה יהיה מעניין- אני מקווה שזה כך.
אלפסי,
אמנם המשחקים נגד פורטו בשלישי האחרון ונגד פומפי בשבת שעברה היו נוראיים, בלתי ניתנים לצפייה ממש, אבל לדעתי מוזר מאוד שדווקא בפתיחת עונה שבה ליברפול מציגה כדורגל שובה עין לעתים הרבה הרבה יותר קרובות מאשר בעונות האחרונות – במיוחד בחודשים הראשונים של כל עונה – אתה בוחר לצאת במאמר שטנה שכזה.
אני בטוח שגם אתה חושב ששחקנים חדשים צריכים לקבל זמן להתחבר לקבוצה, ולכן אני גם מתקשה להבין את הטרוניות כלפי ההצבות של באבל ובעיקר טורס. הנרי התחיל ביובה בתור שחקן כנף, אבל ההעברה שלו לעמדת החלוץ בארסנל הפכה אותו לאחד השחקנים הטובים בעולם. שם לא היה פשע נגד האנושות? אולי בעוד חודש-חודשיים נגלה שבכל זאת רפא מבין משהו מהחיים שלו, ולבאבל יש את מה שצריך כדי להפוך לתשובה ההולנדית לראיין גיגס? וטורס תקוע בעמדה שלו ומפחד לזוז ימינה ושמאלה? מאיפה הבאת את זה?
אני ארשה לעצמי לצטט (שוב) את פול טומקינס, שאמר באחד הטורים האחרונים שלו שהמקום הגרוע ביותר בו אוהד יכול למצוא את עצמו, הוא המקום שבו הוא מקווה לכשלון של שחקן (או מנג’ר), רק כדי שאותו אוהד יוכיח לעצמו ולסביבה שהוא צודק. אולי כדאי לך, למען חדוות המשחק וההנאה האישית שלך, לוודא שאתה עדיין לא שם.
אלפסי מה שרומן אברמוביץ עושה לצלסי לא יהפוך אותם לקבוצה שמשחקת פתאום כדורגל התקפי כל משחק. זה הולך להפיל את הקבוצה. הרס.
ואתה מאחל את אותו הדבר לליברפול ?
סטוצקי מהתגובה לפני הגדיר את זה טוב יותר.
לי אין מילים.
אם הסיבה לפיטורי מוריניו הייתה כדורגל הגנתי ומשעמם, אברהם גרנט לא היה מתמנה לתפקיד. אתה אולי רוצה כדורגל התקפי ויפה, אבל רומן אברמוביץ פיטר אותו כי הוא שם את האגו שלו מקדימה ורוצה שליטה מוחלטת על המועדון, בלי שום קשר ליופי הכדורגל שהקבוצה משחקת.
אלא אם כן שלמה שרף צודק, ואברהם גרנט כל כך מניפולטור ושקרן עד ששיכנע את אברמוביץ שהוא דוגל בכדורגל התקפי ויפה… ;)